קשר בין כניעות להסטוריה של התעללות מינית

Re: ילד יודע

James Bondage​(מתחלף) • 2 ביוני 2014

אולי הוא הרס דור שלם של מתמטיקאים, אני לא יודע אם כן או לא, אבל הוא בודאי בנה ענפים שלמים של מתמטיקה - או לפחות בנה את השלד והשאיר את הפיגומים לאנשים אחרים שיגמרו לבנות. אישית, יצא לי להתעסק בתחומים שהיו (כשניגשתי אליהם) די איזוטריים, ופרחו בשלב מאוחר יותר - ובאופן שהפסיק להפתיע אותי מהר מאוד, היו תוצאות מרשימות ומעניינות של ארדש ורניי עוד מלפני הזמן שהיה ברור שזה בכלל תחום. ארדש לא חשב שתפקידו לחנך (עד כמה שהבנתי מאנשים שעבדו איתו) אלא למצוא את האמת.



אני מסכים לגבי מקרה פרטי אחד לפחות - מאוד חשובה המוטיבציה ו"בוחן המציאות" כשמנסים להבין רעיון חדש. אבל הקוריקולום הסטנדרטי (לפחות זה שאני מכיר), ממשיך למימדים יותר גבוהים (עם כל הבעיות והמוזריות שיש שם לאינגרציית רימן), ממשיך בכל מיני תיקונים כדי לאפשר אינטגרציה של אבק קנטור ושל אינדיקטור רציונליות, ועוד כל מיני דברים. אישית, אני חושב שהצעד הבא אחרי אינטגרל רימן חד-מימדי-קנוני צריך להיות אינטגרל לבג, גם מהבחינה הדידקטית. כמובן שהכל תלוי במורה, אז קשה להתווכח על רעיונות מופשטים בנושא הוראה. דוגמא בהמשך.



אני מסכים לגבי העקרון, אבל לא גבי הפרטים: למדתי לאורך הזמן אוסף של משפטי סטוקס (סטוקס, גרין, אוסטרגרדסקי ועוד אחד או שניים), וזה היה יחסית עמוס פרטים ומבלבל, ואז הגיעה הגרסא הבי-דפרנציאלית של משפט סטוקס, ועשתה סדר בהכל - ברמה שעבורי אישית, כל המקרים הפרטיים הפריעו להבין את המקרה הכללי. מרוב דובים לא ראיתי את היער. נוסחה שרשומה ב-9 סימנים, ונותנת יותר מוטיבציה מאשר קורסים שלמים עמוסי פרטים. אולי לך זה היה ברור מראש, ואולי המרצה שלך נתן את המוטיבציה בזמן הנכון. לי לא. (ולמען הסר ספק - ההוכחה של המקרה הכללי מסובכת הרבה יותר מאוסף המקרים הפרטיים, אבל אם יודעים בזמן המקרה הפרטי לאן הולכים להתכנס - אני חושב שזה עוזר מאוד).

לא צריך למהר. אבל יש דברים שכן צריך להחליף - לדעתי, תואר ראשון צריך לכסות כמות רחבה כל האפשר של תחומים שונים (בעומק סביר שמאפשר להבין מי נגד מי, וברמת דיוק גבוהה במתמטיקה (ושתי ספרות אחרי הנקודה אצל מהנדסים)). ואת זה לא עושים על סמך מקריות היסטורית של סדר התגליות ושמות המגלים, אלא בתכנון סדור. אני לא מתווכח איתך על זה שצריך מקרים פרטיים כדי להבין למה בכלל המקרה הכללי מעניין. אני בעיקר טוען שהקוריקולום שהתכנסו אליו (ואני חושב שזה נכון בכל תחום אקדמי) הוא מעניין יותר היסטורית ופחות מקצועית. יש לי עוד כמה דוגמאות, אבל אני אפסיק לשעמם את שאר הקהל שמן הסתם ממתין להמשך קרב היריקות, ונדון עליהם בפעם הבאה שיזדמן לנו להפגש.


במובן הצר, אינסוף. במובן הרחב, לכל היותר 7, ובמובן נוסף, יש לי 4i. ומה שלך?

