ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כמה מילים על סולידריות (ותרומות)

סוררת בשקט​(אחרת)
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
סוררת בשקט​(אחרת) • 22 במרץ 2015
Tom, יש אמירות אומללות משני צדי מתרס, ויש אנשים קיצוניים גם בשמאל וגם בימין. ואם כבר הבאת מקבץ (לא מעודכן מי יודע מה, הייתי אומרת), היית צריך להוסיף גם את פרופ' אמיר חצרוני, שמבחינתי הוא אדם חולה, שצריך טיפול פסיכיאטרי כפוי. אבל רוב השמאל יודע ומודה שיש חריגים וחריגות ואסור להפוך אותם לעצם העניין או אפילו לחלק מהעניין. למה כשמישהו מזכיר את רצח רבין, או את ברוך מרזל ומעליליו ושאר החריגים, (שגם אני מסכימה שהם לא מייצגים), אנשי ימין קופצים לזעוק שזה לא מייצג אותם, אבל זה לגיטימי להציג אמירות חריגות כמייצגות את כל השמאל?
לא מדובר כאן בקרע אחד בעם, המון קרעים. דוגמא הכי מייצגת ימים אחרונים "מזרחים מצביעים למזרחים".
או משהו שקיבלתי אתמול בוואטסאפ של כיתת בני עם הזמנה להצטרף לסיירת הורים בשכונה:

"בליל שבת (הלילה בין שישי לשבת), סמוך לשעה 01:45 לפנות בוקר, תקפה קבוצה של 3 בריוניים צעירים, אשר היו חלק מחבורה של 10 צעירים, 2 תלמידי כיתות י"א, תוך שהם צועקים "יא אשכנזים".
התקיפה , שנשאה אופי של מעין , טקס חניכה, של התוקפים, נעשתה, מאחור, תוך שהתוקפים מצוידים ככול הנראה באמצעי תקיפה קרים (ככול הנראה – אגרופנים), הסתיימה בכך ששני המותקפים, פצועים קל, האחד עם חבורה מדממת מאוד במצח, והשני עם 3-4 פגיעות חודרות בגבו !!!
בסיום האירוע, אמר אחד ממנהיגי הקבוצה, שנותר מחוץ לתקיפה : "עשיתם עבודה טובה, אימנו אתכם טוב..."
הפעם , הסתיימה התקיפה האלימה, בשני צעירים מילדי עירנו, כשהם זבי דם..."

וזו רק דוגמא אחת מיני רבים לקרעים בעם, לחינוך הזה של "הם ואנחנו".
אולי במקום לחפש במה "ההם" רעים, חפשו במה "אתם" טובים?

נ.ב. יש משתתפים בדיון הזה שעברו להתקפה אישית. והם אלה המעידים על צדקת הימין?
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים}
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
ציטוט: לדעתי הדמוקרטיה היא שיטת ממשל שהינה הרע במיעוטו (היינו, נקבלה על עצמנו בלית ברירה טובה יותר), קל וחומר כשאין חוקה חזקה שתגן מפני פורענות הרוב העשויה להתגעש על ההמון, וכאשר נבחרי העם מחוקקים חוקים בהתאם להשקפת עולמם האנטי-ליברלית, ובכללם חוקים עוקפי בגץ, חוקים הפוגעים בזכויות אדם, בחופש הדת, בשוויון, בהפרדת רשויות, כלומר, חוקים המפחיתים את המימד הליברלי בדמוקרטיה (ראינו כמה דוגמאות מחפירות לכך במאה העשרים, ואפלטון כבר דיבר בזמנו על החסרונות בשיטת ממשל מסוג זה, ב"הפוליטיאה"..).
.


