מחשבות על כתיבתו של טוסבר: כל מאסטר יכול לבוא ולומר לשפחה שלו- תעמדי מול הקיר/ תעמדי על ארבע, ולהתחיל לכפכף אותה. כל שפחה יכולה לנדב את ישבנה להצלפות המאסטר. עצם הפעולה לא קשה. אבל... מה לגבי הכוונה? לגבי תפילה למשל, אומרים שחשוב להתפלל בכוונה גדולה. להיות לגמרי בתוך התפילה.