ובחזרה לקרב

James Bondage​(מתחלף) • 2 ביוני 2014

פור גוד, "התייחסו ברצינות לפרויד כי היה רופא" היה משפט שלי, לא של רפאל, והזכרתי אותו בהקשר של דברים שקראתי שזאת הייתה התרשמותי מהם. אני לא טוען לרגע שזו אמת היסטורית, ואני גם לא הולך לנסות לתמוך בזה מכיוון שעברו משהו כמו 15 שנים מאז הפעם האחרונה שהתעניינתי בהיסטוריה של הפסיכולוגיה בכלל ופרויד בפרט, ואני לא זוכר אפילו מה הוביל אותי להרגשה הזאת (אבל זה לא היה בעקבות מקור אחד, וזה גם היה בעיקר בעקבות מקורות אוהדים). יש לי אלרגיה לשכתובי ההיסטוריה לגבי לגטימיות וקבלה של דברים, ורוב הדברים שקראתי על פרויד, במיוחד הטובים, מנצנצים מסגנון "שכתוב ההיסטוריה ע"י המנצחים וממשיכי דרכם", ופרויד היה בהחלט מהמנצחים במובן הזה.

רק השבוע, כשהזכרתי את שכטמן בפוסט, הלכתי לקרוא את הערך על Quasicrystal בויקיפדיה כדי לוודא שאני זוכר נכון, וחשכו עיני. אני אוהב סיפורי אגדות פנטסטיים, אבל לא בויקיפדיה. מי שמעניין אותו מוזמן לקרוא ולהתרשם שההיסטוריה של ה- Quasicrystal מלאה בפיות ונסיכות, ששכטמן גילה משהו במקרה והעולם שמח על התגלית ואימץ אותה אל המדע. יש קצת יותר מהאמת בעמודים של שכטמן ופאולינג (אבל רק קצת, ואת זה אני יודע מאנשים שהיו שם, ובכללם שכטמן אבל לא רק), אבל אם לשפוט לפי ההיסטוריה, גם זה יעלם - כמו שזה נעלם אצל מקלינטוק, והופיע אצל זמלוויס ואדיסון (שני האחרונים מקבלים יותר קרדיט ממה שמגיע להם - במקרה של זמלוויס קצת, ובמקרה של אדיסון, הרבה הרבה יותר קרדיט). ההתרשמות שלי היא שגם פרויד במשפחה הזאת. וסביר שאני מדבר שטויות - הוא הפסיק לעניין אותי מזמן, ואם תגידו לי שאני טועה, אני אגיד "נכון". אבל אלא אם אצטרך לתכנן את הקוריקולום בפסיכולוגיה בעצמי, אני לא חושב שאנסה לבדוק את תקפות דעתי בנושא בזמן הקרוב.

יצויין בפרוטוקול, גם אני חושב שלו רצית , פור גוד, לשכנע מישהו בצדקתך עדיף היה לעשות זאת בסגנון אחר, אולי כזה שלא מקרין את תסביך האלוהים שהפרסונה שלך פה בכלוב נראית משופעת בו. מצד שני, ברור לי שאתה כותב להנאתך ולא באמת בשביל לשכנע מישהו, ושלמרות צורת ההגשה, כן יש פרטים מעניינים במה שאתה כותב, למרות שאני לא מצליח למצוא הסקה נאותה שמביאה את המסקנות שלך מהטיעונים.

כולם, במסגרת אותה גישה מדעית שפור גוד חושב שעושה לי כל כך רע וממדרת אותי מהנאות העולם האמנותי, אני נוטה להתעלם מהסגנון ולהתייחס לתוכן, ולכן לא כל כך טרחתי להתייחס לגידופים. ולמרות המצאותם של אלה, כולם כותבים דברים מעניינים, וכמעט אף אחד מאיתנו לא באמת יכול לתמוך בטיעונים שלו בצורה שתעמוד בביקורת נוקבת (וגם אין עם זה בעיה, איכות החיים של אף אחד מאיתנו לא תלויה בזה, בניגוד - נאמר - לאם זאת הייתה הגנה על תזה באוניברסיטה, או טיעון בבית משפט). העובדה שלרובינו מפריע חוסר התמיכה בדברים אצל אנשים אחרים הוא תופעה ידועה בשם confirmation bias, שכולנו ברמה כזאת או אחרת סובלים ממנה. מרמת ה- meta-discussion שהתפתחה ("אין לך זכות דיבור עד שתעשה/תקרא/תתעלם מ- X", שמגיעה פה מכל מיני כיוונים) אני לא מתלהב.

