זר(שולט)
|
לפני 8 שנים •
2 בפבר׳ 2016
הרהורי תחת
כל גבר צריך תחת. תחת של ממש, כדי לפרוק לתוכו את זעמו, כשהייצר הרע הזה שעומד לו בין הרגליים מתגבר על השכל הישר שלו. מלכתחילה התחת הוא רק חור, וסימנו האות חית, כמו שהזין סימנו האות זין. ועמדו חכמים ותיקנו צורתה של אות, כך שה'חית' צורתה ח כעין המבוא שהיא משמשת, וצורתה של 'זין' היא ז. וכאן יש לשבח חכמים ראשונים, אשר מטעמי צניעות העמידו את ה-ז הפוך על פניו, כפי שהוא בשעת רגיעה, והותירו לדמיון להבין איך וכיצד הוא מתאים לבוא אל ה-ח כשהוא נעמד וראשו כלפי מעלה. ולמה נתנו את ה-ח בתוך 'תת'? על זאת יורחב להלן כאן למטה.
מלכחילה מלפני שנוצר האדם, נוצרה החיה. החיה כשמה, ח' לה, ונועדה לשמש את חטאו של האדם. הרבה חטאים על ארבע נבראו, אבל האדם בדרך כלל לא מצא בהם עניין. החלופה הבאה הייתה לברוא לאדם עצמו חור תחת, כך שיוכלו שניים לבוא זה על זה וכך לבוא על סיפוקם. ואומנם, יש מבני האדם שעד היום מעדיפים את החלופה הזאת, אבל גם צרות לא מעטות היא גרמה. ומי יודע, אולי תחילת קנאתו של קין בהבל, קנאת הפין הייתה? על כל פנים, לאחר שקלא וטריא החליטה ההנהלה לברוא לאדם חור נפרד מגופו שלו, אשר יוכל לשמש אותו, כאמור לעיל, לפרוק את זעמו בשעת וכו'. ואת ה-ח' הזה נתנו בתוך 'תת' כדי שידע את מקומו ולא יתנשא מעל בעליו. עד כמה שהאדם זקוק לו לחור הזה, כדי לפרוק את זעמו וכו', ה-ח' הזה הוא עדין בסך הכל תחת. חור בתוך תת. אבל האדם כמו תמיד התלונן שקשה לו לשאת איתו את התחת הנוסף הזה איתו לכל מקום, ולכן השתמשו בחלקי חילוף של האדם עצמו, וחיבורו לתחת הזה רגליים, וקיבה, וראש וידיים. וככה התחת הזה יכול לנהל את עצמו במין סוג של אוטונומיה מבלי להטריח את הגבר יתר על המידה. ולקומפלקס הזה, כלומר, של תחת מורכב על חלקי גוף אנושי, ואשר מטרתו לשרת את הגבר כדי לפרוק את זעמו וכו', קראו בשם שפחה. וגם השם הזה, שפחה, לא במקרה הוא נוצר. שכן אונו של הגבר הוא המקור והסיבה ליצירתה. אונו של הגבר הבא בצורת שפכה. וכשה-כ של שפכה מתחבר אל ה-ח של שפחה, זה מקור ה-כח, מקור אונו של הגבר. והנה, על אף שחורו לפניו, לעיתים הגבר, איך נאמר זאת בעדינות, ה-ז שלו עדין צורתו ז, כלומר לא ממש עומד, אלא נופל וראשו על פניו. ואילו הגבר, נפשו בו סוערת, ולבוא את ה-ח של התחת איווה. ועל כן, מסביב לאותו ח' נבראו שתי הלחיים על מנת שיוכל הגבר להצליף בהן, בין אם ביד ריקה, בין אם באבזר כגון שוט, מלמד או חגורה. ומשעה שהגבר מצליף בו בתחת, והתחת הזה מתאדם לפניו, מיד נעמד לו ה-ז של הגבר, הופך ראשו על פניו, והוא מוכן לשמש למטרה לשמה נברא. אבל ישנם גם מקרים, בהם יש ללכת בדרך אחרת. יש והתחת הזה עדיין אדום מן ההלקאה של אמש, ויש והאדם מתאווה דווקא לכבוש לו תחת לבן וחלק. ויש והאדם, איך נאמר זאת בעדינות, רוצה קצת רוך ונחת, ולא