בטי בום(שולטת)
|
לפני 8 שנים •
8 בדצמ׳ 2016
אגב אני בכלל לא מסכימה עם ההגדרה של בדס"מ ישראלי.
בדס"מ הוא פרטי ואישי ונובע מצורך פנימי. אין איזה קורס בדס"מ שעובר באיזה מרתף מתחת למשרד הפנים. רוב האנשים הבדס"מים לא "גילו" את הבדס"מ בשום קהילה. רובנו מייצרים את הפרקטיקה שלנו בהתאם לאישיות שלנו והפלצנות של אני למדתי בדס"מ בארה"ב או באירופה מיותרת. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 8 שנים •
8 בדצמ׳ 2016
כשלעצמי, לא נמשכת לגברים שמחפשים את אמא (היי מרקו). לטעמי המאוד אישי, פרטי וסובייקטיבי - אין שום תועלת או חן בחיפוש אחר "גבר לדאוג לו". מרבה דאגות מרבה כאבי ראש. שהגבר הנשלט יהיה גבר, יתקלח, יאכל ויתלבש לבד וללא פיקוח. שיהיה לו סף רגישות גבוה, גבוה יותר משלי, אחרת זה מתכון לאסון. שיהיה עצמאי ועמיד. שיהיה קצת כלב שמירה, מוכן לתקוף. ושלא יבכה בלילות. גבר בוכה זה מטריד ומביך עבור שני הצדדים. מותר רק פעם בעשר שנים (צוחקת, כן? אם כי בכל צחוק יש מידה של אמת, כך אומרים).
כן לקרבה, כן לרגש, כן לאכפתיות. לא לגידול ילדים בני 30. אני חושבת שמרבית הנשים, "שולטות" או לא, יותר בקטע של למצוא מישהו להעמיס עליו, מאשר מישהו שיעמיס. מישהו שכיף איתו, שמספק צרכים (; |
|
|
דיגי(אחרת){השועל}
|
לפני 8 שנים •
8 בדצמ׳ 2016
תמיד ראיתי בנשלטים שלי כרכוש הכי יקר לי.
יהלומים אחד אחד וכל אחד יהלום שונה מהקודם לו. ומכך תמיד דאגתי להם, אם היו נשלטים ובני זוג לי, או רק נשלטים שלי. לא חיפשתי להיות תחליף אם לאף אחד מעולם. אבל תמיד ראיתי בלהיות שולטת אחריות ולא רק פריוולגיות. ואל תשכח שישנו גם פטיש האם ובן בדיוק כמו דאדי וביבי במייל דום. ברגע שמכירים לעומק יותר את העולם הזה מגלים שיש בכל מקום בריא גם דאגה ואכפתיות. |
|
|
Cat-Man-Dude{❤️?}
|
לפני 8 שנים •
8 בדצמ׳ 2016
הנה לדוגמא מרי ג'יין שהיא אחת מהותיקות פה יותר קרובה למה שאמרתי... שמחפשות מישהו שיהיה "גבר" ושאפשר להעמיס עליו. ולא לדאוג לו או "לגדל" כהגדרתה.
אז זה מוזר. דווקא ותיקה קרובה למה שחלק כאן כתבו שרק חדשות אולי חושבות. |
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 8 שנים •
8 בדצמ׳ 2016
עתיקה, עם רגל אחת בקבר ( :
אניוואי, אין קשר לוותק או ניסיון, אלא להעדפה, משיכה, טעם, צרכים. |
|
|
Geshem Black
|
לפני 8 שנים •
8 בדצמ׳ 2016
כשהקונספט של תיוג כבדס"מ הופך להגדרה שמכילה את האובייקטים ולא להיפך, מתקבלות תגובות כאלו.