וזה לא שאני חף - גם אני בנאדם. אני עצמי באתי בטענות לכל מיני מאפים על זה שהם ניסחו את הטענה "לדעתי אתה טועה" בניסוח שיותר דומה ל-"באופן מוחלט ולא ניתן לערעור אתה אידיוט" (אם לסכם 8 עמודים למשפט אחד). אבל עדיף, אני חושב, לכולנו שניקח נשימה ארוכה, ונחכה לנושא הדיון המעניין הבא שיעלה. כי בדיון (?) הזה, נראה שהדבר העיקרי שעולה הוא לחץ הדם.

פור גוד • 2 ביוני 2014

נו טוב ג'יימס. גם אני אפרוש מהשרשור הזה. כי אני רואה בעצמי שהוא לא הולך לשום מקום טוב.
ואני אשאיר לכולכם את הכייף שיש בלהסכים אחד עם השני. אבל אני רק אומר גם לך לפני-כן משהו שכבר אמרתי להמלט. זה לא קורה אולי במתמטיקה, אבל כל הגות - פילוסופית או מדעית - שהיתה לה אי-פעם נגיעה כלשהי למה שאני אקרא לו כעת באופן הכללי ביותר "מדעי-האדם", זכתה תמיד לכל מיני קריקטורות או וולגריזציות. זה קרה לדרווין. זה קרה לקארל מארקס. אפילו לניטשה. זה קרה אפילו עם המחקרים החשובים של רוג'ר ספרי על חצויי המוח, שאני יודע שאתה מכיר.
אני חושב שהגישה הכי נכונה לעניינים הללו, היא לנסות ללמוד מכל אחד את מה שיש לו ללמד אותך. ולא גישה של פסילה גורפת. כלומר להשכיל לברור את מה שעדיין רלוונטי, עדיין מעניין וחשוב. זכותך כמובן לחשוב אחרת ממני.
אני כמובן גם מדבר פה לגמרי מתוך החוויה שלי. אני באופן אישי כבר עשיתי פסיכואנאליזה פעם אחת בחיים שלי, ואני עד עצם היום הזה הולך פעם בשבוע לפגישה עם מטפלת פסיכו-דינמית, שעה בשבוע שיש לה ערך רב בשבילי. והחוויה-הטיפולית הזאת היא מאד שונה עבורי, ומהמון בחינות, מאשר המפגש - שאף לו יכול להיות ערך לעתים וגם ממנו אפשר ללמוד משהו - עם כומר או ( בטח בעיני ) עם שאמאן... למרות שרפאל טען שהוא אינו מוצא שום הבדל בין הפונקציות הללו בשדה-החברתי.
אם ההערה על הרופאים היתה שלך ולא שלו, אז קבל את התנצלותי הכנה רפאל. אבל זה לא משנה הרבה לעצם העניין.

וכעת, ולסיום, אני הולך לתת עוד רגע קטן של צומי להמלט, שהצליח ( שוב ) לדרדר עוד שרשור למחוזות אמתיים של גועל-נפש.
כי אני רוצה להשיא לך עצה ידידותית, המלט, למרות שאני יודע - כמו שהולך הפתגם - שלא מלמדים כלב זקן טריקים חדשים. אבל אני רוצה לנסות בכל-זאת...
אבל אני רוצה לבקש ממך לפני כן שתקרא את התגובה שלי לאט ועד הסוף, במתינות ומתוך ישוב-הדעת, ותיקח אחריה נשימה או שתיים, ולא תכתוב פה את עוד אחת מתגובת "הקצף-חימה-על-השפתיים " שלך ( רק מפני שדברים לא מסתדרים לך כמו שהיית רוצה ).

