| Bagel |
לפני 10 שנים •
5 בינו׳ 2014
הזנות כיצירת אמנות
הפילגש תמיד תהיה אחרת מהאשה. הגבר תמיד ירצה בפילגש בלילות אבל בימים יבחר את האישה להיות בת זוגתו. הפילגש היא זונה, היא למדה לזוז ככה כשעבדה בתור רקדנית סטרפטיז או שמעולם לא עבדה כחשפנית אבל למדה את שפת הגוף המפתה. כוסית איננה מילת גנאי היא סוג התנהגות, אופן מודע של תזוזות בלתי מודעות, את כף הרגל היא חולצת בטעות, חושקת שפתיים, פוזרת שיער, הכל כל כך עבה וסמיך שהגבר מאדים.
אז עכשיו יש לנו עוד גירסא של וונוס בפרווה מההוא שעשה את ירח מר עם ההיא הכל כך מדהימה שבא למות. האם גם הפעם יהיה מוות בסוף הסרט? איך זה שספר כל כך פסימי הפך לשם דבר? נשים כמו עימנואל סינייה יש לרוב, זונות. הזנות היא מקצוע אבל גם עניין פוליטי, אנשים רוצים להכניס זונות לכלא ונשים רוצות להכניס את ההולכים לזונות לכלא, יש הרבה עניינים ויש גם הרבה מסכנות, מסכנה הזונה וגם מי שהולך אליה מסכן. אפשר לטעון שזוהי זירה של מסכנות אבל זה יפספס את העניין האמנותי. האמנות היא אמנות הפיתוי, גם אובייקט מיני צריך לדעת איך לשלב אברי גוף, חפצים, ריחות ובעיקר התנהגות. הזנות היא יצירת אמנות מתחום המשחק. הזנות כמובן המוצאה על ידי גברים ובכדי לספק גברים, לתת להם משהו שיסבך קצת את החיים הכל כך צפויים, משעממים, חיי המשפחה - מטרת הקיום האנושי. האישה הפתיינית היא אובייקט מיני ותו לא, בגלל זה קשה למאהבות ליליות להפוך לנשים לגיטימיות, וגם אם תהפכנה לנשים לגיטימיות לא תקבלנה את רצונן מכיוון שהגבר ימשיך לחפש אהבהבים. מלכת הסאדו, בדומה לפתיינית ולזונה, הומצאה גם היא על ידי הגבר. תפקידה הוא לספק את צרכיו המיניים והנפשיים של הגבר ולבטא בחיצוניותה את משאת נפשו של הגבר. כמו אצל הזונה גם אצל מלכת הסאדו ההתנהגות חשובה יותר מכל דבר אחר והיא זאת שנושאת את החיידק הפתייני. חיידק בו הגבר שש להידבק. פעם עשיתי ביד למצרי. לא פיזית אבל שוחחנו באינטרנט והוא סיפר ששמע על איזו חיילת ישראלית שהרביצה לערבי במחסום. לא שמעתי על זה אבל כתבתי לו ששמעתי על זה ושהיא עשתה לו כך וכך ועוד דברים. הוא כל כך התלהב וביקש שאמשיך ואספר. זה היה די ברור שהוא מאונן תוך כדי. ואני המשכתי והמצאתי סיפור פנטזיה והמצאתי קללות ויריקות ובעיטות ומה לא. נראה לי שהוא גמר חזק. האנשים שעובדים במועדוני חשפנות ומלמדים את הנשים את אמנות הפיתוי, הסרסורים, מפיקי סרטוני הפורנו שאנשים כל כך אוהבים ומתמכרים אליהם, הם כולם מאוננים אחד לשני. עולם המין וסטיות המין הוא עולם של מאוננים ושל נצלנים. האם הייתי רוצה למסור את נפשי בעבור אישה פתיינית דקת קרסוליים עם חיוך מצועף? ברור. אבל האם באמת הייתי רוצה לחיות עם מישהי כזאת? לא יודע. כשהלילה יורד והבוקר עולה מהו ערכה של יצירת האמנות? (נכתב בהשראת העוקץ האמריקאי עם השחקנית איימי אדאמס) |
|
|
הדורבנים(נשלט)
|
לפני 10 שנים •
5 בינו׳ 2014
Re: הזנות כיצירת אמנות Bagel כתב/ה: האישה הפתיינית היא אובייקט מיני ותו לא, בגלל זה קשה למאהבות ליליות להפוך לנשים לגיטימיות
