סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גלימה...

G-O-L-D​(שולט)
לפני 20 שנים • 30 ביולי 2004

גלימה...

G-O-L-D​(שולט) • 30 ביולי 2004
"קח, תקרא", אומר לי סופרמן ומגיש לי נייר מקופל.
"מה זה?" אני אומר ולוקח אותו לידי.
"סתם, משהו שכתבתי".
"אתה? כתבת? וואלה?"
"כן, לפעמים אני חוטא בכתיבה".
"חוטא בכתיבה, פוף איזה מוסג דהוי, אתה יודע מה המושג הזה בכלל? למה אנשים משתמשים בו? מושג מסריח! חוטא בכתיבה עלק. תכתוב, מה החטא בזה? ראבק, פעם היו אומרים את זה כי לכתוב כל משהו שלא היה תחת הגדרה דתית היה נחשב לחאט ואיסור, אבל עכשיו מול כל תחנות הטלוויזיה, מול כל הפורנו, הסמים, הטרוף, כתיבה זה חטא? תעשה לי טובה בסדר? אני אקרא את מה שאתה כותב בכל עת ורגע, רק אל תהיה פלצן".
"וואלה איזה מונלוג הבאת..." מחייכת אלי הגלימה.
"אההה נטחן!" אני זורק ופותח את דף הנייר.


'אתה שווה. אתה בטוח בזה. אתה יודע שיש בך משהו שאין באחרים. אתה בטוח.
טוב נו, האמת, אתה כבר לא כל כך בטוח. אתה יודע שאתה היית יכול, אתה יודע שאתה עדין יכול לוא רק...
לוא רק היתה ההזדמנות הזו שלא הגיעה מעולם כי לך, לך אין מזל.
כן, ככה לפחות אתה חושב ועם התחושה הזו אתה מסתובב.
לוא רק...
לוא רק לא היית מגיע למקום ההוא...
לוא רק לא היית מופיע בזמן ההוא...
לוא רק לא היית עושה את הצעד ההוא או כל צעד אחר...
אתה זוכר?
נו, הנה, תראה, אתה עדין בטוח שאתה שווה. אתה גם נלחם בכול אותן תחושות כשהן צצות.
אתה יושב על הגדר כמו חיית טרף ומחכה.
מחכה לרגע.
תחכה, מי יודע...
אולי הוא יגיע, ואולי...
אולי תבזבז מהלך חיים שלמים בצפייה.
מי יודע?
רק אתה.'

