Aion
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
.
(:
ממש לא נסתרים. מניעים מאוד ברורים, ילדותיים, ומגוחכים. זה אפילו היה יכול להיות קצת מתוק אם היה מדובר במישהי אחרת (: |
|
|
|
פור גוד
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
אבל רק עוד מילה קטנה שחשוב לי לומר לך פה, מרי.
בתור מי שנטלה לעצמה זכות לומר באחד הדיונים הקודמים לבכוח-המוח שהיא "חולת נפש" או "מעורערת נפשית במידה קיצונית " ( אני כבר לא זוכר ), רק מפני שהיא הביעה דיעות שונות משלך, אל תטיפי לי פה מוסר. את לא אבירת הטקט והנימוס. אבל באמת ובתמים שלא הייתה לי שום כוונה לפגוע בך. אני מחבב ומעריך אותך, את יודעת את זה. נ.ב - אני רחוק מלהיות בנאדם מושלם. למעשה, גם אם היה אפשר לעקור לי מתוך הנשמה את "הצורך שלי בכאב והשפלה " או את ה"פנטזיות המיניות הסוטות " שלי ( אה-לה-בייגל ), עדיין אם רק היית יכולה לייצא את פגמי-האופי שלי לדרום-אמריקה, היית יכולה לעשות מזה בוכטה אמתית (: |
|
|
המלט
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
בכוח המוח כתב/ה: Bagel כתב/ה: קשה לי לקבל הנאה מכאב השפלה והקטנה כלגיטימיים משום שלדעתי זאת צורה התנהגות מסוכנת, זה כמו שתגידי לי שאת אוהבת לנסוע 200 קמ"ש בכבישים מפותלים בהרים אבל את מקבלת את הצורך הזה ודואגת לחגור חגורת בטיחות ולנסוע ברכב עם בלמים מתפקדים וכריות אוויר. אותי לא מעניין מה את עושה ואיך את עושה את זה (במסגרת זוגית שפויה או כפנטזיה חד פעמית) אלא למה את עושה את זה. כמובן שלא באמת מעניין אותי מה את עושה באופן ספציפי אבל מעניין אותי למה מזוכיסטים וסדיסטים עושים את זה, מה מניע אדם להתגרות מהכאבה או השפלה. זה שאדם מסוגל לשלב את זה בחייו באופן טוב ולמצוא פרטנר שיהלום את צרכיו עדיין לא אומר שהצורך עצמו הרמוני או הגיוני ומוסבר. זהו צורך מסוכן.
אני מבין שאת רוצה לקבל את הצד הזה שבך ולא להתווכח איתו או לערער עליו, זכותך, יכול להיות שזו הדרך השפויה ביותר להתמודד עם כזאת נטיה, עם מטען כזה, אבל בעיני זאת מכבסת מילים. התעלמות ממימד מסוכן ואלים שחי ובועט בתוך נפשו של האדם. לא משנה כמה קבלה עצמית וכמה זוגיות, אצלי המזוכיסט והסדיסט לעולם יהיו אנשים מעורערים בנפשם עם סכסוך פנימי עמוק. פורגוד טוען שכולם משוגעים, שכל המיניות האנושית קשורה לאלימות, שאנחנו בעצם לא כל כך שונים. זה בעיני טשטוש של המציאות, מניפולציה מדעית (עלק) שנועדה לטהר את שמו הטוב ולתת לגיטימציה להתנהגות הביזארית כאילו היא בעצם לא ביזארית. אבל מי שסובל (או נהנה) מהתופעה הזאת ברצינות יודע שהוא שונה, וגם במפגש עם בריות מחוץ לכלוב רואה איך אנשים מעקמים את האף ומרימים גבה, ולא, זה לא בגלל שהאנשים צרי מוחין, הם באמת מזועזעים. אי אפשר לכלוא את הפורענות, מי שמפנטז על אישה