אני שואל את עצמי האם המשפט הזה חייב להיות חלק אינטגרלי מכל הטקסט הנ"ל, כפי שהוא. אני משער שכן. ובכך תמונה הבעייתיות הגדולה בו: האם אישה כלשהי יכולה להיות אובייקט מיני ותו לא? קשה לי להאמין. האם איזשהו בן אנוש, לצורך העניין, יכול להיות *משהו אחד* ותו לא? האם תיאוריה שלמה שמתבססת על "כן" לשאלה הזו, יכולה להיות נכונה? אני די בטוח שלא. יש גם גברים שמפתים נשים. האם תקרא להם "אובייקט מיני ותו לא"? למה? כמו כן, פיתוי של אישה יכול להיות אקט של ביטוי עצמי שלה. ביטוי לכוח שלה, למיניות שלה. האם אישה שמפתה כך גבר, בהכרח יהיה לה קשה להפוך ל"אשה" לגיטימית? אני חושב שלא. יש פה כלכך הרבה מסרים מקובעים ונסתרים, שקשה למצוא את הידיים והרגליים. אולי לא צריך. |
|
|
|
4X4(אחר)
|
לפני 10 שנים •
5 בינו׳ 2014
Re: הזנות כיצירת אמנות Bagel כתב/ה: הפילגש תמיד תהיה אחרת מהאשה. הגבר תמיד ירצה בפילגש בלילות אבל בימים יבחר את האישה להיות בת זוגתו. הפילגש היא זונה, היא למדה לזוז ככה כשעבדה בתור רקדנית סטרפטיז או שמעולם לא עבדה כחשפנית אבל למדה את שפת הגוף המפתה. כוסית איננה מילת גנאי היא סוג התנהגות, אופן מודע של תזוזות בלתי מודעות, את כף הרגל היא חולצת בטעות, חושקת שפתיים, פוזרת שיער, הכל כל כך עבה וסמיך שהגבר מאדים.
אז עכשיו יש לנו עוד גירסא של וונוס בפרווה מההוא שעשה את ירח מר עם ההיא הכל כך מדהימה שבא למות. האם גם הפעם יהיה מוות בסוף הסרט? איך זה שספר כל כך פסימי הפך לשם דבר? נשים כמו עימנואל סינייה יש לרוב, זונות. הזנות היא מקצוע אבל גם עניין פוליטי, אנשים רוצים להכניס זונות לכלא ונשים רוצות להכניס את ההולכים לזונות לכלא, יש הרבה עניינים ויש גם הרבה מסכנות, מסכנה הזונה וגם מי שהולך אליה מסכן. אפשר לטעון שזוהי זירה של מסכנות אבל זה יפספס את העניין האמנותי. האמנות היא אמנות הפיתוי, גם אובייקט מיני צריך לדעת איך לשלב אברי גוף, חפצים, ריחות ובעיקר התנהגות. הזנות היא יצירת אמנות מתחום המשחק. הזנות כמובן המוצאה על ידי גברים ובכדי לספק גברים, לתת להם משהו שיסבך קצת את החיים הכל כך צפויים, משעממים, חיי המשפחה - מטרת הקיום האנושי. האישה הפתיינית היא אובייקט מיני ותו לא, בגלל זה קשה למאהבות ליליות להפוך לנשים לגיטימיות, וגם אם תהפכנה לנשים לגיטימיות לא תקבלנה את רצונן מכיוון שהגבר ימשיך לחפש אהבהבים. מלכת הסאדו, בדומה לפתיינית ולזונה, הומצאה גם היא על ידי הגבר. תפקידה הוא לספק את צרכיו המיניים והנפשיים של הגבר ולבטא בחיצוניותה את משאת נפשו של הגבר. כמו אצל הזונה גם אצל מלכת הסאדו ההתנהגות חשובה יותר מכל דבר אחר והיא זאת שנושאת את החיידק הפתייני. חיידק בו הגבר שש להידבק. פעם עשיתי ביד למצרי. לא פיזית אבל שוחחנו באינטרנט והוא סיפר ששמע על איזו חיילת ישראלית שהרביצה לערבי במחסום. לא שמעתי על זה אבל כתבתי לו ששמעתי על זה ושהיא עשתה לו כך וכך ועוד דברים. הוא כל כך התלהב וביקש שאמשיך ואספר. זה היה די ברור שהוא מאונן תוך כדי. ואני המשכתי והמצאתי סיפור פנטזיה והמצאתי קללות ויריקות ובעיטות ומה לא. נראה לי שהוא גמר חזק. האנשים שעובדים במועדוני חשפנות ומלמדים את הנשים את אמנות הפיתוי, הסרסורים, מפיקי סרטוני הפורנו שאנשים כל כך אוהבים ומתמכרים אליהם, הם כולם מאוננים אחד לשני. עולם המין וסטיות המין הוא עולם של מאוננים ושל נצלנים. האם הייתי רוצה למסור את נפשי בעבור אישה פתיינית דקת קרסוליים עם חיוך מצועף? ברור. אבל האם באמת הייתי רוצה לחיות עם מישהי כזאת? לא יודע. כשהלילה יורד והבוקר עולה מהו ערכה של יצירת האמנות? (נכתב בהשראת העוקץ האמריקאי עם השחקנית איימי אדאמס) כתבת נהדר 
|
|
|