| ערן2(נשלט) |
לפני 20 שנים •
22 במאי 2003
אשליות - סיפור רטוב.זה קרה בלילה. חזרתי מריצת לילה, מיוזע. המים החמים זרמו לאורך הגוף, ושטפו את זיעת המאמץ ואת כל עצבות היום, והעומס והגעגועים לאותה האחת והיחידה. עצמתי את העיניים והיא הופיע מולי, יפה זוהרת, בלבוש הקייצי והחושפני בדרך ישיבתה על הספה בבואי אליה לקפה. עם רגליה המטרפות והשחומות, עם אצבעות כף רגלה החטובה, עם האיפור המדליק והמשגע, כזה המעורר בי את כל מה שיש בתוכי והכל אך ורק למענה. זרם המים זרם החמים, זרם מעלי , והוא החל להתמלא, להזדקף, בשיא הונו, עומד לו זקוף ומגורה כמו תורן על ספינתו, והכל רק למראה המלכה המשגעת הזו שלי, האחת והיחידה שאין דומה לה. סערת חושים החלה יורדת עלי, סוחפת אותי מעין התשוקה הבלתי מוגדר. היא סימנה אלי לרדת , להתרפס לרגליה , ואני כמו כלבה הנאמן, שפוף ומבויש , מנסה לרצות , לכבד ולמלא את רצונה הכי טוב שרק אפשר. " לכאן" ! פקדה עלי וסימנה עם ידית השוט אל המרכז שבין שתי רגליה המפוסקות. ואני זוחל על ארבע, אל רגליה הנעולות לפתע בסנדל השחור, מלקק בלהט אדיר כל ציפורן בנפרד, חושק ובולע כל פרור שרק אפשר מעורה מעקב רגלה. חש את הריח הנהדר השופע מעור הרגל הקסומה שלה. בולע ובולע שוב. והמים זורמים, וידי חובקות אותו, את המלא המלא והזקור, מנסה לפרוץ בכל הונו . " אתה עכשיו תהיה הסוסון שלי" "ברור לך? עבד שלי! משרת בזוי שלי!" ואני מכין עצמי לרצות את מלכת העולם שלי, מפסק קצת את ידי לייצב את גופי למענה, לאפשר לה רכיבה בטוחה ואיתנה על גופי, הלו אני לא אחר מאשר הסוס האנושי שלה. !!! אני חובק אותו חזק בידי, והוא אדום ומלא, וחזק, וזקוף ורוצה.... והמים הנעימים ממשיכים לזרום. ועיני עצומות, ואני רואה אותה, ומרגיש אותה, מתיישבת עלי, ובצורה קשוחה פוקדת עלי: " דיו! " דיוווווווו סוס שלי. קדימה עבד! " ואני מרגיש את כל כובד משקלה על גבי, מריח את ריח רגליה. נהנה מחמוקיה, ירכיה החובקים את מותני, ומסיע אותה, מרכיב אותה כי זה ייעודי כרגע, להיות הסוס האנושי שלה. להסיע אותה לאן שרק תחפוץ. היא מלכתי ! ואני העבד שלה! זכיתי להיות העבד שלה, אני הסוס שלה. היא מאיצה בתנועה אגן על גבי ובמשיכת הקולר בחוזקה עד כדי חנק כמעט. ואיך אני מוכן למות ולהחנק למענה. ?!!! אין בעולם עונג גדול יותר מאשר להיחנק מלכה אדירה שכזו. ידי מממשיכה לחבוק ולהחליק לאת אברי ן הממלא בנפחו התפוח את כל כף ידי. ואני כולי מיוזע למרות המים הזוקרמין ושוטפים את גופי. "קדימה ! אמרתי ! " שוב נשמע קולה ,ואני מכוון אל חדר השרותים. מגיע אל לפני האסלה. שם אני שומע את הפקודה לעצור. היא יורדת ממני ופוקדת עלי להפשיט את תחתוניה הדקיקים הסרוגים, המחמיאים לגופה לעכוזה השמימי. היא התיישבה על האסלה רגליה מפוסקות, ואני מתרפס וכובש כל כף רגל, כל פיסת עור, כל ציפורן אדומה , המחוטבת ביד אומן. מחזה מדהים, היא ישובה על האסלה ברגלים מפוסקות, ואני עבדה הנאמן כורע למענה שפוף ונרצה, ומענג בכל מאודי כל פיסת רגל , ציפורן, עור מגופה, מבשרה. "תאמר לי?" אתה חושב שאתה ראוי בכלל לכבוד הזה?" "תענה לי, .... עבד?! " ואני