משפחה כן בוחרים.

שליטה נאורה • 26 בינו׳ 2017

אני חושבת שהשאלה ששאלת וכן הציניות והביקורת כלפי הנשלטת לא לוקחת בחשבון מנגנונים פוסט טראומטיים וטראומטיים ומנגנוני דיסוציאציה והכחשה שפועלים בהתמודדות עם טראומה. 

נשלטת או נשלט שעברו גילוי עריות או פגיעה מינית בילדות המוקדמת יכולים לא לזכור ממנה כלום. אולם מנגנון נפשי לא מודע יגרום להם לשחזר את הפגיעה בנסיון לתקן. התיקון כפי שהצבעת נועד פעמים רבות לכישלון ותוצאתו שחזור והעמקת כאב אי האמון ההתחלתי שנוצר בעת הפגיעה.
אגב גם שולטים יכולים לפעול על פי הגיון זה אם נפגעו ונוצר אצלם מנגנון הזדהות עם התוקפן. הם יכולים לחוש שבעמדת שליטה הם כבר לא חשופים לפגיעה

אביגיל הכרמלית • 1 בפבר׳ 2017

אני לא חובבת יחסים בין קרובי משפחה, הפתיחות שלי נסגרת שם, בלי נימוק רציונלי

אבל אם כבר לחפש דום שהוא גם אב רוחני

אז רק אתה!

זה דיאלוג עם מישהי, ספציפית, נכון?

Buttercup8 • 11 בפבר׳ 2017

נושא ממש ממש מעניין ורלוונטי לי, וגם דיון מעניין להשתתף בו לכן למרות שאני לא כותבת פה בדרך כלל, אני אנסה להסביר איך אני רואה את זה.

אני מחפשת פה אבא מהמון סיבות. בעיקר כי אני אוהבת להיות קטנה ואוהבת מאד להרגיש את הדאגה והאיכפתיות שאין ביחסים ״רגילים״ של שליטה או של ווניל.
גם כי אני אוהבת את הבטחון וה-לסמוך המיוחד שיש בקשר כזה, ושמאפשר לי להביא לידי ביטוי חלקים נשלטים שבדרך כלל לא באים לידי ביטוי. מעין ״לכבות״ את הצרכים והרצונות שלי בשביל להיות שם באופן טוטאלי בשבילו, אפילו אם לרגע לא נעים או לא מתחשק, כי אני יודעת שמעל הכל הוא אוהב ודואג לי, וזה מאפשר לי תחושת בטחון שאין באף קשר אחר.

בקיצור, זה מורכב ולא תמיד פשוט וחד מימדי. אתה רומז שמבחינתי זה לא מיני אבל וואו, זה יכול להיות צורך מאד מאד מיני לפעמים.
בכלל, לא תמיד אני רוצה שהוא רק ידאג לי. לפעמים אני גם מוצאת הרבה סיפוק בזה שהוא לרגע שם אותי בצד בשבילו. לפעמים-לפעמים, אני כל כך מצליחה להשתחרר ולסמוך שאפילו בא לי קצת להרגיש שהוא עושה בי דברים שלא נעימים לי ומנצל אותי קצת. וגם אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ביחסים עם דאדי-דום.
וכמובן גם ליטופים וכרבולים ומתנות וחיוכים וצומי שמהם אף פעם אבל אף פעם אין סוף.


עכשיו.
למה שאבא ירצה להיות אבא?
בדיוק כמוני יש לו הרבה מאד סיבות. גם חוש אבהי כמו שלי יש חוש ילדותי, בטח.
גם הצורך לדאוג כמו שלי יש את הצורך להידאג.
גם צורך להיות סמכותי ומגן כמו שלי יש צורך להיות חלשה ופיצית.
וגם אצלו זה יכול להיות גם מיני וגם לא מיני.
וגם כשזה לא מיני לפעמים זה קצת מיני.
ולפעמים זה מיני אבל גם כל כך לא מיני.

יש הרבה סוגים של אבא-ים כמו שיש הרבה סוגים של קטנ-ים. אצלי זה ככה, יכול להיות שאצל אחרות זה ממש אחרת. אני אוהבת להיות ילדה שלו גם כשאנחנו סתם אוכלים שניצל בבית והוא מנקה לי קטשופ מהאף וגם לחבק את הדובי שלי כשהוא עושה לי דברים-של-גדולים. אבל אני זו רק אני.
בסופו של דבר זה גם המון עניין של התאמה. פגשתי פה המון גברים שבאמת מה שעשה להם את זה זה שאני אקרא להם ״דאדי״. בשבילי זה לא יכול להיות *רק* זה לעולם.
אני לא אמצא את עצמי גם עם אדם שכל מה שהקשר שלנו בשבילו זה ״מין וסטיות״, ואני אומרת את זה למרות שגם לילדות קטנות כמוני יש צורך גדול במין וסטיות אז גם את זה צריך. אבל לא רק.

וכמובן שיעניין אותי מאד למה הוא רוצה להיות אבא, ואיך הוא הגיע לזה, ואיזה אבא בדיוק הוא חושב להיות, ואיך זה מתחבר לחוויות חיים שלו. אני גם ארצה לדעת מה הוא הכי אוהב לשים על הפיצה שלו וכמה רוק בדיוק-בדיוק הוא אוהב על ה*** שלו כשהלשון שלי שם, ומה המדינה שהוא הכי אוהב לטייל בה, ועוד מליון.
ככה זה כשאוהבים, לא?

אגב,
לשאול למה שלא ייקח גבר זה כמו לשאול למה שאני לא אקח אמא, בעיניי. זה מצריך כנראה ראייה יותר עמוקה של מהות הקשר הזה של אבא וילדה..

Cafe​(שולט) • 20 בפבר׳ 2017

תודה!!!
ליבבתיני