שבוגדת בו לא באמת יכול לקיים זוגיות. מי שמתעקש על רוע וניכור אותנטיים לא באמת יוכל להתמודד עם אהבה. אפשר לחיות עם מינונים של אפלולית בחיים אבל זוהי חבית שאין לה תחתית, לחיות לצד הצורך במכות והשפלה זה לחיות עם עקרבים ונחשים במיטה. אלו הם בעיני לא חיים מלאים ושלווים, גם אם מצאתי בת זוג שמוכנה לשתף פעולה. אני מבין אותך ואת כל האנשים שמעדיפים לקבל את עצמם כמו שהם אבל אני לצערי לא יכול להיות חלק מהחבורה הזאת. אני רוצה לנסר את הסורגים של הכלוב ולצאת החוצה. יודע מה מעניין אותי בייגל? מעניין אותי מה הדבר הנורא שבגינו בנאדם הופך להומוסקסואל, והאם אפשר לנסות להבין למה הם עושים את זה ואולי לנטר את זה או להרוג את זה, או לשלוט בזה באופן דקדקני. כי בנינו בייגל, יש המון אנשים שבאמת מזועזעים מזה, וחושבים שזה צורך מסוכן שמראה על טראומות בילדות, בעיקר אונס ע"י גבר, או בלבול של הזהות המינית. מה זה הקשקוש בלבוש הזה, והעקרבים והצפרדעים. אתה באמת חושב שאדם צריך או יכול להלחם עם המבנה הפנימי שלו, בגלל שאתה או מישהו אחר מחליטים שזה "צורך מסוכן"? מישהו צריך לחוש בושה ולבדוק בתוך עצמו מה הדבר הנורא שגרם לו להיות "מעוות", וכל זה כי אתה או מישהו החלטתם שזה מעוות? וואלה. אז היום, בקשר להומוסקסואליזם אף אחד לא יעז להוציא את הקשקשת הזו מהפה, כי מה זה משנה למה הם ככה? הם ככה! וכל עוד הם לא מזיקים בכך לעצמם או לאחרים, אז הכל לחלוטין בסדר, שכל אחד יזדיין איך ועם מי שבא לו, ויחזיק באיזה פנטזיות שבא לו, ויחפור את סיבותיו האישיות בזמנו הפנוי.היום, גם הפסיכולוגיה לא קובעת מסמרות, ואבן הבוחן הראשית למחלה היא קשיים בתפקוד או תחושות קשות והרסניות. אז אני אומרת לך שיש כאן קבוצה של אנשים שבדס"ם הוא חלק מהם, והם שמחים בכלי הזה שגורם להם להתעסק בעצמם באופנים המיוחדים שהכלי הזה מאפשר. הוא מייצר הבנות ועונג, הוא אפילו (לי לפחות) מייצר אינטימיות שלא חוויתי כמוה במערכת היחסים הונילית הארוכה שהיתה לי. היא אפילו לא התקרבה לשם. החשיפה שמתאפשרת בקשר כזה היא מדהימה. מה שמפריע לי שאני אומרת לך שאני לא חווה קשיים או נזק כלשהו מלחוות את כל החלקים הרגשיים והמיניים שלי, שאני שלמה עם זה ואוהבת את זה כך, ומה אתה עונה לי? שאני מבכרת להתעלם מ"המימד המסוכן", ושזו מכבסת מילים, ואולי זו הדרך השפויה להתמודד עם הפגם הזה. (: רק מה, אתה עצמך לא יכול לומר מה הפגם, נכון? אתה מניח אקסיומה לפתחנו, וזה הכל. אבל לא מתווכחים עם אקסיומה. היא לא הוכחה. או שמניחים אותה או שלא. אבל בוא, אני אשמח אם תסביר לי מה לדעתך פגום בי, ומה מסוכן בצורך הזה, ואני אראה לך את ההיפך. אני אראה לך שהעיסוק במקומות האלה מאפשר להחשף עד הליבה ולהלחם בשדים שלנו, להתעסק בהם, ולהפוך אותם לידידותיים יותר. שהנסיון להלחם ולהמית חלקים