מחויותי אצל היועצת.

מחויותי אצל היועצת.

גיל 10 • 31 במרץ 2014

כתבתי לפני כמה זמן כאן על זה שאני מנסה שאשתי תרצה לשחק בי כשולטת, בעיקר בזמן הסקס.

התחלנו עכשיו יעוץ זוגי מסוים, ובין הדברים עלה הרצונות שלי בענין הסקס, אז היא אמרה לאשתי לצאת, ואז היא אומרת לי, שבשום פנים ואופן, אני צריך להוציא את כל זה מהשיח המיני איתה, זה מיניות ילדותית, מפגרת, לדעתי אלו שעושים זה הם חולי נפש.

היא אומרת לי שאני יכול לפנטז על זה שאני איתה, אבל לא לדבר על זה, והיא הוסיפה, שהיא מקווה שגם הפנטזיות האלו יעלמו לאט לאט.

אני אמרתי לה שבסדר, הנהנתי בראשי להסכמה, שאני לא ידבר על זה איתה, טוב, אז בכך נסתם הגולל על המשחקים האלו.


רציתי להגיד לה, שגם על הומואים היה בפסיכולוגיה דעה כי מדובר בתופעה של חולי נפשי, עד שהדעה השתנתה, וגם בזה הדעה יכולה להשתנות, אבל לא אמרתי.

חזק.

Andy Kaufman • 5 באפר׳ 2014

נראה לי

בלוסום​(לא בעסק) • 6 באפר׳ 2014

שכדאי שתזהיר אותנו פה מי ה"יועצת" הזאת כדי שא ף אחד לא ילך אליה לעולם!
איזה חוסר מקצועיות וחוסר סובלנות!

walking dead • 6 באפר׳ 2014

אני לא מבינה מה הקטע עם הצורך האובססיבי לעשות שיימינג ולהוציא דיבתו של אדם מבלי שבאמת היינו נוכחים ואין לנו מושג אם זה סיפור אמיתי או נסיון נואש למשיכת צומי. העיקר - בואו ונעשה שיימינג! ונהרוס את שמה לנצח!

Bagel • 6 באפר׳ 2014

לרצות לחטוף מכות מאישה בשביל להגיע לסיפוק מיני זה לא מיניות ילדותית ומפגרת?

אפשר לחשוב שהדיעה (המקצועית לחלוטין) של היועצת היא מינימום תורת הגזע. ומה אם היועצת צודקת ובשביל להציל חיי נישואין צריך להרגיע פנטזיות מיניות אלימות?

הצורך של בני האדם להרגיש שהם מאה אחוז פיקס בסדר גמור הוא כל כך גדול עד שהם שוכחים שישנה מציאות שאולי אומרת אחרת. אפשר לחשוב שהמיניות האלימה היא צבע עור איתו נולד האדם ושכל אתגור שלה היא קריאת תיגר על האדם עצמו על מי שהוא. מעשים ומחשבות הופכים להרגלים והרגלים הופכים לאישיות אבל אף אחד לא אומר שהאישיות הזאת היא בסדר, ומה אם המעשים והמחשבות הם דרך להתחמקות מזוגיות או מאינטימיות? איך אפשר ליישב אז את הפנטזיות האלימות עם זוגיות? ומה ייעץ מומחה לזוגיות במקרה כזה

ההומואים לא יכולים להגן על כל התנהגות אנושית שנחשבת לסוטה והרסנית. נכון שהם גם נחשבו לסוטים שצריכים תיקון והנה עכשיו לא יימצא יועץ אחד נורמלי שיעז לומר שהומוסקסואליות היא טעות, אבל האם זה אומר שכל התנהגות מינית שאינה מקובלת מבחינה חברתית תהפוך ביום מן הימים ללגיטימית?

מה לגבי פדופיליה, נקרופיליה, אונס? מבחינה פלילית כמובן שהסאדו הוא נקי לגמרי ובכך הוא אולי מתקרב (מבחינת לגיטימציה) להומוסקסואליות אבל הבעיה היא שבפסיכולוגיה הנטיה של אדם לפגוע בעצמו היא שקולה לנטיה שלו לפגוע באחרים. נכון שסאדו אפשר לעשות בהסכמה אבל עצם ההסכמה לא מנקה אותו מהחסרונות הנפשיים האחרים שקשורים בו. הסאדו הוא פנטזיה מינית אובססיבית שקשורה לאלימות ולעולם תעורר תמיהה ואי נוחות אצל בעלי המקצוע שתפקידם לנסות לסדר לאנשים את החיים ואת הזוגיות.
אצל ההומואים אין (בהכרח) מוטיב אלים, הם אוהבים ורוצים לענג, ממש כמו הוונילים ולכן הסטיה שלהם היתה רק בגדר המקובלות החברתית. זה היה לא מקובל. אפשר להפוך את זה למקובל. סאדו בחיים לא יהיה מקובל, תמיד הוא יעיד על מוזרותו של אדם על צד ילדותי וקצת אינפנטילי ובגלל זה מי שהולך לטיפול אצל איש מקצוע יכול לצפות לביקורת על המיניות שלו ונסיונות לתקן אותו.