אבל התגובות האלו, שמושתתות עדיין על פרקטיקה מיושנת בה הגבר הוא השולט והאישה משרתת את צרכיו ואסור לו להביע את רגשותיו ולהוות סוג של רובוט סכיזואידי כדי להצדיק את פגמי האישיות וההדחקות שלו, או להיפך, אישה שלוקחת על עצמה את התפקיד הזה (באופן טיפה אבסורדי, המאבק על הזכויות של הנשים מאבד את תוקפו ומהותו כשנשים לוקחות את השליטה, מתנתקות רגשית ומתעלמות מהרגשות של המין השני כפי שביצעו בהן במשך מאות שנים בחילופי תפקידים שאינם קשורים בהכרח לגנטיקה האנושית אלא להתניות חברתיות שאתם\ן ממשיכים לשמר) הן ראי של האדם עצמו. לקחת את התפקיד שהחברה תייגה - אפילו ברמת תת-תרבות חריגה שאינה חלק מהמיינסטרים אך מצטיירת ככזו שמקיימת את עצמה בפרינג' הבין-אישי, גם במסווה שזו בחירה אישית של האינדיבידואל, די בה כמו בכדי להכיר בכך שהורינו ייסרו אותנו בשוטים ואנחנו נייסר את אהובינו בעקרבים. או בעצם, נעשה לאחרים את מה ששנוא עלינו בגלל שאף אחד לא יגרום לנו להרגיש את הסבל שחווינו שבנה אותנו כפי שאנחנו ואנחנו נבצע זאת כדי להמחיש כמה שאנחנו אוהבים *בדרך שלנו*. הרי זה כמו לשחרר את חולי הנפש שאינם מסוגלים לתפקד חברתית ולתת להם משנה תוקף כאזרחים סוג א' במקום להכיר בכך שאי היכולת לתפקד חברתית לא נובעת מהצורך להדחיק את הרגשות ולהמשיך את הקו המתעלל והאלים שנהגו בו דורות קודם לכן ושעיצבנו אותנו, אלא מרגישות עצומה שנדרסה ושעלינו לשחזר אותה כדי לאפשר לנו להיות ערכיים יותר כלפי עצמנו וכלפי אלו שאנחנו אוהבים. בכך, אני רוצה לומר, שכשמסיכת הבדס"מ לא משמשת כדרך להתמודד עם הפגמים הרגשיים שלנו כדי לאהוב אחרים בדרך שונה\חריגה ולאפשר את ההשלמה החסרה של האהבה שלא קיבלנו מהסביבה בילדותנו עם פרטנר שמבין זאת בדרך החריגה שלו, אלא להמשיך להנציח את הקרירות, האפאטיות והאכזריות שאנחנו אומרים לעצמנו שהיא טובה לנו ולאחרים בגלל ש*בחרנו* בה, אני מזמין כל אחד מכם לשאול את עצמכם - למה? |
|
|
עציץ(מתחלף){משוייך}
|
לפני 8 שנים •
9 בדצמ׳ 2016
איך שקראתי את השורה הראשונה אמרתי לעצמי- "אחי תקרא כל פוסט של ארכאנג'ל ותיראה שזה קיים. גם בניתוחי המציאות שלה דרך משקפי הסטודנטית לפסיכולוגייה וגם בסיפוריה משתקפת הדמות שהיא בול מה שאתה חושב שלא קיים..."
ואז אני רואה שהיא הייתה הראשונה להגיב. כבוד. (לה , לו, ולי) |
|
|
Oded31(לא בעסק)
|
לפני 7 שנים •
30 בדצמ׳ 2016
הסבר את עצמך קצת יותר.
אם אתה מתכוון לשולטת שתוך כדי הסשן היא דואגת לכך שאתה יכול להכיל את האקט או שהכוונה לשולטת המצלצלת במהלך יום שיגרתי ושואלת אם ומה אכלת וכו׳. במצב השני בדכ מדובר בזוגיות כלשהי מעבר לשליטה (אם הבנתי נכון) כך שמטבע הדברים התשובה היא וודאי שכן כי אחרת אין טעם. באופציה הראשונה גם כן יש את האכפתיות (אם כי באמת צריך למצוא אותן ויש פחות אכפתיות אך זה קיים) |
|
|
ChessQueen(שולטת){ChessPawn}
|
לפני 7 שנים •
1 בינו׳ 2017
כפי שמישהו אמר, בדס"מ עושים באהבה או לא עושים בכלל. וזה כולל גם אנושיות ודאגה לנשלט. זה קשה לעתים אך אין דרך אחרת לבנות יחסים ארוכי טווח ואמון הדדי.
|
|
|
שולמית ש
|
לפני 7 שנים •
1 בינו׳ 2017
אני חושבת
שהעבדים שלי יעידו שאני גם דואגת להם. ואוהבת. ומחבקת אותם. ושהם מרגישים שבאמת אכפת לי מהם. אני באמת חושבת שהשליטה מגיעה ממקום של אהבה וכבוד. ואם אני לא ידאג לעבדים שלי. למה שהם ידאגו לי. |
|
|