| Mr dom(שולט) |
לפני 7 שנים •
16 בפבר׳ 2017
יצאתם מארון הdbsm כמה מהקרובים שלכם יודעים
שאלה שמסקרנת אותי ממש לאחרונה האם כן צריך שאנשים ידעו או שלא זה בכלל נחשב נורמטיבי ובסדר או שכולנו כהילה של פריקים חולי נפש ואם כבר לספר אז למי ולכמה איך להציג את הנושא הזה איך בכלל ניגשים לכל הסיפור הזה השמח לשמוע מה דעתכם בנושא אם גם אתם כמוני או שיצאתם כבר מארון הdbms תודה לכולם מראש
|
|
|
Return The Burn(נשלט)
|
לפני 7 שנים •
16 בפבר׳ 2017
נראה לי שקודם צריך לקרוא לזה BDSM ומשם מתקדמים
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 7 שנים •
17 בפבר׳ 2017
ההחלטה לצאת מהארון היא שלך בלבד.
אמנם ככל שיש יותר נראות "לתופעה" ככה הסיכויים שהיא תתקבל בחברה הם יותר טובים. אבל אתה, או כל אדם אחר, לא חייבים לקחת על עצמם נטל של להיות "תחנת ההסברה" של הקהילה. אתה לא צריך לחשוב על זה כאקט קהילתי אלא תחשוב עם עצמך אם האקט הזה יעזור לך באופן אישי. האם אתה חושב שזה יגרום לך להרגיש משוחרר יותר לאחר שתספר? האם אתה חושב שזה יתן לך תועלת אמיתית? כי תזכור- החברה לא בהכרח תקבל אותך, אז אל תעשה את זה בשביל לקבל מהם חיבוק. אל תצפה לצדק, ככה שאם אתה בחברה לא הכי ליברלית אל תצפה שיקרה לך נס. תעשה את זה רק בשבילך עצמך, נגיד אם אתה מרגיש שאתה מוקף בצביעות שמכבידה עלייך נפשית, שנמאס לך לשחק משהו שאתה לא, ואתה רוצה לסנן את האנשים שאתה קורא להם חברים. אם כן, ואתה סגור שזה מה שאתה רוצה לעשות ויכול להתמודד עם ההשלכות, הדרך לגשת לזה צריכה להיות בעדינות. תזכור שמה שאתה יודע כבן אדם שלקח לו זמן לקבל את עצמו, זה משהו שאדם ונילי הולך כלל הנראה לשמוע לראשונה בחייו, ולאנשים יש נטייה להיבהל מדברים שזרים להם. זה לא אומר שזה אדם ששופט אותך, זה יכול להיות שהוא פשוט יבהל אם אתה הולך להפיל את זה עליו "במכה אחת" (ובדיוק בגלל זה גם לא קיבלת את עצמך "במכה אחת", זה נעשה בשלבים. בנוסף, לדעתי, חשוב שאדם יקח את הזמן לקבל את עצמו לפני שהוא מצפה מאחרים לקבל אותו). תנסה לגשש את השטח לפני "ההכרזה הגדולה" ותשאל אותו באופן כללי, תוך כדי שיחת חולין, מה דעתו על דברים שונים שיש בהם איזכור לבדס"מ שהחברה הוינלית יודעת עליהם. למשל, עכשיו יצא סרט חדש ל 50 גוונים, אולי זה סרט גרוע, אבל הוא דרך לעלות את נושא לשטח. תראה איך האדם השני מגיב- בסקרנות? ברתיעה? בנינוחות? בעצבים? פחות או יותר אתה יכול לברר אם יש לך מרחב בטוח לדבר ולהסביר את עצמך. אם אתה רואה שהאדם השני "שווה את ההסבר שלך", פה אתה מחליט מה לעשות הלאה. אין חוק מסויים לכך, זה עניין של הרגשה אישית. אתה יכול לעלות את זה בהומור, אתה יכול לעלות את זה ברצינות... כל מה שנראה לך לנכון לסיטואציה הזו. רק תזכור