פור גוד
|
לפני 10 שנים •
15 בינו׳ 2014
Re: ואם כבר,
אניגמטית, אבל אני מעל הכול שמח לגלות שגם את ( בדיוק כמוני ) עשויה כולך מאריג אהבת-האדם
ורפאל, דבר ראשון אני שמח שחזרת סוף סוף לכתוב, חסרונך היה מורגש. ובנוגע לטענותייך, אחזור אלייך בזמן הקרוב, לאחר שאשוב מאיזה סידור מעיק (: |
|
|
|
פור גוד
|
לפני 10 שנים •
15 בינו׳ 2014
רפאל כתב/ה: אני חושב שהטענה של בייגל היא טרוויאלית. עניין בסאדו-מאזוכיזם עומד בניגוד לרגשות של אהבה, חיבה, דאגה וכבוד. וזה לא משהו שחוקרים ומחקרים מנסים להוכיח, אלא שזו בדרך כלל נקודת המוצא של חוקרים ומחקרים. רק במקום שבו עוסקים בצידוק עצמי ערפל מסתיר את המובן מאליו.
אז נכון שמערכת יחסים שבין שני אנשים אינה מופת לעקביות של צרכים ורצונות, והרבה פעמים אהבה גדולה יכולה להכיל מידה כלשהי של יצרים סאדו-מאזוכיסטיים. אבל ככל שהיצרים הללו מתגברים, כך האהבה והזוגיות נעשים מאתגרים יותר ואף בלתי-אפשריים. פור גוד, פסיכואנליזה היא פסדו-מדע, והיא בעיקר אוסף של שטויות אטרקטיביות. כמעט כל הטענות החשובות של פרויד הופרכו. אבל בכל הקשור לעובדה ש"פרוורטים המיניים לא באים לבקש עזרה טיפולית" אפילו פרויד לא ראה בכך סימן לזה שהכל "סבבה" אצלם, אלא סימן להכחשה. בקשר לכל הצרפתים שהזכרת. רובם רואים במלחמה (היגל) ותאווה לכוח (ניטשה) את מה שמניע את העולם ומסביר את העולם. לפיכך הם גם אימצו הפורנוגרפיה של דה-סאד, שראה בכל רגש חיובי של אהבה ודאגה עניין של צביעות, ועשו ממנה קלאסיקה פילוסופית. בעיני זו פילוסופיה שגויה מן היסוד. כי יש בעולם אהבה, יש אחווה ויש שיתוף פעולה אותנטי בין בני-אדם. זה נכון שהרעיונות הללו אופנתיים מאוד בחלק של האקדמיה, אבל מחוצה לה הם בדרך כלל נתפסים (ולדעתי בצדק) כהזויים ואינפנטיליים. באשר ללאקאן ולקראולי... אתה בטוח שאתה רוצה להכניס אותם אל תוך בית המדרש שלך? רפאל. אין לי ויכוח איתך שהפסיכואנאליזה היא לא מדע - בודאי לא גלילאו-סטייל. אבל כפי שכתבתי כבר להמלט ,כול מדעי-האדם ומדעי-החברה ( לא רק הפסיכואנאליזה ) רחוקים היום שנות אור מהפיזיקה ( או אפילו הגנטיקה לצורך העניין ). זה המצב. הפסיכואניליזה במיטבה הייא בעיני יותר "שפה" מכל דבר אחר - אבל שפה מאד-מאד חשובה ( ולא שום "שטויות אטרקטיביות שהופרכו מזמן", בלשונך. ממש ממש לא ), שעוזרת לנו להבין את תחום התופעות שלשמו התכנסו פה. קרי, הפרברסיות. במיטבה, היא קרובה יותר לאמנות בעיני. גם בכתיבה שלה וגם בפרקטיקה הטיפולית. אבל כל הפסיכותראפיה נמשכה ונולדה מתוך הפסיכואנאליזה, והתייחסתי אליה מכיוון שכל רשימת-הקריאה של בייגל טבולה בה עד צוואר. ולא בכדי, וגם לא במקרה. כי היא אחת הדיסיפלינות היחידות כאמור ששופכת איזשהו אור של הבנה על תחום התופעות הנ”ל. וגם נצבר בה במהלך מאה השנים האחרונות המון המון נסיון קליני. הסיטואציה הקלינית בחדר-הטיפולים דווקא מוגדררת היטב, וקורים בה דברים מעניינים ביותר. אני יכול רק לנחש שאתה, מחמת מזגך הרציונלי-מדעי וחשיבתך הלוגית, שהיא ממושמעת הרבה יותר מהחשיבה שלי, הנופלת חדשות-לבקרים קורבן לפרצי-השראה רנדומליים ולהתפרצויות ספונטניות של רגש חם וטהור, נדלק יותר מהסברים סוציו-ביולוגיים של המיניות ( או של פסיכולוגיה-אבולוציונית ). אבל מה לעשות, שבמצב העניינים הנוכחי של הידע האנושי, הם נראים לי שטחיים מאוד. בטח ביחס לעושר של החוויה. ובעיקר מפני שהפרברסייה היא תופעה אנושית במובהק ( כפי שבייגל כבר ציין בצדק עוד קודם לכן בשרשור ) - קרי קשורה עמוק בטבורה בחברה בשפה ובתרבות. לגבי קראולי, אכן הצדק איתך: בבית המדרש שלי , שגם על אבן המשקוף שלו, כמו על אבן המשקוף בכניסה לאקדמיה הראשונה בהיסטוריה, זו של אפלטון, יהיה חקוק הציווי הקדוש "דע את עצמך ! " - יחוייבו כל הנשים ללמוד על פועלו המטורלל של האיש המגנטי והפסיכי הזה, והן יחויבו כמובן לחשוב על משנתו בלבוש סקסי ביותר. וגם את לאקאן הן ילמדו. ואני רוצה להציע לך בזה-הרגע הצעה שלא תוכל לסרב לה, והיא - לבוא ללמד בבית המדרש שלי, הדוגל כמובן בערכי החופש האקדמי ( והמיני ! ) המוחלט לחלוטין. תקבל ידי חופשית ללמד מה שבא לך. השכר יהיה הולם, ויכלול כמובן בונוסים בצורה של טובות-הנאה מיניות. לגבי הפילוסופיה הצרפתית ( והגל וניטשה וסאד ) אשוב אליה בהמשך, מחר כבר מן הסתם. ונסיים את התגובה הזו בדיבר- הראשון והמפורסם מתוך משנתו של קראולי הקוקו-לוקו, ורק כדי לעשות לבייגל קצר במוח : " עשה מה שאתה רוצה.” ליל מנוחה וחלומות פז (: |
|
|
| Bagel |
לפני 10 שנים •
15 בינו׳ 2014
המלט כתב/ה: גם אני – כמוך – עוד לא נתקלתי בזוגיות בדסמית שעובדת, ואני מסכים אתך שהסיבה לכך היא שהריגושים המזוכיסטיים ה"אמיתיים" כרוכים בכאב, השפלה, ניכור והתעלמות. בין המוטיבים העוצמתיים ביותר ביחסי שולטת-נשלט קל למנות את אלה המשתלטים על גבריותו, בין אם על ידי קשירת מבושיו ועל ידי כך ביטולם, ובין אם על ידי פנטזיית ה cuckold הנפוצה כל כך, או בעיטות בביצים שגם הן נפוצות מאד. שאר המוטיבים חגים במעגלים משניים סביב קודש הקודשים – גבריותו של הגבר הנשלט, המופקעת ממנו. סמלי הגבריות הינם פחות או יותר אוניברסליים: שליטה פיזית הנובעת מיתרון של כוח פיזי, ובעילה מלמעלה או מאחור. מרכז העצבים של ריגושי הנשלט חגים סביב שני אלה: השליטה הפיזית מופקעת ממנו על ידי הגבלתו וכבילתו; היתרון הפיזי נעלם ושליטת האשה מודגשת על ידי שימוש באקטים שגורם ההשפלה שבהם גלוי וידוע. (דריכה על הגוף, על הראש, רמיסת הפנים ברגליים, בנעליים, התייחסות כאל חיה, וכו). ולבסוף, עניין הבעילה. לא עוד פאלוס רוטט וזקוף בין רגלי הגבר המבקש למצוא את גאולתו בתוך גוף האישה, אלא תחליף-פאלוס בין רגלי האישה, חפץ זר החודר אל גופו תוך גרימת כאב והשפלה. העונג יבוא רק אחר כך; והוא יבוא לא משום שיש באקט הזה איזשהו עונג הטבוע בו מימי בראשית, אלא משום שאי אפשר רק לסבול כל הזמן. אין זוגיות בדס"מית שעובדת כי הבד"סמ הוא דיספונקציה. הריגושים המזוכיסטיים הם אדירים ותמיד יאפילו על סקס אינטימי, אבל הם כמובן קשורים בהשפלה וביטול הגבריות, הם ריטואל פיזי שיש לו משמעות נפשית עמוקה. לא סתם וונדה מהסיפור של מאזוך מפסיקה לאהוב את העבד שלה והולכת עם מישהו אחר ,לא סתם הגיבור של חנוך לווין מספר שיום אחד הוא יהיה קבור מתחת לבית של אותה גבירה טיטאנית. המוות הוא אלמנט מעניין, לא רק מבחינה פרואידנית אלא גם מבחינה ספרותית והמילים הם עידון של המחשבות שהם