הדורבנים(נשלט) |
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
הדורבנים(נשלט) • 12 בינו׳ 2014
המלט כתב/ה: לענייננו, איני יכול לחוות את עצמי כנשלט אמיתי, מבלי שהחוויה שלי תהא ממוסדת באיזושהי מסגרת בה הכל יודעים היטב מיהו נשלט אמיתי ומיהו סתם מתחזה. בעיניי, הדברים שכתבת הם בבחינת ׳מצע למיסוד הנשלט האמיתי׳, ועצם כתיבתם מלמדת על כך שתחום ההגדרות כאן חסר. לכולם ברור מיהו גבר אמיתי, מיהי כוסית, מיהו מגניב ומיהו היפסטר - וכל אלה מעוגנים בספרי החוקים החברתיים בהגדרות ברורות ומוסדות רבי השפעה וחסרי פשרות; אך נשלט אמיתי׳? אף אחד לא יודע. עדיין לא נצבר מספיק נסיון קולקטיבי, רב הנסתר על הנגלה, האפל על המואר. לפיכך, כל מה שנוכל לעשות הוא להשוות בין גירסאות. הנה את באה ונותנת תשעה סימנים בנשלט האמיתי. ״בא פוג ואומר ״אני לא רואה בהם משחק כלל.״ בא בייגל ואומר ״עבד אמיתי הוא טיפוס אנוכי מכור לאוננות ומלא ברחמים עצמיים.״ ומרי ג׳יין תוהה מה עלה בגורלה של האנושיות האפלה, או אולי האפלה האנושית. לא צריך להיות להיות אווה אילוז כדי להבין שכל אחד מביא כאן את החוויה הפרטית מאד שלו. אבל אולי כן צריך להיות אווה אילוז כדי לטעון שכולם היו שמחים שמחה מרובה על הסכמת האחרים. מה תועיל דעתו הקיצונית של בייגל, אם רק הוא יאחז בה? מה יועילו תשעת הסעיפים שלך, אם לא יימצא מי שיחתום? ומן הכלל אל הפרט. כשאני לעצמי, גרעין האמת, אותו יש חמקמק שסביבו חגים חלקיקי פנטזיות לא ממומשות במסלולים לא ידועים, קרוב להיות איפושהו בין מרי ג׳יין לבייגל. איני קיצוני כבייגל בעניין הרחמים העצמיים והחפצתה המוחלטת של השולטת, וגם אם איני רומנטי וממוסד כתשעת הסעיפים, מכל מקום אין בי מספיק אופל, כנראה. מה שמחזיר אותי שוב ושוב להתפלש בעפר רגליה של שולטת הוא משהו שקשה מאד ליתן לו גדר, הגדרה או מוסד חברתי מכהן של הגדרות ברורות. אני מרגיש שזה נובע מתוך יצרים ספונטניים, לא תמיד נחמדים ומבקשים להיטיב עם מישהו, שנטועים עמוק בתוך עלווה אפלה בתוך נפשי המינית, וכך - מן הראוי לציין -- גם חוויתי שולטות אחדות. אין צריך לומר שמערכת יחסים, כל שכן ארוכת טווח ומשובצת התחייבויות הדדיות - איננה באה בחשבון. אהבתי מאוד. יש באמת איזה חוסר חברתי, נקרא לו כך, של "מהו נשלט אמיתי", ומה שאפשר זה לשמוע את האחרים ולהשוות גירסאות. ואני מוצא את החוסר הזה מבורך. זה פתח לגמישות, לחופש, ליכולת שלנו לבחור מה שטוב לכל אחד. שוב, זה מתחבר לי עם זה שפמדום, זה חופש, בעצם. אז החופש הזה נובע הרבה מהחוסר הזה. מהראשוניות, מחוסר הקיבעון החברתי, עדיין, של הסטטוס הזה, "נשלט". ומכאן באה גם התשובה אלייך אניגמטית - תראי, הנקודה היא שבחוויה שלי, שלנו כזוג, אין שום משמעות לשאלה האם אני "עבד אמיתי כמו בפסרים מהמאה ה-14" או "לא". זה הכל ייצרים, ודחפים אפלים, לפעמים אפילו מנוגדים, שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם, ולכן מתעלים לתוך מערכת היחסים. היא המלכה, ואני הנשלט, בכל כך הרבה רבדים (מהם במציאות, ומהם בפנטזיה), כף שהחוק הכותב את זכויותיי כאזרח מדינת ישראל מאבד את חשיבותו: אני באמת יכול לברוח? אני באמת יכול לא לעשות את מה שהיא אומרת? לא באמת.. כך שאני מוצא את המילה "משחק" מקטינה ומצירה, לשווא, את מה שאנחנו מנסים לבנות. ולפעמים (לרוב) אנחנו אפילו לא יודעים מה אנחנו מנסים לבנות. . אז אני מבין שאת לא התכוונת להצר, ולפגום בעמוק הרגשות, וכו'. אבל בכל זאת, בדיוק כמו שהמלט כתב: מבלי לפגוע בצורך של אחרים להגדיר אחרת יחסי פמדומיים, בשבילי להיות "נשלט אמיתי" זה גם קצת להתנגד למילה "משחק" ככל יכולתי.. |
|
Mary Jane |
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
Re: אז כך...
