| SubservientJames |
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
Re: לכבוד Madame T Madame T כתב/ה: חן חן גם לך על הריתות (למדתי מילה חדשה  - מה שורש המילה?) ועל איחולי ההצלחה.
תמה הלוויה, אז יש לי רגע פנוי. רגע של עברית תחילה. המילה היא ריתוי, ולא ריתות כפי שרשמתי בטעות. ותודה למתנערת החכמה והידענית שהעמדיתני על טעותי! ועל ההפנייה למקור. השורש הוא ר.ת.י. / ר.ת.ה. (לְרַתּוֹת, מְרַתֶּה, יְרַתֶּה) השגיאה שלי נבעה (ככל הנראה) מצורת המקור הנטוי "לרתות" הדומה ל"לרתת" (שמשמעה רעד). ועתה להיסטוריה בקצרה: המילה "לפרגן" מקורה ביידיש, כידוע "פארגינען", והיא בתורה ירשה זאת מן הגרמנית (Vergoennen). המשמעות המקורית של רִתָּה היא: ריחם, חס והתחשב (גם בערבית: רַתַ'י לִ-): רִתָּה עָלָיו (אלוהים על אדם) – כָּל שֶׁהַיּוֹם שׁוֹקֵעַ הוּא צוֹנֵן" (בראשית רבה י"ט), (כלומר: ה' התחשב במבנה גופו של האדם בבוראו את העולם). ריתוי קרוב גם לריצוי שיש בה מן הרצון, הסיפוק והנחת הדעת. ועתה מאתר האקמיה: ההצעה היא של יצחק אבינרי בעקבות אביגדור המאירי. ברם בדיון בוועדה למילים בשימוש כללי לא קבעו חלופה רשמית לפרגון. באתר האקדמיה מציעים במקום זאת 'לראות בעין טובה'; 'לדרוש בטובתו של...'; 'לאהוד'; 'לקבל באהדה' ; 'לשמוח ב'. ויש הפנייה למקורות הבאים: יצחק אבינרי, יד הלשון, תל-אביב תשכ"ה, עמ' 531–532 ניסן נצר, "'פרגן' – חֶסר לשוני שנתמלא מן היידיש", בלשנות עברית חפ"שית 26 (1988), עמ' 49–58 רות אלמגור-רמון, "לפרגן – לְרַתּוֹת", רגע של עברית, ירושלים תשס"א, עמ' 213 על כל פנים, המילה זכתה לעדנת-מה בפיה של ג'ודי ניר-מוזס-שלום, ובפרט בתוכניתה השבועית ברשת ב' ברדיו מדי יום שישי. מקווה כי הייתה זו תשובה מלאה, אך לא מטריחה יתר על המידה... |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
Re: לכבוד Madame T SubservientJames כתב/ה: Madame T כתב/ה: חן חן גם לך על הריתות (למדתי מילה חדשה - מה שורש המילה?) ועל איחולי ההצלחה.
תמה הלוויה, אז יש לי רגע פנוי. רגע של עברית תחילה. המילה היא ריתוי, ולא ריתות כפי שרשמתי בטעות. ותודה למתנערת החכמה והידענית שהעמדיתני על טעותי! ועל ההפנייה למקור. השורש הוא ר.ת.י. / ר.ת.ה. (לְרַתּוֹת, מְרַתֶּה, יְרַתֶּה) השגיאה שלי נבעה (ככל הנראה) מצורת המקור הנטוי "לרתות" הדומה ל"לרתת" (שמשמעה רעד). ועתה להיסטוריה בקצרה: המילה "לפרגן" מקורה ביידיש, כידוע "פארגינען", והיא בתורה ירשה זאת מן הגרמנית (Vergoennen). המשמעות המקורית של רִתָּה היא: ריחם, חס והתחשב (גם בערבית: רַתַ'י לִ-): רִתָּה עָלָיו (אלוהים על אדם) – כָּל שֶׁהַיּוֹם שׁוֹקֵעַ הוּא צוֹנֵן" (בראשית רבה י"ט), (כלומר: ה' התחשב במבנה גופו של האדם בבוראו את העולם). ריתוי קרוב גם לריצוי שיש בה מן הרצון, הסיפוק והנחת הדעת. ועתה מאתר האקמיה: ההצעה היא של יצחק אבינרי בעקבות אביגדור המאירי. ברם בדיון בוועדה למילים בשימוש כללי לא קבעו חלופה רשמית לפרגון. באתר האקדמיה מציעים במקום זאת 'לראות בעין טובה'; 'לדרוש בטובתו של...'; 'לאהוד'; 'לקבל באהדה' ; 'לשמוח ב'. ויש הפנייה למקורות הבאים: יצחק אבינרי, יד הלשון, תל-אביב תשכ"ה, עמ' 531–532 ניסן נצר, "'פרגן' – חֶסר לשוני שנתמלא מן היידיש", בלשנות עברית חפ"שית 26 (1988), עמ' 49–58 רות אלמגור-רמון, "לפרגן – לְרַתּוֹת", רגע של עברית, ירושלים תשס"א, עמ' 213 על כל פנים, המילה זכתה לעדנת-מה בפיה של ג'ודי ניר-מוזס-שלום, ובפרט בתוכניתה השבועית ברשת ב' ברדיו מדי יום שישי. מקווה כי הייתה זו תשובה מלאה, אך לא מטריחה יתר על המידה... לא, אני פשוט מאוהבת 
|
|
|
| SubservientJames |
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
Mary Jane כתב/ה: איזה חמוד.
