ואתם תמשיכו

Brave Dwarf • 22 בפבר׳ 2015

מה שהדעתן המחליא אמר +
"אין זה מקרה שהניסיון ליישם 'סוציאליזם מוחלט' – שוויון כלכלי וחברתי כפוי, בערך בכ-30 מדינות, הניב תוצאה זהה: אי אפשר לנשל אדם מזכות הקניין, אלא בכוח הזרוע. אי אפשר למנוע בריחה המונית של אזרחים למדינה חופשית יותר, אלא באמצעות גדרות תיל, מגדלי שמירה וחומת ברלין. קשה מאוד 'לחנך מחדש' אזרחים כדי למנוע מחשבות על חופש – אז ליתר ביטחון רוצחים אותם, כך הם בטוח מפסיקים לחשוב״ מוטי היינריך
1. http://www.kav.org.il/100994/b1043
2. http://www.kav.org.il/100994/scroll

שנאוצר​(נשלט) • 23 בפבר׳ 2015

אני מסכים עם הרבה ממה שכתוב אבל אני רוצה לחדד כמה דברים. קרל מרקס לא חלם שהבעלות של אמצעי היצור תעבור לפועלים. הוא פשוט טען שזה מה שעתיד לקרות בכל מקרה לאור הניצול הבלתי פוסק של הפועלים והשחיקה של מעמד הביניים. הגות מעניינת שרלוונטית גם להיום אם מסתכלים עליה לא כאיזשהי אידיאולוגיה מחייבת.

אני חושב אבל שכן. קפיטליזם במהות הבסיסית שלו הוא חירות כלכלית. הוגי המחשבה החברתית שהביאו לנו את הרעיונות הליברלים במאות הקודמות הביאו ליצירה של הקפיטליזם. לא סתם דמוקרטיות תמיד היו מאופיינות בשוק חופשי, ולא ברור אם הוא קדם להן או שהן קדמו לו, אלה דברים שהולכים ביחד. אבל וזה אבל גדול, לעיתים השוק החופשי גורם לפגיעה בחופש, בחירותיהם של אחרים, מה שאמרת שהקפיטליזם הוא משחק סך אפס שכזה. ולכן התפתחו הרעיונות שיש לבצע רגולציות מסוימות והגבלות. אבל השמאל היום בדמוקרטיות לא מתנגד לקפיטליזם. הוא רק טוען שיש להגביל אותו (וזה בעצם ההבדל הגדול בין סוציאל דמוקרטיה לקומוניזם).

לומר שהקפיטליזם הביא למוות ומלחמות וכו' זה לא נכון ולא מדוייק לטעמי. מה שהביא לזה זה א' כל טבע האדם, ואם אתה כן רוצה להיות יותר ספציפי אז: ההתפחות הטכנולוגית. אבל הקפיטליזם במהותו הוא רעיון יחסית טוב והוא לא שם נרדף לתאבת בצע או עושק.

עבד משועבד{עבד} • 23 בפבר׳ 2015

השיטה הקפיטליסטית הייא לא חירות כלכלית כמו שנאמר כאן אלא להיפך
עבדות כלכלית. הקפיטלזים נגזר מהדמוקרטיה שהיא שיטה מתוחכמת
שנועדה לפעול עליך ללא אלימות, כפיה וכמה שפחות בצורה בוטה וגסה .
המטרה של השיטה לאלץ אותך לעבוד קשה ולתת את הכסף למדינה
מרצונך ובהסכמתך.
אחד התרגילים העוצמתיים של הדמוקרטיה זה הרעיון של בחירות פעם בארבע שנים.
המטרה לתת לנתינים את התחושה שהם קובעים את גורלם .
בפועל הם לא קובעים כלום. בגין החזיר את סיני, שרון התנתק .
פרס הקים התנחלויות, רבין שבר עצמות. מי שקובע זה הרשויות
צבא,שבכ, מוסד, בג"צ וכו . כשהרשויות קבעו שמצרים רוצה שלום בגין ביצע את המהלך
אם זהבה גלאון תיבחר לראשות הממשלה
ותרצה להחזיר את רמת הגולן הרשויות לא יאפשרו לה .
כמו שרישעות המיסים לא אפשרה ללפיד להוריד את מחירי הדירות.
המדינה מבצעת את מה שטוב לה באמצעות רוהמ ולא משנה מי זה יהיה.

