המלט
|
לפני 7 שנים •
1 במרץ 2017
Lanya Colson כתב/ה: והשאלה האחרונה - שבעיני היא החשובה מכולן האם הצורך לעשות אבחנה בין "חירמון" ל- "צורך נפשי" משרת בעצם מטרה אחרת? מבטא תפיסת עולם מוקדמת לגבי מבנה הנפש (יחסי גוף/נפש למשל) או לגבי אופי הנטיה הבדסמית? והאם תשובה כזאת או אחרת יכולה לשרת דרך פעולה מסויימת? האם ההבנה של הנטיה כחירמון בסיסי תביא לקבלתה? והתפיסה שלה כמענה על צורך נפשי תעודד אנשים ללכת לטיפול כדי לרדת לשורש הנטיה? אולי להיפך? אני לא יודעת לענות על אף אחת מהשאלות האלו אבל אני יודעת להגיד לך שהשאלה החשובה היא למה אתה שואל את השאלה הזאת - ומה בעצם אתה מנסה לברר על עצמך באמצעות השאלה הזאת. היו כאן דיונים סוערים בנושא, ואני רק אגיד שאני מאוד סקפטית לגבי היכולת שלנו להבין את הנפש באופן "מדעי" אבל באמצעים אחרים - אני מאמינה שאנחנו יכולים להגיע להבנה מאוד עמוקה של עצמנו. מקווה שעזרתי. לעניות דעתי המרודה, שאלות מהסוג ״מה מקורה של נטייה X" ? מתעוררת כאשר קיימת התנגשות-מה בין אותה נטייה, או ליתר דיוק, מימושה של אותה נטייה, ובין הלכותיה של החברה מסביב. כל עוד החירמון הינו ״בסדר״, היינו ונילי ובמימון ״נורמלי״, לאנשים אין צורך כלל לעשות אבחנה בין ״חירמון״ ל״צורך נפשי״. זה סתם לא מעניין. על פי רוב, אישה/גבר אינם מתעוררים בבוקרו של ליל אהבים מתוק ושואלים את עצמם ״מה מקורו של הצורך המיני?״ ומדוע לא? משום שזה לא מתנגש עם כלום. זה פשוט נעים בדרך כלל, ומגדיל את מספר יצורי האדם בעולם. מתי כן מתחילים לשאול שאלות? כאשר הנטיה המינית מתנגשת עם ״ערכי החברה.״ כך, עשוי הומו לשאול את עצמו למה הוא הומו, ולסבית תשאל את עצמה למה היא נמשכת לנשים, וגבר נשלט ישאל את עצמו למה כך ולא אחרת. אי אפשר להסביר את עצם קיום השאלות האלה בתוך המרחב הפסיכולוגי המיני האנושי במנותק משיקולים סוציולוגיים. ואולי, כפי שאת מרמזת, לא קיים בכלל מרחב מיני פסיכולוגי שמנותק משיקולים סוציולוגיים. כשאני לעצמי, בדיוק בכך אני מאמין: כוחה של החברה מסביב הוא כה חזק ומצמית, עד שאין אדם מתקיים אלא כחלק מהכלל, ואף פעם לא - אפילו לא באופן תיאורטי - במנותק. קבלי תרגיל מחשבתי: באי רחוק, חי לו שבט של בני אדם שבו הצורה הרגילה בה מתקיימים יחסי מין כרוכים באלימות בוטה של נשים כלפי גברים: לאחר מסכת עינויים- שבעינינו יתפרשו חד משמעית כפמדום - מגיע החיבור בין איברי המין, וכך מתרבים להם שם באי ההוא. ובני אדם, כמו בני אדם, תמיד מחפשים את השונה והסוטה, כך שעם הזמן נוצרות מובלעות קטנות של ״סוטים״: כאלה שאוהבים לעשות סקס בעדינות מופלגת, תוך גילויי חיבה רכים וענוגים, עיסויים, נשיקות וליטופים. מתעורר לו אדם כזה בבוקר ונחרד: למה אני שונה מכולם? איך זה שכל השכנים שלי נרדמים בכיף אחרי שהוכו והושפלו ורק אני אוהב לחבק ? האם יש לי בעייה נפשית? האם החירמון שלי מליטופים על הלחי נובע ממשהו בילדות? אולי אמא שלי ליטפה אותי יותר מדי? למה אני כזה שונה?! ובחזרה לעניינו, אז כן. הצורך לעשות אבחנה בין ״חירמון״ ל״צורך נפשי״ משרת מטרה מוגדרת: המטרה לזכות בהכרה, בחמימות המאלחשת של ההכרה החברתית, ב״אוקיי״ של האחות הגדולה שעינה תמיד פקוחה, בתשוקה