מה תעשה אם תבקש ממך האישה לכרוע בפניה ותאמר לך, "לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני, מיי פוסי איז יור אונלי מאסטר?" המתח הזה אצל נשלטים דתיים תמיד סיקרן אותי, למרות היותו צפוי - ההבעה שתעלה על פניו, חיבוטים לרגע, ארשת המבוכה ומלמולים מצטערים: "לא, לא, אינני יכול...". לא ברור לי למה, אבל ממש הייתי רוצה לחזות בכך. בראש ובראשונה, אינני יודע לגבי נשלטים אחרים, אך הכינוי "חמוד" מפי אִשה, ועוד שולטת, העבירה בה צמרמורת בכל הגוף, וחיוך רחב ביותר נמרח על פניי. תודה רבה לך מקרב לב! בפיקחותך כי רבה צדקת, כי המתח הזה שהעלית קיים בהחלט. הנושא ארוך וסבוך, אך אשתדל לקצרו, כי אני נוטה לפרקים להאריך בדברים עד לעייפה. אעיר תחילה, כי עצם הכריעה בפני האשה איננה בעיה כלל ועיקר לעניות דעתי. עתה לציווי שקראנו זה עתה בפרשת השבוע בשבת זו , ב"עשרת הדברים" (או "הדיברות"): "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי". ברור ומובן, שהאל רוצה בלעדיות באלוהיותו. זאת ועוד, האל עצמו אומר (מיד בפסוק הבא) כי הסיבה לכך היא שהוא "אל קנא" (והכוונה לקנאה ממש, לא לקנאות. כלומר, הוא jealous, לא zealous). האם התמונה שציירת ברוב חן מעוררת גירוי עז? בוודאי ובוודאי. וכפי שהעיד שיקי, גם אצל לא-דתיים. ובפרט, שיש גם חילונים המאמינים באל. ואף האתיאסטים אינם על פי רוב עובדי אלילים או אלילוֹת... אולם, אני תוהה מעט האם צו/פקודה/דרישה מעין זו נופלת בטווח של "בטוח, שפוי ובהסכמה"? לעניות דעתי, היה זה הוגן מצד האשה, לאפשר לי שלא להתכחש לאלוהיי. ואני מצדי אסכים לספוג מכות ועונשים "על קידוש השם"... ואגב אורחא, ללא ספק כמעט, אם האשה הייתה אומרת לי: My pussy is your only MISTRESS, היה זה מקל מעט על המבוכה. ובעניין קרוב לזה, רצוני להעיר כי הזדמן לי לפני שנים ספורות להרצות מספר פעמים בנושאים הללו, ולהלן אנסה לתמצת על קצה המזלג את רעיונותיי: (הערה: סוגיית דתות פוליתיאיסטיות קדמוניות, שבמרכזן אלה נשית, עדיין נתונה בויכוח במחקר, ולכן לא אתייחס אליה כעת.) אין לי כמעט ספק כי המונותיאזם, ככל הנראה במודע ואולי שלא במודע, דחק את רגלי הנשים והנשיות מן הדת. כלומר התפקיד שהיה לנשים ולנשיות בדתות הפאגאניות, עובדות האלילים, נדחקה ונעלמה במעבר מפוליתיאזם למונותיאזם. נשים כיצד? בעולם הארצי, כוהנות ומשרתות בקודש נזרקו החוצה. נשיות כיצד? בעולם השמיימי, אלות (ומלאכיות) נעלמו. תופעה זו התרחשה כאשר היהדות נוצרה על הרקע הבבלי(=מסופוטמי)-כנעני (ומעט גם המצרי). וחזרה וצפה בנצרות על רקע העולם ה(יווני-)רומי. ושוב באיסלאם על רקע עובדי-אלילים ערבים ואחרים. האם הניתוח הצליח? תודה לאל (או לאלה) - לא ולא. על פי רוב, הזרמים