לכן *** לא הולכים לבחור *** כי זה שקר.

אני מצליח להיות מופתע כל פעם מחדש

Baines • 25 בפבר׳ 2015

מהגישה שמתייחסת למצביעי ימין כלאדיוטים ופרמיטיבים, כשהיא מוגשת על ידי הקהל הנאיבי להחריד של השמאל. בחיי שכל הסיפור הזה עם משק הבית הבזבזני של ביבי (שאין לי כלפיו שום חיבה ואני לא מצביע למפלגה שלו) הוא ספין סוג ב' שמי שמתיימר להיות עירני פוליטית אמור לזהות מקילומטר. מדינת ישראל משלמת 115 מליון ש"ח *כל יום* כתשלומי ריבית על החובות שלה ולמישהו אמור להיות אכפת מהפרוטות שהראיס מבזבז? זה כל כך קצר רואי וספינולוגי. אם אני צריך לבחור בין מי שיקדמו אורחות שלטון פחות מסואבות (וזה לא מובטח) אבל על גבי הררי חובות כפי שכל שלטון סוציאליסטי צובר, ובין ביבי המסואב אך האחראי פיסקלית (יחסית), אני בוחר בשני מבלי להניד עפעף. היריבים של השמאל בארץ הם שום דבר להתגאות בו, אבל בניגוד ליריבים שלהם הם לא סוציאליסטים ואת זה המצביעים שלהם מרגישים בארנק (במציאות, כן? לא בדיסטופיה הדמיונית של כלכליסט ושות'). זה לא פרימיטיבי להצביע עם הארנק.

Re: אני מצליח להיות מופתע כל פעם מחדש

Alas • 26 בפבר׳ 2015

באמת שניסיתי למצוא מילים אחרות לתאר את מצביעי הימין.. ובכן, לא הצלחתי.
זה הכי מדויק.


#נאיVית.

נסי

Baines • 26 בפבר׳ 2015

'אינטרסנטים'

