סופר מבקר ספרותי

סופר מבקר ספרותי

G-O-L-D​(שולט) • 26 ביולי 2004

"אחי קבל את זה: ", הוא אומר לי ומוציא מתחתוניו האדומות דף מקופל, אחר כך מנקה את גרונו ואז פותח בדיקלום.

"אתה אוסף אותי אליך בשתיקה רועמת,
זרועותייך כמו כבלים בנשמתי השבויה,
אהבתך אלי היא הבל הבלים,
אני יודעת שמכרתי את עצמי להזיה,

אתה אוסף אותי אליך בשתיקה רועמת,
זרועותייך אוחזות בי כמו אלפי נחשים,
אהבתך אלי היא הבל הבלים,
אני יודעת שנרקוד ביחד עד אובדן חושים,

רוצה לרקוד את המחול המטורף הזה,
הדם שלי נסער,
זה לא נגמר,
רוצה שתבקש רק עוד ריקוד אחד נוסף,
ואז תלך,
תלך תלך".

"אתה קולט?" הוא אומר בסיום הטקטסט כשהוא מקמץ את הניר בידו וזורק אותו הצידה בזלזול.
"קולט מה?" אני מחייך.
"אתה קולט שאם קוראים את הטקסט הזה, עולה צריבה חמה בגרון שמורה למוח שעוד רגע הקיבה תבקש לפלוט את כל מה שיש בה כי היא לא עומדת במלודרמטיות העיירת פיתוח הזו".
"מה?"
"זה טקסט של מה שמה, ריטה, אתה קולט את הגועל?"
"לא".
"טוב נו, אתה אנושי".
"מה קשור?".
"תקרא, תקרא את הטקסט עוד פעם, אתה תבין, אתה מספיק אינטליגנטי", הוא זורק בראשו לעבר כדור הנייר שנחת באמצע המדרכה.
"אתה חושב?"
"בטח, אחרת לא הייתי חבר שלך ואחרי הכול אני סופרמן, סופרמן אף פעם לא בוחר חברים סתם".
"סחטיין עליך שאתה מדבר על עצמך בגוף שלישי".
"נו תקרא תקרא".
"בסדר, נו הבנתי".
"לא לא תקרא".
"לא רוצה הבנתי מה שאתה רוצה להגיד".
"לא אתה לא".
"למה?"
"כי כמו כולם, גם אתה רוצה שיאכילו אותך בכפית. מלודרמט שכמותך. כתיבה טובה, זאת כתיבה שאומרים בה קצת, את השאר שהקורא ייצור בעצמו".
"אהה... אוקי..."
"למה אתה ציני?"
"כי מי שם אותך מבקר ספרותי או אומנותי?"
"אני".
"אוקי".
"תחשוב על זה".
"בסדר".
"ואגב..."
"מה?"
"גם כאן, עכשיו, כשאתה כותב את מה שאתה כותב..."
"נו".
"אתה מאכיל בכפית, תן צ'אנס, לא כולם צופי טלנובלות, דופקי שטיחים על מרפסות, וגונבי ברזים".
"טוב".


*

לסופרמן חבר שלי יש פציעה קלה במוח או ליקוי כלשהו בגנום, זה כנראה משינויי הלחץ שחווה בכניסה לאטמוספרה בהיותו תינוק. אבל זה לא משנה את העובדה שהפאשיסט הזה לעיתים יודע על מה הוא מדבר.

*

"תגיד", הוא אומר לי תוך כדי הדלקת סיגרייה שגלגל.
"מה?"
"אתה יודע מה הדבר הכי מגניב בבחורה סבבה?"
"בחורה סבבה?"
"אתה יודע אחת שהיא רק לזיון. היא יודעת את זה, אתה יודע את זה, סבבה...".
"אוקי, נו, אם זו ההגדרה לבחורה סבבה, מה הכי מגניב בה?"
"הטעם..."
"הטעם?"
"כן".
"על מה אתה מדבר".
"קח, תטעם", הוא אומר ומגיש לי את הסיגרייה.
"לטעום מה?"
"את הטעם שלה".
"על מה אתה מדבר?"
"אחרי זיון טוב אני תמיד מבקש איזו שערה או שתיים מהכוס שלה".
"בשביל מה?"
"אני מעשן אותן אחר כך עם קצת טבק".
"טפו יא כלב, זה מה שאתה נותן לי לעשן?" אני מתחלחל והוא פורץ בצחוק.
"מה קרה? הכפרות שלי לא טעימה לך? לך יא פארש! מה ת'מבין!"

*

יש רגעים שאני חושב שאם הוא לא היה יודע לעוף, לא הייתי חבר שלו. כן, ככה, פשוט ככה.

abcd • 26 ביולי 2004

באופן מוזר, אהבתי.