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
Mary Jane • 12 בינו׳ 2014
אניגמטית כתב/ה: .......
ופור גוד, תודה, אבל אין בי שום דבר גברי, בעיניי זאת שליטה נשית לחלוטין ...... אהבתי (: |
|
פור גוד |
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
Re: אז כך...
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
פור גוד • 12 בינו׳ 2014
Mary Jane כתב/ה: אניגמטית כתב/ה: .......
ופור גוד, תודה, אבל אין בי שום דבר גברי, בעיניי זאת שליטה נשית לחלוטין ...... אהבתי (: אניגמטית, שימי לב: אם בך אין שום צד גברי, אז בי אין שום צד נשי. וזה יהיה מאכזב מאוד בעיני לגלות שאין בי צד כזה, כי אני הרי מנסה כבר שנים להתחבר אליו. (-: והרי כנודע לכול מזה מאות בשנים, כולנו יצורים אנדרוגניים מטבענו. במיתוס "המדעי-לחלוטין" של אריסטופנס על "החצי השני" ( המופיע בדיאלוג "המשתה" של אפלטון ) אנו קוראים כי בראשית חיו בני האדם מחוברים בזוגות: לכל יצור היו שני ראשים, 2 לבבות ו-4 רגליים ו-4 ידיים. היצורים דמויי-הביצה הללו היו מחולקים לשלושה סוגים: זוגות של זכר-זכר, זוגות של אישה-אישה, וזוגות של זכר-נקבה (האנדרוגנוס ). שתי הנפשות בכל זוג אהבו זו את זה אהבה גדולה ובילו את כל חייהם באושר שמיימי. אושר זה גרם להם לחטא ההיבריס וכתוצאה מכך הם נענשו על ידי האלים: זאוס חצה כל ייצור לשנים באמצעות חזיז הברק שלו והפריד כל איש מנפשו התאומה. ללא החצי השני, חייו של כל אדם היו מלאים כאב, וכדי להתגבר עליו הוא חיפש אחר החצי השני והאבוד שלו - נפשו התאומה, על מנת שיוכל להתאחד עמה ולבלות איתה יחד. וכך, אחרי ניתוח-ההפרדה של אותם יצורים שלמים ואוהבים דמויי-ביצה שביצע זאוס מלך האלים, נוצרו הלסביות, ההומואים, ואנוכי... נ.ב - ומרי ואניגמטית, מעבר לידידות הלסבית המופלאה הנרקמת פה בינכן, שלא הייתי כמובן רוצה לפגום בה בשום פנים ואופן, הרי שהאמת חייבת להיאמר : החלל הפנטזמטי של שתיכן הוא די שונה. הפנטזיות של אניגמטית, מרי, הן איך לומר זאת ? - ואני לא ביקורתי או שיפוטי חלילה, אלא רק מנסה לקרוא לילד בשמו המלא -... הן יותר "סטראפ-אוניות" משלך. |
|
אניגמטית(שולטת) |
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
טוב
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
אניגמטית(שולטת) • 12 בינו׳ 2014
אני עייפה מכדי להגיב כרגע, אבל שומרת לעצמי את הזכות בזמן ובמקום.
ופור גוד...כל ניסיון לביים קרב בוץ ביני לבין מרי, בנוכחות קהל או שלא- בלי או עם בגדים-בלי או עם סטראפון-מינוס פנטזיית אנדרוגינוס-לא תצלח. אנחנו נשיות מדי! (עם או בלי סטראפון). ותראה מה זה. נותנים לך אצבע ואתה רוצה את כל הפיסטינג. לילה טוב לכולך. ולמרי גם. והנה יש לי על מה לפנטז הלילה. |
|
פור גוד |
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
12 בינו׳ 2014
פור גוד • 12 בינו׳ 2014
אניגמטית, אין לי שום עניין לחולל קרב-בוץ בינך לבין מרי.
