בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

האם היותי נשלט במחשבה קשורה להיותי בעל מוכה בפועל?

SubservientJames
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014
SubservientJames • 22 בינו׳ 2014
כחולית כתב/ה:
First aid כתב/ה:
לפי מה שהבנתי, גרושתך לוקה ב"הפרעת אישיות גבולית" (BPD).
הפרעת אישיות גבולית נוצרת לעתים כאשר אדם חווה קשיים נפשיים שאין בכוחו להתמודד איתם, אז הנפש יוצרת מעין אישיות חדשה שאמורה לאפשר לאותו אדם להתמודד עם הקשיים, ע"י זה שאותה דמות כביכול "תספוג" ותתמודד עם הנזק שהאישיות המקורית לא הייתה יכולה לשאת(לדוגמא התעללות סדרתית, אונס וכדו').
מסיבה זו, ה"אישיויות הנוספות" שנוצרות עשויות להגיב באלימות, במיוחד כלפי אנשים מסוימים או סיטואציות מסוימות שנדמות בעיניהן כמצדיקות את זה(במידה ויש להן צורך בהצטדקות).
כך שיכול להיות שאשתך הייתה מנסה לפגוע בך בלי קשר.
רק הבהרה: אני מדבר על סמך נסיון אישי, לא ע"ס ידע מלימודים מסודרים.

מצ"ב קישור לערך "הפרעת אישיות גבולית" בויקי:
he.m.wikipedia.org/wiki/הפרעת_אישיות_גבולית


זה בוקר ואני ממהרת לעבודה אז אני לא יכולה להסביר כרגע, אבל יש לך טעות חמורה מאוד ולא כדאי להטעות- הפרעת אישיות גבולית (בודרדר ליין דיסאורדר) שונה לחלוטין ממה שאתה מתאר- שזו הפרעת זהות דיסוציאטיבית (מה שנקרא בפי העם "פיצול אישיות"). אין קשר ולו קלוש בין שתי ההפרעות.

SubservientJames, לא יודעת על סמך מה אתה אומר שלאישתך יש הפרעת אישיות גבולית ואם היא מאובחנת בכלל ואיזו אבחנה יש לה, במיוחד אם התיאור שהוא מסר הוא ממש לא הפרעת אישיות גבולית.



א. חן חן על תרומתך לדיון. ועל שיתופך בידע הרב שברשותך. ובפרט בעודך מזדרזת לעבודתך.
ב. אני מסכים לחלוטין ומחזק את דברייך. הפרעת זהות דיסוציאטיבית היא - לפי ה-DSM IV - מצב אשר בו מספר אישיויות נבדלות מתקיימות לסירוגין, כאשר לכל אחת מהן מאגר זכרונות נפרד משלה, ועל פי רוב, אחת מהן (או יותר) איננה מודעת לקיומן של האחרות. http://www.cmhagrb.on.ca/dnn/Publications/FactSheets/DisassociativeIdentityDisorder/tabid/162/Default.aspx
ואת צודקת בהחלט. אין זהו המצב של גרושתי. לא היה לה אישיות נפרדת עם שם וזהות משלה.
לרעייתי לשעבר יש הפרעה שונה לגמרי: הפרעת אישיות גבולית (הפרעה מציר II, אשכול ב'). להפרעה זו, שוב ע"פ ה-DSM IV, תשעה מאפיינים שונים, כאשר די בחמישה להגדיר אדם כ-BPD. גרושתי סובלת, במידה זו או אחרת, מכל תשעת התסמינים. המאפיין התשיעי כולל מרכיבים דיסוציאטיביים, אפילו חמורים. ואומנם, כאמור, בוחן המציאות של גרושתי היה לקוי מאוד בעת התפרצויותיה ולאחריהן.
ג. הבנתי הדלה בדברי "עזרה ראשונה" הייתה בשימת דגש על "מעין" אישיות אחרת. כלומר פרסונה אחת נחמדה ומושלמת בחוץ, ופרסונה אכזרית בעתות משבר בין כותלי הבית. ותיאור זה בהחלט תואם את רעייתי.
ד. אילו האבחנה הייתה תלויה בי, הייתי חושב בראשונה על כיוון של הפרעה בעלת מאפיינים נרקסיסטיים או היסטוריוניים. ברם, ראשית, בלאו הכי, אף ההפרעות הללו אחיות-קרובות לגבוליים. ושנית, וחשוב מכך, אינני נסמך על כתפיי הדלות כלל ועיקר. ראי ה' לקמן.
ה. מבלי לחשוף פרטים, גרושתי אובחנה על ידי פסיכיאטרית מוערכת מאוד בדרגים הכי גבוהים במערכות הממשל והמשפט בארץ ובעולם.
ו. שוב תודה רבה על תרומתך החשובה לדיון.
לילימיי​(שולטת)
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014

ג'יימס...

