G-O-L-D(שולט)
|
לפני 20 שנים •
30 ביולי 2004
שתי אצבעות
"מה ת'עושה?"
"שום דבר". "למה?" "לא יודע". "לא חבל?" "מה חבל?" "לבזבז ככה את הזמן". "גם לא לעשות כלום זאת עשייה". "אתה רקוב". "לא, אני פשוט בשל". * אני נוסע במונית עם אריה הנהג. אני תמיד שואל לשמם. אני מאלה שמשתמשים בשירות מוניות לא בשביל להגיע ממקום למקום, כמו בשביל לגלות אוצרות חשיבה שסביר להניח, ללוא הייתי נכנס למונית, לעולם לא הייתי מגלה. אריה דווקא נהג נחמד. מדבר לעניין. אני מבקש ממנו לעצור ליד איזו פיצוציה, קופץ החוצה, קונה כמה שטויות גם לי וגם לו ונכנס חזרה למונית. "קח אריה, זה ירענן אותך", אני אומר לו ומגיש לו מיץ תפוזים ושקית קבוקים. "וואלה בן אדם, אתה נס", הוא מחייך, "הגרון שלי כבר נגמר כל היום אני על הרכב". "תהנה", אני מחייך. ברקע עולה השיר שתי אצבעות מצידון ואני לא יודע בדיוק להסביר את זה, אבל בכל פעם שאני שומע אותו עולה בראשי דחיפת שתי אצבעות לכוס ושניה אחרי צף לו זיכרון נעורים על הפעם הראשונה שבה חיטטתי בין רגליה של שירלי. "שיר יפה", אומר אריה, "אבל אני לא ממש אוהב את מה שהוא מזכיר לי". "אני דווקא כן", אני מחייך. "למה, מה הוא מזכיר לך?" "אתה לא רוצה לדעת אריה, אבל מה הוא מזכיר לך?" "אתה יודע, לבנון..." "כן..." "חרא של מקום". "נכון". "כוס אמאק איזה מקום מסריח". "נכון, נו, תחליף שיר שלא נצלול כאן". "וואלה", הוא אומר ולוחץ על כפתור תחנה שמשמיעה את 'מתחת לשמיים' של ברוזה. "זה שיר טוב", הוא אומר. "אופטימי". "כן", הוא מהנהן ומפזם אותו ואני חושב על העובדה הזו, שבאנו לכאן, מתחת לשמיים, ואנחנו לא ממש מודעים לעובדה הזו בעשייה היומיומת שלנו. לנו בראש יש את כל הזמן שבעולם, בשטח, אין לנו אפילו רגע דל. "תגיד, אתה נשוי?" שואל אריה. "לא". "חברה?" "גם לא". "מה? למה? איך זה? אתה בחור על הכיפק". "לא יודע למה". "מה אמא שלך אומרת?" "מה היא אומרת, היא אומרת, שתגיד". "לא לא, באמת בן אדם, איך זה שאין לך אישה". "לא יודע, אין לי, עוד לא הגיעה". "מה לא הגיעה? תביא אותה". "סחטיין עליך אריה, טונים של דום יש לך". "דום? מה זה דום?" "דום, מאסטר, שליט". "וואלה על מה אתה מדבר? תהרוג אותי אם אני יודע". "בדסמ, אריה, בדסמ". "מה זה?" "סאדו מזוכיזם, אתה יודע מה זה?" "סאדו? כן יודע". "נו, אז יש דום ודומית ויש סאבית או סאב". "מה זה?" "דום זה השולט וסאב זה הנשלט". "ומה עושים?" "אתה יודע, מכות, השפלות, חינוך". "מה???" "כן". "למה מכות?" "לא מכות אגרופים כמו בשער שבע של מכבי, מכות, אתה יודעת, כאפות על התחת מליקת שדיים, סטירות לחי קלות..." "מי עושה את זה". "אני". "רגע..." הוא אומר ועוצר את הרכב לצד המדרכה ברחוב בן יהודה, "אתה רוצה להגיד לי שאתה נותן מכות לבחורות?" הוא מסתובב אלי ופיו מלא קבוקים. "לפעמים..." אני מחייך. "למה?" " כי אני נהנה מזה". "למה?" "שאלה טובה שמאות אנשים כבר דנים עליה הרבה מאוד זמן". "נו, אז למה?" "כי לזיין מישהי סתם ככה, זה פשוט לא עושה לי את זה". "למה?" "כי אני חושב שאני מאלה שאוהבים לאכול אוכל בידיים, לי לא מספיק הטעם שלו, אני צריך להרגיש". "לא מבין". "גם אני לא ממש מבין". "וואלה לי יש בת, אם מישהו היה נוגע בה..." "ואם היא היתה רוצה שיגעו בה ככה?" "הייתי הורג אותו ואותה", הוא אומר ואני מחייך. "עזוב אותך