בתוכנו שמדברים אלינו, הוא לא בהכרח הדבר החכם לעשות. אפשר דווקא להקשיב לצרכים האלה, אפשר להתנהל בזהירות ובמודעות, אפשר להתעסק בהם ולא לחשוב שמדובר באיזו ממלכת אופל, כי אופל זה עניין של הגדרה והדרה. אני יכולה לדבר רק על עצמי, קטונתי מלדבר על אחרים. אני חושבת שהצורך הזה שבתוכי, צריך את ההתייחסות אליו, אני חושבת שהוא מדבר אלי ומספר לי מי אני, איך אני רואה דברים ולמה אני זקוקה. זה מתקשר כל מיני חלקים שלי, עדינים ומורכבים, מכל מיני זמנים. ויודע מה? לא הייתי מוותרת על אף חלק בי, על אף מורכבות, ואתה יכול להאמין לי לחלוטין בעניין הזה. ויודע מה? אם אני חושבת כך, אז אף אחד אחר לא יכול להחליט שאני כן צריכה. אני מתכוונת - הוא יכול, אבל זו תהיה התנהלות פטרונית ומטופשת מאוד. (: עכשיו, אחרי הרבה מילים עלי, מילה עליך - אתה מנסה שוב ושב לדחוס את כולנו לאותה סירה, בלי שנבקש להנצל, ולנסות לגרום לנו להבין שההחלטה שאתה לקחת היא הטובה בהחלטות בעניין הזה. אתה עושה את זה לא למעננו. אתה עושה את זה בגללך ובשבילך, כדיי ליישב איזה דיסוננס פנימי שלך. אלא שמה לעשות בייגל, יש בנינו שטוב לנו כאן, בחרנו להיות מי שאנחנו. בכל מקרה, אם אתה רוצה לנסר את הדרך שלך החוצה, כי זוהי החלטתך ודרכך, אז השהיה כאן היא תמוהה למדי, נביא זעם ומטיף בשער שכמוך. (: בכח, באמשלך. בשביל מה למדת כל כך הרבה שנים. פחות מילים, אהבה שלי. פחות מילים. אי אפשר לקרוא את כל המילים שלך. כל כך הרבה מילים. את יודעת כמה דברים יש לי לעשות עד מחר בבוקר? באמשלך. תמצית. תמצית. |
|
|
|
המלט
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
Re: . Aion כתב/ה: (:
ממש לא נסתרים. מניעים מאוד ברורים, ילדותיים, ומגוחכים. זה אפילו היה יכול להיות קצת מתוק אם היה מדובר במישהי אחרת (: מה שמגוחך ברמות שקשה לתאר הוא עומק התובנות שאנשים מגיעים אליהם נוכח לייק אחד ויחיד. |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
המלט כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: Bagel כתב/ה: קשה לי לקבל הנאה מכאב השפלה והקטנה כלגיטימיים משום שלדעתי זאת צורה התנהגות מסוכנת, זה כמו שתגידי לי שאת אוהבת לנסוע 200 קמ"ש בכבישים מפותלים בהרים אבל את מקבלת את הצורך הזה ודואגת לחגור חגורת בטיחות ולנסוע ברכב עם בלמים מתפקדים וכריות אוויר. אותי לא מעניין מה את עושה ואיך את עושה את זה (במסגרת זוגית שפויה או כפנטזיה חד פעמית) אלא למה את עושה את זה. כמובן שלא באמת מעניין אותי מה את עושה באופן ספציפי אבל מעניין אותי למה מזוכיסטים וסדיסטים עושים את זה, מה מניע אדם להתגרות מהכאבה או השפלה. זה שאדם מסוגל לשלב את זה בחייו באופן טוב ולמצוא פרטנר שיהלום את צרכיו עדיין לא אומר שהצורך עצמו הרמוני או הגיוני ומוסבר. זהו צורך מסוכן.