פור גוד • 26 בפבר׳ 2015

שנאוצר, אני מתנצל שאני מגיב לך באיחור-מה. עומס בעבודה, אתה יודע...
נו, אבל אני מתאר לעצמי שאתה דווקא יודע איך באמת נראים החיים ב"חופש הכלכלי" שכולנו נהנים ממנו לפי דבריו של זאלופון (-:
אבל הנה כבר הגיע הסופ"ש, והתפנה לנו קצת זמן חופשי. אז מה אתה אומר, שנתחיל ? נו יאללה, ולמה לא בעצם... אבל אני מזהיר אותך מראש , שנאוצר, שאני בכלל לא אתפלא אם זו הולכת להיות תגובה ארוכה, ארוכה בצורה נוראית, למרות שאני בהחלט אנסה לקצר אותה . אבל וחוצמיזה, תזכור שפה אתה לא חייב לקרוא כלום . אז רק בזמנך החופשי, ורק אם בא לך (-:
אז ראשית-דבר גם אני מסכים עם מה שכתבת. וגם עם מה שמצאת לנכון לחדד.
והייתי מדגיש כרגע ( בהתייחסות למה שכתבת ) רק נקודה אחת חשובה.
אני לא הייתי בוחר כמוך לקרוא לקפיטליזם "רעיון" - לא רעיון טוב, וגם לא רעיון רע.
הקומוניזם היה "רעיון". והיישום של הרעיון הזה - לפחות בינתיים, וכפי שכולנו יודעים היטב - לא עלה יפה, וזו לשון המעטה.
אבל הקפיטליזם הוא לא "רעיון". הקפיטליזם הוא מציאות.
והוא המציאות שכולנו חיים בה היום, לטוב ולרע. והקפיטליזם היה כנראה חלק מהמציאות האנושית משחר ההיסטוריה ממש , ולו בצורותיו הבראשיתיות ביותר. כלומר הוא היה חלק מהמציאות האנושית מהרגע שאנשים התחילו לייצר כלים, לגדל חיות בית, לשתול חלקות חקלאיות, ולנהל סחר-חליפין. והוא התפתח כפי שהמון דברים בהיסטוריה מתפתחים - בדרכם שלהם, בכפוף למה שקראת לו "ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובעיקר - בלי יותר מדי מודעות מצידנו ( כלומר מבלי שמישהו היה צריך להאמין בכך או לבחור לחיות כך ).
הקומוניזם לעומת-זאת היה כאמור בהחלט רעיון. - רעיון מודע שהיה צריך לנסות להגשימו.
אבל מי שחושב כמו זאלופון שהאמונה ברעיון הקומוניסטי פירושה בהכרח תמיכה בהתערבותה של המדינה בענייני כלכלה, פשוט לא יודע על מה הוא מדבר ( ולא חשוב כמה ערכים הוא יעלה מהאינטרנט. אני אפילו לא טורח לפתוח אותם, האמת. אין לי סבלנות לזה ).
אבל לא לחינם בחרתי לפתוח את התגובה שלי דווקא בנקודה הזו , כפי שמייד תוכל להבין. ובכול מקרה, האמת היא כמובן שבתוך הקומוניזם ( וגם בתוך הסוציאליזם ) היו קיימים תמיד זרמים רבים, ובתוכם גם לא מעט זרמים ליברטיאנים, ואפילו זרמים אנארכיסטיים .ואלו היו זרמים שהתנגדו תמיד להתערבותה של המדינה בחיי הכלכלה, ורחשו חוסר אמון עמוק ביותר כלפי המדינה וכלפי וכול המנגנונים שלה, בטח-ובטח כלפי מדינת-הלאום ( ומדינת-הלאום, שנאוצר - אם היית שואל אותי - דווקא אותה הייתי בהחלט מוכן לכנות "רעיון". ואפילו רעיון רע.. ). והאמת היא גם שאפילו בתוך מה שההיסטוריונים קוראים לו היום בדרך-כלל "הזרם המרכזי" של הקומוניזם, התקיימה בתחילת המאה ה-20 התנגדות די עמוקה להתערבותה של המדינה בחיי הכלכלה. עד כדי כך שאפילו לנין - אפילו לנין בכבודו ובעצמו ! - אימץ לעצמו עד מהפכת-אוקטובר את הרטוריקה של הזרם-המרכזי ( כלומר לרוב כתב ונאם נגד התערבותה של המדינה ) ,- אבל הוא עשה זאת כנראה רק ממניעים אסטרטגיים ומן השפה לחוץ, ולאחר הצלחת המהפכה ( שהתרחשה כזכור ברוסיה הצארית שעדיין הייתה בכלל בשלב טרום-קפיטליסטי, כלומר הייתה בסך הכל עדיין פיאודלית לגמרי, אם להתייחס למשמעות שנודעה לקפיטליזם אחרי המהפכה-התעשייתית ) הוא הפך את עורו. לנין, וכפי שכולם כבר יודעים מזמן, גם בגד בכול הערכים הקומוניסטיים - אחד אחרי השני, ובלי טיפת בושה.
ולמעשה ( וכדאי לדעת גם את זה ) הבחירה לכנות את מה שהתחולל בברה"מ בשנות המלחמה-הקרה בשם "קומוניזם" היה קטע מודע-לחלוטין ומתוזמר-היטב של הפרופוגנדה האמריקאית ( שהלך כמובן גם יד-ביד נהדר עם הפרופוגנדה הרוסית ) - פרופוגנדה מבית-מדרשו של אדגר הובר למשל, אותו הומו-בארון ששנא את עצמו (וכפועל יוצא מכך שנא גם כול אחד אחר ).
ובחרתי לפתוח את התגובה שלי דווקא בנקודה הזו, מפני שאני נוטה להאמין ( אפילו שעדיין לא הגענו לחלק הזה של הדיון, וכנראה גם לא נגיע אליו ) שאני כנראה הרבה ( הרבה ) יותר אנרכיסטי בהשקפת עולמי מאשר ממישהו כמו זאלופון נניח ( לא סתם יותר "ליברלי " ) - אנרכיסטי יותר הן מבחינת המזג שלי, הן מבחינת אמונות-היסוד שלי, והן מבחינת החיים שאני חי. או אם תרצה, שנאוצר, גם הרבה יותר אנרכיסטי ( שוב - לא סתם יותר "ליברלי", זאת הרי לא ממש חוכמה גדולה ) מכול הליצנים מחופפי-השכל של אנשי "מסיבת התה" בפרט או של הימין הכלכלי בארה"ב בכלל, שתמיד מדברים גבוהה-גבוהה נגד התערבותה של המדינה בענייני "השוק החופשי" ( והקדוש ), אבל תמיד גם נזעקים לגבות את המדינה, או מתחננים להתערבותה - מה אני מדב ? ממש יורדים על ברכיהם השמרניות בכדי להתחנן להתערבותה הגואלת של המדינה ושל שלטון החוק באלף ואחד עניינים אחרים הנוגעים לחיינו וולוא דווקא קשורים במישרין לסוגיית ה"שוק החופשי" ( ו"ידו הנעלמה" שמסדרת הכול כמובן ) - כמו למשל בעניין החופש לבצע הפלות שהם מתנגדים לו, או במאבק החשוב לביטול עונש-המוות ( הברברי והאנאכרוניסטי) שהם תומכים בו, או בעניין הלגליזציה של הסמים, או בעניין נישואיהם של החד-מיניים, וכיוצ"ב בעוד מיליון עניינים אחרים שעל הפרק.
