בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

השואה שלנו והבדסמ שלנו

neter​(נשלטת)
לפני 9 שנים • 24 באוק׳ 2015

השואה שלנו והבדסמ שלנו

neter​(נשלטת) • 24 באוק׳ 2015
 
  


כן... אני יודעת שכבר דיסקסנו את השאלה הזאת, בכל זאת, רציתי לבדוק מה נשתנה ולחדד משהו  לעצמי. 
 
השבוע יצא שכאילו  יש אנשים שזכרון השואה קל בעיניהם ואחרים שהוא משא כבד בנפשם (לא צינית!)

בפייסבוק רצו מימים של חתולים מחופשים לחמופתי ולהיטלר...  ובאחד מהם הופיעה תמונה חצויה של ניצׁול שואה מול ניצוּל שואה (ביבי)


וחשבתי..
שצריכה האמת להיאמר  שהקאלט  הבידיאסאמי שואב הרבה  סמלים ו מחוות מהתרבות הנאצית. 

 
טירת העבדים - OWK   מלאה  בנשים נשים בכובעי קסקט עם נשר,  במדים "כמו" אס אס  ,

במגפיים  של כמו פלוגות הסער ופטישים המזכירים את צלבי קרס. 

וזה עוד בחו"ל,  אבל בישראל הרי היו ועדיין ישנן מסיבות ברוח סטאלאג שנערכו פה ושם מעת לעת.

סטאלאג היא מילה מכובסת להגיד
מחנה שבויים גרמני וסוהרות נאציות אבל בלי להשתמש ממש במילים,   והכוונה היא  לפנטזיה אירוטית סביב מחנה ריכוז. 

לגיטימי? 
 
יש האומריםכי  כל פנטזיה היא  בסדר כל עוד פנטזיה, אבל אנחנו באמת קיימנו את
המסיבות הללו, ויותר מפעם אחת , הוזמנתי לאחת כזאת לא מזמן  בבית  פרטי.  
 
אז מה? אנחנו מלכלכים את השואה בזרע?   
 
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 9 שנים • 24 באוק׳ 2015

בעיני נושא חשוב ורגיש

בלוסום​(לא בעסק) • 24 באוק׳ 2015
מאין כמוהו
אצלי הרגישות לזילות בשואה גבוהה מאד. 
בתור נכדה לניצולי שואה (3/4 מהם כבר נפטרו), אני מקפידה לא להשתמש בתוצרת גרמניה ככל שאני יכולה, אפילו אם זה גורם לאי נוחות. 
צורם לי לשמוע שאנשים מהעם שלי מתנהגים כך. מבחינתי לעולם לא תהיה סליחה למעשיהם של הגרמנים ימח שמם.
אביגיל הכרמלית
לפני 9 שנים • 28 באוק׳ 2015

גבול הטעם הטוב

אביגיל הכרמלית • 28 באוק׳ 2015
חרף זאת שאני בעד פנטזיה ללא גבולות, לא היתי עונדת על עצמי מדים שמזכירים מסדרים פשיסטיים

קודם כל כי אני שפחה ולא מלכה

ואחרי כן... כי משהו בזה נראה לי לא תקין.

אולי גם לתיאטרון יש גבולות
    התגובה האהובה בשרשור
A v​(שולט)
לפני 9 שנים • 28 באוק׳ 2015
A v​(שולט) • 28 באוק׳ 2015
האמת.. אנחנו מדינה בזיון.

אנשים משתמשים במילה נאצי ושואה כמו לחם וחלב.

זו זילות וזנות מאין כמוה.

אם זה היה תלוי בי ,היו עונשי מאסר כבדים לכל מי שמשתמש במילים האלה 

שלא ישירות לשואה עצמה.

וכן יקומו כמה יפי נפש ויצעקו דמוקרטיה..  וחופש הדיבור...

ועדיין חושב שצריכים גבולות ברורים למרות ובגלל חופש הדיבור במוקרטיה.
בנוס​(שולטת)
לפני 9 שנים • 28 באוק׳ 2015

שואה

בנוס​(שולטת) • 28 באוק׳ 2015
הדמוי   הדמיון     והדמון.

לא על מה אתה עושה .... אלא מה אתה מתכוון בכך.  ...   אני מצליפה על ישבנו של העבד  ומצווה לו לספור..   הרי כך הצליפו במחנות. האם זו חוסר רגישות.

נחוצה ריגישות   וכמובן פסול כל דבר  הנעשה בכוונה  חיקוי   . ומעל הכל   שלא לעורר ולפגוע  גם בעקיפין  בניצולי השואה הנותרים.
the rain song
לפני 9 שנים • 28 באוק׳ 2015
the rain song • 28 באוק׳ 2015
במשטר הנאצי היתה כוחניות עצומה וטוטאליות מוחלטת.
הוא הגיע עם כל הזוועה שכולנו מכירים, בזה אין ספק אבל אני חושבת שהכוח הבלתי מעורער שלהם קורץ לאנשים מסויימים.
בפנטזיה לפחות.


אותי באופן אישי זה מזעזע ומחריד ומסכימה עם AV בעניין הזילות של המושגים האלה.