והטריק הוא מאד פשוט ( והוא יעזור לך בתקשורת עם אנשים גם בחיים ממש, לא רק בכלוב ):
דבר בשם עצמך.
תכתוב מה אתה חושב בנוגע לנושא מסוים שעולה בשרשור ( במקרה שלנו פה "התעללות בילדות" או "גילוי-עריות" ), או מה אתה מרגיש לגביו, או מה הניסיון- חיים שלך או הקריאה שלך לימדו אותך עליו וכולי. אל תדבר בשם אחרים.
ואל תקפוץ בכל פעם שנראה לך שמישהו פוגע ברפאל. הוא ילד גדול, והוא יכול להסתדר בעצמו. אני במקומו הייתי ממש נעלב אם היית קופץ כנשוך נחש בכל פעם שהיית חושב שמישהו העליב אותי. אני ילד גדול ואני יודע להסתדר לבד.
ראית בעצמך שהוא יודע להסתדר – הוא כתב לי שהסגנון שלי מפריע לו. סבבה לגמרי. אני לא אצחקק אתו יותר. הוא כנראה רגיש מדי בשביל זה. הבנתי את הנקודה. אבל אני מי שאני. ואני לא יכול, לא יודע, וגם לא רוצה לכתוב כמוהו. וכפי שכתבתי, תודה לאל שלא כולם כותבים בסגנון של רפאל, או בסגנון שלי. ובטח-ובטח שתודה לאל שלא כולם כותבים בסגנון שלך, המלט. אחרת הכלוב היה נהייה כמו בית-קברות.
והניסיון מוכיח שהשרשורים הכי מעניינים, הכי שווים ( כמו שרשור ההתמכרויות שהתנהל פה לא מזמן ), מתרחשים כאשר נותנים לאנשים להיות מי שהם. כאשר נותנים להם להתבטא בחופשיות..
מה שהפריע לי בתגובה של רפאל, ואני כותב את זה פה רק כדי שהוא יכיר גם את הרגישויות שלי, זו רק ההתחלה של התגובה שנראתה לי כמו מניפולציה ביצ'ית כזאת : “ אולי יש אנשים שזה לא מפריע להם וכו'...” זה היה מספיק טוב אם הוא היה כותב - "לי זה מפריע”. ובזה זה היה נגמר.

ואתה, המלט, תעשה לעצמך טובה, ואל תצטרף לשרשור בכל פעם שנראה לך שרפאל נפגע ממשהו, כמו שעשית למשל גם בשרשור המסוכסך ההוא על הילדים והבדסמ, ( אתה זוכר את השרשור ההוא ? ), ושגם בו הצטרפת אליו די מאוחר, ומבלי שהיה לך שום דבר מעניין או מקורי או חשוב לתרום לנושא של הדיון ( אלא רק כי יש לך מזג מסוכסך וסכסכני ) והתחלת לדבר אל לורי ואל בן-הזוג שלה באותה צורה גסת רוח, מתנשאת ומקוממת ... כמו "הבהמה המטונפת" שאתה יודע להיות. ואני בכלל לא התפלאתי באותו השרשור שהם שניהם נעלבו ממך, ושהדיון הדרדר במהרה למחוזות של גועל-נפש אמתי. אתה באמת יודע לכתוב כמו "בהמה מטונפת".
ואני חושב שזאת חוצפה מהדרגה הגבוהה ביותר מצידך, ואי-יושר קיצוני, שאתה בכלל מרגיש שיש לך איזושהי זכות להטיף פה למישהו הטפות-מוסר על "סגנון" או על "תרבות דיון".
ואתה מדבר איתי על גידופים, ג'יימס. אתה עושה צחוק ממני או מה ? אתה קורא איך הבנאדם החצוף הזה מרשה לעצמו להתבטא ?
והנה ראית, המלט, אפילו הגמד-האמיץ כתב בשרשור הזה שהכתיבה שלי מאד מצחקקת אותו. וזה שימח אותי, וגם הערכתי את זה, כי זה חשוב לצחוק ( על עצמנו ובכלל ), וכי גם בעיני ההלצה שלי ( על המוטו של ג'יימס, בהקשר הפדופילי ) הייתה פשוט מעולה. אם רק הבנאדם יודע לצחוק...
והוא גם התנצל בפני התנצלות, שאני עדיין לא הבנתי עד-הסוף אם היא הייתה כנה או לא, על חילופי-דברים שהיו בינינו בעבר. ואם זו הייתה התנצלות כנה, אני לא רק מקבל אותה בלי-בעייה ובשמחה-רבה( אין לי עניין לריב עם אף אחד, לא בשביל זה אני כותב בכלוב ), אלא שאני גם בכלל לא אתפלא אם בסוף אני והוא עוד נסתדר נהדר. כי כבר קרו לי דברים הרבה יותר מוזרים בחיים מאלו. וכבר קרה לי בהחלט שאנשים שהתחלתי אתם הכי ברגל שמאל, למדתי להעריך מאד בחלוף הזמן.
אבל במקרה הספציפי שלך, המלט, אני מאד סקפטי לגבי האפשרות הזאת.