לילימיי​(שולטת) • 22 בינו׳ 2014


לפעמים, ג'יימס
אנחנו מקבלים בדיוק,
את מה שאנחנו מסוגלים לו.
קטונתי מלדעת, איך עובדת
הזוגיות בחברה החרדית.
לא פעם, אלו חיבורים הזויים
שאינם תלויים באהבה, תיקשורת או התאמה.

אני שמחה לקרוא, שהצלחת לצאת
מתוך מערכת היחסים, ההרסנית הזאת.
בעיקר, למען ילדיך.
מה שהם רואים בבית,
הוא שיהיה, בבגרותם.

אני שמחה בשבילך.
יש דרך אחרת, להיות אדם
המייחל להיות נשלט.
ואתה מגלה אותה, עכשיו.
Gia X
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014
Gia X • 22 בינו׳ 2014
האם כל מה שספגת וסבלת היה מתוך רחמים וחמלה כלפי אשתך?
SubservientJames
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014

Re: ג'יימס...

SubservientJames • 22 בינו׳ 2014
לילימיי כתב/ה:


לפעמים, ג'יימס
אנחנו מקבלים בדיוק,
את מה שאנחנו מסוגלים לו.
קטונתי מלדעת, איך עובדת
הזוגיות בחברה החרדית.
לא פעם, אלו חיבורים הזויים
שאינם תלויים באהבה, תיקשורת או התאמה.

אני שמחה לקרוא, שהצלחת לצאת
מתוך מערכת היחסים, ההרסנית הזאת.
בעיקר, למען ילדיך.
מה שהם רואים בבית,
הוא שיהיה, בבגרותם.

אני שמחה בשבילך.
יש דרך אחרת, להיות אדם
המייחל להיות נשלט.
ואתה מגלה אותה, עכשיו.




חן וחן ורב תודות לילימיי!
אני בוודאי מסוגל לקבל את העידוד שלך. icon_smile.gif

אף אני מאמין שאנו מתנסים רק במה שאנו יכולים לעמוד בו (לעתים בקושי רב). וכך אני מחנך את ילדיי, בציייני כי הדברים נכונים על אף מקורם ה"נוצרי".

האיגרת הראשונה אל הקורינתים, פרק י' פסוק יג (ביוונית, ובעברית - "תרגום חדש"):

πιστὸς δὲ ὁ θεός, ὃς οὐκ ἐάσει ὑμᾶςπειρασθῆναι ὑπὲρ ὃ δύνασθε

"נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם".


(אל דאגה. אינני יהודי "משיחי". למדתי לקרוא בברית החדשה ובקוראן במקורם, במסגרת לימודיי האקדמיים.)
Bagel
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014
Bagel • 22 בינו׳ 2014
הסיפור די מזעזע למען האמת וכמובן שאין שום קשר בין התעללות נפשית ופיזית אמיתית לבין פנטזיות על התעללות כזאת (זאת אומרת כמובן שיש קשר אבל זהו לא נושא הדיון כרגע). זה משמח שלא הצלחת להפוך את ההתעללות הזאת של אישתך למשהו מיני משום שבריחה מאותה מציאות נוראית לתוך עולמות הפנטזיה כמובן שלא היתה משנה את המציאות ואת השפעתה הרעה על משפחתך.

בניגוד לשאר המגיבים פה אני בוחר להעניק לך אמפתיה אבל בלי הנחות. זאת אומרת שבעיני היא לא השטן ואתה המלאך, אין לי שום עניין להתייחס אליך כאל קרבן של מפלצת, לפחות לא כאל קרבן תמים.
אני חושב שאתה צריך לבדוק איפה אתה אחראי למצב אליו נקלעת ואיך תימנע ממנו בעתיד, אתה הרי נמשך מינית לנשים דומיננטיות, דעתניות וחזקות, והרי אתה נמצא שוב בסיכון להפוך לעלה נידף ברוח.

יכול להיות שמבחינה משפטית או פסיכיאטרית האישה היא האשמה והמופרעת אבל זה לא משנה כלום לעובדה שאתה צריך לבחון את כליותך ביתר שאת ולראות מה שם בדינמיקה ביניכם אתה יצרת או עודדת.
בניגוד לפשעים כמו אונס, תקיפה או רצח, בהם הקורבן הוא תמים לחלוטין (לרוב) והתוקף הוא סוציופט ראוי לעונש, כאן מדובר במערכת יחסים אביוסיבית וצריך שניים בשביל טנגו.
    התגובה האהובה בשרשור
SubservientJames
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014
SubservientJames • 22 בינו׳ 2014
Gia X כתב/ה:
האם כל מה שספגת וסבלת היה מתוך רחמים וחמלה כלפי אשתך?