להיפטר מהשיפוטיות - שאינה אלא פירות הביאושים של משטרת המחשבות הגדולה שכולנו סוגדים לה בעל כורחנו. איני חושב שיש כאן ביטוי לתפיסת עולם מוקדמת לגבי מבנה הנפש או לגבי הנטיה הבדסמית. לסוג הנטיה עצמה למעשה אין חשיבות רבה, ובלבד שתסמן אותנו כשונים. לגבי שאלתך האחרת, ״האם קבלת הנטיה כחירמון בסיסי תוביל לקבלתה״ - אני חושש שלא. דבר לא יביא לקבלתה, משום שלא עלינו לקבל או לדחות אותה, אלא על סביבתנו, והסביבה, סובלנית ככל שתהא, אינה מקבלת סטיות מהממוצע, ולצורך העניין העקרוני, לא ממש משנה מהו הממוצע, כפי שאולי אפשר ללמוד מהתרגיל המחשבתי הדמיוני הנ״ל. את חושבת שהשאלה החשובה היא ״למה שואלים את השאלה בכלל״. אני מסכים. זו השאלה החשובה, כי על פניו למה זה בכלל משנה למישהו מה מעמיד לפלוני את הזין ומרטיב לאלמונית את דפנות הכוס המתוק שלה. אני חושב שהתשובה מצויה במרחב הסוציולוגי, ואין כאן מקום לפסיכולוגיה בכלל. (אחדים מחבריי הטובים ביותר בוודאי יתנגדו לכך נחרצות). |
|
|
Lanya Colson
|
לפני 7 שנים •
1 במרץ 2017
לגמרי שאלה סוציולוגית, המלט, מסכימה לגמרי
(חוץ מזה אמלק) |
|
|
| נשלט אינטליגנט(נשלט) |
לפני 7 שנים •
1 במרץ 2017
היי חברים,
ראשית, היה כיף גדול לקרוא את תגובותיכם. זה באמת מסקרן ומרתק. ברשותכם, ארצה מעט להשיב לתהיות ודברים שהעליתם בתגובותיכם, לפני זה אבהיר: אין לי צל של מושג בפסיכולוגיה - אני מגיע ונמצא בעולם הכי שונה מפסיכולוגיה. 1) האם חירמון הוא עניין פיזי? אז אני חושב שהחירמון הוא החלק הכי פיזי בסיפור המיני. הוא פשוט "פיזית" גורם לאיבר המין הגברי לעמוד. זה חתיכת פיזיות. אז נכון, לא מעט תהליכים נפשיים של האדם מקבלים ביטוי פיזי (כן? חרדה גורמת לחיוורון. ידוע) - אבל אין ספק שהוצאת זרע (ככל שמדובר בגברים) הוא מעשה לגמרי פיזי. 2) אם מדובר בצורך נפשי האם הוא נרכש? האם הוא סך החוויות הביוגרפיות? לדעתי, הרכיב הנפשי באדם מורכב משני חלקים: החוויות הבסיסיות שאנו נולדים אתם: למשל חוויית הורות שפחות-או-יותר כל היונקים חווים אותם, לבין חוויות נרכשות שהם בבחינת "אני חושב משמע אני קיים". אלו השפעות נפשיות ייחודיות ליונקים יותר מפותחים (כמו האדם). וזו באמת שאלה מתקדמת בשאלה שהעלתי: אם מדובר בחוויה נפשית - האם היא מולדת או נרכשת. 3) האם יש הבדל אם היא פיזית או נפשית? וואו. להערכתי: כן. יש הבדל. ואנסה לתת מספר דוגמאות, הישארו ערניים: אחת, גבר, אחרי שהוא גמר, הוא יכול לאבד כל עניין בבדס"ם - וכשזה המצב, זהו אות ברורה שמדובר בחוויית גירוי ועניין פיזי. לעומת זאת, אם אחרי שהוא גמר - עדיין יש לן עניין, שלא לדבר להט, לבדס"ם - זהו אות שמדובר בצורך נפשי. הכרת ההבדל בין שני הסוגים, והבנה לאיזה מהם אני/בן זוגי שייך יכולה למנוע טעויות ולשפר את חווית הבדס"ם בין שני פרטנרים לבדס"מיות. שתיים, האם השליטה רלוונטית למין? לדעתי, אם מדובר בעניין פיזי הרי שברור שמחוץ לעולם המין - אין שום עניין בבדס"ם, אפילו להפך. אך ככל שמדובר בצורך נפשי - הרי שהשליטה עצמה היא זו שעונה על צורך - והקשר של השליטה למין הוא נסיבתי בלבד, ואסביר: הרי כולנו מנהלים יחסי שליטה זוטא בכל צומת בחיינו, מהיררכיה חברתית, דרך