בואי נעמיד דברים על דיוקם- נכון, בישראל אין חוקה, אבל זה ממש ממש לא מאפשר לה להיות יותר פשיסטית. לישראל יש חוקי יסוד שנוצרו באופן מגוחך לחלוטין, ע"י שופטים שלא הסכימו יותר עם כך שהכנסת שלהם לא נתנה להם כלי לבקר חקיקה כאן.
חוץ מהעובדה שהביקורת שלך לגבי עקיפת דמוקרטיה יכולה באותה המידה להיות מופנית כלפי האקט הזה, הרי שהעובדה שאין חוקה- אלא חוקי יסוד- דוווקא הופכת אותם ל"כלי חזק" פי כמה וכמה, כי אף אחד לא באמת נצמד לך כאן למלל הלשוני של חוקי היסוד- מפרשים אותו והמון, כל הזמן ובהתאם לאותם חוקים שאת לכאורה טוענת שפוגעים במה שאת מכנה "ליבראליות" (אגב- ערך ה"שוויון" כבר שנים נחשב כחלק מהותי מחוק יסוד כבוד אדם וחירותו וכבר כמה וכמה חקיקות שהרבה "ימנים" הרימו לגביהן גבות שרדו בזכותו יפה יפה, שלא לדבר על מפלגות שלא נפסלו על אף שהמצע שלהן היה מנוגד לחוק יסוד הכנסת בצורה מפורשת).
ואולם, מה שאת מכנה פגיעה ב"ליבראליות", קרי, פגיעה ערכים של זכויות אדם וניסיון לעקוף את בג"ץ אני דווקא רואה באופן שונה לחלוטין.
אני מסכימה איתך שיש פה בעיה חמורה של חקיקה יתרה, אבל לדעתי הבעיה נוצרת דווקא בגלל שהחקיקה פה כל הזמן מנסה לדחוף בכוח לגרון שוויון, אפליה מתקנת, "זכויות נשים", "זכויות מיעוטים", חופש ביטוי וכיו"ב ואילו בג"ץ דווקא לא מתערב ומנסה הכל-הכל רק לא לבטל חקיקה, אפילו שהוא יכול ועשה זאת בעבר בלי למצמץ. לא עוקפים את בג"ץ, בג"ץ מתכופף בענווה לכל חוק סוציאליסטי שמגיע לפתחו.
לא שחלילה אני לא מכירה בחשיבות של הערכים האלה, אבל לעניות דעתי (וגם הרבה שהשנה הצביעו בצער רב וביגון לביבי) יש כאן יותר מידי חקיקה ועמידה על זכויות למיניהן. זכויות לא צריכות חוק שיגן עליהן בצורה אקטיבית- הן צריכות חוק שישמור על היכולת לבחור ביניהן- שהרי מאחורי כל חוק ישנן לפחות שתי זכויות שהתנגשו בעוד שהחוק תיעדף זכות אחת על פני אחרת.
חקיקה היא התערבות ובחירה איזו זכות לתעדף- מבחינתי זה אומר שטבועה בה ההחלטה עבורי איזו זכות לתעדף וזה הרבה יותר פשיסטי מבחינתי מאשר החיסרון בחוקה פורמאלית בישראל.
אני רואה ליבארליות כזכות לבחור- את הממשלה שלי, את הזכויות שאני רוצה לקדם, את האופן שבו אני מוציאה את הכסף שלי (בין אם זה התמיכה שלי בנישואים אזרחיים, או הסלידה שלי מ"קידום" של זכויות האישה בשוק העבודה (שמנקודת מבטי רק פוגע בנו) ובין אם אני רוצה להחליט לבד איזה ביטוח רפואי לקחת ואיך לחסוך לפנסיה שלי).
הבחירות האלה הציעו לי רק more of the same, אז לא היה לי למי להצביע, רק למה את מכנה "הרע במיעוטו" וזה נכון- דמוקרטיה היא שיטה לא אידיאלית כלל וכלל. אבל את חוסר הייצוג שלי בכנסת אני לא מאשימה בדמוקרטיה (הפעם), לפחות לא במישרין, אני מאשימה אותו בעובדה שלא מחנכים פה אנשים חינוך פיננסי ראוי וכשכן לומדים את זה סוף סוף בתואר שקרכלשהו- אז הוא מכוון להשקפה סוציאליסטית ולהכפשת הקפיטליזם.
למה זה קשור? כי אז העם דורש זכויות, קצבאות ואחריות הדדית ולא מבין שהוא דורש לקחת יותר כסף מהכיס שלו ולחוקק יותר חוקים שיקבעו בשבילו.
זה כר למפלגות שלא יכולות להיות קפיטליסטיות כי איש לא יבחר בהן וזו הנקודה שיש לי בעיה איתה.
אבל מכאן ולהצהיר בפה מלא שהממשלה שלנו בעלת מאפיינים פשיסטים, לאומנים, משיחים ואנטי-ליבראלים... המרחק עוד גדול.
the rain song
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
the rain song • 22 במרץ 2015
קיטיארה, ומה עם חוק הלאום?
אפשר בבקשה הרצאה מרתקת בעניין הזה?
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים}
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
the rain song כתב/ה:
קיטיארה, ומה עם חוק הלאום?
אפשר בבקשה הרצאה מרתקת בעניין הזה?