עניין לי אך-ורק בניתוח מדעי קר ונטול-פניות של עולמות פנטזמטיים מרתקים (: למעשה, העניין המיני שיש לי ביחסים לסביים - ואפילו בלוחמת-בוץ מן הסוג הזה - הוא מוגבל ביותר. באופן הכי כללי, הייתי אומר שלסביות גורמות לי להרגיש מיותר. ותראו מה זה נשים : נותנים להן את האמת, והן מעדיפות את חצי-האמת (: לילה טוב גם לך. כלומר, לחצייך (-: |
|
אניגמטית(שולטת) |
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
אבל...
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
אניגמטית(שולטת) • 13 בינו׳ 2014
זה באמת הופך אותך למיותר
וברצינות, אם שליטה מהסוג שלי היא "גברית", מהי לדעתך שליטה נשית? לומר לנשלטי היקר "בוא נשמה שלי, כפרה, עיניים, הנה אני לובשת למענך בגדי עור ונועלת עקבים שגורמים לי לרצות למות, אוחזת בשוט ומחכה שתסביר לי כמה כואב אתה רוצה שזה יהיה? אה כן ותלקק לי את כפות הרגליים בנתיים, כן ממי, בדיוק כמו שאתה אוהב. ומה עוד אתה אוהב? רגע מסתכלת ברשימה. תרד לי, איך שכחתי שזה הפייבוריט שלך? הנה אני רעה רעה רעה! ושונאת אותך, כמובן" ? (בוקר טוב מרי, הידעת שמתפתחת בינינו ידידות לסבית מופלאה? אמנם שתינו דו, אבל בואי לא נהיה קטנוניות כשמגדירים אותנו במקומנו. ידידות. לסבית. מופלאה. גו פור איט). יום נעים גם לך, פור גוד |
|
Mary Jane |
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
Mary Jane • 13 בינו׳ 2014
אני יותר מוטרדת מהמילה "ידידות" מאשר המילה "לסבית". שלא ישתמע שאני מקשקשת כאן בשביל החברותא. הו, לא. בשביל הסקס. גם אם רק בפוטנציה (;
|
|
אניגמטית(שולטת) |
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
חלילה חברותא
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
אניגמטית(שולטת) • 13 בינו׳ 2014
הצד הגברי שבנו לעולם לא ירשה זאת.
ידוע שידידות לסבית במערכה הראשונה, תוביל לסקס לסבי סוער במינימום תנוחת 69+כמה דילדואים+כמה עבדים שינקו את השטח במערכה השלישית. אוחחחחחח קשה קשה וגם מחרמן עכשיו יש לי על מה לפנטז גם הבוקר. מרי, את באה לקפה? (ותזהרי, קפה במערכה הראשונה מביא לכוס חלב פושר במערכה השלישית, כך זה אצל לסביות). |
|
פור גוד |
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
פור גוד • 13 בינו׳ 2014
מרי ואניגמטית, אתן מצחקקות אותי (:
ממה נתחיל ? אניגמטית, את מפספסת את הנקודה. אם כבר, או אם בכלל, אז מתגובתה של מרי ( ולא מזו שלי ) השתמע או נרמז שסגנון-השליטה שלך הוא "לאבי-דאבי". ואני מצטט : " בכל פעם שאני קוראת אותך אני מתפלאת עד כמה הגשה שלך לדברים נטועה בחיוביות וחותרת אל עבר אהבה, הכלה, הובלה." אל לנו לחשוש מפני איוכים ( איוך =ציון האיכות של דבר מה) העושים שימוש בצמד המושגים גברי-נשי. כל מילה היא מתנה של השפה, ואפשר לעשות בה שימוש הולם. מה שהתכוונתי לומר הוא שהעולם הפנטזמטי שלך, אניגמטית, רווי באלמנטים של חדירה, לקיחה-בכוח, כיבוש, אונס, בעילה וכיוצ"ב, אלמנטים הקרויים בעגה הטכנית "פאליים" , ושבכמותם מעולם לא נתקלתי בכתיבתה של מרי - מרי הגוזלית הרגישה ורכת-הלב - שהעולם הפנטזמטי שלה