אני מבין שאת רוצה לקבל את הצד הזה שבך ולא להתווכח איתו או לערער עליו, זכותך, יכול להיות שזו הדרך השפויה ביותר להתמודד עם כזאת נטיה, עם מטען כזה, אבל בעיני זאת מכבסת מילים. התעלמות ממימד מסוכן ואלים שחי ובועט בתוך נפשו של האדם. לא משנה כמה קבלה עצמית וכמה זוגיות, אצלי המזוכיסט והסדיסט לעולם יהיו אנשים מעורערים בנפשם עם סכסוך פנימי עמוק. פורגוד טוען שכולם משוגעים, שכל המיניות האנושית קשורה לאלימות, שאנחנו בעצם לא כל כך שונים. זה בעיני טשטוש של המציאות, מניפולציה מדעית (עלק) שנועדה לטהר את שמו הטוב ולתת לגיטימציה להתנהגות הביזארית כאילו היא בעצם לא ביזארית. אבל מי שסובל (או נהנה) מהתופעה הזאת ברצינות יודע שהוא שונה, וגם במפגש עם בריות מחוץ לכלוב רואה איך אנשים מעקמים את האף ומרימים גבה, ולא, זה לא בגלל שהאנשים צרי מוחין, הם באמת מזועזעים. אי אפשר לכלוא את הפורענות, מי שמפנטז על אישה שבוגדת בו לא באמת יכול לקיים זוגיות. מי שמתעקש על רוע וניכור אותנטיים לא באמת יוכל להתמודד עם אהבה. אפשר לחיות עם מינונים של אפלולית בחיים אבל זוהי חבית שאין לה תחתית, לחיות לצד הצורך במכות והשפלה זה לחיות עם עקרבים ונחשים במיטה. אלו הם בעיני לא חיים מלאים ושלווים, גם אם מצאתי בת זוג שמוכנה לשתף פעולה. אני מבין אותך ואת כל האנשים שמעדיפים לקבל את עצמם כמו שהם אבל אני לצערי לא יכול להיות חלק מהחבורה הזאת. אני רוצה לנסר את הסורגים של הכלוב ולצאת החוצה. יודע מה מעניין אותי בייגל? מעניין אותי מה הדבר הנורא שבגינו בנאדם הופך להומוסקסואל, והאם אפשר לנסות להבין למה הם עושים את זה ואולי לנטר את זה או להרוג את זה, או לשלוט בזה באופן דקדקני. כי בנינו בייגל, יש המון אנשים שבאמת מזועזעים מזה, וחושבים שזה צורך מסוכן שמראה על טראומות בילדות, בעיקר אונס ע"י גבר, או בלבול של הזהות המינית. מה זה הקשקוש בלבוש הזה, והעקרבים והצפרדעים. אתה באמת חושב שאדם צריך או יכול להלחם עם המבנה הפנימי שלו, בגלל שאתה או מישהו אחר מחליטים שזה "צורך מסוכן"? מישהו צריך לחוש בושה ולבדוק בתוך עצמו מה הדבר הנורא שגרם לו להיות "מעוות", וכל זה כי אתה או מישהו החלטתם שזה מעוות? וואלה. אז היום, בקשר להומוסקסואליזם אף אחד לא יעז להוציא את הקשקשת הזו מהפה, כי מה זה משנה למה הם ככה? הם ככה! וכל עוד הם לא מזיקים בכך לעצמם או לאחרים, אז הכל לחלוטין בסדר, שכל אחד יזדיין איך ועם מי שבא לו, ויחזיק באיזה פנטזיות שבא לו, ויחפור את סיבותיו האישיות בזמנו הפנוי.היום, גם הפסיכולוגיה לא קובעת מסמרות, ואבן הבוחן הראשית למחלה היא קשיים בתפקוד או תחושות קשות והרסניות. אז אני אומרת לך שיש כאן קבוצה של אנשים שבדס"ם הוא חלק מהם, והם שמחים בכלי הזה שגורם להם להתעסק בעצמם באופנים המיוחדים שהכלי הזה מאפשר. הוא מייצר הבנות ועונג, הוא אפילו (לי לפחות) מייצר אינטימיות שלא חוויתי כמוה במערכת היחסים הונילית הארוכה שהיתה לי. היא אפילו לא התקרבה לשם. החשיפה שמתאפשרת בקשר כזה היא מדהימה. מה שמפריע לי שאני אומרת לך שאני לא חווה קשיים או נזק כלשהו מלחוות את כל החלקים הרגשיים והמיניים שלי, שאני שלמה עם זה ואוהבת את זה כך, ומה