בקשר לסמליות של הטקסים - נראה לי שהבדסמ מושפע בעיקר מהנצרות ולא מהנאצים
שיפוצניק​(מתחלף)
לפני 9 שנים • 28 באוק׳ 2015

כול מילה ברזל אין לנו כבוד לדגל זאת הבעיה

שיפוצניק​(מתחלף) • 28 באוק׳ 2015
A v כתב/ה:
האמת.. אנחנו מדינה בזיון.

אנשים משתמשים במילה נאצי ושואה כמו לחם וחלב.

זו זילות וזנות מאין כמוה.

אם זה היה תלוי בי ,היו עונשי מאסר כבדים לכל מי שמשתמש במילים האלה 

שלא ישירות לשואה עצמה.

וכן יקומו כמה יפי נפש ויצעקו דמוקרטיה..  וחופש הדיבור...

ועדיין חושב שצריכים גבולות ברורים למרות ובגלל חופש הדיבור במוקרטיה.
amirdom​(שולט)
לפני 9 שנים • 6 בנוב׳ 2015
amirdom​(שולט) • 6 בנוב׳ 2015
בדסמ היא פנטזיה די קיצונית.  

אני מניח שאם כל אחד מאיתנו יסתכל על עצמו מהצד באופן האובייקטיבי לחלוטין, הוא עשוי אפילו להזדעזע: "מה, אני אני סדיסט? אני באמת נהנה להכאיב, להשפיל, "להוריד למטה" מישהי אחרת וזה באמת גורם לי ריגוש מיני?" או "היי, אני הרי פמיניסטית מיליטנטית ידועה, איך זה שהפנטזיה שלי היא להיות "כלי" לשימושו של גבר? תוך שאני נותנת לו להשתמש בי באופן מלא, להכאיב לי, להשפיל אותי, למסור אותי לחבר שיזיין אותי". 

פעם ונילית אחת שתהתה לגבי בדסמ שאלה אותי אם הרבצתי למישהי ואני בחיוך רחב עניתי לה שבטח, הרבה וחזק ועם חגורה ומקל.  לרגע היא נראתה מזועזעת ואז שאלה אותי אם אם אי פעם הרמתי יד על גרושתי וכאן אני הייתי מזועזע ברמות, "מה, אני נראה לך אחד שמכה נשים??? בחיים לא, כלומר לא במסגרת ה... " 

הדיסוננס הזה בין הפנטזיה למציאות, לאני מאמין שלנו, נפתרת ב-אוקיי, פנטזיה פנטזיה, מציאות מציאות. כלומר, אם זו הפנטזיה המינית שלי, אני גם נהנה לממש אותה עם בת זוג שמתחברת לזה מהצד השני מה קרה? הרי גם אם היא נתונה לשליטתי ואני משתמש בה ב"דרך הקלאסית" וכמובן כאשר זה מתבצע בתנאים מבוקרים (SSC), זה לא אומר שום דבר על מי אני באמת, זה לא סותר את ההומניזם שבי. פנטזיה לחוד, מציאות לחוד.  מחוץ לפנטזיה, אין רגע אחד, אפילו לא אלפית שניה שאני באמת חושב שהיא פחות בן אדם עצמאי ממני, נחותה ממני וכיו"ב  

מאחר ומדובר על פנטזיה קיצונית ובכל זאת, בגדול אנחנו מקבלים אותה בעצמנו במשיכת כתפיים, "פנטזיה מינית, מה רע? מותר לפנטז על הכל" וכאשר אנו מממשים אותה, אנו שוב מושכים קלות בכתפיים, יאללה יאללה, הכל בהסכמה הדדית, הכל נעשה בשפיות, שום נזק לא קורה לאף אחד, הכל סבבה", הרי שאין כל סיבה שהיא לא תקבל  בראש או אפילו במציאות באיזשהו משחק תפקידים,  רקע קיצוני שכמובן לא נסכים לו במציאות יומיומית אבל נקבל אותו בהבנה כאשר הוא במסגרת הפנטזיה ואני מתכוון לרקע כמו חוות עבדים ושפחות, מכירת עבדים בשוק וכן, גם מחנות ריכוז עם סוהרות סדיסטיות בלונדיניות גבוהות ועתירות חזה... (לחובבי הז'אנר כמובן) או היכולת לבחור נשים יפות לפי טעמך כמה שרק תרצה... 

הפנטזיה ושימוש בסמלים לא פוגם לדעתי כהוא זה בזיכרון השאה, אין שום קשר!!! 

ואם כבר, אז  לדידי, המסעות לפולין של בני נוער, כאלו שהלו"ז נראה משהו כמו: ארוחת בוקר זריזה, בכי תמרורים באושוויץ, התכנסות, כל אחד עם עצמו להזדהות עם הקורבנות,  קניות בשוק בוורשה, תעלולי לילה במלון (ובעבר גם היה משולב בעניין "ללכת מכות עם אנטישמים גזענים בדיסקוטק") זו הפורנוגרפיה האמיתית של השואה, וכמובן, איך לא, השימוש הציני והאידיוטי של BB בפרשיית המופתי והיטלר. 
SWAY
לפני 9 שנים • 7 בנוב׳ 2015

פנטזיה פנטזיה

SWAY • 7 בנוב׳ 2015
מסכים עם amirdom. חוץ מהקטע של פולין, בלי שיהיו זמניי אוורור ילדים יחזרו עם חוויות קשות עד טראומתיות ומספר היוצאים למשלחות יירד-אבל זה לדיון אחר.