סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

fem-dom&foot-fetish בפסטיבל כפר-בלום

הדום לרגלייך​(נשלט)
לפני 20 שנים • 7 באוג׳ 2004

fem-dom&foot-fetish בפסטיבל כפר-בלום

הדום לרגלייך​(נשלט) • 7 באוג׳ 2004
רקע:פסטיבל כפר בלום חגג השנה את שנתו ה-20.בפסטיבל מופיעים הרכבים קטנים המנגנים מוסיקה קאמרית.לפסטיבל קהל מאזינים מסור המתכנס מידי שנה.הקהל מאד הומוגני-חילוניים,אשכנזים,משכילים.מעמד סוציו-אקונומי בינוני-גבוה וגבוה.באי הפסטיבל הם הגרעין הקשה של תנועת העבודה לגווניה השונים ומהווים מעין שמורת טבע של זן נדיר ההולך ונעלם. כבר במופע הראשון היה ברור מי המין השולט.הפסנתרנית הסולנית ישבה בגאון ליד הפסנתר כאשר מנחה הפסטיבל רוכן לידה וכמו שוליה נאמן מחליף עבורה את התוים.אותה פסנתרנית,נעולה בסנדלי-עקב לבנים,היכתה בעוז ברגלה בדוושת הפסנתר ואני רק הצטערתי שאין אני במקום אותה דוושה.מיד בסיום הקונצרט עמדו שלושת נגני ההרכב בשורה הרכינו ראשיהם כמשרתים נכנעים וחיכו עד שהסולנית תעבור,ראשה מונף בגאוה אל-על.אותו מחזה חזר שוב ושוב לאורך הפסטיבל בהרכביו השונים. למחרת הגעתי לחזרה לפני קונצרט.כמובן שמי שמנהיג את ההרכב היא בחורה צעירה ואסרטיבית המחלקת פקודות לחבריה הנגנים.(נועם,היא פונה לאחד מחבריה,מנופפת לעברו בקשת הכינור,הרבה יותר ברגש,ונועם הנזוף משקיע הרבה יותר רגש.רק חסר היה שהיא תמשיך את התנועה ותצליף בנועם כדי שהסצנה תהיה מושלמת.)אותה נגנית גם חלצה את כפכפיה וכפות רגליה היפות פרצו להן במחול משל עצמן לצלילי המוזיקה ולהנאתי המושלמת. הנגניות הן הסולניות ומנהיגות ההרכבים.הנגנים הם בד"כ אשכנזים(לטובת המלכה הגזענית) וחננות(לטובת המלכות שמעדיפות חנונים).להפתעתי הרבה התלבשו הנגנים ללא יוצא מהכלל עפ"י כללי הדרס-קוד של הדנג'ן והופיעו בתלבושת כל שחורה.מיד כשראיתי זאת עלו בי אסוציאציות נעימות של המועדון:פניה היפות של ג'אסטי בכניסה,טעם הקוקטיל של יעל החביבה וביחד עם המוזיקה השמימית שנוגנה באוזני נדמיתי לאותו שאהיד לאחר שהתפוצץ והגיע לגן עדן. גם הקהל מורכב ברובו מגברים "עדינים" ונשים "חזקות"(אם להשתמש במונחיה של המכשפה).אכן פסטיבל המתנהל כהלכה.ולו כל העולם מתנהל לו כך בשליטה נשית הרי שמצב כולנו היה הרבה יותר טוב.