אתה עונה לי? שאני מבכרת להתעלם מ"המימד המסוכן", ושזו מכבסת מילים, ואולי זו הדרך השפויה להתמודד עם הפגם הזה. (: רק מה, אתה עצמך לא יכול לומר מה הפגם, נכון? אתה מניח אקסיומה לפתחנו, וזה הכל. אבל לא מתווכחים עם אקסיומה. היא לא הוכחה. או שמניחים אותה או שלא. אבל בוא, אני אשמח אם תסביר לי מה לדעתך פגום בי, ומה מסוכן בצורך הזה, ואני אראה לך את ההיפך. אני אראה לך שהעיסוק במקומות האלה מאפשר להחשף עד הליבה ולהלחם בשדים שלנו, להתעסק בהם, ולהפוך אותם לידידותיים יותר. שהנסיון להלחם ולהמית חלקים בתוכנו שמדברים אלינו, הוא לא בהכרח הדבר החכם לעשות. אפשר דווקא להקשיב לצרכים האלה, אפשר להתנהל בזהירות ובמודעות, אפשר להתעסק בהם ולא לחשוב שמדובר באיזו ממלכת אופל, כי אופל זה עניין של הגדרה והדרה. אני יכולה לדבר רק על עצמי, קטונתי מלדבר על אחרים. אני חושבת שהצורך הזה שבתוכי, צריך את ההתייחסות אליו, אני חושבת שהוא מדבר אלי ומספר לי מי אני, איך אני רואה דברים ולמה אני זקוקה. זה מתקשר כל מיני חלקים שלי, עדינים ומורכבים, מכל מיני זמנים. ויודע מה? לא הייתי מוותרת על אף חלק בי, על אף מורכבות, ואתה יכול להאמין לי לחלוטין בעניין הזה. ויודע מה? אם אני חושבת כך, אז אף אחד אחר לא יכול להחליט שאני כן צריכה. אני מתכוונת - הוא יכול, אבל זו תהיה התנהלות פטרונית ומטופשת מאוד. (: עכשיו, אחרי הרבה מילים עלי, מילה עליך - אתה מנסה שוב ושב לדחוס את כולנו לאותה סירה, בלי שנבקש להנצל, ולנסות לגרום לנו להבין שההחלטה שאתה לקחת היא הטובה בהחלטות בעניין הזה. אתה עושה את זה לא למעננו. אתה עושה את זה בגללך ובשבילך, כדיי ליישב איזה דיסוננס פנימי שלך. אלא שמה לעשות בייגל, יש בנינו שטוב לנו כאן, בחרנו להיות מי שאנחנו. בכל מקרה, אם אתה רוצה לנסר את הדרך שלך החוצה, כי זוהי החלטתך ודרכך, אז השהיה כאן היא תמוהה למדי, נביא זעם ומטיף בשער שכמוך. (: בכח, באמשלך. בשביל מה למדת כל כך הרבה שנים. פחות מילים, אהבה שלי. פחות מילים. אי אפשר לקרוא את כל המילים שלך. כל כך הרבה מילים. את יודעת כמה דברים יש לי לעשות עד מחר בבוקר? באמשלך. תמצית. תמצית. (: באמת המלט, במיוחד בשבילך לא חסכתי במילים. |
|
|
|
Aion
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
.
אני מבין שקשה לך לתאר המלט.
זה בסדר. |
|
|
| dror30 |
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
Bagel כתב/ה: קשה לי לקבל הנאה מכאב השפלה והקטנה כלגיטימיים משום שלדעתי זאת צורה התנהגות מסוכנת, זה כמו שתגידי לי שאת אוהבת לנסוע 200 קמ"ש בכבישים מפותלים בהרים אבל את מקבלת את הצורך הזה ודואגת לחגור חגורת בטיחות ולנסוע ברכב עם בלמים מתפקדים וכריות אוויר. אותי לא מעניין מה את עושה ואיך את עושה את זה (במסגרת זוגית שפויה או כפנטזיה חד פעמית) אלא למה את עושה את זה. כמובן שלא באמת מעניין אותי מה את עושה באופן ספציפי אבל מעניין אותי למה מזוכיסטים וסדיסטים עושים את זה, מה מניע אדם להתגרות מהכאבה או השפלה. זה שאדם מסוגל לשלב את זה בחייו באופן טוב ולמצוא פרטנר שיהלום את צרכיו עדיין לא אומר שהצורך עצמו הרמוני או הגיוני ומוסבר. זהו צורך מסוכן.