היררכיה במקום העבודה וכלה בהיררכיה במשפחה - היררכיה, נדרשת מסיבות טכניות - לכן, אין בהם אלמנט של שליטה, אלא הבנה שמציאות חסרת היררכיה פשוט אינה יעילה והפסדה עולה על מעלתה. על כן, השליטה מתחילה רק כאשר היא פונה לאפיקים נפשיים, ומין, בדרך כלל, נמצא במקום הכי אינטימי של האדם, שליטה במין משמעה: שליטה מוחלטת, ומשכך, מיצוי החוויה, אך כשלעצמה היא אינה קשורה למין. שלוש, בעולם של הרגלים והסתגלויות, יש צורך מתמיד בגירויים הולכים וגדולים, גירויים נועזים יותר, חסרי היגיון יותר ומטורפים יותר. אחרת, פשוט מתרגלים וסף הגירוי יורד. אדם שהגיע לעולם הבדס"ם כחלק ממרוץ אחרי גירויים שאבדו מזוהרם כיון שהוא הורגל אליהם הוא אינו זקוק באמת לשליטה, הוא רק זקוק לגירויים הולכים וגוברים - אם כן, קשה באמת להגיע אתו, באמצעות הבדס"ם למקומות עדינים ומטורפים במעמקי הנפש, שהרי לא השליטה היא זו שנמצאת אצלו בנפש. להבדיל, אדם שהשליטה יושבת לו על מקומות עדינים בנפש - הוא צריך "שליטה" לא גירוי - וממילא השליטה יכולה להביאו למקומות נפשיים, לפעמים, כה עמוקים ועדינים, שהוא עצמו אינו מודע שקיימים בתוכו רבדים נפשיים שכאלו. ארבע, אם מדובר בנושא פיזי מדובר ב"תאווה גשמית" תאוות גשמיות הן באופיין בנות רוויה. המקבילה היא: אוכל, אחרי שאדם אכל מאכל אהוב עליו במשך כמה שבועות בלא הפסקה - המאכל ימאס עליו. זהו. אך ככל שמדובר בנושא נפשי, מדובר ב"תאווה רוחנית", בתאווה רוחנית יש עומק בתוך עומק עד אין סוף, כי הנפש היא אינסופית, וממילא אין בזה רוויה (או רוויה נדירה). חמש, בעולם האמתי, בעבודה, ביחס עם שכנים, עמיתים, מוכרים, פקידים וכדומה, האם יש מקום לשליטה? לדעתי, ככל שמדובר בנושא פיזי - ברור שאין מקום ליחסי שליטה בעולם האמתי, זה נושא למין וזהו. אולם, ככל שמדובר בנושא נפשי הוא אינו קשור למין, ולפעמים פתאום מגלים כוח משיכה לבוס מרושע שאיש אינו מסתדר אתו, או לפקיד פראייר שכולם בזים לו ונדים לו ראש. שש, לגבי התחלפות, בין שולט לנשלט. לדעתי, ככל שמדובר בעניין פיזי, אסתכן ואקבע כי לא ניתן להתחלף בין שולט לנשלט, שכן מדובר בסוג של "סטייה", כמו אדם שיש לו סטייה לקיים יחסי מין עם מבוגרות, שמנות, קטועות רגל וכדומה - זה לא אומר שברגע שיש לך סטייה אחת - כל סטייה מדברת אליך. מה שאתה נמשך אליו - אליו אתה נמשך. אם שולט - אז שולט, אם נשלט - אז נשלט. לעומת זאת, אם מדובר במקום נפשי - לעתים אין ממש הבדל בין שולט לנשלט - שניהם יושבים על אותו פצע או חסך שנוצר בנפש, נניח מפגיעה מינית שנחוותה בעבר - ושולט ונשלט שניהם ביטויים של אותו דימום בנפש - ואין הבדל באמת, וניתן להתחלף. שבע, אדם שהוא סטרייט ביום יום - האם יש לו משהו מחוויית בדס"מית עם בן/בת מינו/ה? גם זה נראה לי מאוד תלוי אם מדובר באתגר פיזי - שאז חוויית הבדס"ם שלו מוכרחת להיות עם בן המין אתו הוא חווה את המין (סטרייט עם בן המין השני, ולהט"ב עם בן/בת מנו/ה). לעומת זאת, ככל שמדובר במשהו נפשי, הרי שאין קשר בין זהותו המינית של האדם לבין משיכתו לבדס"ם, ויכול להיות אדם שהמין המועדף עליו הוא עם בנות - אך במסגרת שליטה הוא יהיה מוכן/מסוגל לחוות בדס"מיות עם בן/בת מינו/ה. שמונה, האם יש עניין