קודם כל, אני לא רואה סיבה להתפלפל עליו יותר מידי בטרם עבר וגם אחרי זה- נראה אותו עובר בג"ץ (כי עתירה בטוח תהיה וזה די צפוי מה תהיה עמדתו של בג"ץ בעניין חוק כ"כ לא שוויוני).
לגופו של עניין, מבחינת הרעיון שלו- אני מודה שזה יוצר כאן בעייתיות להרבה זרמים שונים שגרים בישראל ואינם יהודים ושהוא מהווה פגיעה בשוויון. לכן אין מצב שבג"ץ ישאיר אותו כמות שהוא (אם הסיכוי הקלוש שהוא יעבור שלוש קריאות ברב 61 ח"כים בפורמט הזה אכן יתממש).
יחד עם זאת, בתכלס-בדוגרי, חוץ מלהיעלב מזה אני לא מצליחה להבין איזו פגיעה יש פה. מעבר לניפוח תקשורתי מה כבר החוק הזה ישנה אם הוא יעבור? איך הוא ישפיע על חיי אנשים?
(אגב, להבנתי שגם בארה"ב הליבראלית-דמוקרטיבית יש חוק כזה)
יש פה חוקים הרבה יותר פוגעניים, שאינם חוקי יסוד, שצריך לבטל הרבה לפני שיוצאים לרחובות בגלל הצעת חוק פופוליסטית שסתם מנסה ליצור הד תקשורתי.
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים}
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015

סליחה, ברשותך תיקון קטן

*אומנם הם לא באמת צריכים רוב של 61 חכ"ים כדי להעביר חוק יסוד, אבל סביר להניח שחוק יסוד שלא קיבל לפחות רב הולם, לא יקבל מעמד נורמטיבי של חוק יסוד ע"י שופטים (כלומר, הם לא יעזרו בו כדי לבקר חקיקה רגילה).
the rain song
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
the rain song • 22 במרץ 2015
בעמוד הקודם דיברו על כך שבג"ץ בידי השמאל ועכשיו זה הזמן לשנות את זה
כך שהאמרה "נראה אותו עובר בג"ץ" עלולה לא להיות רלוונטית ויש אנשים שמוטרדים בענייני הדמוקרטיה וכאלה..
על העלבון נתגבר.
וארצות הברית היא לא ישראל.
בארצות הברית יש הפרדה בין הדת למדינה. כשזה יהיה כאן אני אקח דוגמא מארצות הברית בענייני לאום
A v​(שולט)
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
A v​(שולט) • 22 במרץ 2015
יש ויכוח לא קטן, אם בג"ץ יוכל לפסול את חוק הלאום.

וממה שראיתי והבנתי יש הרבה משפטנים שאומרים שלא יוכל לפסול את החוק.


כשבוזי נואם באותה שעה שראש הממשלה נואם. ויש רק הבדל אחד.. ראש הממשלה נואם ומציגים

את זה בדיליי של חמש דקות..

כשביום הבחירות לכל ראשי המפלגות יש את הזכות להתראיין בכלי תקשורת. ורק לראש הממשלה אסור.

ו"שופט" הוא זה שהחליט על כך. זה אומר משהו על מערכת המשפט כאן. שללא קשר לבחירות

כבר שנים אני אומר שהיא מושחתת .

אז כן. דרוש חריש עמוק יסודי ורציני בכל הערכאות. וליצור בית משפט שיהיה מייצג של כל העם היהודי.



דרך אגב בן גוריון... שאמור להיות יקיר ליבכם אמר. "בית לעם היהודי"
Brave Dwarf
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
Brave Dwarf • 22 במרץ 2015
the rain song כתב/ה:

וארצות הברית היא לא ישראל.
בארצות הברית יש הפרדה בין הדת למדינה. כשזה יהיה כאן אני אקח דוגמא מארצות הברית בענייני לאום


כל נשיא נשבע לשרת את מדינתו תוך שהוא מניח את ידו השמאלית על ספר תנ״ך, כך נוהגים גם העדים בבתי משפט. על המטבע האמריקני כתוב: באל נשים מבטחנו, וישיבות של קונגרס מתחילות בהכרזה שכוללת את המשפט: אומה אחת, בחסות אלוהים.

כל נשיא נשאל, טרם הבחירות, מה דעתו על הפלות, עונש מוות, המתת חסד ולגבי שאר דילמות שמתעוררות כאשר דמוקרטיה מתנגשת עם דת. לא רק ששאלות אלה אינן נפסלות, אלא אף מהוות חלק אינטגרלי מדעותיו של המועמד לנשיאות, והנשיאים מקפידים לפרסם את דעותיהם בנושאים אלה. כיוון שלציבור הדתי בארה״ב יש קול חזק וברור ומשפיע., ידוע ש 90% מחברי הקונגרס העשירי בארה״ב הם נוצרים. חברי הקונגרס נותנים דגש על אמונתם הדתית וכך זוכים בקולות בקרב הציבור הדתי האמריקני. למעלה מכך, בארה״ב נערכים משאלי עם באופן תדיר, ומכיוון שמדובר בציבור שברובו נוצרי, לא ניתן להמנע מלכלול דעות שמושתתות על דת בהחלטות מדיניות.