עידון של הרגשות, המאזוכיסט מתעסק עם אש ומתאהב בעיסוק הזה למרות המחיר שיש לכוויות לשאיפת העשן ולסכנת השריפה. הקוקולד הוא כביכול עוד פטיש, אחד מיני רבים, בחר לך מתוך סלסלת הפירות את מה שמתחשק לך, אבל יש בו משהו מאוד כללי גם, הוא התחתית של החבית. הרי האישה המתעללת, זאת שבאמת יכולה להזריק את אותו כאב (לב) לכל אותן מניירות של דריכה, יריקה, ישיבה, חדירה, חדלה מלהתעניין בעבד שלה והיא מביאה מישהו אחר, גבר אמיתי. הזעזוע הזה נמצא תמיד ברקע אצל כל מי שמפנטז על עבדות וביטול עצמי, יש אנשים שאצלם הפנטזיה עצמה היא למצוץ לאותו גבר, על פי פקודת האישה, ואצל מאזוך שלנו (סופר די גרוע אם להודות על האמת) העבד חוטף הצלפות נוראיות מאותו מאהב של מלכתו, בלי גבולות בלי אור אדום ובלי הסכמה. |
|
|
| Bagel |
לפני 10 שנים •
16 בינו׳ 2014
רפאל כתב/ה: אני חושב שהטענה של בייגל היא טרוויאלית. עניין בסאדו-מאזוכיזם עומד בניגוד לרגשות של אהבה, חיבה, דאגה וכבוד. וזה לא משהו שחוקרים ומחקרים מנסים להוכיח, אלא שזו בדרך כלל נקודת המוצא של חוקרים ומחקרים. רק במקום שבו עוסקים בצידוק עצמי ערפל מסתיר את המובן מאליו.
אז נכון שמערכת יחסים שבין שני אנשים אינה מופת לעקביות של צרכים ורצונות, והרבה פעמים אהבה גדולה יכולה להכיל מידה כלשהי של יצרים סאדו-מאזוכיסטיים. אבל ככל שהיצרים הללו מתגברים, כך האהבה והזוגיות נעשים מאתגרים יותר ואף בלתי-אפשריים. פסיכואנליזה היא פסדו-מדע, והיא בעיקר אוסף של שטויות אטרקטיביות. אני יודע שהטענה שלי טריוויאלית אבל לא פשוט להציע לאנשים להחליף את הדיסקט, מבחינתם אתה שולל הכל ומעמיד אותם מול קיר בטון. יש משהו פטריוטי בתפיסה הזאת שבה כל ביקורת נתפסת כהכרזת מלחמה. אני שמח שאני לא לבד פה עם הטענה הזאת שלי ושאתה והמלט שותפים להרגשה הזאת. אני מסכים איתך שיש דינמיקה מסויימת ושברמות מסוימות תיתכן זוגיות שמשלבת אלמנטים של סאדו-מאזו, לא הכל שחור ולבן, אבל מה לעשות והנטיות המיניות האלו טיבן להתגבר ולהפוך ליצרים שלעיתים קרובות בלתי ניתנים לשליטה, או אז האהבה והזוגיות הופכים לקורבן של אותה פנטזיה. משהו בבסיס של המאזוכיזם הוא חסר איזון ועם נטיה להגזמה, כף הרגל נעימה למגע, אבל אז היא הופכת למסריחה, ואז היא דורכת, ואז היא נעולה במגף, והמגף מלוכלך, והסוליה שלו עוד יותר מלוכלכת. יש נתיב ידוע של החמרה שכל אדם שאי פעם הקליד למנוע החיפוש את המילה "עבד" מכיר. לגבי הפסיכואנליזה אני לא ממש מסכים, כל טיפול נפשי (למעט CBT) אינו מדעי אבל טיפולים נפשיים מצילים אנשים ממפלצות שהם עצמם יצרו ויוצרים. יש מקומות שבהם הפסיכואנליזה היא אינטגרטיבית, זאת אומרת שהיא מבוססת על הטכניקה של פרויד אבל כוללת בתוכה גם את יונג, קליין ומושפעת משיטות מודרניות ומרעיונות מודרניים. לא כל טיפול פסיכואנליטי הוא בדיחה של וודי אלן. |
|
|
| כפוף |
לפני 10 שנים •
16 בינו׳ 2014
פור גוד כתב/ה: וכפוף, האם אתה כבר על שש, מחכה באנוס רוטט מרוב התרגשות לסטראפ-און "הסגול והמרשים" ? או שחטפת ת'פחד ? (-: כפי שאתה רואה אפילו המלכה האמתית שהכתרנו כאן מתאהבת ואינה יכולה יותר לעמוד בסבלו של העבד - בדיוק כפי שחזה זאת מאזוך. אני אשאר על שש עד יומי האחרון והיא תמשיך לחוס עלי בשם האהבה. אבל תמיד טוב שיש דילדו בבית. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 10 שנים •