באופן אישי ננצא אצלי החופש של האינדבידואל גבוה מאוד בסולם הערכים - הכי גבוה ( לצד כמה ערכים אחרים ) - החופש שלו לחיות את חייו כראות-עיניו, ללמוד מטעויותיו ומכישלונותיו, ולהיות אדון לגורלו. וכן, בהחלט, וגם החופש שלו לחפש את אושרו, ( אם להתייחס לאחד הסעיפים החשובים ביותר בחוקה האמריקאית. ) ובאופן הכללי ביותר, שנאוצר ( אבל כמובן צריך לבחון כול מקרה לגופןו בכדי לגבש דעה לגביו) - אני בעד לצמצם את התערבותה של המדינה ושל שלטון-החוק איפה שרק ניתן, ועד למינימום האפשרי.
אני גם חושב שצריך להיות ברור לחלוטין לכול מי שטרח לקרוא את התגובה הקודמת שלי שאין בי שום רצון לנסות לחיות שוב את הרעיון הקומוניסטי.ואני גם לא חושב שיש היום בכלל עוד מישהו כזה. אז "בלי פאניקה", כמו שאומרים.. כולנו, תודה לאל, הרבה יותר חכמים היום ( אם כי בשוליים ה סהרוריים של החברה האנושית תמיד תוכל למצוא גם כמה פסיכים אמיתיים. יש הרי גם ניאו-נאצים שמתגעגעים להיטלר. ואני בטוח שברוסיה גם לא חסרים כמה פסיכים שמתגעגעים לסטאלין.). וגם כתבתי בצורה הברורה ביותר שאיני לא חושב שאנו זקוקים היום לאידיאולוגיות חדשות ( שיחליפו את הישנות ). כול האידאולוגיות הן רעות (בעיני ( האידאולוגיה הקומוניסטית, הקפיטליסטית, וגם כול השאר ). הן כולן פשטניות מדי ועושות עוול למורכבות האמיתית של החיים האנושים. וכולן - כולן, כולן, כולן - מתבססות על הנחות שגויות. ולרוב גם די קל להראות את זה.
כנ"ל גם אין בי גם טיפת נוסטלגיה לחיי הקיבוץ. שהיו מלאים כמובן באינספור בעיות, ובעיות עמוקות ביותר. אני מטבעי דרך אגב אדם לא יותר מדי נוסטלגי. ואני חושב שהתרפקות על העבר ( שאותו אנשים נוטים לרוב לזכור בצורה די מסולפת ממילא ) היא בזבוז זמן. ואני לא בעד נוסטלגיה לשום-דבר ולאף תקופה. כי במובן העמוק נוסטלגיה בעיני היא תמיד בגידה בהווה - בגידה בהווה, ובכול האפשרויות החדשות שהוא מביא איתו. ( אבל רק הערה קטננה אחת בכול זאת בנוגע למה שזאלופון כתב על הקיבוצים. רק הערה קטנה , כי אין לי יותר מדי כוח להיכנס לזה. אבל אני די בטוח שאני מכיר את ההיסטוריה של הקיבוצים, ואת כול סיפור "עלייתם ונפילתם", לא פחות טוב ממנו. ואני גם מכיר את המילים הידועות שאיתן בחר מרטין בובר לסכם את ההרפתקה הזו : " כישלון מפואר"... אבל מרטין בובר, בניגוד לזאלופון, כתב את המילים הללו מתוך אהדה והערכה רבה לפועלם של הקיבוצים, וגם לחזון שעמד בבסיסו, והוא כתב את המילים הללו מתוך צער. אני לא בטוח שאני יודע איך נכון לסכם את המפעל ההיסטורי של הקיבוצים, אבל אני כן בטוח בדבר אחד. והוא שמישהו כמו זאלופון ( בוודאי אם הוא אוהב להתהדר בנוצות פטריוטיות מעת-לעת ) צריך לגלות טיפה יותר כבוד וקצת יותר ענווה. ולזכור שהמדינה שלנו חייבת לא מעט לקיבוצים על עצם קיומה ועל תקומתה ועיצובה. וגם לזכור שבקיבוצים עשו את כול זה לא בגלל תאוות בצע, אלא בגלל ערכים. ולא הייתי מציע לו לכתוב לנו פה ובקלות-דעת ובזחיחות כול מיני דברים שנשמעים ממש בסגנון של מה שיכול היה לשמוע ניח איזה ילד על ברכי הוריו, אם הוא גדל בישראל של הסבנטיז באיזה בית בית"רי בנתניה או בחדרה , כול מיני דברי שטנה מלאים במרירות)
אבל אם נעזוב בצד את הקיבוצים ( הם הרי לא כל-כך מעניינים כרגע ) הייתי כן רוצה להציע למישהו כמו זאלופון או לצורך העניין גם לכל אחד אחר שיש לו עדיין פסינציה ילדותית מהקפיטליזם - עצה חברית (והעצה הזו חשובה בעיני מפני שזאלופוןו בהחלט נראה לי בחור אינטילגנטי. ותכונה כגון אינטיליגנציה היא לא דבר של מה-בכך בכלוב. ואני מציין אות זה מפני שתמיד האמנתי בסתר ליבי, ואני וגם תמיד אאמיןן בכך בסתר ליבי, שישנו קשר כלשהו, או שחייב להיות קשר כלשהו, בין אינטיליגנציה לבין גאולה - ואני משתמש פה במילה "גאולה" בלי כול הקונטציות הדתיות או המשיחיות שדבקו בה ).