בדתות השונות החזירו לכל הפחות את מקצת התפקיד של הנשים או הנשיות למרכז הבמה. דוגמות אחדות: בנצרות הקתולית - חזרה הנשיות האלוהית של מרים (במקור, הדמויות בשילוש הקודש - כולל רוח הקודש - הן ישויות זכריות.) ובפרוטסטנית - כמרות ואף בישופות. ביהדות הלא-אורתודוקסית - רבות ופוסקות-הלכה. ובאורתודוקסית - בקבלה יש נשיות אלוהית כמו השכינה, בת קול ודומיהן. ועתה לעניין שלשמו התכנסנו: האם הערתך כי "ממש הייתי רוצה לחזות בכך" היא הזמנה לכתוב אלייך בפרטי? או שאני נחפז יתר על המידה, וקורא הרבה יותר מדי בין השורות של ההערה? ואם אומנם כן, אני מתנצל על תעוזתי. |
|
|
| SubservientJames |
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
Sirene כתב/ה: חייבת לכתוב שאילולא הייתי בזוגיות מאושרת, הייתי מעוניינת בהיכרות איתך ולו רק בגלל המשלב הלשוני הנהדר שלך
אני אסיר תודה על המחמאה, וסמוק כולי. מן המעט שקראתי מכתבייך, אין לי ספק כי ג'ון בר-מזל גדול. אני מאחל לך בהצלחה רבה! |
|
|
| SubservientJames |
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
hrgiger כתב/ה: חייבת להגיד שאני חושבת כמו הסירנה (:
אני שוב סמוק ומוחמא. תודה רבה!
האם מותר לשאול האם את סבורה כמו סירנה בכל הודעתה? או בלשון אחרת, האם אני רשאי להתעניין האם אף את בזוגיות מאושרת כרגע? אני מקווה שאינני חוטא פה בבוטות יתרה. אם אני אמור לשאול שאלות כאלה רק בפרטי, אנא העמידיני במקומי. |
|
|
טיולים ראשונים(שולטת){Artemis p}
|
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
אתה מספיק זמן באתר כדי להיכנס לצ'ט?
כי אם כן אני אשמח לדבר איתך על כמה נושאים שמעניינים אותי (: בלי קשר לזה שאני תפוסה חחח |
|
|
| SubservientJames |
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
amy כתב/ה: שי עגנון בפורום?
 לא. לצערי הרב, לא. לכל הפחות במה שנוגע לכתיבה בעברית, אין שום ספק כלל כי אינני מגיע לקרסולי קרסוליו. ומכל מקום, תודה רבה!
|
|
|
| SubservientJames |
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
טיולים ראשונים כתב/ה: אתה מספיק זמן באתר כדי להיכנס לצ'ט?
כי אם כן אני אשמח לדבר איתך על כמה נושאים שמעניינים אותי (: בלי קשר לזה שאני תפוסה חחח סבורני שלא. כמה זמן צריך להיות באתר עד קבלת רשות לשוחח בשִׂיחוּחַ? אשמח אף אני לדבר עמך על נושאים המעניינים אותך . אני כנראה חוטא עתה ביוהרה רבה, אך כמדומני שאין נושאים רבים אשר לא מעניינים אותי כלל...
|
|
|
|
טיולים ראשונים(שולטת){Artemis p}
|
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
SubservientJames כתב/ה: טיולים ראשונים כתב/ה: אתה מספיק זמן באתר כדי להיכנס לצ'ט?