כמובן שיש אנשי מקצוע (בלתי מקצועיים בעליל) שישמחו להעניק חותמת הכשר לדפקט. מי שמגיע או מחפש איש מקצוע שכזה יוכל לישון בלילה בשקט ולהרגיש מאה אחוז בסדר אבל כמובן שאת בעיותיו האמיתיות הוא לעולם לא יפתור.

bagel ופרי ספיריט

בלוסום​(לא בעסק) • 6 באפר׳ 2014

למה בן זוג אחד צריך לסבול? ולמה האחד שסובל צריך אוטומטית להיות זה שמפנטז על בדסמ?
לא בכל מקרה אפשר לפשר ולשמור על הנישואין..

פרי ספיריט - כמדומני שכותב השרשור הוא המטופל ולכן אני נוטה להאמין לדבריו. גם לי היתה מטפלת שסרבה לטפל בי בגלל הבדסמ. אני חושבת שזה לא מקצועי להעביר שפוט מוסרי על המטופלים - את זה אותו אדם והחברה עושים מספיק. תפקידו של המטפל/ת הוא להכיל את המטופל

Bagel • 6 באפר׳ 2014

ומה לגבי מטפלים שמעבירים שיפוט מוסרי על אנשים עם נטיה לשימוש באלכוהול או סמים? האם גם זה לא בסדר כי שיפוט מוסרי זה לא טיפול נפשי?
אין שום שיפוט מוסרי בקביעה שפנטזיות מיניות אלימות הן בעיה נפשית. זהו שיפוט מקצועי ובעל מקצוע טיפולי יזניח את המטופל שלו אם לא יציב בפניו את הקביעה הזאת.

walking dead • 6 באפר׳ 2014

לא הבנתי. את נוטה להאמין לדבריו כי הוא מטופל? מה זו, אחוות מטופלים כזו?

אם הסיפור הזה בכלל אמיתי, עדיין אין לך מושג האם היא מקצועית או לא - כי אין לך מושג מה באמת התרחש שם. ואם אותה יועצת הצליחה להציל מערכות זוגיות רבות אחרות? ומה אם הפרטים שכתובים פה מסולפים ומעוותים כדי ליצור אמפתיה אצל הקוראים?

זה שאת בוחרת להאמין בצורה עוורת לסיפור שלו זה עדיין לא הופך אותו לאמת ובטח שלא נותן לגיטימציה לפרסם פה שם של אשת מקצוע ולעשות לה שיימינג ולפגוע בפרנסתה מבלי לדעת האם העובדות נכונות או לא. עוד מעט גם תדרשו להוסיף אותה לרשימת הדומים המסוכנים...

James Bondage​(מתחלף) • 6 באפר׳ 2014

בייגל
זכותך להאמין במה שאתה רוצה, אבל הקביעות שלך לגבי מה תקין ומה לא תקין נפשית מקומן לא בבית ספרנו (וככלל, לא בקרב אנשיים תרבותיים או לא). אתה בסך הכל חוזר על ממוצע של חינוך שקיבלת, ולא מביא פה איזושהי נקודת מבט עקבית וקוהרנטית למרות שנדמה לך שכן.

כל ספורטאי שאני מכיר אוהב את הכאב שאחרי אימון טוב. לפי ההגיון שלך, גם הם סובלים מסטיה שאין לה זכות להמשיך להתקיים (אם אתה לא חושב כך, מה ההבדל? ואם אתה כן חושב כך - כמה הסקות טריויאליות ויוצא שאתה נגד ספורט תחרותי. האמנם?)

ויותר ספציפי, בתור מתאגרף אני יכול להגיד לך שזה נכון לא רק לכאב מאימון מפרך שהסבת לעצמך - אלא גם מאימון שבו חטפת מכות (בגבול הסביר). לא, אין פה שום אלמנט אירוטי - רק ספורטיבי. קרב או קרב אימון שאתה לא מרגיש אותו אחר כך - לא מהנה כמו אלו שכן. האם אתה נגד אומניות לחימה ממוסדות כמו ג'ודו, קראטה ואיגרוף? אם כן, *אתה* פה האיש הלא נורמטיבי, ולא אף אחד אחר. ואם לא - מה ההבדל? האם העובדה שמדובר באירוטיקה ולא בספורט פוסלת פתאום את הלגיטמיות? מה ההגיון בזה?

אישית, אני מאוד אוהב עיסוי תאילנדי או שוודי אמיתי (מי שלא ניסה אף פעם - זה כואב). הרבה מאוד אנשים אוהבים את זה (אין לי מושג אם יש מתאם לחיבה לבדסם או לא). ולעומת זאת, הרבה אנשים לא מסוגלים לקבל עיסוי כזה אפילו 10 שניות כי זה כואב מדי. האם מי שלא אוהב את זה הוא נורמטיבי, ומי שכן הוא סוטה שצריך לחזור בו מדרכו הנלוזה?