"ואוו, למה כתבת את זה?" אני שואל והוא מסיט את ראשו ומביט לעבר שמי הליל.
"לא יודע, סתם, התחשק לי".
"טוב..."
"טוב מה?"
"טוב, בסדר, סתם התחשק לך".
"זה טוב לדעתך?"
"בינוני".
"למה?"
"כי אתה הולך סחור סחור ולא אומר את מה שבאמת בא לך להגיד".
"למה אתה מתכוון?"
"אתה זוכר שסיפרת לי שאתה בעניין של בדסמ?" אני שואל אותו והוא מחייך.
"כן".
"אוקי, עכשיו שים לב, נקבות הן עם שלא משנה כמה הן יטענו אחרת, מאוד חשוב להן מה בן זוגם חושב עליהן, נכון?"
"נכון".
"בגלל שכל כך חשוב להן, אז לעיתים הן חשות לא בנוח עם גופן או עם ריחן וכו' נכון?"
"נכון".
"יופי תחשוב על זה... נקבה ישובה על ארבע בדוגי שעוד שניה קורע לה את החיבורים, ובתנוחה הזו תוך כדי שבן זוגה דופק בה כאפות על התחת היא משחררת נוד ריחני וסרוח".
"נו".
"אין יותר פולשני מזה נקודה".
"למה אתה מתכוון?"
"דוגי קטלני באור לא משאיר הרבה מקום לדמיון ואין הרבה להסתיר, נכון?"
"נכון".
"שחרור נוד תוך כדי מצב כזה לא מתיר הרבה פרטיות גם לא מהבפנים שלה, נכון?"
"נכון".
"יופי, תמו המשחקים, החומה קרסה, עכשיו אפשר לחיות. זה בעיני ממולץ לכל מי שלא יכולה להפתח לבן זוגה באופן אבסולוטי".
"ואיך זה קשור למה שכתבתי?"
"אתה רוצה לכתוב אמת?"
"נו..."
"תביא את עצמך במילים למצב של דוגי קטלני ושחרר נוד. מי שישאר להריח אותו וללטף לך את הראש לאחר מכן, זה כל אלה שאתה צריך סביבך, מי שלא, טוב שילך".
"אתה חולה נפש אתה יודע?" מביט בי סופרמן ואני מחייך.
"לא שולל את האפשרות הזו".
"נודים אתה אומר?"
"כן, נודים. שחרר, תן למה שבבטן לצאת".
"אני מפחד להוריד את הגילמה", הוא לוחש לפתע וממולל בידיו את קצוותיה.
"מה?"
"אני... מפ... מפח... מפחד להוריד את הגלימה".
"למה?"
"כי אני מפחד להיות אנושי".
"למה?"
"כי אני מפחד. לא יודע למה, פשוט מפחד".
"אתה מפחד להיות אנושי בובה?"
"כן. אני חושב שזה כואב מידי..."
"אנושי זה כואב, נכון, אני מסכים איתך".
"אז איך אתם חיים?"
"חיים... אתה יודע... לא נתנו לנו את האפשרות לבחור".
"זה מטורף".
"אולי בגלל זה אנחנו נטרפים", אני מחייך.
"זה מפחיד".
"אחי, אתה סופרמן, אתה לא אמור לפחד מכאב".
"אני חושב שאתם יותר סופרמנים ממני".
"למה?"
"כי אני סתם פחדן שמסתתר מאחורי כוחות על. לי יש גלימה, לך אין".
"דווקא יש", אני מצית סיגירה.
"מה יש? גלימה?"
"כן".
"למה אתה מתכוון?" הוא אומר וסורק אותי.
"אני, אנושי".
"לא מבין".
"זו הגלימה שלי".
"מה?"
"הידיעה שאני אנושי ואני בדרכי למוות היא הגלימה שלי".
"למה?"
"למה מה?"
"למה אתה קורא לזה גלימה?"
"כי זה מה שמעניק לי את הכוח לחיות בדיוק כשם שאני רוצה".
"מה?"
"הידיעה שאין לי הרבה לחיות..."


*

סופרמן הוא חבר טוב, אבל לעיתים אני מביט בו ושואל את עצמי מי מאיתנו הוא איש העל. אני האנושי, או הוא הלא.
אנושיות היא הכוח הכי חזק המניע את חיינו, כל השאר, גלימות.
@buba@​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2004
@buba@​(נשלטת) • 31 ביולי 2004
וואו, אתה תותח !!!!
איזה סיפור ......סופרמן בתור דמות ממש מקורי ...
אגב תוכל לעשות בינינו הכרות ? כתבת שהוא חבר שלך . icon_lol.gif
כתבת "תביא את עצמך במילים למצב של דוגי קטלני ושחרר נוד. מי שישאר להריח אותו וללטף לך את הראש לאחר מכן, זה כל אלה שאתה צריך סביבך, מי שלא, טוב שילך".
מי אני שאתווכח איתך ? icon_wink.gif אהבתי את השימוש בדמות העל , את המסר שניסית להבהיר לו , את השיחה שהתנהלה כאילו בין שני החברים .....
המשפט שבאמת מסכם הכל "אנושיות היא הכוח הכי חזק המניע את חיינו, כל השאר, גלימות"
אין , אין עליך ......
galia​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2004

לא יודעת..

galia​(לא בעסק) • 31 ביולי 2004
זה מה שאתה מרגיש, זה מה שאתה כותב. אבל לי, לא יודעת למה , הדברים משאירים טעם רע... לא אמין.
אתה בטוח לא מבקש עיצות ממני, בכל זאת יש לי עיצה קטנה: לך לשוחח גם עם ילדים, נראה לי יוסיף לך המון.
abcd
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2004
abcd • 31 ביולי 2004
היי זהבי,

אהבתי גם את הסיפור הזה, (המסריח משהו )

תמסור לסופרמן שאני אוהבת אותו.