אריה, אתה הרי לעולם לא היית יודע". "מזל". "אולי". "אני עדין לא מבין למה". "אין סיבה, זה פשוט ככה". "לא לא, זה לא ככה, אני אגיד לך למה". "למה?" "כי יש לך יותר מידי זמן להתעסק בו. זה או שאתה מובטל, או שאתה מלא בכסף, או שיש לך עבודה כזו שמכניסה לך מספיק ואתה בכלל לא מתעניין בה אלא יודע מתי נכנסת משכורת וזהו, יש לך יותר מידי זמן למחשבות. אתם הדור הצעיר, אתם דפוקים". "אריה, אני לא כזה צעיר". "אתה צעיר מולי, ולי, אני אומר לך, לא היה זמן לשטויות האלה, בכלל, לדור שלי לא היה את הזמן לזה". "יכול להיות". "ראבק", הוא אומר ומסתובב חזרה מהנהן בראשו, "לאן אמרת שאתה צריך?" "לא אמרתי". "נכון, אז לאן אתה צריך?" "לא משנה לי, אתה יודע מה, אני ארד כאן". "מה אתה משוגע?" "לא, סתם שעמם לי", אני מחייך. "וואלה אתה..." הוא מחייך אלי, "יש לך יותר מידי זמן פנוי". "יכול להיות", אני מחייך חזרה ומושיט לו חמישים שקל. "מה חמישים? זה עשרים וארבע". "שמור את העודף". "לך מפה, לא לוקח לך כסף, קנית לי שתיה וקבוקים, זה יותר ממה שאישתי נותנת לי וזה אחרי שש עשרה שנות נישואים. לא רוצה ממך כסף, אתה חמוד אתה". "אריה, קח את הכסף". "עזוב אותך". "לא רוצה? תביא!" אני אומר וחוטף לידי את החמישים, "יאללה אריה, תעשה חיים, הם עוברים מהר". "יהיה בסדר בן אדם". "אולי", אני אומר ויוצא את המונית. * "שתי אצבעות מצידון..." אני מפזם לי תוך כדי הליכה בבן יהודה כשאני לועס בוטנים אמריקאים ומהרהר בשירלי ובמרקם הכוס שלה. ראבק, מזג האוויר הזה עושה אותי חרמן. אולוהים אדירים איך הזמן טס לנו מול העיניים, רק לפני שעה שכבנו אני והיא בחולות של הרצליה והנה כבר עברו שלוש עשרה שנה. |
|
|
| בהט(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
30 ביולי 2004
נהנתי.
[quote="G-O-L-Dמה"כי אני חושב שאני מאלה שאוהבים לאכול אוכל בידיים, לי לא מספיק הטעם שלו, אני צריך להרגיש".
אחד מהמשפטים הכי מבריקים שקראתי כאן לגביי למה bdsm |
|
|
@buba@(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
30 ביולי 2004
גם אני נהנתי מאוד !!!!!!!!!!!!!!!
הסיפור כל כך פשוט ואמיתי .......................... |
|
|
| HotQueen(שולטת){תחת השמש} |
לפני 20 שנים •
30 ביולי 2004
גולד יקר, אתה הופך את זמן הקריאה שלי כאן
לזהב... נהנתי. (כרגיל...) 
|
|
|
מילרקה
|
לפני 20 שנים •
30 ביולי 2004
רק רציתי להגיד
שזה פשוט נהדר...
העלית לי חיוך על הפנים. בהחלט. |
|
|
| hogo(מתחלף) |
לפני 20 שנים •
30 ביולי 2004
באמת
שאתה כותב יפה.
-לא יודע למה זה אבל יש לי הרגשה חזקה שבדסמ ושכל הולכים ביחד .... |
|
|
בל{SK}
|
לפני 20 שנים •
19 באוג׳ 2004
שלחו את הלינק
אז ניסיתי לזעזע נהג מונית, כמעט באותם מילים
אחד ששאל "נשואה ?", "יש לך חבר?" אז אמרתי "בדסמ" ו"סאבית" - זה מה שאני, והסברתי קצת והיה לי מן מבט פצוע בעיניים, אז בהתחלה הוא הזדזע ואח"כ הוא חשב, (בניגוד לדעה המקובלת יש נהגי מונית שיכולים לחשוב). לפני שירדתי מהמונית, הוא נתן לי כרטיס ביקור ואמר: "תתקשרי, כי יש לך ישבן חמוד ונראה לי נחמד לראות אותו, גם להצליף" אז אני שונאת קינקי וניל, אפילו שהם חתיכים מדהימים והוא היה. |
|
|
|
max69(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 באוג׳ 2004
נהדר
כתיבה נהדרת וקולחת.
|
|
|