קשר בין כניעות להסטוריה של התעללות מינית

Brave Dwarf • 26 ביוני 2014

טינה? נהפוך-הוא. אדרבא ואדרבא, איחלתי לו המון הצלחה, הודיתי בכל מה שכתב עלי בהודעתו האחרונה והלבבית (חייב להודות שנמסתי נוכח אדיבותו). אני מחבק אותו בשתי זרועותיי, ישר אל לבי ומתחנן בפניו שלא ינטוש את הכלוב לעולם. הטינה נמצאת בך, מרי ג'ין, ובאופן בו את קוראת את דבריי הכנים. לא יפה. את מסכסכת ביני לבין פורגוד שהעלה את התקווה שיבוא יום ונהיה אפילו חברים. לדעתי, את קוראת אותי לא נכון.

Mary Jane • 26 ביוני 2014

יש מצב ....איך הגעתי למצב הזה?! מה נסגר איתי? הכלו כל הקיצין?!
אני הולכת לעשות בדק-בית. ויפה שעה אחת קודם (;

Brave Dwarf • 26 ביוני 2014

קיבלתי את התנצלותך. לא נורא, כולנו מתבלבלים בין רע לטוב. ואין לי ספק שפורגוד הוא הטוב מכולם. אעשה את כל שביכולתי כדי שלא יעזוב את הכלוב. הרשי לי להוכיח את עצמי. גם אם זה יעלה לי בבריאות.

פור גוד • 27 ביוני 2014

הנה הגיע יום-השבת, ואני מגלה שיש לי גם קצת פנאי, וגם קצת חשק - מי היה מאמין !... - להתייחס קצת יותר בסבלנות, אריכות ועמקות לתיאור-המקרה הקליני המרתק שמציג בפנינו הגמד/ה (:
אבל דבר ראשון - עזבי, מרי. אי-אפשר להושיט פה יד לשלום ( ניסיתי, ראית )... או אפילו לעזרה. לפחות לא במובן הרגיל שיש למילה 'עזרה' .
כי היא או הוא מתוסבכים מדי בשביל זה, ובעיקר - גאים מדי בשביל זה ( אם כי 'הוא' נראה לי קצת פחות סביר כרגע. כי בחיי שקשה לי להאמין שגבר מסוגל לכתוב ככה - בצורה כל כך עקמומית, בלתי ישרה, מניפולטיבית ובכיינית. איכשהו הרבה יותר סבירה בעיני ההשערה, נשבע לכם, שמדובר באישה מפוצלת-אישיות ומתוסבכת, מאשר שמדובר בגבר מתוסבך ומפוצל-אישיות ).
ולמען האמת, זה נראה לי אחד מאותם מקרים טיפוליים הדורשים סבלנות אין-קץ. ועם יד על הלב - לי אין אותה.
כי הוא או היא הרי מעלים פה מן האוב קטעים מחילופי דברים שהתנהלו בינינו לפני שנה וחצי, שנתיים, או יותר. לפחות ! ( ובשרשור שמיצה את עצמו, והפסיק להתנהל, לפני יותר כמה שבועות ). ואיפה בכלל, אני שואל, מתחילים לחטט כדי למצוא דברים כאלו ? ולמי בכלל, אני שואל, יש זמן או כוח לכל זה ? והוא או היא מערבבים פה בין דברים ומוציאים אותם מהקשרם. וכמובן שהוא או היא "מצטטים" פה רק חלק מהדברים שאז כתבתי לו, ולא את כל הגועל-נפש החצוף וחסר-הבושה שהוא כתב כדי לגרום לי להגיב ככה, הנחש הקטנטן, המניפולטיבי וחרחרן-הריבים הסדרתי הזה.
ועוד הוא מרהיב-עוז בנפשו לתת את הרושם שהוא בחר לעזוב את הכלוב בזמן האחרון כי "לי נותנים במה" ( בלשונו ). כאילו שכחנו מה היה, ועם מי הוא רב בפעם האחרונה. ועל מה...
והרי אני בחרתי להתעלם ממנו/ה לגמרי במשך חודשים על גבי חודשים ( הרי אין לי באמת כוח למחלת-הרוח שלו...), עד שהוא כתב לי את התגובה המניפולטיבית העקמומית והכאילו-מתנצלת שלו בשרשור הזה. ממש אי-אפשר להאמין כמה מניפולציות וחוסר-יושר הכי קיצוני ה"גבר" המתוסבך והנשי-להחליא הזה מסוגל להכניס בתגובה אחת.
ואני ממש לא מבין - ושאלוהים יסלח לי - אבל אני ממש לא מבין איך אפשר שלא לראות שהבחור/ה הרהוט הזה הוא קוקו. פשוט קוקו לגמרי !
צריך בעיני להיות ממש הלן קלר כדי לא לראות את זה ברור ושקוף.

