שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שאלה. אנא לחשוב לפני שעונים.

נימפומניה ריגשית​(שולטת){מצרפתמקרים}
קראתי קצת את התגובות כאן 
ולא נראה לי שאתה מעוניין לנהל כאן דיון רציני אלא לחפש שמישהו פשוט יגיד 
״פאק כן אני מזיין אובייקטים״ 
אז יש לי אתרים מעולים בשבילך שמוכרים אובייקטים מתנפחים וזאת הדרך היחידה לזיין אובייקט.
כשאנחנו מדברים על בני אדם, אנחנו בני אדם, קודם כל ואחרי הכל!!!
מלכה, נשלטת, דום, סאבית.....
אלה ההגדרות שלנו למשהו גדול שנקרא-
בנאדם.
dror30
לפני 7 שנים • 14 בינו׳ 2017
dror30 • 14 בינו׳ 2017
50 הודעות כתבת בדיון ועדיין אין לי מושג למה אתה מתכוון באוביקט, וכל הוויכוח נראה לי בגלל שיש לך הגדרה אחרת.

אפשר להגדיר לראות כאוביקט בקטע של אם מפנטזים על מישהו זה במחשבות והוא לא בן אדם אז זה אוטמטית אוביקט לפנטזיה, ואז נגיד שכולם רואים מישהו כאוביקט בפנטזיות כי זאת ההגדרה.
ואפשר להגדיר את זה כלראות מישהו ביחסי מין כנטול רצונות משל עצמו שרק נמצא שם בשבילך, ואז יש חלק שזה יכול לגרות אותם ויש חלק שזה יכול להוריד להם תחשק, שזה בעצם התשובות שקבלת, כי לרוב זאת הכוונה.
בראזני
לפני 7 שנים • 14 בינו׳ 2017
בראזני • 14 בינו׳ 2017
בכל אופן אני לא רוצה לעצור פה, אני רוצה להמשיך לפתח את זה הלאה.
הרעיון הוא ממש לא "פאק כן אני מזיין אובייקטים״
אנימה
לפני 7 שנים • 14 בינו׳ 2017
אנימה • 14 בינו׳ 2017
לפתח לאן?
בראזני
לפני 7 שנים • 15 בינו׳ 2017
בראזני • 15 בינו׳ 2017
לשם את יודעת...בינתיים נתקענו בהתחלה
בראזני
לפני 7 שנים • 26 בינו׳ 2017
בראזני • 26 בינו׳ 2017
האם האחר הוא רק כלי בחיינו? בתוך העולם הקטן שבנינו לעצמנו בראש ושם אין לאף אחד ממשות אמיתית או זכות קיום חוץ מלעצמנו? האם האחרים הם רק שחקנים בהצגה שלנו? בהצגה הזאת שאנו מביימים כל כך טוב עד כדי כך שאנו לא שמים לב שאנו בהצגה ולא במציאות? האם אנו באמת נוגעים בישויות אמיתיות או בחלומות שלנו ובניגזרות שלהם, בהשלכות שלנו שנועדו לסדר את העולם בדרך שבה אנו רוצים, בדרך שעושה לנו טוב, בדרך שמענגת אותנו, בדרך שמחזקת לנו את הדימוי בו אנחנו תופסים את עצמנו, בדרך שגורמת לנו להרגיש כביכול אנושיים או מוסריים? כמה מקום באמת יש לאחר לידנו? האם יש באמת בכלל נקודת מפגש של שני סוביקטים או האם זה נשאר ברמת האוביקטים? מישהו כאן באמת עשה סקס עם סוביקט? האם זה בכלל אפשרי? האם יש דבר כזה?
שליטה נאורה
לפני 7 שנים • 26 בינו׳ 2017
שליטה נאורה • 26 בינו׳ 2017
שאלה מצויינת
אני מוצאת שאתגר השליטה באובייקט הוא מגוחך שכן מהי שליטה בחפץ דומם? 
האחר הוא סובייקט אני יודעת את כאבו 
השוקע
לפני 7 שנים • 27 בינו׳ 2017
השוקע • 27 בינו׳ 2017
בהקשר מיני, אני מודה שמעדיף שיתייחסו אלי כאובייקט, כלי לסיפוק
בראזני
לפני 7 שנים • 3 בפבר׳ 2017

תגובה ל- שליטה נאורה (ולכולם)

בראזני • 3 בפבר׳ 2017
שליטה נאורה כתב/ה:
שאלה מצויינת
אני מוצאת שאתגר השליטה באובייקט הוא מגוחך שכן מהי שליטה בחפץ דומם? 
האחר הוא סובייקט אני יודעת את כאבו 


זה שאת יודעת את כאבו אומר שאת יודעת שהוא סוביקט אבל זה שאת שולטת בו אומר שאת מתייחסת אליו כאוביקט. כנראה כאן הבילבול של כולם. קשה להודות שהם מתייחסים לאחר כאובייקט כי בראש הם יודעים שעומד מולם סוביקט אבל הם בכל זאת...עדין....מתיחסים לאחר כאוביקט. מה קשה להודות? זה לא נעים להכיר בזה?

זה קצת משעשע לגלות שדווקא אנשים שאוהבים בדסמ לא מכירים בזה. הבדסמ לקח את העקרון (הטבעי כנראה) הזה לקצה. הבדסמ הוא מקום שבו מתייחסים לאחר כאוביקט במופגן. זאת כנראה גם מהות הבדסמ- החופש להתייחס לאחר כאוביקט ולהפיק הנאה מיזה (מה ש"בעולם הרגיל" מנסים להסתיר ולהצניע).
אז קשה לכם להודות שאתם מפיקים הנאה מכך שאתם מתייחסים לאחר כאוביקט? זה לא מסתדר עם מערכת הערכים המדומה שלכם? זה לא מסתדר עם הדימוי המזויף בו אתם תופסים את עצמכם?

תגובתכם ה"נאורה" בבקשה (אבל הפעם שתהיה באמת נאורה)