אני מבין שאת רוצה לקבל את הצד הזה שבך ולא להתווכח איתו או לערער עליו, זכותך, יכול להיות שזו הדרך השפויה ביותר להתמודד עם כזאת נטיה, עם מטען כזה, אבל בעיני זאת מכבסת מילים. התעלמות ממימד מסוכן ואלים שחי ובועט בתוך נפשו של האדם. לא משנה כמה קבלה עצמית וכמה זוגיות, אצלי המזוכיסט והסדיסט לעולם יהיו אנשים מעורערים בנפשם עם סכסוך פנימי עמוק. פורגוד טוען שכולם משוגעים, שכל המיניות האנושית קשורה לאלימות, שאנחנו בעצם לא כל כך שונים. זה בעיני טשטוש של המציאות, מניפולציה מדעית (עלק) שנועדה לטהר את שמו הטוב ולתת לגיטימציה להתנהגות הביזארית כאילו היא בעצם לא ביזארית. אבל מי שסובל (או נהנה) מהתופעה הזאת ברצינות יודע שהוא שונה, וגם במפגש עם בריות מחוץ לכלוב רואה איך אנשים מעקמים את האף ומרימים גבה, ולא, זה לא בגלל שהאנשים צרי מוחין, הם באמת מזועזעים. אי אפשר לכלוא את הפורענות, מי שמפנטז על אישה שבוגדת בו לא באמת יכול לקיים זוגיות. מי שמתעקש על רוע וניכור אותנטיים לא באמת יוכל להתמודד עם אהבה. אפשר לחיות עם מינונים של אפלולית בחיים אבל זוהי חבית שאין לה תחתית, לחיות לצד הצורך במכות והשפלה זה לחיות עם עקרבים ונחשים במיטה. אלו הם בעיני לא חיים מלאים ושלווים, גם אם מצאתי בת זוג שמוכנה לשתף פעולה. אני מבין אותך ואת כל האנשים שמעדיפים לקבל את עצמם כמו שהם אבל אני לצערי לא יכול להיות חלק מהחבורה הזאת. אני רוצה לנסר את הסורגים של הכלוב ולצאת החוצה. אתה מחלק את זה לאנשים עם יצר מזוכיסטי וסדיסטי ולכאלו שלא, זה לא באמת כך. בכולם זה נמצא, הנאה מכאב ריגוש וסכנה יש לכמעט כל הונילים זה פשוט לא תמיד מתבטא במיניות. אבל גם במיניות כמעט אצל כולם יש לזה חלק, טיזינג זה הנאה סדיסטית, במשחקי תפקידים יש שליטה ועוד. תחשוב על כל גבר ונילי, כמה כוחניות יש במיניות שלהם? הרבה רוצים לזיין לפרק לכבוש. כמה אלימות נמצאת בפורנו ונילי? הגברים שרואים במיניות ובמימוש שלה רק אהבה טהורה הם מיעוט סופר קטן. אני לא אומר לך את זה כדי לשכנע שהכל בעצם אותו דבר, אלא שהיצר של להנות מזה קיים אצל כמעט כולם, אז גם אם אצלך זה יותר חזק לנסות לבטל אותו לגמרי נדון לכשלון. ואם ניקח תדוגמא של המכונית אם אני אוהב לנסוע ב200 קמש ואני חושב שזה הרסני לי, אני לא אנסה ללכת למיליון שנות טיפולים כדי לטפל ב"יצר" הזה, זה באמת יכול להיות מהנה מה לעשות? אני אגביל את עצמי בנסיעה, אנסה למצוא הנאות אחרות, ואממש את ההנאה הגדולה שלי ממהירות בדרכים בטוחות יותר בשבילי. לנתח למוות למה ומאיפה זה ממש חסר טעם. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
פור גוד כתב/ה: ,,,,, אל תטיפי לי פה מוסר. את לא אבירת הטקט והנימוס. .......... : זה נכון שאני לא אבירת הטקט והנימוס. נסה להבין שאני לא מטיפה לך מוסר, אלא בסך הכל מבקשת משהו שקשור אליי ורק אליי: שלא תשרבב אותי לתגובותיך, תחת אף אמתלה, ובייחוד שלא תחווה דעה, מרומזת או משתמעת, בקשר ליחסיי עם אנשים. פשוט אל. תודה. ואם הגברת והפרטנר שלה אכן משוכנעים באותם מניעים נסתרים וזה מתיישב להם בראש, בנסיבותהעניין - הערה כי משפט אצל בייגל היה יפה בעיניי - או בנסיבות אחרות, והם רואים בכך עניין מכוון, אז שיבושם גם להם. אין לי מה להגיד על זה. שכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה ומה שהוא מסוגל להעלות בדעתו. |
|
|
ליידי תמרה(שולטת)
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
אנא סלחו לי אם אנסה להתעלם מהירידות ההדדיות, מהפסים האישיים התוקפניים ומדברים שהיה עדיף להם (לדעתי) להכתב באדומות, ולא בפורום - ולנסות לענות לכמה דברים ענייניים שנכתבו פה.