בכל אופן, האמת היא שהתגובה שהולכת ונכתבת ברגעים אלו בעליצות ומתוך הנאה היא כולה בעצם - מעל הכול - ביטוי של דאגה תראפוטית כנה לבריאותו ( הנפשית ) - הפריכה והרעועה - של הגמד/ה. כי הייתי רוצה לקוות שהכתיבה שלי לא "תעלה לו בבריאות", בלשונו. אלא להפך – תשפר לו את הבריאות. כי הוא זקוק לקצת בריאות כמו לחמצן. וכולי תקווה שהוא או היא ישיגו בזכותה, ובקרוב, התקדמות כלשהי בהשגת אינטגרציה מחודשת של אישיותם, שהתפצלה לרסיסים.
ולפני שאני ממשיך, זה מעניין בעיני לציין שכבר בעמוד שלוש או ארבע בשרשור הזה – בתגובה השנייה שהגבתי בו, בעקבות בקשתו של ג'יימס בונדאג', ומבלי שצפיתי כמובן מראש את השתלשלות הענייניים - כבר התייחסתי בקיצור-נמרץ למה שידוע היום למדע על מחלת-הנפש ( הכל כך נדירה כשלעצמה ! ) של "האישיות המפוצלת” - ובין השאר גם התייחסתי ליסוד הטראומה הנחבאת אצל מפוצל-האישיות באזורי הנפש של אי-הממשות, ושהמודעות ניתקה ממנה, טראומה שבוודאי התרחשה אי-אז בעבר המוסתר והכאוב של "ילדותו/ה הנשכחת" - יסוד שאחראי לאותו כורח אומלל הגורם למפוצל-האישיות לבדות חיים בדיוניים לגמרי, ולהאמין שהוא באמת חי אותם (וכמובן גם, במקרה שלפנינו, להתנפח חזור-והתנפח בכל מיני ריבים וירטואליים ( אוי, שוב עלבו בי וב“אשתי”! )שהוא מתאמץ בכל כוחו ללבות בכל מיני שרשורים או בחילופי-תגובות, והכול בניסיונות להגן על הזיית-החיים המטורללת שלו מפני מה שהוא תופס, מתוך העמדה הפרנואידית הדי-קבועה שלו, כהתקפה עליהם – " שלושת נשותיי, שבע עשרה ילדיי, ה-24/7 שאני חיי, שרותי הצבאי "ההרואי" באינתיפאדה השלישית או במלחמת לבנון הרביעית" וכל השיט "הפטריוטי" הזה וכך הלאה )
דע עקא שמקרים קליניים קשים כגון אלו דורשים כנודע המון ניסיון, עדינות ( שלא ניחנתי בה לצערי ) ויותר מהכול - יכולת ספיגה והכלה אינסופית של "העברות שלילות" ( ואני משתמש פה במונח הטכני “העברות שליליות”, רק כי אני מנסה כמובן - אם זה לא היה ברור עד-כה - למצוא דרך לחזור איכשהו לנושא המעניין והחשוב של השרשור, חשוב במיוחד באתר שמוקדש למיניות הסאדו-מאזוכיסטית, נושא שנגדע לרוע המזל בעודו באיבו - קרי “החוויה הפרוידיאנית" כמו שמכנים אותה היום, כלומר החוויה שפרויד היה הראשון שהתחיל למפות ) (-:

וכדי לסיים בנימה חיובית יותר אומר רק זאת, ובאופן הכללי ביותר :
האתגר הגדול ביותר של זמננו, נראה לי – למשל נוכח עתיד הפלנטה שלנו בחברה הצרכנית-קפיטליסטית-מיליטנטית שאנו חיים בה, כי הרי אי-אפשר יהיה להמשיך עם זה ככה עוד יותר מדי זמן, רק תחשבו על ההרס השיטתי, הבהמי והבלתי הפיך של יערות-הגשם באמזונס ( "הריאות הירוקות של הפלנטה" ! ) ושל כל צמחי-החזיונות שיש בהם... אנחנו הרי ממש דוחפים במו-ידינו את הרכבת אל מעבר לצוק ! … - הוא להישאר אופטימיים. כלומר להחזיק בפילוסופיה של תקווה ( זה קל להחזיק היום בפילוסופיה כזאת, רק אם אתה טיפש ).
להישאר אופטימיים, בקיצור, ולסרב להשלים מתוך ייאוש עם העובדה שאנו הולכים להשאיר לילדינו עולם הרבה יותר מר עצוב וחסר-חיים מזה שקיבלנו אנו - זהו האתגר האמתי של ימינו !
אז אני מוכרח לומר בנוגע לבעיה הקלינית המיוחדת שמציג בפנינו הגמד/ה - ובנימה אופטימית - שכבר ראיתי בחיים שלי אנשים שמצליחים להחלים ממחלות-הנפש הקשות ביותר, אם הם רק היו מוכנים להיות כנים.
אלא שישנם באמת אנשים חסרי-מזל שאינם מסוגלים מטבע ברייתם להיות כנים... וגורלם נחרץ כנראה.
אם רק הבנאדם היה מסוגל להיות כן...
הבה נשמור אפוא תמיד על על ניצוץ של תקווה, ולו הקלוש ביותר, ובקשר לכל אדם באשר הוא. ולא חשוב כמה עמוקים הם שורשי מחלתו...(:

נ.ב- וכעת נעבור לחלק "האמנותי" של העזרה התראפוטית שעלינו להציע לגמד הסובל, וזאת מתוך חובה רפואית עליונה כמובן - שבועת היפוקרטס וכל זה, כן ? (:
וכי מצבים דרסטיים – דורשים אמצעים דרסטיים...
אני רושם לך אפוא, גמד, בתור התחלה, מרשם רפואי ( בלתי חוקי אמנם, אבל אל תתייחס בכובד-ראש לאי-החוקיות של המרשם. רק בחברה המושחתת והאלכוהוליסטית שלנו אנשים יכולים בכלל להעלות על דעתם שצמחים יכולים להיות בלתי-חוקיים. אין דבר כזה צמחים "בלתי חוקיים" ! כל הצמחים הם חוקיים בהחלט ! ) - לפטריית פסילוסייבין.
קיימות כמובן עוד כל מיני סוגים של פטריות-הזייה בעולמנו, אז שים לב טוב בבקשה. אני מתכוון אך-ורק לפטרייה הספציפית הזאת, ואליה בלבד.
5 גרם לפחות ( ולא מיקרוגרם אחד פחות ! ). ואתה לוקח את זה לבדך ( לא בחברת אנשים ), בחדר חשוך.
תפנה לך לפחות ארבע-חמש שעות...
ועכשיו תראה :
אנשים תמיד מנסים להימנע בכול כוחם מ"טריפים רעים". אבל האמת היא, שמהם לומדים הכי הרבה.
בטריפ טוב של פסילוסייבין אתה תרגיש אחדות עם כל החיים והטבע, ועם האובר-מיינד, ואתה תהיה באקסטזה ( גם מינית! ) ותהיה מוצף באהבה לכל הברואים וכו'... אבל טריפ "רע" של פסילוסייבין יעזור לך להתחיל לראות את עצמך ולהיות כן - והוא יעזור לך לעשות את זה בלי בעיה. בכל פעם מחדש, ובלי יוצא מן הכלל.
ובשבילך באופן אישי – מה כבר יכול להיות חשוב יותר ?
והנה עצה חברית שתעזור לך להתמודד עם הטריפ הרע ( אבל הכל כך חשוב! ) שאת/ה בוודאות הולך לחטוף.
אז איך שהטריפ "הרע" ( אבל הלימודי לעילא ולעילא ! ) יתחיל, תגיד/י לעצמך שזה בסך-הכול ממש כמו רכבת-הרים:
כולם מפחדים מזה בהתחלה, כולם מתחילים לצווח מרוב פחד כשהקרוניות מתחילות לטפס במעלה המסילה ( ( "אוי ! אמא'לה ! למה בכלל עליתי על זה ! “ ) - אבל כולם עוברים את זה בשלום, ויוצאים מזה בחיים.
ובמקרה של פטריית הפסילוסייבין הכל-כך, כל-כך, אינטיליגנטית – אשר גדלה ביערות-הגשם של האמזונס, ושאוטוטו, ממש אוטוטו, אם המין האנושי לא יתחיל לקבל קצת שכל, כבר לא יישאר ממנה יותר זכר - גם יוצאים מזה נשכרים. מאד נשכרים.
סמוך עלי, גמד, ואל תפחד כלל ( אלא אם כן אתה מפחד למות מרוב תדהמה ! ) . זאת הולכת להיות חתיכת חוויה משנת-חיים בשבילך.
אומץ, אני אומר, אומץ !
אין לך מה להפסיד, גמד ( ואתה הרי ממילא 'אמיץ' גם ככה, לא ? )