להשתמש בשפה שמובנת למי שאתה מדבר איתו, אל תשתמש בסלנג הקהילתי ובמונחים מסורבלים אלא תסביר את עצמך בפשטות שלא תיצור בילבול שיכול להלחיץ. באופן אישי, אני מחוץ לארון מול כל מי שמכיר אותי. עם האנשים החשובים בחיי יזמתי שיחות, עם אנשים פחות חשובים, אם הנושא עלה אז לא הכחשתי את דעותיי לגביו. ומה אני יכולה להגיד על החוויה הזו? שאני אישית הופתעתי לטובה, התגובות התחלקו בין "אחלה, תהני" ו- "תמיד ידענו". היה מיעוט שהייתי צריכה לשבור את הראש שלי מולו, והם בדר"כ לא היו שווים את זה. מי שאהב אותי קודם, זה לא הפריע לו. התחושה כעת היא תחושה של חופש. אני יכולה לדבר בחופשיות עם קרובים אלי על נושאים שפעם שמרתי בבטן עד כדי כאב, אני לא מפחדת ממי שאני, זאת לא נקודת תורפה שלי ואי אפשר להשתמש בה נגדי. אני מדברת בשם עצמי בלבד, ברור לי שיש אנשים שנמצאים במצב שונה משלי, ועבורם זה יכול להיגמר אחרת. שכל אחד יעשה את השיקולים שלו בהתאם למה שמתאים לו. |
|
|
Lanya Colson
|
לפני 7 שנים •
17 בפבר׳ 2017
אין ארון, ואין פוליטיקה ואין שליחות.
יש לי חברים שיודעים (כי אנחנו מדברים, כי נוח לי איתם) ויש חברים שלא (מאותם סיבות) וזה יכול להשתנות. משפחה ועבודה לא יודעים, כי החיים הרומנטיים שלי הם שלי והם פרטיים ואני לא משתפת אותם (וזה לא משנה אם הם בדסמיים או וניליים) |
|
|
MagisterDolor(שולט)
|
לפני 7 שנים •
17 בפבר׳ 2017
כמו שאנשים לא נוהגים לרוץ ולספר בציבור איזה תנוחות הם אוהבים במיטה, ככה זה לא עניינו של איש מה אני מעדיף לעשות עם בת הזוג שלי.
בלת"ק - פיסוק אינה מילה גסה. |
|
|
yosishoam
|
לפני 7 שנים •
17 בפבר׳ 2017
האמת שהוציאו אותי מהארון בגלל מאבק גירושין מכוער במיוחד , אבל בדיעבד יש בזה משהו משחרר .
לא חושב שהיה לי את האומץ לעשות את זה במודע , בדיעבד כמו בכל תחום התועלת (קודם כל הנפשית) בחשיפה עולה על הנזק . |
|
|
Justice
|
לפני 7 שנים •
18 בפבר׳ 2017
מעולם לא הסתרתי את מה שאני. לעיתים נדמה לי שההורים שלי ידעו עוד לפניי.
|
|
|
| Angel1155(נשלטת) |
לפני 7 שנים •
18 בפבר׳ 2017
חוץ מהבן זוג אף אחד לא יודע על זה...
לא חושבת שצריכה לשתף משפחה בדבר כזה אישי. |
|
|
שולמית ש
|
לפני 7 שנים •
18 בפבר׳ 2017
לא יודעת אם יודעים שאני ממש מלכת סאדו.
אבל הרבה יודעים שאני סדיסטית במיוחד עם בעלי. ושאני נהנת להכאיב לו. ויש את הרב שלי. ואת הרבנים שלנו כזוג . שיודעים שאני מלכת סאדו. ואני אחלה עם זה. וכן בעלי הוציא אותי מהארון.. ולא אני...! יש חברות שיודעות. ויש כאלו שלא. |
|
|
hrgiger
|
לפני 7 שנים •
19 בפבר׳ 2017
הרוב המכריע יודע, לא כי אני משתפת בחיי המין שלי (אני לא), אלא כי לא לחלוק אומר לבחון כל מילה שלי פעמיים.
זה בכל זאת חלק מהיום יום שלי. |
|
|