להיגמל מהתופעה הזו? השאלה נראית פרובוקטיבית משהו, כשהאי נשאלת באתר כמו "הכלוב" אז אסביר: הרי חוויית הבדס"ם איננה חוויה "רגילה", שכן, מחד, יש כאן חוויה מטורפת ומשגעת, אך, מאידך, יש כאן כאב גדול, פיזית ונפשית, לעתים לך ולעתים לפרטנר שלך. עכשיו, נשאלת השאלה: האם האדם "באמת" חפץ בסיטואציה בה הוא נמצא? לדעתי, ואשמח לשמוע עוד דעות, יש הבדל אם זה יושב על מקום פיזי או נפשי. ככל שמדובר במקום פיזי - לדעתי, מדובר בחוויה השייכת למשפחת העישון, הפחמימות, האלכוהול והאוננות - ויש לגמרי היגיון בללכת לגמילה מבדס"ם. לעומת זאת, אם הבדס"מ יושבת על מקום נפשי - אזי, לא רק שאין מקום להיגמל מהנטייה הבדס"מית, אלא להיפך, רצוי ומבורך להשלים עם הנטייה ואפילו לצאת מהארון ולצעוק: זה מה שאני, זה מי שאני ושהעולם יתפוצץ. לדעתי, ואשמח לשמוע דעות נוספות, ככל שהבדס"ם הוא פיזי - הוא אינו תורם לבריאות הנפש (לא יודע אם הוא מזיק, אבל לא תורם), וככל שהוא יושב על מקום נפשי - להפך, בדס"ם הוא הדרך היחידה לחוות אושר ושלמות נפשית. 4) האם יש לזה תשובה חד משמעית - או שזה שונה מאדם לאדם? זה באמת חלק מהשאלה, ואשמח אם תכתבו: א. את חוויתכם. ב. את התרשמותכם מסביבתכם. ג. את הידוע במדע. אני רעב לשמוע הכל. מקווה שלא חפרתי עם האורך המטורף הזה 
|
|
|
|
המלט
|
לפני 7 שנים •
2 במרץ 2017
לא חפרת. כתבת דברים מעניינים שעשויים לעורר כמה דיונים מעניינים. אבל אל תצפה להרבה: אנשים על פי רוב מעדיפים שיקראו אותם מאשר לקרוא אחרים, וכל פוסט שארוך יותר משלהם - אפילו בקצת - נראה בעיניהם ארוך מדי , ומיד הם שבים לזפזף בפייסבוק.
|
|
|
| נשלט אינטליגנט(נשלט) |
לפני 7 שנים •
2 במרץ 2017
תאמין לי, ככל שהארכתי הרגשתי נוראי, גם אני אוהב קצר.
מעניין לאן הדיון הזה יוביל, אם יוביל לאנשהו. |
|
|
| Bagel |
לפני 7 שנים •
2 במרץ 2017
הדיון לא יוביל לשום מקום, קצת כמו בדס״מ - מקסימום יהיו קצת צעקות ומכות ואז כלום, שקט ואי הסכמה פאסיבית.
הקשר היחידי לסוציולוגיה בעיני הוא שהחברה מגנה ומוקיעה התנהגות שונה (סוטה) ולכן מי שמתנהג באופן שונה רואה את הוקעתו החברתית (והסנקציות החברתיות הקשורות בה) כדבר העיקרי שמאפיין את הנטיה שלו והוא מלא במוטיבציה להשאיר את כל האשמה (הכרוכה לעיתים בנטיות מיניות בלתי שגרתיות) אצל החברה ולדבוק בנושא החברתי. התעסקות קצת יותר מעמיקה, שמחייבת שאלות פסיכולוגיות שמהותן בחינה ביקורתית של הביוגרפיה האישית, נתפסת כלא אטרקטיבית ואף מסוכנת ולכן זוכה פה לקיתונות של בוז ודחיה כמעט מוחלטת. אגב, גם פדופילים טוענים שבחברות מסוימות הם לא נחשבים לעבריינים או סוטים ושאם החברה תקבל אותם אז הכל יהיה בסדר, אולי באותו אי אקזוטי מרוחק אפשר לחשוב שחיים פדופילים שאין להם שום סוגיות נפשיות ושהנטיה שלהם היא בסך הכל טעם. החוויות הראשוניות מהילדות מעצבות את תפיסת המציאות של האדם, מי שמכיר באמיתות התאוריה הזאת (של פרויד מ 1912) לא יכול להתעלם מהעובדה שיש להתנהגות המינית בבדס״מ סיבות ועומק בעלי משמעות. מה עושים עם זה? לא יודע, אבל להכחיש את זה צריך להיות קצת עיוור. |
|
|
| מזוכיסט טהור(נשלט) |
לפני 7 שנים •
2 במרץ 2017
אצל כל אדם זה אחרת לדעתי.