הוא שכח פה את הגלימה שלו...
HotQueen​(שולטת){תחת השמש}
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2004
גולד יקר, כבר אמרתי קודם ואומר שוב עכשיו.
כתיבה זהב.
חוץ מזה, נראה לי שאנחנו תמימי דעים בנוגע
לחברים שאנחנו בוחרים לנו.
חשוב שיהיו חברים טובים ואם הם יודעים לעוף אז בכלל...

חוץ מזה, אתה קורא להיותנו אנושיים גלימה ואילו אני
קוראת להיותנו אנושייים שריון. וזאת מאחר ולוקח למשהו זמן
להכנס וכשהוא כבר נכנס משהו תמיד נשבר...

גם אני רוצה לעוף. תשאיל לי את החבר שלך. אולי אוכל לעשות איתו
טיסה או שתיים... פתאום נורא בא לי.
icon_wink.gif
G-O-L-D​(שולט)
לפני 20 שנים • 31 ביולי 2004

כפרה, HOTQUEEN מצטער...

G-O-L-D​(שולט) • 31 ביולי 2004
אבל אחי שלי, סופרמן, הוא אחושלוק דום.
לא סתם דום, אפילו קצת סאדיסט עם קורטוב של פאשיזם.
תאמיני לי, אני מכיר אותו.
את באמת לא רוצה להתעסק עם מישהו שיכול לכופף עמוד חשמל סביב הזרועות שלך ולתלות אותך במהופך מעל רידינג כי הוא אוהב בשר מעושן...
icon_smile.gif
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 3 באוג׳ 2004
ואני לתומי חשבתי...

שסופרמן הוא אחלה בתור אלטר-אגו.....



רחפנית-הדומית המרחפת.
זאלופון​(שולט)
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2004
זאלופון​(שולט) • 5 באוג׳ 2004
גם אני לא מבין למה צריך ניקים מדומים. אם בנאדם כותב באופן נדוש, קלישאי ופלצני, חוזר על עצמו בכל סיפור, נותן תובנות בשקל ופסיכולוגיה בגרוש וכותב דיאלוגים שמטרתם להוציא אותו כאילו-כזה-נורא-מגניב-ופרוע-ואומר-מה-בראש-שלו - זו ביקורת ספרותית לגיטימית ואפשר לכתוב אותה בניק המקורי.
אליאס​(אחרת)
לפני 20 שנים • 5 באוג׳ 2004

מסכימה.

אליאס​(אחרת) • 5 באוג׳ 2004
זאלופון כתב/ה:
גם אני לא מבין למה צריך ניקים מדומים. אם בנאדם כותב באופן נדוש, קלישאי ופלצני, חוזר על עצמו בכל סיפור, נותן תובנות בשקל ופסיכולוגיה בגרוש וכותב דיאלוגים שמטרתם להוציא אותו כאילו-כזה-נורא-מגניב-ופרוע-ואומר-מה-בראש-שלו - זו ביקורת ספרותית לגיטימית ואפשר לכתוב אותה בניק המקורי.


לא אהבתי שום טקסט עד כה והסיכוי שאי פעם אתחבר לנוסחה המעיקה של ריבוי הקלישאות על כל אינץ' מרובע הוא אפסי. מייגע, טרחני, לעוס ובעיקר מלא ברדי מייד'ס מפוהקים. אבל, אני בטוחה שגולדי בטוח שהוא סופר ואין עליו.

אגב, מישהו יכול להסביר את מטבע הלשון "חוטא בכתיבה"?