מרים ראשי בתחינה, ומבקש מחילה, ומתחנן לזכות בכבוד הזה, להנות מהטעם המשלהב, להרגיש עצמי כל כך מכובד, כזה, שזוכה ליקר מכל, לטעום להנות מהמיוחד והמכובד היוצא מגופה של מלכתי. "בבקשהההההההההה " "מלכתי . אני מתחנןןןןןןן לפנייך, אני מבטיח לך שלא אאכזב אותך אף פעם, בבקשה מלכה שלי. אנא ממך. כבדי אותי בכבוד הזה. " אני מרפה מעט מעצמת האחיזה בו עת שעומד להיקרע ממקומו. והמים ממשיכים לזרום מעלי. " בא הנה " נשמע קולה תוך חיוך כובש ומשפיל שעולה על לחייה. "קדימה !?" היא פוסקת את ירכיה לרווחה, ואני מצמיד בתאווה את פי לתוכה, אל מקדשה האלוהי, המקדש הנהדר והמיוחד שלה. מצמיד חזק, ומלקק וחודר ומרטיט עם לשוני לאורכו ולעומקו ככל שאפשר. מכת יד חובטת בעורפי בחוזקה , לומר לי בהשפלה, ספק אם אתה שווה את זה בכלל. ואז בתנועה חדה, ללא התראה מיותרת , היא נעמדת. על רגליה. דוחפת אותי במקצת. מסתובבת עם פניה אל הקיר, חובקת את האסלה בין שני רגליה. מתכופפת בקצת וממתינה לי שאכנס עם פני אל מתחת לרגליה , אל מתחת למקדשה. למעין הנובע הנפלא שאמור בעוד שניות להרוות אותי באושר הנשגב הזה , למענו הייתי נותן גם את נפשי לו זה היה מחירו. המים ממשיכים לזרום, עיני עצומות, חושך מולי למרות התאורה החזקה שבמקלחת ולפני, רק הגיא המקודש והמיוחל. מצפה לרגע , לטיפות הראשונות שיזרמו אל תוך גרוני. כולי ער שלא להחמיץ ולו טיפה אחת ממעין האושר הזהוב שלה. וזה מגיע? וזה מתחיל לזרום. ואני מקרב את פי קרוב ככל שאפשר אל המוצא, אל מקור הזרם החם והנפלא, שמרטיב אותי , את פני , את גופי וכתפי. הזרם הולך ומתגבר, ואני ממלא את פי באושר הזה, להספיק ולבלוע ככל שיותר ורק לא להחמיץ ולו משהו מהאושר, הזהוב הזה. הנהדר, והטעים, והמכובד, בכבוד, ביוקרה. זה ממנה- זה של המלכה. אברי שואף להתפוצץ. כל מטענו הולך להתפרץ באופן הבלתי מבוקר. לא יכול לעצור את זה, ואני מרפה ונותן למים לזרום. אולם לא פותח את עיני , רוצה להישאר מתחת לעכוזה, לספוג את השאריות האחרונות הנוטפות מהכוס האדיר והמשגע שלה. " נגב אותי ! עבד! " קראה לעברי. ואני בלהט בלתי מרוסן, חופן את שפתי הכוס הרטוב והמשגע בין שני שפתי. ויונק ומנגב עם לשוני ובולע ומנסה לינוק כמה שיותר , כל טיפה יקרה מפז. ואז היא דוחפת אותי מתחתיה , מסתובבת חוזרת ומתיישבת על האסלה. " ארצה כלב! " היא פוקדת עלי. ורק משמע קולה הסמכותי, כל המטען מגיע אל קצהו של הזין , עומד להשפריץ ולהצטרף אל זרם המים הזורם לביוב. אני מרפה שוב. ונותן לדם לזרום ולמטען לשוב אל מקורו. אני חוזר אל בין רגליה ושומע את הצלילים הכבדים ואת הנופל אל תוך האסלה. חושב לעצמי על הבזבוז היקר של אושר מיוחל שיעלם ולא יהיה יותר. על ההפסד של מתנה שלא תסולא בפז, ביקר מכל. זה יוצא מהמקום המכובד והמיוחד. זה של מלכתי. זה שלה. זה הדבר הכי מכובד שרק קיים. ואם זה נראה בזוי לאחרים זה מקודש עבורי, כי היא מלכתי האצילה והמיוחדת. וכל מה ששלה, קדוש, ומכובד, וטעים, ויקר, ויפה, ומיוחד. כי זה שלה, מיוצר על ידה. וכל מה ששלה שווה את כל העולם. לפתע, היא התרוממה מעל האסלה. מבלי להתריע, מבי