16 בינו׳ 2014
כפוף כתב/ה: פור גוד כתב/ה: וכפוף, האם אתה כבר על שש, מחכה באנוס רוטט מרוב התרגשות לסטראפ-און "הסגול והמרשים" ? או שחטפת ת'פחד ? (-: כפי שאתה רואה אפילו המלכה האמתית שהכתרנו כאן מתאהבת ואינה יכולה יותר לעמוד בסבלו של העבד - בדיוק כפי שחזה זאת מאזוך. אני אשאר על שש עד יומי האחרון והיא תמשיך לחוס עלי בשם האהבה. אבל תמיד טוב שיש דילדו בבית. ממש שרשור המתוסבכים... כשמתנהגים אליכם ברגישות - תלונות. כמתנהגים ב"אכזריות" - בכי. דמעות. ותלונות. לו רק הייתי מתחילה לאסוף דמעות לתוך בקבוקון לפני עשר שנים, היום היה לי בושם יסורי-סתם חמודים למשוח מאחורי האוזניים ובפרקי כפות הידיים.. |
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
16 בינו׳ 2014
ממממ.. זכר צדיקה לברכה
פור גוד- נכון ותודה.
כפוף, הכתרת מוקדם מדי, אתה רואה? אחרונת המוהיקניות מתה ואין, אין יותר מלכה אמיתית. אפילו זאת שהיתה כמעט אמיתית פארשית מדי וחשבה שכדאי לה לא לגרום לעבד שהיא אוהבת לשנוא את עצמו. טפי. גם כן מלכה. פחחח. |
|
|
| כפוף |
לפני 10 שנים •
16 בינו׳ 2014
דמעות של מלאכים Mary Jane כתב/ה: כפוף כתב/ה: פור גוד כתב/ה: וכפוף, האם אתה כבר על שש, מחכה באנוס רוטט מרוב התרגשות לסטראפ-און "הסגול והמרשים" ? או שחטפת ת'פחד ? (-: כפי שאתה רואה אפילו המלכה האמתית שהכתרנו כאן מתאהבת ואינה יכולה יותר לעמוד בסבלו של העבד - בדיוק כפי שחזה זאת מאזוך. אני אשאר על שש עד יומי האחרון והיא תמשיך לחוס עלי בשם האהבה. אבל תמיד טוב שיש דילדו בבית. ממש שרשור המתוסבכים... כשמתנהגים אליכם ברגישות - תלונות. כמתנהגים ב"אכזריות" - בכי. דמעות. ותלונות. לו רק הייתי מתחילה לאסוף דמעות לתוך בקבוקון לפני עשר שנים, היום היה לי בושם יסורי-סתם חמודים למשוח מאחורי האוזניים ובפרקי כפות הידיים.. מה פתאום מתוסבכים? הרי ידוע לכל ששימוש נכון בדילדו מחייב גם רגישות וגם אכזריות. אבל לעבד אמתי אסור להתלונן. הפרוטוקול מחייב אותו להעביר את המסר באופן מעודן ומתוחכם מבלי שתיזקף לחובתו עזות מצח שאינה ראויה לאחד שכמותו. |
|
|
| כפוף |
לפני 10 שנים •
16 בינו׳ 2014
Re: ממממ.. זכר צדיקה לברכה אניגמטית כתב/ה: פור גוד- נכון ותודה.
כפוף, הכתרת מוקדם מדי, אתה רואה? אחרונת המוהיקניות מתה ואין, אין יותר מלכה אמיתית. אפילו זאת שהיתה כמעט אמיתית פארשית מדי וחשבה שכדאי לה לא לגרום לעבד שהיא אוהבת לשנוא את עצמו. טפי. גם כן מלכה. פחחח. הוא צריך לשנוא את עצמו זה מגיע לו. אני לא אשלול ממך את התואר בשלב זה בתקוה שתתעשתי בהמשך ותתגברי על החולשה הרגעית הזו. |
|
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
16 בינו׳ 2014
התחלתי ולכן אסיים
אז מה היה לנו שם?
מאבק של למי יש יותר גדול/חכם/גיבור שוביניזם טהור החפצה אי ראיית השולטת כאדם בריחות לעלק מחקרים מדעיים במקום התמודדות רגשית פרדיגמות רבות על כך ששליטה ואהבה הם שני דברים סותרים והתעקשות אינטנסיבית על כך כאמת מוחלטת. ומרי אחת - גוד בלס דה מרי. מזל שחלקנו נותרנו עם ההומור. |
|
|