נ.ב -אבל תדע לך המלט, אתה לא יכול להעליב אותי. והאמת היא שמה שאני קורא בתגובות גסות-הרוח שלך – כלומר, “במוזיקה" שלהן - זה רק המון-המון חוסר ביטחון, חוסר ביטחון שהוא ממש נוגע ללב, ממש מכמיר לב.
אז לסיכום: הבנת את הטריק, המלט ? דבר רק בשם עצמך.
ושוב, אני מאחל לך כל טוב הכי טוב.

המלט • 2 ביוני 2014

יום חדש, עלבון חדש מפורגוד. אין דבר. התרגלתי. מה-זה הפעם? אני כותב כמו ״בהמה מטונפת״. נו-טוב.
אם פורגוד, אלוהי כל הידענים, איש אשכולות שלא קם כמותו מימי ער ואונן, מציין שאני כותב כמו ״בהמה מטונפת״, מה לי כי אלין? אין לי אלא לקבל את מר-גורלי, ולסבול בשקט את גידופיו. או שאולי לא.

אז תקשיב, חתיכת חרא פומפוזי מתנשא. בהמה מטונפת תקרא לאמא שלך. השפה שלי נשמעת לך חריפה מדי? awww. *זה* באמת מכמיר לב. אני חצוף? אני פוגע לכך בכבוד? המממ. כנראה שכן. ראינו כמה זה חשוב לך, כמו לאחרון הערסים. כשמרי ג׳יין העירה לך משהו באיזה שרשור, הצלחת איכשהו לשנות את התנוחה המתרפסת שלך כלפיה ולהתריס בחצי-קול מתחנף שלא תפגע בכבוד שלך. בכבוד שלך?! תראה את ההתנהלות שלך מול אחרים. הצלחת להסתכסך עם כולם ללא יוצא מן הכלל בשרשור הזה, על איזה כבוד אתה מדבר? בתגובה העקיפה הקודמת שלך אלי טענת שאיני נוהג כלפיך בכבוד. נו, מה אפשר לומר, לבחור יש יכולת מופלאה להכיר במובן מאליו. וכי מדוע שאתנהג אליך בכבוד? בשביל כבוד צריך לעבוד. כל הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו. ואם אני כל כך גרוע בעיניך, אז איך זה שלי יש הרבה יותר כבוד מאשר לך? למה כולם חושבים שאתה איזשהו weirdo עם תסביכים שמסלף דברים של אחרים ואי אפשר להתדיין איתו. גם אני שמחתי בשבילך שהגמד אוהב אותך, ואני מאחל לך שיאהבו אותך יותר ויותר, עד שתרכוש מספיק אינטגריטי בשביל להגיד פעם אחת, פעם אחת ויחידה: סליחה, טעיתי. לא לי, כמובן. לא לי. למי שצריך.

Re: ילד יודע

המלט • 2 ביוני 2014

הסיפור שאני שמעתי לפני כ-15 שנה היה די הפוך -- שהוא לא באמת המציא תחום. אין, למיטב ידיעתי, ,תיאוריה מתמטית שהוא השאיר אחריו. יש הרבה שיטות, ובעיות - פתורות ולא פתורות, אני לא מכיר ״ענפים שלמים של מתמטיקה״ שהוא בנה. מצד שני, אולי שכחתי כבר ואם תציין אותם זה פתאום יחזור לי.