בא לו בדיוק להצליף בישבן. אז בשביל המקרים הללו נוצר התחת שלמעלה. כלומר, אותו ח' בדיוק, הנתון בין שתי לחיים, שגם עליהן ניתן לסטור בעת הצורך, אבל ל-ח' הזה יש לשון ושפתיים. ואם כדי להידחק אל תוך המבוא התחתון יש צורך שה-ז יעמוד ויימתח, הרי שעל מנת לבוא אל המבוא העליון אין זה תנאי קדם מוכח. די להביא את הפיצקלה הקטן אל בין השפתיים והלשון, לתת לשפחה לבצע את עבודתה, וכבר תוך רגע או שניים כלי מוכן לתפארת בעליו. ועתה יכול הוא הגבר להמשיך לדוש שם בגרון למעלה, או לעבור בשלב זה או אחר למבוא חורון תחתון, ולדוש את שפחתו מלמטה. המהדרין מחזיקין שתי שפחות, וממקמין את המבוא העליון של זו אל מול המבוא התחתון של האחרת. עוד הוא בא אל פיה של זו, ומשם מיד אל זו מין התחת. ושוב יוצא הוא ובא אל פיה של זו, ושוב חוזר הוא אל התחת. אבל בני תמותה רגילים שיש להם רק שפחה אחת, צריכים לכתת רגליהם, ולנוע מהכא להתם, או לצוות על השפחה עצמה להסתובב אנה ואנה. עמדו והגדילו ראש במחלקת ההנדסה, ובראו לאותה שפחה ח' נוסף. לאותם מקרים נדירים שבהם מסיבה או אחרת הגבר בוחר שלא להשתמש בתחת. התקינו ל-ח' הזה שפתיים, וכפתורי הפעלה מבפנים ומבחוץ, ומערכות סיכה עצמאיות וכן הלאה. אבל חמדו להם לצון, ואל מבוא חורון הקדמי של האשה חבר חיברו את הרחם שמה. ומשבא הגבר על שפחתו מצד זה דווקא, מסתכן הוא להכניסה להיריון ולהעמיד צאצאים בלי בקרה. אומנם, בנו שם מנגנון אוטומטי, וטיימר, ולוחות זמנים, והמשכיל ידע כיצד להשתמש בם, אבל בכל מקרה, אם הגבר לא רוצה ממש בדיוק באותו רגע להסתכן ולהעמיד לעצמו ולדות וצאצאים, הרבה יותר בטוח לשוב ולהשתמש בתחת. ה-ח הזה הנתון בתוך ה-תת, הרבה צרות הביא על האדם, ואפילו חברי כנסת נאלצו לעזוב את משרתם בגלל אותו תחת. מהיבט זה של הדברים, אולי מוטב היה לו לאדם שבמקום ז' היה לו חדק, והיה יכול לבוא אל תוך עצמו ודי בכך. אבל מהיבטים אחרים אין זה מעשי להסתובב עם חדק ענקי בין הרגליים, ויש רגליים לדבר אצל אלה הטוענים שמה שהוא מוסיף בראש מלמטה, מחסיר הגבר בראש העליון שלו מלמעלה. ומאידך, ישנם מקרים בהם נוצר מרחק גיאוגרפי בין הגבר ובין התחת שלו, ואז הוא צריך חדק באורך יבשת שלמה כדי לחזור ולחדור אל התחת. ואז נוצרים אצל הגבר הזה מין, נו, איך קוראים לזה ... רגשות, של, ובכן, געגוע. |
|
|
נינה לאב(שולטת)
|
לפני 8 שנים •
2 בפבר׳ 2016
אהבתי
אהבתי
|
|
|
אופק בהיר{לא}
|
לפני 8 שנים •
2 בפבר׳ 2016
יפה....
...יפה כתבת...
|
|
|
|
2birds(נשלטת)
|
לפני 8 שנים •
17 בפבר׳ 2016
היי
הכתיבה שלך מאלפת, הן מבחינת המשלב הן מבחינת הסגנון. כתיבתך הקולחת משלבת הומור ויוצרת עניין רב. את כתביך לא קראתי מעולם והנה אני מצרה על כך אך בזו הפעם התחדד בי הרצון להמשיך ולקרוא את מבעיך, ככל שירבו. כשם שאני אוהבת לכתוב, אני אוהבת לקרוא. תודה |
|
|