כי אם כן אני אשמח לדבר איתך על כמה נושאים שמעניינים אותי (: בלי קשר לזה שאני תפוסה חחח סבורני שלא. כמה זמן צריך להיות באתר עד קבלת רשות לשוחח בשִׂיחוּחַ? אשמח אף אני לדבר עמך על נושאים המעניינים אותך . אני כנראה חוטא עתה ביוהרה רבה, אך כמדומני שאין נושאים רבים אשר לא מעניינים אותי כלל...תלחץ על הכפתור של הצט ותראה אם נפתח לך חלון חדש של צט הכפתור נמצא מתחת לרשימת אנשים שמחוברים ואם אני לא טועה אתה כבר בצט (: |
|
|
| SubservientJames |
לפני 10 שנים •
19 בינו׳ 2014
Re: תודה רבה על כל התגובות. אשתדל להשיב עליהן אחת לאחת לפי ה טיולים ראשונים כתב/ה: תודה על היחס המועדף (: הדרדרות הכוונה לגרום לבחור דתי לעשות דברים שנחשבים כמעין טאבו אפילו בעולם החילוני כמו נישוק רגליים או חדירה מאישה לגבר למשל עד כמה שידוע לי בעולם הדתי כשמדברים על משהו יש לזה הרבה כוח כמו שרכילות על בן שחזר בשאלה יכולה לגרום לזה שיעיפו אותו מהבית כדי לא לבייש את המשפחה עוד יותר. יכול להיות שזה רק בזרמים מסויימים אבל יצא לי לשמוע כבר על סיפורים כאלו בנוגע לשבת אומנם יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות אבל כדי לא לחלל שבת זה גם אומר שהשולטת והנשלט יצטרכו לבלות את כל השבת ביחד ולשולטת חילונית זה מאוד מגביל למשל עכשיו בא לה לראות טלוויזיה אבל מכבדת את העובדה שלעבד אסור מה גם שיום שלם כולל לילה לבלות עם מישהו זה כבר שלב יותר מתקדם במערכת היחסים ובנוגע לצעירה אין לי מה לעשות חחח בנוגע לתפוסה אומנם זה נגד הגבולות שלך אבל לי יש עבדים בנוסף לבת הזוג המושלמת שלי וכמובן שהיא יודעת עליהם זה לא סוד והיא בוחרת להישאר איתי ואפילו יותר מזה עוד לפני שהתחלנו לצאת אמרתי לה שאני לא מונוגמית ואם היא רוצה לצאת איתי היא צריכה לקחת את זה בחשבון והיא בחרה לקדם את מערכת היחסים הזו ולהשלים עם זה שזה המצב (: טוב, אני מסכים עם מרבית הדברים שכתבת. וככל הנראה מערכת יחסים מעין זו אינה קלה. ובוודאי שאינני חפץ להקשות על חייה של אשה. ואם אעשה כן, איזה מין "נשלט" אנוכי (=אגואיסטי) אנוכי (=אני)? אולם מה אעשה ונישואיי במשך 15 שנה לאשה דתיה ו-ונילית עלו על שרטון? היא אומנם התעללה בי קשות, והיכתה אותי לרוב, אך תמיד בזעם רב, ולעולם לא בהקשר מיני או מגרה? כן, אני מודע לכך שהרגע חשפתי את עצמי לפני כולן וכולם, ואולי אאבד בכך סיכוי כלשהו למצוא כאן שולטת. ברם, אינני מן המתחבאים, והעובדה הנ"ל, אם ארצה בכך ואם לאו, היא חלק מן ההיסטוריה והביוגרפיה שלי. אני כמובן לא דן אותך, חס וחלילה. ואם הפולגמיות/פוליאנדריות/פוליאמוריות נעשית ביושר ובהסכמה, מי אני שאשפוט? ועובדת היותך צעירה היא כמובן איננה בעיה כלל ועיקר, ואף לוּ הייתה, זו בעיה זמנית בלבד, שנפתרת לה לבדה עם הזמן... היה יותר מנומס ומדויק מצדי לומר כי אני כה זקן! ובדבר הטלביזיה בשבת, אולי אפשר לחשוב על פתרון יצירתי שהאשה צופה, בעוד אני עסוק כל-כולי בעינוג פלג גופה התחתון...? |
|
|