| עלוב החיים |
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
האם תעדיפו שילדיכם לא יהיו בבדס"מ?
שאלה - הרי כולם מסכימים שבדס"מ זה לא סטיה, וזה בסדר, וזה אחלה - אבל האם תרצו שילדיכם יהיו בדס"מים? האם תעדיפו שלא, אפילו בסתר לבכם? האם יש עדיפות לתפקיד בתוך הסצנה - עדיף שיהיה שולט/ת מאשר נשלט/ת?
אם תגלו שלילדכם יש פוט פטיש, זה יפריע לכם? או למשל הידיעה שהילד שלכם הוא עבד של מישהי או מישהו אחרת או אחר? נקודה למחשבה |
|
|
|
israelislave
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
אם בכלל, אזיי, מניסיוני רב השנים תמיד בצד של ההיצע ולא בצד של הביקוש.
כלומר, אם בני יהיה בדס"מיסט, שיהיה שולט. להיות נשלט זה שיט אחד גדול. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
אני אפתח בשאלה: אם מישהו חושב שזה כל-כך רע עד רמה שהוא לא היה רוצה שהקרובים שלו יתקרבו לזה, למה הוא נותן לעצמו להיות במקום הזה?
כי הוא נמשך לזה ומרגיש שאין לו מה לעשות בנידון? ובכן, ככה גם הילד שלו ירגיש. ולכן לכעוס עליו ולקוות שהוא יהיה אחר ממש לא יעזור, אפילו עלול לגרום לו להסתגר ולהגיע למקומות מפוקפקים יותר. הדבר היחיד שניתן לעשות עם ילד כזה, הוא לשמור איתו על שיח פתוח ולהסביר לו על סיכונים שונים. הוא צריך הנחיה ותמיכה מהורים שאוהבים אותו ולא מבעלי אינטרסים שונים שאוהבים להסתער על חסרי ניסיון. אני אמנם לא רוצה ילדים בכלל, אבל נגיד שכן לצורך הדיון. אני מאחלת לכל ילד להיות מאושר בדרך שלו, בין אם הוא יהיה ונילי לבין אם יהיה בדס"מי. כל אחד ומה שמתאים לו ואני לא יכולה להגיד שמשהו אחד יותר נכון מהשני. יש אנשים שמרגישים שהם מממשים את עצמם בבדס"מ כמו שלא הצליחו לממש את עצמם בוניל, יש אנשים שרוצים להיות ונילים ומרגישים "שנדפקו" בתור בדס"מים, כנ"ל לגביי סוגיית שולט/ת או נשלט/ת, ככה שזה עניין של אישיות. זה נכון שיש נטיות שיהיה קשה להתמודד איתן מבחינה חברתית ואישית, אז חבל שאולי יהיו להם חיים מורכבים יותר. אבל הנטיות האלו הן כשל עצמן, כשהאדם מגובש איתן ונמצא בקשר בריא, הן בסדר גמור. שישמרו על כללי זהירות, שיהיו בקשר בריא, שיגשו לזה מתוך מקום יציב ושקול וזה כל מה שמשנה. |
|
|
Lanya Colson
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
אני בעיקר לא רוצה לדעת על חיי המין של ילדי, באותו האופן שהורי לא יודעים על שלי.
|
|
|
פייה{O}
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
האמת היא שאני מאוד מקווה שילדיי לא יהיו עם נטייה בדסמית, ואם כן אראה בכך כשלון מסויים שלי כאם.
אם הם ירצו לשחק פה ושם בשביל הגיוון והריגוש - סבבה, אבל אני מאחלת להם לדעת להנות ולהתענג מזוגיות רכה, שוויונית ואוהבת ולא להזדקק לכאב או השפלות בחיים. |
|
|
אנוש'קה(אחרת)
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
אני ככל הנראה מגדלת דור שני למלכות .. גאה ושמחה מאוד ..
|
|
|
| נשלטת חסרת ניסיון |
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
אין לי ילדים אז באופן היפותטי אני חושבת שלא יהיה אכפת לי.
אני חושבת שמאז שאני במערכת יחסים בדסמית התפתחתי מאוד בזמן קצר. התמודדתי עם דברים שלדעתי לא הייתי מתמודדת איתם עם בן זוג ונילי. כמובן שהשולט/המלכה צריכים להיות מאוד אחראים ועם ניסיון רב בשביל לא לגרום נזק נפשי או פיזי שהוא בלתי הפיך. |
|
|
MagisterDolor(שולט)
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
שיהיה מה שעושה לו טוב
מה שעושה אותו שמח מה שעושה אותו מלא ה"מה" בכלל לא משנה... |
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
אוריאן אוהבת כתב/ה: אני ככל הנראה מגדלת דור שני למלכות .. גאה ושמחה מאוד ..
השאלה היותר מסקרנת. אם היית גאה בדור לנשלטות ? |
|
|
Gia X
|
לפני 7 שנים •
12 בפבר׳ 2017
Re: האם תעדיפו שילדיכם לא יהיו בבדס"מ? עלוב החיים כתב/ה: שאלה - הרי כולם מסכימים שבדס"מ זה לא סטיה, וזה בסדר, וזה אחלה - אבל האם תרצו שילדיכם יהיו בדס"מים? האם תעדיפו שלא, אפילו בסתר לבכם? האם יש עדיפות לתפקיד בתוך הסצנה - עדיף שיהיה שולט/ת מאשר נשלט/ת?