משופע יותר באלמנטים של שירות, הקרבה, השפלה, ציות וכיוצ"ב. ובתור כרטוגראף (=צייר מפות ) של החוויה-האנושית ושלל ביטוייה הפנטזמטיים, ובהיותי חתן פרס נובל לעתיד-לבוא, אני מרגיש חובה מדעית-מוסרית עליונה לציין את ההבדלים הללו בינכן. למעשה, המכנה המשותף הפנטזמטי הכי ברור בינכן לעין-הבלתי-מזויינת הוא אותה דו-מיניות שלכן ( או "לסביות-לייט" ). כשלעצמי, איני נמנה עם חובבי הסטראפ-און, והוא אינו משמש מוקד-גרביטציוני של עולמי הפנטזמטי. וכפי שגם אמרתי, גם הלסביות משאירות אותי בדר"כ אדיש מינית, וזאת למרות שאני תומך נלהב בכל הזכויות הפוליטיות והאזרחיות שלהן. נ.ב - מכל מקום, נדמה לי שברור כשמש, שאם תחליטו יום אחד לממש את אותו זרם תת-קרקעי של תשוקה לסבית יוקדת, העוברת בינכן כחשמל סטאטי, אניגמטית תהיה זו שתרכיב את תחליף הזין הפלסטי, נטול חמימות-הגוף, הקרוי סטראפ-און. והיום הזה באמת נעים. אפילו יותר מנעים (-: |
|
Bagel |
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
לפני 10 שנים •
13 בינו׳ 2014
Bagel • 13 בינו׳ 2014
המלט כתב/ה: אז - כן, אני מאד מסכים שיש כאן יסוד חזק של התמכרות. אני לא חושב שכולם חווים אותה במינונים חריפים כמו אותו בחור מ young goddess, ואני בטוח שהרבה לא מוכנים להודות בקיומה כלל, משום הקונוטציה השלילית שהיא נושאת. התמכרות זה רע, אחרי הכל, ולהיות עבד אמיתי זה טוב. ראיתי ב TED איזו מומחית לניאורולוגיה שטוענת ששום דיאטה לא באמת עוזרת לטווח ארוך, כי המוח שלנו נעול על איזשהו טווח משקל שבו הוא חושב שאנו צריכים להימצא, ולא משנה מה נעשה - המוח שלנו תמיד יוביל אותנו להגיע לשם. אתה חושב שההתמכרות לשליטה הנשית המנוכרת והרעה גם היא צרובה במוח איכשהו, ולא משנה מה נעשה, תמיד נובל לשם, כמו צאן לטבח? המלט, אין כאן שום דבר מלבד התמכרות לדידי. המינונים קצת פחות חשובים, חשוב יותר העקרון. התמכרות זה רע משום שהיא שיטה להתחמקות רגשית מהמציאות וגם להיות עבד אמיתי זה רע משום שעבד אמיתי, כמו שכבר הזכרתי הוא טיפוס אנוכי, שתלטן עם נטיה כבדה לפאסיב-אגרסיב. לא יודע עם המומחית מ TED צודקת או לא, יש לי נטיה להזהר ממדעים מדויקים כשמדברים על נטיות אנושיות ורגשיות. ההתמכרות לפנטזיות שליטה צרובה במוח, אבל גם המכור להרואין יכול לומר את אותו הדבר אבל זה לא אומר שאין שום משמעות למעשים של האדם. למען האמת, ישעיהו ליבוביץ' פעם אמר שהדבר היחידי שמשנה זה המעשים של האדם ושהמוח אינו מסוגל לחשיבה, רק האדם בעל המוח הוא שמסוגל לחשיבה. לפעמים. הרוסי מתאר עשיה אקטיביסטית במיטב המסורת הרוסית - מה שלא עובד בכוח יעבוד עם עוד קצת כוח. אני לא בטוח שהוא עושה את הדבר הנכון כי הוא פשוט מרעיב את עצמו והרעבה היא פתרון מאוד אלים לבעיות אכילה. הדבר הנכון לעשות, לטעמי, הוא קודם כל להכיר בעובדות ולא למרוח את הכל בקרם ידיים איכותי ולהפוך גם את הדיון הרציני לאוננות (כמו שמתרחש כאן בדיון, למשל) ואז להתמודד עם הסוגיות האמיתיות שעומדות מאחורי ההתמכרות לאלימות - נפש האדם, רגשותיו, תשוקותיו וחולשותיו. כל אחד צריך להתמודד עם עצמו ועם השדים של עצמו. |
|