ובכן, .ברגע שיעלה בידךלחסוך מספיק כסף בשביל חופשה קטנה - ( וזה לא דבר של מה בכך להצליח לחסוך כסף בתוך כול "החופש הכלכלי" שאנו חיים בו היום. ומה גם, ובואו לא נשכח את זה לרגע, שחופשות ניתנות מעצם הגדרתן אך-רק למי שאינו חופשי. כמו שהן ניתנות למשל לילדינו שעדיין חייבים ללכת לבית-ספר ) - קח איתך את בני-משפחתך ועלו כולכם על מטוס סילון, ותנו קפיצה קטנה ליערות הגשם של האמזונס - " הריאות הירוקות של הפלנטה", כפי שהן קרויות - שיופיים עוצר-נשימה ממש ועושר המינים החיים בהם בלתי-נתפס ( רק כדאי למהר עם החופשה הזאת, כי בכול שנה נכחדים עוד-ועוד מהם, עוד-ועוד מינים מופלאים של חיים שלא ישובוו עוד להתקיים לעולם ), כי אז תוכל לראות במו עינייך מה באמת מעולל ה"חופש הכלכלי" שלך לפלנטה שלנו - "חופש כלכלי" שפירושו כאן הוא רק תאוות בצע בלתי-מרוסנת. כי מי שראה את כול זה במו עיניו אפילו פעם אחת, כבר לא ישכח את זה לעולם. ואם הוא ניחן באינטיליגנציה טבעית, הוא כבר יסיק לבד את המסקנות המתבקשות מכך. ואת כול ההרס הברוטאלי והברברי הזה מעוללים מעשה יום-ביומו בשם " החופש הכלכלי" ( כמובן ) כול אותם אנשי התאגידים-הגדולים וחברות השמן והנפט וכולי וכול - כל קופי-האדם הללו שלבושים בחליפות שלושה חלקים ועונדים שעוני-יוקרה, ואין להם טיפת כבוד לכלום ולשום-דבר, וגם אין להם טיפת עניין במדע או בפילוסופיה או באמנות, והם רק מבזבזים את כול החיים שלהם בהוזלת ריר קפיטליסטי צמיגי ודוחה על האפשרות שיהיה להם קצת יותר כסף מאשר לשכניהם.
וכול ההרס והחורבן הבלת-הפיך הזה, וכול בזבוז המשאבים הנוראי וחסר האחריות הזה שממשכן את העתיד לטובת ההווה, מתרחש ברגעים אלו ממש, בעודנו מתכתבים פה בינינו ( ומדהים בעיני שהאנושות עדיין לא הצליחה לקבל החלטה חד-משמעית להפסיק אותו מייד-ולאלתר ותכף-ומייד ). והוא מתרחש בכל מקום על הפלנטה שרק תבחר להסתכל לעברו - מיערות הגשם ועד אינדונזיה. בכל מקום ובכול פינה....
ולא צריך לקרוא יותר מכמה מהעבודות המחקריות ( הרציניות מאוד) שהתפרסמו בשנים האחרות ( עבודות מעולות, דרך אגב, שלא עומדת מאוחריהן שום אג'נדה פוליטית, ומתבססות על איסוף קפדני ושיטתי של נתונים אמפיריים, וכן, גם על ניתוח סטאטיסטי מן המעלה הראשונה של הנתונים הללו, ואני מציין את זה פה, כי אם אני זוכר נכון נדמה לי שזאלופון הוא מישהו שאוהב סטאטיסטיקה ויודע להעריך חשיבה סטאטיסטית טובה. אבל אולי אני מבלבל אותו עם מישהו אחר... ) - בכדי להבין מצויין, ובצורה שאינה מתירה יותר מקום לספקות או להתחכמויות, שאם מצב העניינים הנוכחי ( של חגיגת מוצרי-הצריכה המטומטמת שלנו ובזבוז המשאבים חסר-האחריות שלנו ) יימשך רק עוד כמה עשרות שנים ( לא צריך יותר מזה ) פירושו של דבר שאנו מכינים לילדיינו ( אלא אם כן הם ימצאו עד אז איזו דרך לברוח אל הכוכבים, אבל כול מי שלמד את תורת היחסות הפרטית והכללית יודע שזאת הולכת להיות בעייה מדעית קשה מאוד, למצוא דרך להגיע למערכות שמש אחרות, והיא לא הולכת כנראה להיפתר בקרוב ) עתיד בטוח של רעב, עוני, אסנות, מחלות, מלחמות, וייאוש.
לא אולי, לא כנראה, אלא בוודאות.
וזה היה כמדומני הסופר ה.ג'.וולס שאמר פעם שכול ההיסטוריה האנושית היא מרוץ בין מודעות ( או חינוך) לבין קטסטרופה.
ווהמרוץ הזה - כפי שנראים לי כרגע פני הדברים - הולך להיות מוכרע בעשורים הקרובים ממש, ובפוטו פיניש . כן, ממש בפוטו פיניש !
אבל אם קיימת בי עדיין אופטימיות זהירה בנוגע לשאלה מי ינצח בפוטו-פיניש הזה, היא קשורה בכך שתוחלת החיים כבר עלתה משמעותית במאה-20, והיא עוד תמשיך לעלות, וכבר היום מרבית האנשים חיים מספיק שנים בשביל שיהיה להם די והותר זמן להתפכח מכול האשליות ( ומכול הערכים העקומים ) שהתרבות החולה שלנו - הכל כך חולה שלנו! - מוכרת להם בכדי שהם יהיו מכונות-צריכה טובות, ובכדי שהשיטה תמשיך לעבוד.
כנ"ל - דרך אגב - גם לא צריך לקרוא יותר מכמה ספרים ( מצויינים ) וכמה עבודות מחקר ( רציניות מאוד ) שהתפרסמו בשנים האחרונות כדי לקבל מושג ברור ובהיר ביותר עד כמה עמוקות כבר הסתירות שקיימות היום ( למשל בארה"ב, אבל כמובן שגם אצלנו ) בין הקפיטליזם מצד אחד לבין הדמוקרטיה מצד השני (הדמוקרטיה בצורתה הפרלמנטרית, כפי שהיא היום ). כי העבודות הללו מראות בצורה הברורה ביותר איך באמת ( ומאילו סיבות ) מתקבלות היום ההחלטות החשובות והגורליות ביותר, איך הן מתקבלות לא על ידינו ( הבוחרים ) אלא על ידי התאגידים-הגדולים וריכוזי ההון-שילטון, ועומדות לכן כל כך הרבה פעמים בניגוד גמור לאינטרסים של הבוחרים ובניגוד גמור לדעתם ורצונם.

