סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יום עצמאות שמח

the rain song
לפני 9 שנים • 21 באפר׳ 2015
the rain song • 21 באפר׳ 2015
אולי קודם נעבור את יום הזכרון בשקט ובכבוד לפני שנחרחר שוב ריבים ונגיד "חרא של מדינה, חרא של עם וכל השאר"?
    התגובה האהובה בשרשור
שוסי
לפני 9 שנים • 21 באפר׳ 2015
שוסי • 21 באפר׳ 2015
דווקא נכון בעייני להציף את הדברים האלו בימים כאלו.
אחרת,זו פשוט צביעות.
שלגי
לפני 9 שנים • 21 באפר׳ 2015
שלגי • 21 באפר׳ 2015
אז לא חסרים אדיוטים במדינה. יופי.

בדיוק כמו ריין, ממש לא מבינה מה כל כך דחוף להציף את דבריו, בטח בערב יום הזכרון.
ממש לא צביעות בעיני לבחור להניח לדברים האלה לקצת.
המריבות יחכו לנו גם מחרתיים אם ממש נתעקש לריב על משהו.
המלט
לפני 9 שנים • 23 באפר׳ 2015
המלט • 23 באפר׳ 2015
ז ס א כתב/ה:
דווקא נכון בעייני להציף את הדברים האלו בימים כאלו.
אחרת,זו פשוט צביעות.


לא, זו לא צביעות, אלא דרך ארץ, נימוס, כבוד לזולת, אמפטיה לאחר, ועוד כל מיני דברים שרחוקים מאד מצביעות.
פור גוד
לפני 9 שנים • 24 באפר׳ 2015
פור גוד • 24 באפר׳ 2015
כתבתי כבר קצת בשרשור אחר על הכוח של ההתמכרות. ועכשיו אני רוצה להגיד כמה מילים על ההתמכרות לכוח ( שהיא אחת ההתמכרויות החמורות ביותר )
אז אם כדי להבין את ההתמכרות הזאת, נתבונן רגע בכמה מהאנשים הכי תאבי-כוח, הכי כוחניים וחזקים שהיו בהיטורה ( ואני לא מדובר עכשיו כמובן על השולטים הפאתטיים של הכלוב, אלא על אנשים רציניים, רציניים מאד ) - אלכסנדר מוקדון, ג'ינגס חאן, נפוליון, היטלר, סטאלין וכו', נגלה מייד כמה דברים.
כולם היו אאוט-סיידרים וחיו עם תחושת חוסר שייכות אטומית: אלכסנדר היה ממקדוניה ולא מיוון, סטאלין מג'ורג'יה ולא מרוסיה, נפוליון היה קורסיקני ולא צרפתי, והיטלר היה מאוסטריה ולא מגרמניה.
כולם היו מבחינה פיזית נמוכי-קומה ברמה היסטרת. כמה מהם גמדים, אשכרה גמדים ! אני לא אומר שאתה צריך להיות גמד כדי להגיע לעמדת כוח, אבל מענייןי לציין את זה. נפוליון רצה שיציירו אותו תמיד יושב על סוס, וזה רעיון בכלל לא רע אם אתה גמד, כי ככה תמיד תיראה גבוה יותר.
היה להם בקיצור אגו גברי פצוע לאללה, חוסר-ביטחון איום-ונורא ורגשי נחיתות מזעזעים. והם נזקקו לכוח כדי לפצות על זה, והיו מוכנים לצאת למלחמות ולהרוג את בני עמם בשביל זה. התמכרות תמיד קשורה בריקנות הזו שאתה חש מבפנים, וומחפש למלא אותה מבחוץ.
אפילו בגלות שלו על האי סיינט הלנה נפוליון עדיין אומר " אני אוהב כוח, אני לא יכול לחיות בלי כוח."
לא הייתה לו שום תחושת עצמיות בלי כוח חיצוני.
ומעניין להשוות אותם לאנשים כמו בודהה או ישוע. כי אם אתה קורא את הסיפורים עליהם, שניהם פותו על ידי השטן, שהציע להם כמובן גם כוח, ושניהם סירבו. ומדוע ? כי לשניהם כבר היה כוח, מבפנים. ושניהם לא רוצים לשלוט באנשים, אלא ללמד אותם. ומעניין מה שניהם אומרים על כוח. ישוע אומר : הכוח - או מלכות שמיים - היא בפנים ( לא בחוץ ). וגם בודהה אומר לתלמידיו שמתחילים להתאבל עליו לפני מותו: "אל תתאבלו עלי, אל תעריצו אותי, תמצאו את המנורה שבפנים, את האור שבפנים."
ומה אנחנו יכולים ללמוד מכול זה ?
ובכן כאשר אנחנו מתסכלים על העולם הקשה שסביבנו, בואו לא נחפש ישועה אצל האנשים שנמצאים בעמדות של כוח, בראש-הפירמידה ( ביבי או שרה וואט אבר, שמאל או ימין ממש לא חשוב ).
כי בראש הפירמדיה נמצאים בדרך-כלל האנשים הכי ריקים והכי ריקניים שבינינו