וגם, סלחו לי אם לא אצטט ואביא מובאות. לא הייתי כאן כמה ימים, וקשה לעקוב. 1) הבהרות כלליות: כתבתי את הפוסט בעיקר על תקופת ההכרות הראשונית. כתבתי שם בפירוש, שאחרי שמכירים, נשלט בהחלט יכול להעלות פנטזיות ורעיונות בתוך הקשר. ונאמר פה על ידי כמה כותבים, שגם הרצונות של הנשלטים חשובים, שיש גם להם מקום. ובכן, אני רוצה להסביר שוב: ברור שלרצונות שלכם יש משמעות ומקום. פשוט, מבחינתי, בשלב ההכרות, אל תטריחו אותי בתאור שלהם, בתאור של רשימת המכולת שלכם. הנשים פה מפרטות בפרופיל שלהם בדרך כלל מה מדליק אותן, מה הן מחפשות. ההתאמה היא כזו: מתאים לכם? נהדר. עכשיו הגיע הזמן להכיר, כבני אדם. לא מתאים לכם? נהדר, תמשיכו הלאה. אל תנסו לכפות את הפנטזיה שלכם על מי שמולכם. אל תנסו להפוך אישה לפנטזיה. השליטה הנשית שלה תראה כמו שהיא רוצה שתראה השליטה שלה, לכן זוהי שליטה נשית. 2) לדעתי, אפשרי ואף חשוב ורצוי שהשולטת תראה (בתוך קשר) ותציג את עצמה כאדם שלם, על חולשותיה. זה קשר בין שני אנשים בוגרים (או יותר), ואם נשארים רק בפוזה, השולטת עשויה למצוא את עצמה ממולכדת בתפקיד טיפולי - היא יודעת את כל צרותיו, נקודות השבירה שלו, אבל היא החזקה-לנצח. זה לא כיף, ולא מחזיק לאורך זמן. בכוח המוח, אולי לזה התכוונת? כי אני בהחלט לא מדברת על מערכת יחסים שוויונית, אבל כן על מערכת יחסים שבה שני בני אדם יכולים, עם הזמן, להביע את עצמם באופן שלם ומלא, להכיל ולהיות מוכלים בקשר - ורצוי גם נאהבים. ולמה רק רצוי? כי הכרתי מערכות יחסים נהדרות של שליטה שהייתה בהם חיבה, כבוד הדדי, משיכה, עניין משותף - אבל לא אהבה. ובמאמר מוסגר, הכרתי גם מערכות יחסים לא בדס"מיות כאלו, שהחזיקו עשרות שנים ללא מה שאנחנו מגדירים כ"אהבה רומנטית", אבל בהחלט ללא אומללות. כדוגמת נישואין בשידוך של הדורות הקודמים, שצמחו דווקא לשותפות חזקה וטובה. 3) יכול להיות, כפי שהתפוד החרוך כותב בבלוג שלו, ובכוח המוח רומזת בשלה, שאני בכלל מכוונת להבדל בסיסי בין גברים לנשים. נשים מוחפצות כל הזמן, ול(חלק מה)נשים השולטות פשוט נמאס מההחפצה. נמאס להיות פטיש. אז אפרופו זה - ג'ון סטיוארט אומר את זה טוב יותר כאן: https://www.youtube.com/watch?v=ZqGfqNNxtkY (בערך מדקה וארבעים) אבל אני עדיין חושבת שיש פה גם משהו מעבר לגישה גברית כללית. אני נתקלת בכלוב בגישה הרבה יותר קיצונית ופחות מכבדת משאני פוגשת "שם בחוץ". 