שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בליינד דייט בעזריאלי - סיפור בהמשכים

שמעון רביזדה​(אחר)
לפני 10 שנים • 14 ביולי 2014

בליינד דייט בעזריאלי - סיפור בהמשכים

שמעון רביזדה​(אחר) • 14 ביולי 2014
זה היה עוד אחד מאותם ערבים מפוקפקים בעזריאלי, שהוקדשו לעוד דייט אחד מני רבים.
אחרי שהיא הבטיחה לעצמה לא לצאת עם עוד רואי חשבון/ חנונים למיניהם, שהרי היא בכלל פרי ספיריט שכזו - היא מוצאת את עצמה עולה במדרגות החשמליות אל עבר הקומה השנייה, שם ליד המסעדה המרוקאית ממתין לה ה'חנון' שיעל, החברה שהכי מבינה אותה, סידרה לה.
"לעזאזל. איך? איך? הצלחתי להסכים לזה?" היא מהרהרת.
"כאילו מה? עוד שיחה יבשה על איזה מאזן שהוא עשה ברבעון הזה?"
ממשיך המוח שלה להקשות.
"וחוץ מזה, אי אפשר לנהל קשר רומנטי עם רואי חשבון " פסקה בקביעות.
היא כבר נמצאת בקומה השנייה, ופונה על עבר הפנייה השמאלית. לפי ה"תידרוך" יאיר ישב ליד המסעדה, צמוד לחלון שליד הקיר. הוא ילבש חולצה כחולה, ומכנס בגוון בהיר..
מאיה, דרך אגב, תמיד מבקשת פרטי זיהוי קטנים כאלו כדי למנוע מעצמה את ההססנות וההמתנה המעצבנת של מי הוא? אלא, מיד לזהות ולגשת.
היא פונה, מיישירה מבט אל עבר המיקום, ומחפשת את הבחור.
והוא היה שם. והוא היה ממש חתיך. והוא היה ממש מושך מבחינתה. והוא ממש, אבל ממש לא היה נראה חנון.
התרגשות שמזמן לא חוותה זרמה בכל גופה, והיא הרגישה שסוף סוף יש משהו טוב. פתאום אותה התרגשות שנעלמה עם השנים החלה לצוץ בתוך ליבה. "וואו, יש הפתעות בחיים. אין מצב שהוא בורח לי בין הידיים"
היא מיד חומקת לשירותים שליד, בלי שהבחור ישים לב, וסוגרת בזריזות את הדלת: מביטה בעצמה מול המראה ועוברת במבט סוקר וחד על כל סנטימטר בגופה.
"אוקיי. אני נראית פצצה. אין מצב שהוא לא ימשך אלי'"
עוד סידור קטן לשיער שמקדימה, ומאיה כבר שוב פעם במסדרון.
היא ניגשת אל הבחור עם החולצה הכחולה והמכנס הבהיר שנראה לה כל כך מתאים, וזיעה קלה עוברת בגבה.
"היי, יאיר" היא פונה בחיוך כובש. "מה המצב?"
הוא מרים את ראשו מהעיתון ומניח את העט מידו. התשבץ כנראה ייפתר רק בהמשך.
"שלום לך" הוא משיב בנימוס, עם מעט סומק בלחייו.
היא לא מבזבזת זמן, היא תוקפת ומיד מזדרזת לשבת מולו. עם אותו חיוך שמשדר הכי הרבה כיף ונינוחות, היא ממשיכה: "אז איך עבר עליך היום? אני ממש מקווה שלא היית צריך לחכות פה המון זמן וכל זה"
הוא מביט בה, בהשתאות. ופתאום יד רכה מונחת על כתפיה מאחור.
"היי...הכל בסדר?"
נשמע קולה של אשתו.
"אאממ" מתנצל ולא ברור מסתנן מפיה של מאיה...
"רגע, חחח" צחוק הססני "אני חושבת שטעיתי בזיהוי. אתה לא יאיר, נכון"?
הוא ישב שם נבוך, מביט באישתו ובה, ונראה שהוא לאט לאט מבין מה קרה.
תוך שניות שנראו כמו נצח כל אחד הבין את הסיטואציה. ואחרי דברי התנצלות ובדיחות קמה מאיה מהכסא והחלה במנוסה מדודה וקצובה אל עבר המשך העיקול.
"אני רוצה למות. למות. איזה פאדיחות"
כולה בהיסטריה עם עצמה. ובחוסר נעימות שמשתק את מוחה.
ופתאום.
היא מיישרת מבט. ומולה.
חנון, עם חולצה כחולה ומכנס בהיר התלויים על גופו כאילו בעל כרחם. מביט בה, עם היסוס מה, הולך ומתקרב אליה.
היא מגניבה מבט לעברו. זה אכן יאיר. חנון על. האדם האחרון שיש לה עכשיו מוטיבציה להעביר איתו את השעה הקרובה. אין לה כח.
"דיי. לא. אני לא מסוגלת" המחשבות טסות לה בראש. היא כבר מתה להסתלק. שהאדמה פשוט תבלע אותה עכשיו.
"היי... סליחה" הוא פונה אליה, עדין ומהוסס. "מאיה"?
"לא...." היא משיבה במעין פליאה. "אני לא מאיה, אני עדן. צריך משו? עזרה אולי?" מסננות שפתיה, כאשר מבטה מנסה לשדר פליאה המעורבת בחוסר הבנה.
"אא. אוקיי. מצטער, סליחה על ההפרעה" ענה הלז, ופנה להמשך דרכו בחיפוש אחרי 'מאיה'.
אולם. מאיה כבר עשתה את דרכה אל עבר המעליות, מאוכזבת ומבואסת ורק רוצה להתכרבל בבית מול עוד פרק של סיינפלד.
דלת המעלית כבר כמעט נסגרה כשפתאום נשלחה יד פנימה..
מאיה הביטה בהפתעה ולנגד עיניה נגלה הבחור שמצא חן בעיניה קודם.
"היי..אני ואשתי רוצים להציע לך משהו..תצטרפי אלינו במסעדה?"
"אממ..אוקיי" נענתה מאיה להזמנה המפתיעה תוך כדי שהיא מנסה לחשוב מה הם כבר יכולים להציע לה ועוד בהתלהבות שכזו..

