שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המפגש הראשון שלי (סיפור שלא היה)

zedisded
לפני 10 שנים • 25 במרץ 2014

המפגש הראשון שלי (סיפור שלא היה)

zedisded • 25 במרץ 2014
עכשיו תתפשט.

כשהגעתי לתחתונים שאלתי "לגמרי". כאילו לא ידעתי את התשובה. עדיין יש משהו מוזר בלהכנס למשחק דקה אחרי שיחת ההכרות. ישבתי עירום למרגלותיו. הוא לבוש, שותה ויסקי (ככה זה היה נראה לפי הצבע) ומעשן. לי יש את כל הזמן שבעולם. כאילו זה היה תמיד ככה. אפילו לא נבוך.

אדוני הסתכל על הרצפה שהיו עליה פירורים לא רצויים של אפר. "תנקה פה". תביא מטאטא מהמרפסת של האמבטיה ותנקה.

התחלתי ללכת עירום לכיוון האמבטיה. לא בדיוק יודע איפה היא. "נראה לך שאתה הולך לשם על שתיים?" ירדתי על ארבע והתחלתי ללכת. מרגיש את הקור וקושי הרצפה. "אל תחשוב אפילו לנקות על שתיים. תלמד להחזיק מטאטא מהאמצע" הוא גיחך לעצמו.

התחלתי לנקות. משתדל לטאטא גם פירורי אוכל ישנים. מתנשם מרוב חרמנות. מנקה טוב ביסודיות. "חכה רגע" הוא לא היה מרוצה.

"יש לך עשר שניות להרגיע את הדבר הקטן והמיותר שלך מקדימה" שיט. גם לקרוא לו ככה וגם לצפות שהזקפה שלי תרד.

בסוף הצלחתי. איכשהוא. שלוש סטירות כואבות עזרו מאד. הוא פיקח, האדון שלי.

הוא הלך רגע לחדר השני, ואני ניסיתי לא לחשוב, כדי להישאר ככה. שיחזור מהר. לא רוצה עוד שכנוע. שלוש דקות אני אשרוד רפוי.

הוא חזר עם סרט הדבקה שחור עבה. "גאפה" קוראים לזה אנשי הסאונד. "תתקרב לפה טמבל". התקרבתי.

הוא קימט את הזין שלי במהירות. טוב שבמהירות. אחרי חצי שעה של השפלה מחרמנת לא נדרש יותר ממגע כדי לקלקל את האפשרות הזו. גילגל אותו לכדור קטן ועטף בסרט שחור. גאפה. אימתני. שום מקרופון לא בורח ממנו באמצע ההופעה, ושום זקפה לא תפתח את הקשר הזה. מלבד להתנשם כפליים לא היה לגוף שלי לאן לתעל את החרמנות.

"אני רואה שאתה מתנשם" הוא בשקט. "תעשה את זה כמו שצריך".

"איך אדוני?" אני אוהב את ההשפלה הזו במילים. את הדיבור המהיר הילדותי הכנוע. "תתנשם כמו כלבלב. פה פתוח, לשון בחוץ, נשימות כבדות" הנה הולכת לבוא הפעם הראשונה שגאפה נקרעת בפני גוף זר. שום סאונדמן לא יאמין לי... מתנשם, כמו כלבלב, מנקה שוב.

"טוב, הבנתי", הוא לוקח ממני בגסות את היעה, ובמפתיע סוטר לי על התחת הלבן והגלוי. "לא ממש התחום שלך נקיון. גבר ממוצע" הוא שופך את תכולת היעה על הרצפה בפיזור גדול. אני מתכופף, שוב סטירה, "חכה רגע אני רואה שאתה מתקשה בלכלוך קטן. אני אעזור לך".

הוא הולך למטבח. שם עוד לא הייתי אבל יש לי הרגשה שאני מבקר שם בקרוב. חוזר אחרי דקה עם שקית זבל שרוכה. נאבק בשרוך, מנער אותה קצת, ושברי ביצים שאריות פיתה וקופסאות טחינה ריקות מצטרפות לבלאגן שעל הרצפה.

אני מנקה. שוב. אוסף בקושי. עכשיו יותר קשה עם מטאטא מהאמצע. הסטירות על התחת לא עוזרות והזין שלי מנסה לקרוא תיגר על יצרני סרטי ההדבקה לדורותיהם. טוב שהוא נעלם לדקה. מנסה להספיק מה שאפשר. הוא חזר, אני לא מרים את הראש. מכה מוזרה על המצח שלי. קול של ביצה נשברת, והשערות שלי מתמלאות נוזל צהוב-לבן.

ככה, מטפטף מהכיון הלא נכון אני ממשיך להרחיק את היעה מהראש כדי שהלכלוך לא ידבק אליו. מכניס לשקית. דפיקה בדלת. בחיי.

"מה קורה אמיר, יא זבל" הוא פונה למישהו שהמילה הזו משמשת לו מין קריאת חברות צבאית. "בוא כנס. קצת בלאגאן פה, עוד מעט יהיה נקי. באת לקחת את הדיסק?"

אין לי מושג האם אמיר רגיל למראות האלה. האם נראה לו הגיוני שבחור עירום שביצה מטפטפת לו על כל הראש והזין שלו עטוף סרט הדבקה שחור מנקה את רצפת הסלון משאריות אוכל. אני אפילו לא חושב על זה. ממשיך לנקות. הם מפטפטים. עובדים בהי-טק. זה היה ברור. אני מסיים ולוקח את השקית ביד.