נ.ב.
מספר ארדש שלי הוא 4

פור גוד • 2 ביוני 2014

המלט, קיבלת ממני עצה טובה, תאמין לי. אתה מתנהג בדיוק, אבל בדיוק, כמו שהתנהגת באותו שרשור מסוכסך על "ילדים ובדסמ". אתה מצטרף אל השרשור לא כי יש לך משהו מעניין חשוב או מקורי לומר על הנושא, אלא כי אתה נעזק כדי להגן על רפאל, כי נראה לך שהוא צריך את ההגנה שלך, כשבדיוק כמו בשרשור ההוא גם בשרשור הזה עוד לא תרמת בינתיים אפילו מילה אחת לעניין הנושא שאנו דנים בו ( שמת לב לזה ? ), אפילו לא מילה אחת לעניין ( וכל השוויץ הזה בידע המתמטי שלך ושל ג'יימס, לא שיש לי איזו בעיה איתו, אבל אני לא רואה איך הוא מתקשר או תורם במשהו לנושא ), ואתה מרשה לעצמך לנבל את הפה ולטנף פה את השרשור בגידופים וקללות מהסוג הכי נמוך, ממש כאילו היית הביטוי שטרחתי לשים במרכאות ( "בהמה מטונפת" ). ממש רפש מילולי מהסוג הכי מחפיר, מתנשא, מזלזל, גס רוח... בדיוק כמו שאז הרשת לעצמך לכתוב ללורי ולבן זוג שלה. ממש אותו הדבר בדיוק. ואני אל מתפלא שהם נעלבו ממך. וגם אז השרשור הדרדר במידה רבה מאד בגללך למחוזות של גועל נפש אמתי. ויש לך עוד חוצפה שלא-תיאמן להטיף פה הטפות מוסר על "תרבות דיון".
ואתה מרשה לעצמך, המלט, לרדת פה לפסים אישיים ( בשביל להגן על רפאל ? ). ועוד עם אנשים שאתה בכלל לא מכיר.
סתם לדוגמה המלט. את מרי ג'יין פגשתי בחיים ממש, ואין בי אפילו מולקולה אחת בגוף שמרגישה צורך "להתרפס" בפניה. חתיכת - ( טוב, בלי גידופים בינתיים ). אבל מי אתה בכלל שתרשה לעצמך לכתוב לי ככה, תגיד לי ? מי אתה חושב שאתה ? אתה מוכן להגיד לי ?
ומה שהרבה יותר חשוב - אני לא "הסתכסכתי" עם אף אחד, אף אחד ממש. למעשה נראה לי שאפילו הצלחתי להשלים עם מישהו בשרשור הזה ( הגמד-האמיץ ). סכסוכים זה חלק מהז'רגון הנפשי שלך. ושלך בלבד. לא שלי.
השרשור בסך הכל די מיצה את עצמו, ולאנשים אין יותר כרגע כנראה מה לתרום לו. זה הכל.

ואני בינתיים גם לא *גידפתי* או *קיללתי* אף אחד. או שאתה לא יודע בכלל מה הם *גידופים* או מהן *קללות* ?
אפילו אותך - אפילו אותך - עדיין לא גידפתי. אתה אולי תתפלא עכשיו, אבל יחסית לאיך שאתה מרשה לעצמך לכתוב ולהתבטא פה ( ולא רק פה ), אני התייחסתי אלייך די בכבוד. ממש בכפפות של משי, אפשר לומר.
עכשיו, האם אתה רוצה לראות איך יכולות להיראות *קללות* ו*גידופים* באמת ? כדי שלא תהיה פה איזו העמדת פנים כאילו אנחנו לא מבינים על מה אנחנו מדברים ? ( כי אני לא רוצה לשרשר פה שוב את כל הטינופת המילולית שלך ). אז אני שואל עכשיו בשיא הרצינות: האם אתה רוצה שאני ארשה לעצמי לכתוב לך כמו שאתה כותב לי ?
כי אני יודע איך אתה נראה, המלט ( הראו לי תמונה שלך בפייסבוק ), וגם שמעתי עליך מכמה בחורות שפגשו אותך. כנ"ל כבר יצא לי להציץ לכמה תכתובות פרטיות שניהלת עם בחורות. ואם אני רוצה, אני יכול ממש לגרום לך להרגיש רע עכשיו. אבל בחיי שאני לא באמת רוצה. ואני די בטוח שגם אתה לא היית רוצה.
אז בבקשה המלט. תזכור מה הצעתי לך : דבר תמיד בשם עצמך ( לא בשם אחרים, שהחלטת שהסתכסכתי איתם ). וכתוב כבר מילה אחת שקשורה לנושא השרשור ושיכולה לתרום לו משהו, במקום כל הגועל-רפש הזה.