המשך יבוא icon_smile.gif
tald23
לפני 10 שנים • 24 ביולי 2014

מתי הממשך?

tald23 • 24 ביולי 2014
מתי ההמשך?
שמעון רביזדה​(אחר)
לפני 9 שנים • 18 ביוני 2015

חלק ב'

שמעון רביזדה​(אחר) • 18 ביוני 2015
מאיה עושה את דרכה חזרה למסעדה ביחד עם אותו בחור יפה תואר ורואה את אשתו ממתינה להם בפנים מחויכות.
היא מתיישבת מולם בהססנות מהולה בסקרנות רבה.
"נעים מאוד, קוראים לי שירה, וזה ירון בעלי. מה שמך?"
"מאיה" ענתה בהססנות קלה.
"אז מאיה, בעצם היה אמור להיות לך בליינד דייט פה במסעדה?" שאלה שירה.
"כן אל תשאלי..בעלך לבוש בצורה שתואמת בדיוק לתיאור שחברה שלי נתנה לי..רק שעל בעלך הבגדים הרבה יותר מחמיאים" אמרה וסימנה בראשה לכיוון סוף המסעדה ליד השירותים, איפה שהדייט שלה בחר להתמקם.
"כן אני מבינה..למה שלא תשלחי אותו הביתה במקום שסתם ימתין לך"?
"אני מתביישת..לא תכננתי לחזור למסעדה" ענתה מאיה בהססנות.
"שטויות..זה יחסוך לו זמן יקר..הוא בטח איזה מהנדס QA או משהו"
"רואה חשבון..לא פיספסת בהרבה" ענתה מאיה בלחש.
שירה ציחקקה וישר קמה אל עבר הבחור ודיברה איתו קצרות כשלאחר מכן נראה שהוא קם והולך במבוכה ובצעדים נחפזים אל עבר היציאה.
"All done" אמרה שירה בסיפוק.
מאיה מאוד התרשמה מהאסרטיביות של שירה ושמה לב שבעלה ירון כל הזמן שותק, משפיל מבט ולא אומר מילה.
"אז מאיה, את בטח שואלת את עצמך מדוע קראנו לך" אמרה שירה.
"כן..אפש.." התחילה מאיה לומר ושירה הרימה את כף יד ימין בתנועה מהירה וחדה שאותתה לה לשתוק".
"אל תקטעי אותי יותר כשאני מדברת" אמרה שירה בלחש בטון שנשמע למאיה סמכותי ומאיים.
מאיה קצת המומה ממה שקרה עכשיו..מנסה לאמוד את הסיטואציה ולהבין באיזה מצב היא נמצאת כששירה ממשיכה: "אני ובעלי היקר רוצים כבר תקופה ארוכה לצרף עוד בחורה שתמצא חן בעיני שנינו לשלישיה..אבל זו לא שלישייה רגילה".
שירה עצרה לרגע לבחון את הבעות פניה של מאיה, והמשיכה: "היחסים בינינו הם יחסי שליטה, BDSM אם שמעת על זה, כשאני השולטת והוא הנשלט. בהתחלה הגבלנו את זה לחדר המיטות ועם הזמן זה הולך ותופס חלק משמעותי גם בחיי היומיום שלנו.
קודם כל ויזואלית את מוצאת חן בעינינו, והצורה הביישנית וההססנית שבה את מנהלת את עצמך יכולה מאוד להתאים לנו..את גם פחות נראית לי בחורה מרובעת של מסגרות אלא מישהי עם ראש יחסית פתוח. אני מעוניינת שתהיי נשלטת שלי ותשרתי אותי יחד עם בעלי..קודם נבדוק את הכימיה בינינו בחדר המיטות ואם נרצה אולי נרחיב את זה גם מעבר".