"בפה, הוא מעיר כאילו הוא לא באמצע שיחה סתמית עם חבר לעבודה. אני מנסה לגרור שקית זבל בפה מטפטף. אוסף שרוך אחד, ואז בין השיניים את השני כדי שלא תשפך. גורר אותה בקושי לאיזור שנדמה לי כמו המטבח. "תישאר שם ליד הפח" אני נשאר. "יודע מה? חכה אחי" זה כמובן לא אלי "דקה חוזר" הוא מגיע אלי, ובבעיטה בתחת מקדם אותי לכיוון פח מתכת בלי שקית. לוקח מבין השיניים שלי את השקית המרוחה בטיפה חלמון, מסדר אותה בתוך הפח ופותח את המכסה. "תעמוד ככה, עם הראש בתוך הפח. תנשום כמו שאתה יודע. כבד. מהפה. למרות שלא ממש יעזור לך. הריח חזק"

אולי עשר דקות טיפטפתי לתוך פח זבל, כשאמיר טרק סוף סוף את הדלת. "בוא טמבל" הוא בועט. "דלי וסחבה רק יוציאו אותך טוב יותר, וזה ייקח זמן. אני עייף. במטבח יש מטלית ניקוי חד פעמית לרצפה. הולך יופי עם תחת באוויר"

לא ממש יעיל. גם הוא ראה את זה. ולכן הציע בעדינות של שתי סטירות שאגרור את החלמון לכיוון החור של האמבטיה ושם אשפוך קצת מים ואדחוף אותם עם היד. אני נאבק בדורות של רצפים גרועים שלא יודעים לעשות שיפוע איפה שצריך, כשהאדון שלי אומר פתאום.

"אתה אוהב לעשות סקס נכון?"

"כן אדוני" שרק לא יתרכך לי פתאום. השפלה מחרמנת אותי הרבה יותר ולא בא לי אותו חמוד ומנשק.

"חשבתי על זה" ככה הוא במתק שפתיים "לא ממש עלה לי רעיון מי בדיוק ירצה להזדיין עם חלמון ביצה וזין של ילד. עד שראיתי אותך ככה מעל החור של הביוב באמבטיה והבנתי.

אם ראיתם פעם את החור הזה, גאולת נפשה של כל עוזרת בית ממהרת, אתם יודעים בוודאי שהקוטר הרחב שלו הוא רק אשליה. העיקר בסיפור הזה זה החור הצדדי הקטן. צינור פלסטיק שמוביל הלאה. במידה והמים ממלאים את החלל. אדוני קילף ממני את הדבק בגסות סוחט ממני צרחות חנוקות ששומעת בדרך כלל קוסמטיקאית. עכשיו, לך ותכניס לצינור הפלסטיק הזה זין לא מאד גדול בזוית משונה.

הוא התפקע מצחוק. "זה הפרטנר המיני שלך מהיום והלאה. נראה לי שאתם מה זה מתאימים. יש לך חמש דקות לגמור"

בטן צמודה לרצפה הקרה, תחת בזוית בלתי אפשרית, אני מזיין צינור ביוב מפלסטיק ומתנשם בחרמנות של מושפלים. הוא צוחק. "אני חייב לצלם" שיט. אני מניח שזה לא יעלה לשום מקום, אבל לא ממש בא לי שאמיר ישים את זה בטעות בתור שומר מסך רגע לפני מצגת-חברה. איכשהוא, הפנטזיה המעוותת הזו מחרמנת אותי יותר, אני גונח, ושופך לצינור זרע בכמות שלא ממש תצריך אינסטלטור אבל משאירה אותי מטופש ומרוקן.

"אני לא יכול להכריח אותך ללקק. זה כבר עמוק בפנים. ואני גם די עייף. יש לי מצגת מחר. היית חמוד עבד. עוף מפה." הוא זורק את הבגדים שלי החוצה. ממש החוצה. מעבר לדלת. לחדר המדרגות החשוך. עירום אני משחזר בדמיון סרטי יו-טיוב בהם סינים מתוחכמים מתלבשים באלגוריתם של שלוש משיכות. לעזאל הסינים. כשאתה ממהר גם טי שירט פשוטה הופכת לכתונת כפייה רבת זרועות. נו טוב. תחתונים עלי. עכשיו השכן יכול מקסימום להתפלא אבל לא יזמין משטרה.

נהג המונית מביט בי במראה. שתיים בלילה. איש עיף, במעיל עור איכותי ושאריות של חלמון בשער. לא משהו שהוא לא ראה בשלושים שנות בליינים תל אביביים...

מגיע הביתה. גומר שוב. רק מהזיכרון.

(מוקדש לאדון שעוד לא מצאתי)
    התגובה האהובה בשרשור
hrgiger
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014
hrgiger • 26 במרץ 2014
נפלא. פשוט נפלא.
zedisded
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014

או, סוף סוף תגובה..

zedisded • 26 במרץ 2014
כבר חשבתי שאני חי בעולם מוזר שבו הפנטזיות שלי לא ממש פופולאריות. תודה על התגובה. בכל מקרה, האדונים כנראה רגילים למשהו הרבה יותר ספציפי...

(-:
hrgiger
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014
hrgiger • 26 במרץ 2014
אני לא יודעת מה אדוניםם אוהבים, אף פעם לא הייתי כזה (:
אני כן יודעת שבן זוגי לא יאהב שקראתי את הפוסט הזה (:
zedisded
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014
zedisded • 26 במרץ 2014
למה לא יאהב?
hrgiger
לפני 10 שנים • 15 באפר׳ 2014
hrgiger • 15 באפר׳ 2014
כי בטוח אשאב רעיונות.