שאלה מצוינת!!! כמדומני שנגעת בשורש העניין!

התשובה היא ככל הנראה חיובית בהחלט.

כשהחלו המכות וההשתולליות הקשות בשנה הראשונה לנישואינו (ניצול כספי היה כבר קודם לחתונה), התקריות התרחשו זמן קצר אחרי שגרושתי התייתמה מאביה (שנפטר שבועות ספורים אחרי החתונה.) וחשבתי בליבי: איזה אדם רשע יעזוב בחורה יתומה?

אך היו עוד סיבות. גדלתי בבית ובמסגרת דתית-חרדית, ובגין כך - ומטעמים אחרים - מילת הג' הייתה אחת המילים השנואות ביותר עלי אדמות בביתי.
כמדומה שארבעת הלאוים הראשונים של אבי היו (ולאו דווקא בסדר הזה): לא לאופנוע. לא לסיגריות. לא לנישואי תערובת (עם גוי/ה). לא לגירושין.

בעיקרון הלך לו. מבין מספר אחאים גדול למדי, אין בנו מעשנים למשל. החריגה הגדולה ביותר היא אני. כל אחאיי נשואים. אני היחיד שהתגרשתי.

זאת ועוד, מגיל צעיר ביותר קראתי עשרות ספרים חרדיים על נישואין, שאפשר לסכמם בערך כך:

העולם המערבי/החילוני/המתירני מזלזל בנישואין. ולכן אחוזי הגירושין שלו נוסקים. "אנחנו" (קרי: החרדים) יודעים כמה קשים הנישואין, וכמה צריך לעבוד עליהן. כדי לשרוד, אין להאשים את האחר/ת - רק את עצמי.

כך שגדלתי בציפייה ל"גן של חוחים"... וכאשר הקוצים הגיעו, ובכמויות, אמרתי בלבי: הו, על זה הם דיברו. אני לא אכנע. אני לא אאשים את האחרת! אני אשרוד את משברי הנישואין הללו!
הוסיפי לזה את "נטייתי המינית" ויש לך חיים בסרט אימה...

פרט שולי, אך מעניין אולי: את "הרצאתי" הראשונה על חשיבות "שלום בית" מסרתי לפני כמאה וחמישים איש, בעת אירוסי אחותי הגדולה, ואני בן י"ב שנה גרידא!
SubservientJames
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014
SubservientJames • 22 בינו׳ 2014
Bagel כתב/ה:
הסיפור די מזעזע למען האמת וכמובן שאין שום קשר בין התעללות נפשית ופיזית אמיתית לבין פנטזיות על התעללות כזאת (זאת אומרת כמובן שיש קשר אבל זהו לא נושא הדיון כרגע). זה משמח שלא הצלחת להפוך את ההתעללות הזאת של אישתך למשהו מיני משום שבריחה מאותה מציאות נוראית לתוך עולמות הפנטזיה כמובן שלא היתה משנה את המציאות ואת השפעתה הרעה על משפחתך.

בניגוד לשאר המגיבים פה אני בוחר להעניק לך אמפתיה אבל בלי הנחות. זאת אומרת שבעיני היא לא השטן ואתה המלאך, אין לי שום עניין להתייחס אליך כאל קרבן של מפלצת, לפחות לא כאל קרבן תמים.
אני חושב שאתה צריך לבדוק איפה אתה אחראי למצב אליו נקלעת ואיך תימנע ממנו בעתיד, אתה הרי נמשך מינית לנשים דומיננטיות, דעתניות וחזקות, והרי אתה נמצא שוב בסיכון להפוך לעלה נידף ברוח.

יכול להיות שמבחינה משפטית או פסיכיאטרית האישה היא האשמה והמופרעת אבל זה לא משנה כלום לעובדה שאתה צריך לבחון את כליותך ביתר שאת ולראות מה שם בדינמיקה ביניכם אתה יצרת או עודדת.
בניגוד לפשעים כמו אונס, תקיפה או רצח, בהם הקורבן הוא תמים לחלוטין (לרוב) והתוקף הוא סוציופט ראוי לעונש, כאן מדובר במערכת יחסים אביוסיבית וצריך שניים בשביל טנגו.