בוא נגיד רגע שמישהו לא אוהב את ריח הגוף של אשתו, ומבקש ממנה להסתבן כל יום בסבון מבושם, והיא לא רוצה. זה לא שהוא לא יכול לסבול, הוא סתם לא אוהב. האם להעלות את זה במסגרת טיפול זוגי זו ילדתויות מפגרת?

נדמה לך בייגל שאיזשהו הגיון, אמת או מוסר מנחים אותך. אבל כל מה שמנחה אותך הוא דעתך המקובעת, שכפי הנראה נובעת מרקע חברתי וחינוך כזה או אחר. זכותך להטיף למה שאתה רוצה, בדיוק כמו שזכותך להאמין שיש צדק איתך, או שהשמש זורחת לך מהתחת (שני הדברים נכונים באותה מידה).

שימוש באלכוהול או סמים הוא לגטימי למעט במקרים שבהם הם מזיקים לאדם עצמו או לסביבתו - ואלו, אם אתה מסתכל על הסטטיסטיקה, בטלים בשישים. בערך 80% מהאוכלוסיה צורכת אלכוהול באופן קבוע ללא כל השפעה בעייתית. אחוז נכבד מהאוכלוסיה צורך סמים כאלה ואחרים באופן קבוע ללא כל השפעה בעייתית (ואם הם עברו לקולורדו או וושינגטון לאחרונה, או לאמסטרדם או פורטוגל מזמן, גם ללא בעיה חוקית). מטפל שמעביר שיפוט על שימוש אחראי באלכוהול או סמים מעביר שיפוט מוסרי ולא עוזר - בדיוק כמו מטפל טבעוני שיעביר שיפוט על אכילת בשר של קליינט שלו (אלא אם כן זה נושא הטיפול כמובן). יש אנשים שחושבים שגם יין בקידוש זה שימוש לרעה באלכוהול. (ובארה"ב בתחילת המאה ה-20, אפילו חוקקו את זה בחוק לזמן מה). אתה נגיד הרמת כוסית בחגיגה או קידוש בערב שישי? איפה ההגיון? איפה העקביות?

פרי ספיריט - אני אישית לא מאמין לכמעט אף אחד בכמעט שום דבר, ומסכים לחלוטין שאסור להזכיר שמות בלי בסיס מאוד יציב כמו כתבה בעיתון או מידע פומבי אחר (תלונה ציבורית וכו') ולמיטב הבנתי זו גם המדיניות של כלובי. אבל לצורך הדיון, אני נוטה להאמין לסיפורים על המטפלת (האנונימית) כי שמעתי אי אלו כאלה מאנשים שאני מאמין להם קצת יותר - שמעתי על יותר מטפלים מבקרים אוטמטית מאשר מטפלים שמקשיבים. ויש אנשים שהביקורת הזאת עושה להם רק טוב - רק צריך למצוא את הביקורת המתאימה.

גיל 10 • 6 באפר׳ 2014

דבר ראשון, בטעות האשכול נכתב פעמיים, לחצתי פעם אחת לשלוח, והיה נראה לי שזה לא נשלח, אז שלחתי שוב, כך שאותו אשכול נכתב פעמיים, עתה אני רואה שגם התגובות התחלקו לשתי האשכולות, זה קצת חבל, אולי יש דרך לסדר את זה ולאחד את שתי האשכולות.


בקשר לעצם הסיפור, הוא אמת ויציב, אבל, זה שאני יחזור על כך, זה כמובן לא מאמת את הסיפור, ואולי אני שקרן.

אבל אני לא מבין, האם כל אחד שפותח אשכול נדון האם הוא שקרן או לא?, והאמת, זה לא כל כך משנה, כי הנושא צריך להיות נידון לגופו של עניין, זה לא משנה אם אכן כך היה או לא, אלא, אם נניח שאכן כך היה, איך יש להתיחס לכך.

מלבד העניין, שגם מי שלא יאמין לי, מודע לכך שללא ספק היחס הזה קיים.

לגבי עצם העניין, יותר ממה שמפריע לי עצם הדעה שלה, מפריע לי המהירות והנחרצות, למעשה, היינו אצלה בכמה פגישות ראשוניות כל אחד לבד, רק שתכיר אותנו קצת מלמעלה, עכשיו, הפגישה שאני מדבר עליה, היא בעצם הפגישה הראשונית שנפגשנו שתינו ביחד, היא עדיין לא מכירה את הבעיות לעומק, בפרט בנושא האינטמי,שהוא עדין מאוד, מה גורם אצל כל אחד לקשר, לאהבה וכולי.

אולי אצלנו זה דוקא כן טוב? אולי גם אם לא בצורה שאני רוצה, אז בדרך אמצעית? מדובר כאן בעצם בסוג גישה שאומר, על זה אין בכלל לדון, תוציא את זה מהעניין, מהשיח,זה לא נושא לדיון.

אני לא חולק שיתכן מצבים שהדעה הישרה וההגיונית תהיה שאני יותר על כל שיח בכל רמה שהיא בענין הנ"ל, אבל כיצד ניתן מראש להוציא את זה מכלל דיון.