המלט • 2 ביוני 2014

אתה מעורר רחמים כשם שאתה מעורר גועל, פורגוד. עכשיו אתה מנסה להפחיד אותי? אני כולי רועד מפחד. אז ראית תכתובות שלי עם בחורות? חמוד. מקווה שלמדת משהו. ואני מפציר בך בכל לשון של הפצרה: אנא נסה לגרום לי להרגיש רע. תן לזה את הנסיון הכי טוב שלך. קדימה פורגוד, תעמוד מאחורי המלה שלך. אני מחכה.

פור גוד • 2 ביוני 2014

והמלט, דבר אחרון באמת, כי נראה לי שחילופי-הדברים פה בינינו ממש יצאו מפרופורציות.
ופרופורציות הן דבר חשוב בחיים האלו.
וזה הכל באמת נראה לי ממש לא לעניין. אין לי שום דבר אישי נגדך. ממש שום דבר.
ואני גם רוצה להיות הכי ברור בעוד נקודה, כי קראתי שוב את התגובה הקודמת שלי, ואני חושש שאולי תבין אותי לא נכון, ולא הייתי רוצה שזה יקרה. אני בשום פנים ואופן לא מתכוון לאיים עלייך. לא בחשיפה, ולא בכלום. לא הייתי רוצה לפגוע בך בשום פנים ואופן גם אם היו משלמים לי על זה כסף.
גם אני לא באמת מכיר אותך. כמו שאתה לא באמת מכיר אותי. התכוונתי רק לומר בסיפא של התגובה הקודמת שגם אני הייתי יכול לכתוב לך פה (אם רק הייתי רוצה ) כל מיני וראיציות על "ירידות אישיות" או על גידופים ועל קללות אישיות, מאותו מהסוג שכתבת לי.
אבל אני ממש לא רוצה, ולא הולך לעשות את זה.

בכל מקרה, אני כן רוצה להתנצל בפנייך עם בלהט הרגע והדיון "עקצתי" אותך מדי, או בטח-ובטח אם פגעתי בך איכשהו. זה לא מה שמעניין אותי בחיים. אז אם זה קרה, ונפגעת או נעלבת ממני, אני רוצה להתנצל בפנייך.

נ.ב - המלט, כתבתי את התגובה הזאת לפני שראיתי את התגובה החדשה שכתבת. אני באמת רוצה להתנצל. בוא נחזור לפרופורציות.

המלט • 2 ביוני 2014

מקבל את התנצלותך. תודה.

פור גוד • 2 ביוני 2014

פתאום חשבתי על כך שאם אני כבר בכזה שוונג של "רמה רוחנית גבוהה" ( מה שלא קורה לי לעתים כל כך קרובות ) כדאי לנצל את השוונג זה כדי להתנצל גם בפני כחולית.
אני לא יודע עד הסוף על מה אני צריך להתנצל במקרה שלה, אבל אני כן יודע שהיא נפגעה או נעלבה ממני. ולא הייתי רוצה שזה יקרה. זה באמת לא העניין שלי בחיים.
ואני בהחלט הייתי רוצה ללמוד לכתוב בצורה כזאת שאנשים לא יפגעו או יעלבו ממני. ואני מתכנן להתאמן קצת על העניין הזה. כי אני מסכים שזה חשוב.

אז בקיצור כחולית, אני באמת רוצה להתנצל גם בפנייך.

נ.ב - ואם יש עוד מישהו שרוצה ממני התנצלות, זה הזמן לבקש אותה. אני בשוונג ! אני אמנם צריך כעת לצאת מהבית לאיזה עניין, אבל אני מבטיח שאם תחכה לי פה בשרשור בקשה להתנצלות, אז כשאחזור היא תיענה מיד ברצון ובשמחה רבה