אם תגלו שלילדכם יש פוט פטיש, זה יפריע לכם? או למשל הידיעה שהילד שלכם הוא עבד של מישהי או מישהו אחרת או אחר? נקודה למחשבה העלית כאן סוגיה מאוד מעניינת ובעיקר חשובה. לטעמי. 1. מהי בכלל נטיה בדס"מית? האם זו סטיה? האם נטיה מינית? האם היא מהווה ביטוי לטראומות בחיינו? הן בצד הנשלט (הטלת עונש עצמי, שנאה עצמית) והן בזה השולט (רצון לנקום בבני המין השני, לפרוק עצבים וכעסים). אין ספק שהתשובה מורכבת ולא חד משמעית, אך מנסיון של כמה שנים וחשיפה רחבה לסיפורים אנושיים, אני כן נוטה להאמין שמדובר בכל זאת בנטיה מינית. זה רק הגיוני להניח שכך, כי אחרת האנשים שאין להם טראומות מהעבר וסוגיות לסגור עם עצמם, לא היו מגיעים לכאן. בפועל, ההיפך הוא הנכון - אפשר למצוא כאן אנשים מכל גווני הקשת הסוציו-דמוגרפו- אקונומית (ועוד כמה מילים פלצניות כאלה  ), כלומר שבכל זאת מדובר בנטיה מינית. ואם כך הדבר - אז איך בכלל אפשר למנוע או, לחילופין, למשוך את האדם לתחום? או להשפיע על הבחירה שלו?
כשמדובר בילדים, הרי לא ננסה להשפיע עליהם, אם נגלה שהם הומוסקסואליים (או הטרוסקסואליים, לאלו ביננו שהם גייז/לסביות) - אלא נקבל אותם כפי שהם והם ימשיכו להיות הילדים אהובים שלנו, גם אם בחירתם המינית אינה תואמת את דרכנו. אז למה כאן זה שונה? רק בגלל שהבסד"מיים חווים את מה שחוו הומוסקסואלים עד לפני 20 שנה? הפתרון היחיד, לטעמי, הוא שאנחנו נתקדם ונלמד לקבל את עצמנו, ולא שהילדים ימשיכו לחוש "לא בסדר" בכך שהם גילו שהם בדס"מיים. וודאי שהחשיפה של הילדים לנושא מהירה יותר, אם ההורים עצמם "כאלה". כמה אפשר להחביא בארון את הצעצועים? הילדים בוודאות ימצאו משהו, בדיוק כמו שהילדים להורים וניליים יכולים למצוא את הויברטור של אמא. האם רק מעצם החשיפה לנושא הם יהפכו לבדס"מים? הסיכוי הוא לחלוטין זהה לסיכוי שלהם להפוך להומוסקסואלים אצל הורים הומוסקסואלים. אפשר להשתעשע בנושא, אפשר לבדוק ולבחון "האם אני גם כזה?", אלא שבסופו של דבר, מה שיקבע - הוא נטית הלב ולא החשיפה לעניין. 2. האם אני רוצה לעסוק במיניות של ילדיי? ברור שלא. אבל אני כן רוצה לדעת, ברמת הידיעה בלבד (אולי יותר נכון - ברמת הניחוש עפ"י התנהלותם הכללית בחייהם) שאני כאמא, לא גרמתי איזה נזק או טראומה והם יסחבו אותה לאורך שנים ויממנו את הפסיכולוג לאורך הקריירה שלו. (אני בעד טיפול פסיכולוגי, זה רק פסול כשזה נמשך לאורך שנים בלי לראות את הסוף). אני לא רוצה לגלות שהילדים שלי פנו לתחום כלשהו בחייהם עקב טראומה שגרמתי כאמא, במיוחד לא הייתי רוצה לדעת שהמיניות שלהם מושפעת מטראומה כלשהי, באשר היא. 3. והכי חשוב כאן - זה מעמד הנשלט/ת כפי שהוא משתקף משאלתך. איני מכירה אותך ואין לי מושג מאיזה מקום אתה מגיע למקום ולתפקיד הנשלט. ככלל, הסוגיה אינה חדשה ואותי באופן אישי היא נורא מעצבנת. בעיקר, כי הדעה הרווחת והמקובלת היא שתפקיד הנשלט שמור לאנשים חלשים/לוזרים/חסרי עמוד שדרה, עד כדי שזאת בושה אם מישהו ייחשף ויודה שהוא/היא נשלט/ת, ולהיפך - שולט/ת שנחשפים - זה "כאילו" מכובד יותר. אני שבעה עד אפס מקום מהגישה הפסולה הזאת. אני ארחיק ואומר שלדעתי כשהאנשים מגיעים ליחסים בדס"מיים מתוך מצוקה נפשית, רצון להעניש את עצמם וחיפוש ביטוי להיותם נכשלים בשאר תחומי החיים - זה מתכון לאסון פוטנציאלי. זה פסול ולא נכון. מסירת שליטה לאחר צריכה להעשות ממקום של אומץ, מתוך החלטה מודעת, בחירה בדעה צלולה והכרה מלאה בכך שזה שלוקח את השליטה עלינו הוא אדם שפוי, ראוי ומסוגל להיות בקונטרול על עצמו ועל הפרטנר. ככלות הכל למסור שליטה - זה קצת כמו קפיצת בנג'י - לא כדאי לעשות אותה מטעמים של שנאה עצמית. לסיכום ולנושא הישיר שהעלית - אני לא רוצה לעסוק במיניות של הילדים שלי, אבל אני גם חושבת שהבעת דעה הן חיובית והן שלילית בנוגע לבחירתם את המיניות (בתנאי שלא מדובר בנטיה פלילית) היא פסולה ואסורה בהחלט. חייבים לקבל אותם, כפי שהם, אך אם נדרש - צריך שיהיו לנו את הכלים של ידע והחוכמה לתמוך בם בכל דרך שטובה להם. |
|
|