מבולבלת88{נשואה}
|
לפני 8 שנים •
14 בפבר׳ 2016
משהי יכולה להסביר לי (רק מישהי. גברים לא יצליחו. סליחה)
מישהו ניסה להסביר משהו על סאב ספייס.
אבל זה נשמע אמממממ.... אממ.. בערך כמו הקורס הכנה ללידה. אנדרופינים, אדרנלין... היה מצחיק לקרוא. אז אולי יש פה משהי שחוותה את שתי החוויות ויכולה להסביר לי את הדומה ואת השונה? (ולידה אני מתכוונת לכזאת רצינית כזאת...) |
|
|
הדרך הקשה
|
לפני 8 שנים •
14 בפבר׳ 2016
מוחה על השובניזם
הסאב ספייס הוא מצב שבו מנגנון ה"הלחם או ברח" שקשור לאדרנלין נפרץ לחלוטין ואז את נמצאת במצב שאת לא נלחמת (משלימה עם הגורל שלך) ואת גם לא בורחת (כבר לא אכפת לך, את סוג של אדישה ומרגישה לא קשורה לסיטואציה עצמה, כאילו שאת מתבוננת מהצד)
אפשר לחוות את זה לא רק בבדס"מ, זה משהו שדומה להלם קרב רק בלי הפוסט טראומה (בזכות האפטר קייר) ובתוספת של הרבה אנדרופינים (שמשתחררים כתוצאה מכאב) שגורמים לתחושת אופוריה, אושר. אני חוותי חוויות דומות במצבי סכנה שונים או כתוצאה מפציעה. אם את לא חווית דברים כאלה בעצמך אז זו תהיה בעיה לתאר לך את זה ככה שתביני. |
|
|
|
מבולבלת88{נשואה}
|
לפני 8 שנים •
14 בפבר׳ 2016
אבל...
שאלתי על לידה...
אם לא חווית את זה, לא תוכל להבין... |
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 8 שנים •
15 בפבר׳ 2016
לא מצליחה לראות קשר בין לידה לסאב ספייס.
הייתה לי לידה קשה מאוד שגם עם אפידורל צרחתי את הנשמה והיו לי את הכאבים הכי נוראיים שאי פעם היו לי. גם מנטאלית זה היה סבל שהדבר היחידי שעזר לי להתמודד איתו זה הידיעה שאי אפשר להפסיק את זה ואני חייבת להמשיך ולהתמודד, ושבסוף ייצא מזה משהו טוב. אני לא חושבת שיצא לי לחוות סאב ספייס של ממש (בעברי הרחוק כמתחלפת), אבל זה שונה מאוד פיזית ומנטאלית. סף הכאב שלי בהצלפות הוא לא מן הגבוהים, כמובן שאם הרגשתי שזה יותר ממה שאני יכולה להכיל- הייתה לי האפשרות, והשתמשתי בה, על מנת להפסיק. את הכאב בסשן אפשר לבנות לאט לאט, להיות קשוב לגוף, להפסיק, להמשיך... דברים שאין אופציה בכלל בלידה. הכאב מענג לפחות עד רמה מסויימת. אין שום עונג בכאבי לידה כשלעצמם. לא רואה שום קווים משיקים, לפחות לא מהניסיון שלי (גם לא כשולטת שהכניסה נשלטים לסאב ספייס) |
|
|
|
הדרך הקשה
|
לפני 8 שנים •
15 בפבר׳ 2016
הי מיתוסית
הסיבה שחווית את הלידה שלך ככה היא אולי כי ניסית להאבק בכאב במקום להכנע ולשים עליו זין. אולי כי הכאב היה חזק מדי מכדי להשלים איתו, האירוע היה טראומתי ולא היו לך את הכלים והתנאים המתאימים לעבור את זה בהצלחה.
|
|
|
נחל
|
לפני 8 שנים •
15 בפבר׳ 2016
ספייס
הרגשה שונה לחלוטין מלידה!
ספייס זו הרגשה של ריחוף מדהים בלי רצון לנחות... ולידה את רק רוצה שתגמר מה דומה זה לזה?? |
|
|
|
הדרך הקשה
|
לפני 8 שנים •
15 בפבר׳ 2016
נחל, יש משהו במה שמיתוסית אמרה
לידה יכולה להיות גם חוויה מאוד רוחנית ועמוקה, אם מתייחסים לזה ככה ומתכוננים, לא בהכרח טראומתית.
כמו לחוות סשן עם מישהו שאולי לא מתאים, אוירה לא מתאימה, מצב רוח לא מתאים, את נותנת לזה צ׳אנס ובסוף זה מרגיש כנו אונס ואת מפסיקה את זה. |
|
|
|
נחל
|
לפני 8 שנים •
15 בפבר׳ 2016
עדיין
לידה שונה מספייס...
בספייס יש הרגשת ביטחון בשלב מסויים הכאב פוסק כי כבר לא מרגישים אותו,אבל לידה כואבת והתחלה ועד סופה. מניסיון. |
|
|
One moment(שולטת)
|
לפני 8 שנים •
15 בפבר׳ 2016
אין שום דבר משותף בין לידה וספייס. גם אם לידה הייתה תקינה וכו'. נראה לי מישהו מספר לTS אגדות.
לא תמיד מרגישים אפוריה ואושר בספייס. ההרגשה היא יותר ניתוק מהסביבה, התאחדות עם כאב, ריחוף, מאבדים תחושת הזמן ומציאות. לא כולם מצליחים לדבר ולהבין את השיחה. לא כולם גם צריכים אפטר קאר אחרי ספייס, יש גם כאלה שמעדיפים להיות לבד. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 8 שנים •
15 בפבר׳ 2016
הדרך הקשה- סליחה אם אני נשמעת מתנשאת, אבל לא עברת לידה או משהו קרוב לזה, אז אל תדבר.
זה כמו שאני אחתוך אותך עם סכין חתכים עמוקים או אדחוף לך אבטיח לתחת ואגיד לך להשלים עם הכאב. סירייסלי!? במקרה שלי לקחתי אפידורל ובשלב מסוים הוא כבר לא פעל והיו לי כאבי תופת. הלידה הייתה בסיבוכים ולכן טראומטית. גם רגשית וגם פיזית היא הייתה קשה מאוד, והאחד השפיע על השני. אולי אם הייתי עוברת לידה נורמטיבית וקלה, מאלה שמפליצות תינוק תוך שעה אז הייתי חושבת אחרת. בכל מקרה, מסכימה עם קודמותיי- לא רואה כל קשר בין שני סוגי הכאב או החוויות. |
|
|