בייגל, לא תאמין - אני מסכים כמעט לכל מילה! icon_smile.gif

זכורני כי פעם אחת, בשנה האחרונה לנישואינו, מיד לאחר שספגתי מכות ברכב על לא-עוול בכפי, הרגעתיה, לקחתיה למסעדה יפה וכתבתי לה שם את עבודותיה לתואר, במחשב הנייד. ברור לי כיום שהיה זה - כנראה שלא במודע - "פרס לטרור"...
Platinum​(שולט)
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014

Re: האם היותי נשלט במחשבה קשורה להיותי בעל מוכה בפועל?

Platinum​(שולט) • 22 בינו׳ 2014
SubservientJames כתב/ה:
או שהחיבור בין כניעותי להלכה לסבלי למעשה מקרי לחלוטין?
האם קשר בין בדס"מ להתעללות נובעת ממקריות? בוודאי עלה נושא זה לדיון פעמים רבות לפניי.

אולי האשם תלוי בי? האם שידרתי כניעות ורפיסות שעודדו את ההפרעה של גרושתי להתפתח? האם אישה ונילית, גבולית ונרקסיסטית, השומעת על בדס"מ, צפויה להגיב כפי שהגיבה גרושתי? .


בלי לשפוט אף אחד לקלות או לחומרה ומבלי לחפש אשמים, אם אני אוציא אותך מהמשוואה ואשים את עצמי בנעלייך לצורך העניין אני יכול להגיד לך ללא כל צל של ספק ובלי קשר להפרעה כזו או אחרת שהאשה עשויה לסבול ממנה. אין מצב שהייתי הופך לגבר מוכה!!! הייתי גודע כל נסיון להשתמש נגדי בכח ו\או באלימות בעודו בחיתוליו.

אני ואתה, אנחנו בצדדים השונים של השוט, אני סבור שאף אחד מהגברים הדומיננטיים היה נוהג באופן שונה ממני. אני לא יודע לענות לגבי הנשלטים.

בעיני זה פשוט, פשוט!
TOBLERON
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014
TOBLERON • 22 בינו׳ 2014
קראתי את סיפורך ואת התגובות המנומקות המנסות להסביר פסיכולוגית את המנגנון שהפעיל אותך ואותה, ואני שמח שהיו לך הכוחות לצאת מהמקום הרע הזה בו היית, אך עדיין לא מצליח להבין כמה דברים.
לא כותב זאת ממקום שיפוטי, אלא באמת רוצה להבין כיצד אב לילדים לא עושה הכול על מנת שילדיו לא ייחשפו לכזה דפוס התנהגות וכיצד מסכים הוא , למשל, להיות "מגורש" מביתו שלו ועוד ע"י החותנת (?!).
ושוב, יכול להיות שפספסתי משהו ויכול להיות שאני חסר הבנה לחלוטין בדינמיקות העלולות להיווצר בחיי נישואין, אבל אף פעם לא הבנתי סיפורים מעין אלו בהם הבעל מוכה ותמיד ראיתי בכך (בניגוד למצב בו האישה מוכה) תוצאה של רצון (אולי תת-מודע) של אותו גבר. אשמח להסבר ומתנצל מראש אם התגובה שלי משתמעת כפוגענית.
פייה{O}
לפני 10 שנים • 22 בינו׳ 2014

Re: קראתי מקצת מדבריך וחשבתי על שאלתך והנה מה שנראה לי:

פייה{O} • 22 בינו׳ 2014
SubservientJames כתב/ה:
כמדומה שאולי מצאתי את העידית שבטיפולים הפסיכותרפיים icon_smile.gif


למרות שכתבת את זה בצחוק, הייתי נזהרת מזה.
אני חושבת שקיבלת כאן תגובות נבונות ואמפתיות, אבל עם זאת -
אף אחד כאן לא באמת *מכיר* אותך, ודיון בפורום בכלוב אינו תחליף לטיפול.
נשמע שעברת חוויה איומה של שנים ארוכות וקשות של התעללות,
ואני מניחה שגם חוויית הגירושין והעזיבה של 4 ילדים היא לא קלה, בלשון המעטה.
מבלי להוריד מילימטר מהאשמה של גרושתך המתעללת,
גם אני נוטה לחשוב שזה לא מקרי שמישהו עם נטיות מאזוכיסטיות ומשיכה לדומיננטיות ימצא עצמו במערכת יחסים הרסנית ומתעללת.
ולכן לעניות דעתי אם כבר אזרת אומץ והצלחת לצאת מזה,
ואם כבר אתה בתהליך חקירה ומודעות עצמית,
טוב תעשה אם תלך לטיפול אצל איש מקצוע,
כדי שחלילה לא תמצא את עצמך במצב דומה בעתיד.