הערה חשובה: אבל לאנשים כמוך - שהם כל כך מתוסבכים ממילא, ושגבולות-האנימציה אצלם בין מציאות ודמיון הם גם-ככה כל כך מבולבלים ומטושטשים – מומלץ מאד לדעתי שהטריפ התראפוטי יתנהל תחת השגחה מקצועית ( ישנם גם אנשים, האמת, שלהם בכלל מומלץ להימנע מטריפ כזה, ולהם אנו אומרים: " תמשיכו לראות חדשות בערוץ 2, טלנובלות ו"האח הגדול - יותר טוב לכם.” ).
ואני אתן לך, גמד, אם רק תעזור אומץ לבקש ממני ( אבל באופן פרטי, כן ? בכל זאת, נוכח המצב החוקי בארץ...) שם של מישהו שאני לגמרי סומך עליו בעניין הזה, ושיוכל להשגיח עליך ולעשות לך את האפטר-קייר אחרי הטריפ... ואם באמת העתקת את כל חייך לארה"ב ( אבל אני נוטה לשער שגם זה סתם עוד חלק מהזיית הטירוף שלך ) - אז זה בכלל הולך להיות הרבה יותר קל לארגן לך את זה. ממש מהיום למחר, כמו שאומרים. ובמחיר שווה לכל נפש.

אה, ועוד דבר חשוב ביותר, שאני לא רוצה לשכוח.
האפקטים של האנימציה ( ההולוגרמית לגמרי והרב-ממדית ) ב"עולם הרוחני", ואני רוצה שתכינ/י את עצמך לזה, הם לאין שיעור - לאין שיעור ! - יותר מדהימים ביופיים מכל האפקטים של "האנימציה הממוחשבת" שאנחנו מכירים מעולם התלת-הממד שלנו, ולא חשוב כמה מפוצלת אישיותה של האנימטורית שעובדת על תוכנת-המחשב ( זה היופי הכי עוצר-נשימה שיש, חומד ! ) ולמעשה - זו "אנימציה" ( אם אפשר בכלל לקרוא ככה לקטע ההולוגרמי המדהים הזה ) יותר מהממת ביופייה מכל מה שאת/ה בכלל יכול כרגע לדמיין לעצמך.
ואני ממש לא צוחק.
ואפילו רק בשביל זה - ולו כדי שתוכל/י לראות בעצמך ( כי אין תחליף לניסיון אישי וישיר ) איך נראית אנימציה אלוהית ושמיימית באמת - שווה לך לעבור את החוויה.
טיול נעים, גמד (:
https://www.youtube.com/watch?v=J3jrWVp2L7U
* נו פייה מה את אומרת, איך רמת "הטקט" בתגובה שלי ? השתפרתי או לא ? תני ציון מ1 עד 10... (-:

שחארזאד • 28 ביוני 2014

ירדתם סופית מהפסים

Mary Jane • 28 ביוני 2014

איזה פה מטונף יש לך... חוסר איפוק, היעדר שליטה עצמית, ברברת בלתי פוסקת במטרה לצאת כשידך על העליונה, חוסר בחמלה ובנוסף לכל זה גם שנאת נשים.
"נשי להחליא"? מה מחליא בנשיות? ולמה כתיבה "עקמומית, בלתי ישרה, מניפולטיבית ובכיינית" היא כתיבה נשית ? מה יש, גברים לא כותבים באופן נכלולי עקום בכייני? עזוב, אל תענה בכלל. ובטח שאל תפרוש לי כאן עוד מגילה מטורללת בתגובה.

פור גוד • 28 ביוני 2014

התכוונתי בסך הכול לכך שאני באמת חושב שזו אישה, שעומדת מאחורי מה שכותב הגמד, ולא גבר. זו דעתי האישית, והכנה. רק תעיפי הצצה בגוגל שיש לו, או שהיה לו - וששחארזדה הפנטזיונרית - שיותר מדי איי.קיו אין לה, כפי שכבר שמתי לב - רשומה ומגיבה לה.

נ.ב - ואין לי יותר כוח אלייך, מרי. באמת שאין לי. אל תכתבי לי יותר שאת רוצה להיפגש איתי לקפה או נעליים.
שיהיו לך חיים יפים

Brave Dwarf • 1 ביולי 2014

אני שמח, פורגוד, שחזרת. אחרי הכל, הבטחתי למרי ג'ין שאעשה את כל שביכולתי שתישאר בכלוב, גם אם זה יעלה לי בבריאות. לא הצלחתי לקרוא את הטקסט שלך במלואו, אמנם, אני מתנצל על כך ומבטיח לקרוא אותו בעתיד ולענות.
תמתין כאן בבקשה, ואל תזוז.
https://www.youtube.com/watch?v=ibtWXw0_z9M

פור גוד • 1 ביולי 2014

הצליח/ה לך הפרובוקציה, הא ?
אבל בוא נרגיע, גמד/ה.
אני לא עזבתי את הכלוב, ואני גם לא לחזור אליו.
רק איבדתי את החשק לכתוב בו, וזה הכל, בעיקר בפורום. כי אני - כפי שאני בנוי לטוב ולרע - מודע לכך שאני באמת לא צריך אולי לכתוב בפורום הזה. ושזו לא צורת הביטוי-העצמי שהכי מתאימה למישהו כמוני. הלוואי והייתי יודע לכתוב אחרת. או בסגנון אחר. אבל אני לא.

מה שכן, אם כל כך חשוב לך מה אני חושב עלייך – כי אחרת בשביל מה כל הפרובוקציות החוזרות-ונשנות האלו שלך ? - הצעתי לך כבר, והצעתי בעיני עומדת, שאני אהיה מוכן ברצון לפגוש אותך בתל-אביב, מחר בבוקר מצידי, לקפה קטן של עשר דקות או לארוחת בוקר ( אני משלם ). או בכל יום אחר שתבחר.
את/ה תגלה אדם נעים עדין ולבבי להפליא, נוח לבריות... - ואין הנחתום מעיד על עיסתו...(:
אבל ברצינות...
אין לך בכלל ממה לחשוש. ואתה יכול לשים את כל הפארנויות שלך בצד. אני לא אלמד שום דבר על חייך הפרטיים ( אתה לא תצטרך להציג לי תעודת זהות וכדומה ). אנחנו נלחץ ידיים, נקשקש קצת על דא ועל הא. והכל יהיה בסדר.
אתה הולך ליהנות מחברתי, אני מבטיח "לך"
ואם אני טועה – אבל אני חושב שאני שופט די טוב של אופי - ואתה לא אישה שכותבת את כל זה ( אישה הסובלת ממצב די דומה ל"דיסוסיאייטיב איידנטטי דיסאורדר" ) – אני אתנצל בפנייך מיד. פה מעל במת הפורום. התנצלות מכל הלב. והכול יהיה מאחורינו. זאת לא צריכה להיות שום בעיה בשבילי.