לומר מילה. דוחה את פני ומסובבת וצועדת צעד קדימה. מטה במקצת את עכוזה לאחור, ופוקדת עלי כמעט בלחש. בצורה הכי קשוחה: "נגב אותי עבד!" " אני לא מתכוננת לבזבז אף חתיכת ניר טואלט כשאתה כאן " "שמעת? " " עבד שלי! " "נ ג ב !!!!!" ואני גוחן מתחתיה מתחת לעכוזה, ישוב על ברכי, מתקרב אל פי הטבעת, מפריד ופוסע עם ידי את שתי גבעות הוונוס המקודשות שלה, שולף את לשוני כמה שיותר, וניגש למלאכת הניגוב והשטיפה. מעביר את לשוני לאורך פי הטובעת המקודש. חובק את השאריות ומכניס אל תוך פי, בולע , שוטף את לשוני בתוך פי , ושולף שוב את הלשון נקייה וחוזר לקלוט את כל שאריות הרבב שנשארו מסביב ועל החריץ השמימי שבין עכוזיה המקודשים. טעם גן עדן שלא יתואר חודר לפי, לגרוני, ואני משתדל להאריך ובלבד שזה לא ייגמר לעולם. מנסה להאריך עוד ועוד, מנגב לכל האורך, מבריק את ישבנה , את פי הטבעת, את גבעות האושר והיופי. בולע, שולף ומנגב. וחוזר ומנגב ושולף..... עד שהמטען האדיר פורץ ממני בלי אפשרות של שליטה, ונשטף עם זרם המים אל הביוב של העיר. הרגשת רייקנות, מלווה בעייפות חובקת את גופי. אני סוחט את הטיפות והזרמים האחרונים הנובעים מקצהו . שוטף ידי, מרים אותם על הקיר ונותן למים החמים להמשיך ולשטוף את גופי את נשמתי, את הלב , תוך ייחול שזה יבוא פעם וייתגשם. סוגד לך מלכה שלי. לעולמים.! ע. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 במאי 2003
מעולה
וואו
מדהים קראתי בשקיקה בלי לעצור אפילו לרגע |
|
|
פולו
|
לפני 20 שנים •
22 במאי 2003
גם אני כמו תום, קראתי הכל ברצף ונהניתי מכל מילה. כמה חבל שזה לא קרה...
ערן, אוהב את הכתיבה שלך (ולא מהיום) 
ד"ש ל....S המיוחדת 
|
|
|
שוקולית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
22 במאי 2003
נו,איפה היית כל הזמן?
הכתיבה שלך,משובחת ומהנה. בקשר לתוכן,הוא מרתק הרבה יותר......ממממממממ מי יודע אולי פעם,חלומך יתגשם.
המשך לכתוב! |
|
|
infinite(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
22 במאי 2003
ערן...
כמה כנה ואמיתית הפנטזייה... בכל מילה חשים באהבה והתמסרות, לכל מילה משמעות , לכל מילה - תשוקה, כניעה... קראתי ונסחפתי..ואהבתי מאד
|
|
|
| ערן2(נשלט) |
לפני 20 שנים •
22 במאי 2003
לכל המגיבים.
תום, פולו, אינפי ולך שוקו מלכתי. המון תודה. ע. |
|
|
צעצוע{א}(נשלט)
|
לפני 20 שנים •
23 במאי 2003
ערן
נהניתי מאוד מקריאת סיפורך.תיאור מדהים.....ונשמע כלכך אמיתי.... אני רוצה לאחל לך <אם זה עוד לא קרה...> שזה יתגשם לך במציאות... אההבתי מאוד. בהחלט אשמח אם תכתוב יותר...... |
|
|
| מל(נשלט) |
לפני 20 שנים •
23 במאי 2003
סיפור נהדר ! ...ומלא תשוקה ומחרמן .
|
|
|
אניגמטית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
24 במאי 2003
ערן, סיפור מקסים. תמשיך לכתוב לנו ולרגש.
|
|
|
| השפל בגברים(נשלט){נשלט} |
לפני 8 שנים •
10 ביוני 2015
מדהים
יוצא מן הכלל מימי לא קראתי כזאת רמה ואיכות של תיאור ממש ראיתי את הסיפור חי אל מול עיני
נודה לך מאד אם תמשיך את הסיפור אל הקטע שזה כן קורה!!!!!! |
|
|