נכון, הכפייה הדתית בארה״ב אינה מעוגנת בחוק ונובעת מהעדר הומוגניות בקרב האוכלוסיה ומתוך צורך ליצור מאזן כוחות בין אכלוסיות שונות, וזאת להבדיל ממה שקורה במדינת ישאל. אבל מצד שני לא יעלה על הדעת שאחד הנשיאים או מי מטעמו יקרא: ״ג׳יהאדיסט אמריקני״, על ידי איש ציבור או עיתונאי בגלל שנשבע בספר תנ״ך או הביע את אמונתו בפומבי במהלך הבחירות או אחריהן. בישראל, לעומת זאת, מדובר במטבע לשון מקובל (מח״ט וינטר כונה ״ג׳יהאדיסט יהודי״ ע״י הבטאון הפלסטיני בשפה העברית ״עיתון הארץ״ בסיום מבצע איפוק איתן).

בנוסף, חוק הלאום הוא לא חוק הדת. יהודי אין משמעו דתי. יכול להיות שצריך להפריד את הלאום מהדת כדי למנוע אי הבנות מהסוג הזה. כלומר, לאפשר קיום ליהודים כמוני, שאינם מאמינים באלוהים ולכן לא ניתן לשייכם לדת כלשהי, אבל עדיין מתעקשים לאהוב את מדינת ישראל, להיות נאמנים לה, לשפתה, לתרבותה, להסטוריה שלה ולמסורת שלה.
קיטיארה​(נשלטת){זאלוטוסים}
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
A v כתב/ה:
יש ויכוח לא קטן, אם בג"ץ יוכל לפסול את חוק הלאום.

כשביום הבחירות לכל ראשי המפלגות יש את הזכות להתראיין בכלי תקשורת. ורק לראש הממשלה אסור.

ו"שופט" הוא זה שהחליט על כך. זה אומר משהו על מערכת המשפט כאן. שללא קשר לבחירות.

דרך אגב בן גוריון... שאמור להיות יקיר ליבכם אמר. "בית לעם היהודי"


קצת קשה לי לדמיין איך מתנהל דיון רציני על אופציות פסילת חוק יסוד שטרם נחקק... בטח עוד לפני שידוע מה ישוריין בו...
בכל מקרה כמעט לעולם לא מבטלים לחלוטין, גם לא חוק רגיל... אבל בהחלט לא נמנעים משינוי ויצירת איזונים ואם לא בחוק עצמו- אז מבחני פסיקה המפרשים אותו כדי בכל זאת לשקול אם ואיך לפסול/לשנות חוקים ברוחו.
אני מתקשה להבין את האמרה שלך לגבי הראיונות בבחירות... יש ועדה שאחראית על זה ומן הסתם לא רק שופט אחד וגם עליה אפשר לערער, כך שאני בספק שאם באמת לא היה קשר בין מה שאתה טוען להגבלת הראיונות לבין הבחירות- למצער התקשורת הייתה מפרסמת ובהגזמה מה קרה.
בהערת אגב אכתוב לעניין הלך הרוח של משפטך האחרון- אני בחרתי ביבי. אני בית"רית לשעבר שרחוקה מלהעריץ את בן גוריון באופן עיוור. אני בעד הפרדה של דת ומדינה.
פור גוד
לפני 9 שנים • 22 במרץ 2015
פור גוד • 22 במרץ 2015
בעקבות תוצאות הבחירות וכול הרעל והעכירות החברתית שהם הוציאו החוצה, יוצא לי בימים האחרונים לחשוב די הרבה על דרום-אפריקה בניינטיז, ועל איך שהם הצליחו להוכיח, להוכיח בצורה שהייתה כל כך נפלאה בעיני ( וגם כל כך מפתיעה, מפתיעה לטובה ) שאפשר פשוט לזוז הצידה מבעייה, פשוט לזוז הצידה ולהשאיר אותה מאחור, מבעייה שנראתה בזמנו לא פחות עמוקה - אם לא יותר, הרבה יותר,עמוקה - מזו שלנו ( בין העדות בעם, ווגם בינינו לבין ערביי -שראל והפלשתינאים ), וגם לא פחות מלאה בדם-רע ובפצעים שלא החלימו.
אפשר, אפשר TO WALK AWAY FROM A PROBLEM...
וכמה שזה עצוב בעיני שאפילו בימינו כאשר כבר אי-אפשר בכלל להגדיר את העדה של כל-כך הרבה ילדים בישראל ( כי הם מעורבים לגמרי ), וכאשר לאמריקאים כבר יש נשיא שחור ראשון, תוצאות הבחירות אצלנו יכולות עדיין להיות מוכרעות בגלל כול השיט הזה.
כמה שזה עצוב בעיני...
וכמה הכול קורה כמו להזכיר לנו את האזהרה הנושנה ההיא של אבותיינו שנכתבה באותיות של דם, שלא חרב הבית אלא בגלל שנאת-חינם.
אלא בגלל שנאת חינם...