"את רשאית לדבר עכשיו מאיה..מה את אומרת על ההצעה שלנו"?
מאיה שותקת לרגע..ואז אומרת "קודם כל אני קצת בהלם מההצעה..זה מאוד מחמיא לי אבל מעולם לא לקחתי חלק בדברים כאלה".
"אבל עם אישה כבר היית בעבר, נכון"? ספק קבעה ספק שאלה שירה.
"כן, אבל זה היה מזמן כשהייתי בטיול בהו.." התחילה מאיה לומר ונקטעה על ידי שירה.
"זה בסדר מאיה אנחנו לא נתקוף אותך או נכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה..בשביל זה המציאו מילות ביטחון שעליהם כבר נסביר לך בהמשך..היית אמורה להיות בדייט הערב לא? אני מציעה לך שתצטרפי אלינו עכשיו לשעתיים, נכניס אותך לעניינים שתראי על מה מדובר ואם לא ימצא חן בעינייך תוכלי ללכת בכל שלב שתרצי.
No strings attached".
מאיה שותקת כששפת הגוף שלה מסמנת את ההססנות וחוסר ההחלטיות הכל כך אופיינית לה.
"קדימה מאיה את נראית בחורה ספונטנית..מה יש לך להפסיד? במקרה הכי גרוע חווית עוד חוויה בחיים במקום לשבת בבית מול הטלוויזיה עם גלידה של בן אנד ג'ריס ולרחם על עצמך" אמרה שירה בעוקצנות גלויה.
בלי להמתין לתגובה של מאיה שירה פשוט קמה מהשולחן ואמרה לה: "תסעי אחרינו".
"הגעתי לכאן באוטובוס.." אמרה שירה שעדיין לא ממש סגורה על עצמה..
"מעולה, אז תצטרפי אלינו" אמרה שירה והתחילה ללכת לכיוון היציאה מהמסעדה.
מאיה לא מאמינה למה שקורה לה אבל האסרטיביות שפשוט נוטפת בכמויות משירה גורמת לסקרנות שלה להכריע את הכף ופשוט ללכת אחריה תוך כדי שהיא חושבת לעצמה "באמת במקרה הכי גרוע יש מחר בצהריים שידורים חוזרים של סיינפלד.."
הם יורדים לחניון ומגיעים לג'יפ שחור גדול של ריינג' רובר ונכנסים פנימה..מאיה מתפעלת בינה לבין עצמה על הרכב היקר שיש לזוג הצעיר יחסית ושירה כאילו קראה את מחשבתה ואמרה "זה מתנת נישואין מההורים שלי".
"לאן אנחנו נוסעים"? שאלה מאיה בחשש.
"את כבר תראי..זה לא רחוק" ענתה שירה בקצרה.

המשך (אולי) יבוא

icon_wink.gif
    התגובה האהובה בשרשור
כלבלב נסתר​(נשלט)
לפני 9 שנים • 19 ביוני 2015

שיחקת אותה

כלבלב נסתר​(נשלט) • 19 ביוני 2015
יש לך את זה... מחרמן , מפתיע... תעוף על עצמך ותבטא את מה שיש בפנים.

כישרון יש - עכשיו תממש אותו
GalGal22​(אחר)
לפני 9 שנים • 30 ביוני 2015
GalGal22​(אחר) • 30 ביוני 2015
גם אני נהניתי מאוד מהקריאה ומצפה להמשך icon_smile.gif