אז אם הקפיטליזם מלא בכל כך הרבה בעיות, ואם הוא הולך וכורת במהירות עצומה את הענף שעליו הוא יושב, ושעליו כולנו יושבים, ואם גם קומוניזם,לא, אולי תשאל - אז מה כן ?
ובכן התשובה הכי טובה והכי כנה שאני יכול לענות על השאלה הזו, היא כמובן שאיני יודע. ואני לא חושב שיש היום מישהו שממש "יודע". נחייה ונראה אילו שינויים יצליחו לקרום עור וגידים, ונחייה ונראה מה ילד יום. אבל אין ספק בכך שבמהלך העשורים הקרובים הקפיטליזם יהיה מוכרח לעבור שינויים מהותיים, עמוקים, ומרחיקי-לכת ביותר. כי בצורתו הנוכחית הוא לא יוכל להמשיך להתנהל עוד יותר מדי זמן ( וכמוך שנאוצר גם אני חושב שבתור התחלה המודל של מדינות-סקנדינביה הוא כבר יותר מוצלח שלנו ).
אבל בדיוק משום-כך, בדיוק מפני שהעתיד אינו ידוע ( אבל מאד-מאד מסוכן ), כבר אמרתי שמה שאנו זקוקים לו היום יכנראה יותר מהכול - ומה שכל כך חסר לי במערכת הפוליטית שלנו, חסר כמו אוויר לנשימה - הוא לאנשים עם חזון ועם דמיון. כי הבעיות הללו לא הולכות להיפתר על ידי כמה סיסמאות נבובות וחלולות בסיגנון מילטון פרידמן ( למי שלא יודע - הגורו של הימין הכלכלי בארה"ב. וגם של בנימין נתניהו ) - סיסמאות כמו "קפיטליזם הוא חופש כלכלי!" אשר אינן עומדות במבחן הבדיקות האמפריות הפשוטות ביותר של המציאות החברתית-כלכלית בימינו.
רק מה לעשות ( ובלי הכללות כמובן ) שהפוליטיקה שלנו מושכת אליה בינתיים ( ובחבלי-קסם ממש ! ) רק עוד-ועוד אנשים בינוניים, או אפילו בינוניים-ומטה, עוד-ועוד דילטנטיים ואופורטוניסטיים, ועוד-ועוד אנשים נטולי כול חזון או דימיון, ושהחשיבה שלהם דוגמאטית להחריד, ושברובם הגדול הם אנשים משעממים, משעממים עד-מוות, משעממים מכף רגל ועד ראש, אנשים שאין להם אף פעם שום דבר מעניין לומר על כלום, ושאם הייתי נתקע עם אחד מהם במעלית קרוב לוודאי שהייתי תוקע לעצמי כדור בראש.
מה לעשות, אבל ככה נראים החיים בישראל של שנת 2015.
וחתום את התגובה הזו, אם כך, בציטוט הידוע של ג'ון סטיוארט מיל ( למי שלא מכיר - אחד מההוגים הליברליים החשובים ביותר בכול הדורות ולכול הדיעות ). והוא אמר כך ( ואני מצטט מהזיכרון ) :
" לא כול האנשים הטיפשים הם שמרנים. אבל כול האנשים השמרנים הם טיפשים." (-:



נ.ב - לאחר שסיימתי לכתוב את התגובה הזאת - הארוכה בצורה נוראית, אני מודה - כלומר ממש בזה הרגע, חדרה לפתע להכרתי העובדה הברורה-מאליה, והיא שיוצא לנו לנהל את הדיון הזה באתר של סאדו-מאזוכיזם. ומכיוון שכך - וכדאי להיזכר בעובדה הזו מדי פעם, הא שנאוצר ? (: - אני רוצה גם לצטט בהזדמנות הזאת את מה שכתב פעם יפה ( אם גם בהגזמה קלה ) הסופר ד.ה.לורנס, שהקהל הישראלי מכיר אותו בדרך כלל רק מהרומן " מאהבה של ליידי צ'טרלי, אבל הוא כתב גם עוד כמה ספרים, והוא בלי ספק אחד מהאנשים שאנו חייבים להם קצת מהחופש המיני (היחסי ) שכולנו נהנים ממנו היום. והוא כתב כך, שימו לב :
"רק אישה לא מסופקת יכולה לרצות מותרות. אישה מסופקת יכולה לישון גם על הריצפה." (:

ומכיוון ששנזכרתי לפתע שאנו מנהלים את הדיון הקטן שלנו באתר של סאדו-מאזוכיסטים, אני רוצה גם לומר משהו שאמור להיות מובן מאליו לכולנו ( אבל לך תדע ), וגם שלא צריך להעלות בנו יותר מאשר בת צחוק.. והוא שהסאדו-מאזוכיזם לא היה מעולם, והוא גם לא יהיה לעולם, אג'נדה פוליטית. אלא הוא רק השם שניתן לאוסף ( די ידוע ) של פנטזיות מיניות. וואני כותב את זה כי "בתוך עמי אני חי "( כמו שאומרים ) ואני יודע שהאנשים שקוראים את התגובה הזו קרוב-לודאי מאוננים בחשכת לילותיהם - אם לבחור רק דוגמא קטנטנה אחת מני רבות - למשל על מה שקיבל ברבות-השנים באתרי הפורנו את השם הג'נרי "BRAT PRINCESS" ( כלומר מאוננים על בחורה סתומהו ומפונקות שאיכפת לה רק משופינג וממותגי-יוקרה ); או מהצד השני של המשוואה - אם לבחור לבחור שוב רק דוגמה קטנטנה אחת מני רבות, נניח הגיבור הדימיוני של "חמישים גוונים" - הן מאוננות על הנשיא של איזה תאגיד בינלאומי מסתורי ( כן, זה כנראה חשוב איכשהו לפנטזיית-האוננות של :עקרות-הבית-המיואשות" שהתאגיד בסיפור יהיה "מסתורי" ) .
כפי שאמרתי, הסאדו-מאזוכיזם הוא לא השם של אג'נדה פוליטית חדשה, וואין מה להיבהל מכול זה. ואנו שכבר מודעים היטב לקיומן של הפנטזיות הללו, כול זה לא צריך להעלות בנו יותר מאשר בת צחוק קלה וסלחנית....(:

פור גוד • 26 בפבר׳ 2015

כפול .(:

שנאוצר​(נשלט) • 27 בפבר׳ 2015

טוב תרשה לי לומר שנהנתי מאוד לקרוא את התגובה הבאמת ארוכה להחריד שכתבת. היה שם שילוב של דברים שידעתי, דברים שלא, ודברים שלמדתי עליהם השנה באוניברסיטה. וכן האנקוטה לגבי המטריאליזם ואיך שהוא מתבטא בפורנו ובמשיכה המינית הייתה מעניינת. מאחר ואין לי הרבה מה לומר או להוסיף, וכי אני מסכים עם הרב, וגם אין לי ממש כוח אני אכתוב תגובה קצרה ורגילה.

up u rs​(אחרת) • 27 בפבר׳ 2015

[quote="ז ס א"]לא השוותי בינו לבין אזרח רגיל.לא השוותי אותו בכלל.אבל אתה יודע מה? אני מאתגרת אותך למצוא ראש ממשלה ever שחי בצורה הזו.וגם אם היה כזה,זה עדיין מעיד על ריקבון מוסרי.ביבי הוא לא מורם מעם בשום צורה.גם בתור ראש ממשלה אין שום הצדקה לאכול כל ערב ב1400 שקל.הוא מתנהל כאוליגרך במדינה שבה משכורת מינימום היא משכורת עוני.בהבדל אחד קטן-האולגרכיות שלו,היא על חשבוננו.



קבלי תשובה לאתגר- צאוצסקו! (פתחו גוגל ,יא צעירים)
ואני לא ממש אזיל דמעה אם נתניהו יגמור אץ הקריירה כמוהו