4) ולגבי כל הדיון עם בייגל, זה הזכיר לי דיון ישן נושן עם אנדרפוט, שבו הבנתי שלא כל הסוטים נוצרו שווים, ולא באמת כל הסטיות הן סבבה כל עוד הן בהסכמה. כי אותו אנדרפוט לא באמת יכול לאהוב את מי שאוהבת אותו בחזרה. הוא צריך את ההשפלה שלו אמיתית, קרה ומוחלטת. לא ייתכן שיהיה בה גם חום, אסור שתהיה בה אהבה. השנאה היא חלק אינהרנטי מזה, והיא חייבת להיות נוכחת בכל רגע נתון לפחות אצל אחד מהצדדים, אחרת הזין לא עומד. ועם זה באמת קשה לחיות. לו מצבי היה כזה, כנראה שהייתי מחפשת טיפול. כנראה שלא הייתי חושבת שזה סבבה כל עוד זה בהסכמה. זה נראה לי חיים עם כאב בלתי נסבל, כל הזמן. 5) ונאמר פה גם משהו על זה שהשולטות נשואות ו"מחפשות משהו מהצד". וזה לא שרשור על פוליאמוריה, שאותו אולי אפתח מתישהו ב"כללי", אבל על קצה המזלג: מערכות היחסים הנוספות שלי הן לא "משהו מהצד". הן חלק משמעותי מהחיים שלי. נשלטים ששלטתי בהם לאורך תקופה הכירו את המשפחה שלי, הכרתי את שלהם. היה להם מפתח לביתי, היה לי מפתח לביתם. אין מצב שנשלט שלי יצטרך אותי, באמת, ואני לא אבוא כי היום לא "היום הקבוע" או משהו כזה. אני לא צריכה להסתיר שום דבר, ואם באמת צריך - אישי ורעי יבין שכרגע בן זוג אחר שלי צריך אותי - וזה לא משנה אם בן הזוג הנ"ל הוא נשלט או לא. זה לא משהו מהצד, זה לא שעשוע, זה לא פחות אהבה מאנשים שמספרים לעצמם שהם אוהבים רק אדם אחד, רק כי זה האדם האחד שאיתו הם שוכבים. שבת שלום. |
|
|
|
פור גוד
|
לפני 9 שנים •
5 ביוני 2015
Mary Jane כתב/ה: פור גוד כתב/ה: ,,,,, אל תטיפי לי פה מוסר. את לא אבירת הטקט והנימוס. .......... : זה נכון שאני לא אבירת הטקט והנימוס. נסה להבין שאני לא מטיפה לך מוסר, אלא בסך הכל מבקשת משהו שקשור אליי ורק אליי: שלא תשרבב אותי לתגובותיך, תחת אף אמתלה, ובייחוד שלא תחווה דעה, מרומזת או משתמעת, בקשר ליחסיי עם אנשים. פשוט אל. תודה. ואם הגברת והפרטנר שלה אכן משוכנעים באותם מניעים נסתרים וזה מתיישב להם בראש, בנסיבותהעניין - הערה כי משפט אצל בייגל היה יפה בעיניי - או בנסיבות אחרות, והם רואים בכך עניין מכוון, אז שיבושם גם להם. אין לי מה להגיד על זה. שכל אחד יחשוב מה שהוא רוצה ומה שהוא מסוגל להעלות בדעתו. הבנתי אותך. עניתי לך יפה ובכבוד. ואפילו התנצלתי. אבל את ממשיכה לכתוב בהתנשאות די אופיינית, אני רואה. אשכרה בהתנשאות. ושאת רגישה, אלוהים ישמור.... אבל דבר ראשון, תוציאי לך מהראש שלך שאני חייב לך משהו. פשוט תווציאי לך את זה מהראש, ומייד. כשאת מגיבה בפורום ( לא בלייק ), אני רשאי להתייחס לזה איך וכמה שבא לי. אבל דבר שני, מכיוון שביקשת כל כך יפה, אם זה מה שאת באמת רוצה, את לא קיימת בשבילי יותר בפורום. אין שום בעייה בכלל. התעלמות מוחלטת. |
|
|