נ.ב – ועכשיו שים לב טוב. הסיבה היחידה לכך שהגבתי קשה לפרובוקציה שלך גמד/ה, היא לא מפני שאתה כל כך מעניין אותי. אתה לא מעניין לי באמת את קצה הציפורן. אלא רק מפני שאתה כבר פנית בעבר פעמיים, אם זכרוני אינו מטעה אותי, להתבכיין לכלובי - באותו חוסר יושר וחוסר כנות הכל כך קיצוניים שלך - כדי שיחסמו אותי. וגם מכל מה שכתבת פה בשרשור הזה, באותה מניפולטיביות מבחילה שלך, אתה בעצם רומז מבין השורות שצריך או שהיה עדיף להרחיק אותי, לחסום וכולי.
ואני - כל מולקולה בגוף שלי סולדת מהדברים האלו. ממש ככה. כל מולקולה בגוף שלי סולדת מהדברים האלו. ולא הייתי רוצה שום עסק עם בנאדם שמשתף פעולה עם קטע כזה.
ואת/ה הרי ממילא בחרת לעזוב את הכלוב בזמן האחרון, בניגוד למה שאתה רומז פה, לא בגללי. אלא כי הצלחת בפעם האחרונה לריב בצורה מכוערת עם פייה, ועם רפאל. נכון או לא ?

עכשיו, אני נרשמתי מאוחר יחסית לכלוב . אבל כול התרבות שנוצרה פה של חסימות והרחקות היא פשוט מזעזעת בעיני.
והעובדה שמישהו בכלל יכול להעלות על דעתו שמשהו כזה – איכשהו, במשהו - במאה ה-21 ועוד באינטרנט ( שכל הוויב שלו הוא של חופש מוחלט. ואתרים שלא יבינו את זה פשוט יעלמו, אני מבטיח לך את זה ) - זה פשוט קטע חולה, עצוב ורע.
הסיבה היחידה שבגללה מותר להרחיק מישהו, היא רק אם ידוע שהוא מסוכן. או אם הוא עובר על חוקי האתר וכו'. לא אם אתה מרגיש שהוא עלב בך. או אם דעתו עלייך לא נראית לך ( כל אחד מאיתנו רשאי להחזיק בדעה משלו לגבי כל אחד אחר ). ולא אם אתה לא נהנה מסגנון הכתיבה שלו.
אני למשל לא יכול בדרך כלל לסבול את סגנון-הכתיבה של המלט, אם תרצה, כמו שאני יודע שהוא לא יכול לסבול את שלי. אבל אני לפחות יודע שהוא לא ירוץ לכלובי להתבכיין שירחיקו אותי או יצנזרו אותי ( בניגד אלייך כאמור שכבר עשה את זה לפחות פעמיים, ואת/ה עוד מנסה לעשות את זה גם עכשיו, באותה דרך מניפולטיבית ומבחילה שלך ). ועל זה לפחות אני מכבד אותו.

ריבים היו ויהיו פה תמיד. איתי או בלעדיי. וכל גינוני הגננת של כלובי לא יעזרו כדי למנוע את זה. וכל מה שהם בסך הכל יצליחו לעשות זה רק להפוך את הכלוב לבית-קברות. צחיח כמו מדבר צחיח. נטול עניין לחלוטין. אני כבר בקושי עולה לכלוב, עדי כדי כך משעמם פה.
שיהיה לך כל טוב הכי טוב.

Brave Dwarf • 1 ביולי 2014

מעולם לא הצאת לי דבר. אם היית מציע, הייתי מסביר לך שאני גר בלוס אנג'לס.
שוב, אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר, פורגוד. מתעורר בי חשד כבד שאתה מתבלבל ביני לבין מישהו/מישהי אחר/ת. מה שמן הסתם מסביר את תגובותיך אלי.
אבל כל עוד אתה בכלוב, אני שקט.
(אני חייב להודות שאני קורא שליש מתגובותיך, אז אם פספסתי דבר-מה, כתוב שוב)