נניח במקרה שלי אני די מאמין שזה נובע מילדות ונעורים. כיום אני מאוד צייתן, מזוכיסט, ובעל נתינה מכל הלב בנוסף מאוד מתחבר לחוסר אונים, טוטאליות. ואני די מאמין שזה בעיקר התגבש אצלי עקב בריונות רבה שחוויתי בתור ילד, ובעיקר התעללות קשה וחוסר אונים טןטאלי שחוויתח בתור נער/חייל על ידי המשטרה הצבאית בכלא 4. כלומר כבר מגיל 14 בערך התחלתי להתעניין בבדסם בצורה חלקית וככל שהטראומות גדלו, והתעללות התרחבה בריונות וכו כך עם הזמן פשוט גבשתי לעצמי הזדהות מאוד גדולה של נשלט צייתן מוחלט שנותן מעצמו מעל ומעבר. כדי לרצות את הצד השני. |
|
|
| נשלט אינטליגנט(נשלט) |
לפני 7 שנים •
2 במרץ 2017
היי משפטן,
אני חושב שאתה נוגע בדיון נוסף: על מה יושב הבדס"ם ובדגש על המזוכיזם. אתה מעלה כיוון שמדובר בחוויה נוראית שאנחנו מחפשים לעשות לה רהבליטציה, או חוויה מתקנת, או בירור נפשי עמוק. שווה פוסט לדעתי. |
|
|
| Noble Savage |
לפני 7 שנים •
3 במרץ 2017
לא בטוח שיש תשובה אחת.
ייתכנו כמה דרכים חלופיות שמובילות ל-בדס"מ. כמובן שלא מתיימר לתת תשובה מקיפה ומדעית, אבל בניתוח הפנטזיות הבדס"מיות של נשים בספר "הגן הנעלם", מצביעים על סוציאליזציה לפיה סקס זה דבר אסור ו"מלוכלך", לכן כשהוא מגיע ב"כפייה" ובהיעדר יכולת התנגדות יש תירוץ טוב לחוות אותו. ואידך זיל גמור... |
|
|
James Bondage(מתחלף)
|
לפני 7 שנים •
4 במרץ 2017
מה שהמלט אמר. ותודה גם ל- Dream Darkness - קבל ח"ח על הדיוק בהגדרה והדוגמאות שמבהירות למה כוונתך (לו זאת הייתה תרבות הדיון בכלוב ו/או בארץ ו/או בעולם, מצבנו היה טוב בהרבה). אני רוצה לחזק את דבריו של המלט לגבי זה שעצם קיום ההתייחסות הוא עניין סוציולוגי לחלוטין - שזה כמובן אספקט אחר לחלוטין מההתייחסות של Dream Darkness שמנסה לאפיין מקורות שונים לנטייה.
נניח לרגע שאדם נורמטיבי מפתח חיבה רבה לאכילת בשר כלבים אחרי ביקור באותו מחוז בסין שבו מקובל לעשות את זה -- זה כל כך יותר טעים לו שהוא רוצה להמשיך להנות מכך. ועכשיו הוא חוזר למערב - מן הסתם, מה שיקרה הוא אחד מהבאים: 1. הוא ידחיק את התשוקה, יסתפק בבשר פרה "ונילי" 2. הוא ייבא עצמאית בשר כלבים. 3. הוא יתחיל להכין בשר כלבים לבד..... רגע, אמרתי נורמטיבי ..... אז נמחק את 3 מהרשימה. במקביל, באופן בלתי תלוי, סביר להניח שבמוחו תחלוף אחת או יותר מהמחשבות הבאות: א. כל חובבי בשר הפרה הונילים לא יודעים מה הם מפסידים ב. הלוואי וזה היה מקובל יותר לאכול בשר כלבים ג. מה דפוק אצלי? איך זה שרק אני וקומץ אחרים רוצים בשר כלבים? למה אני לא יכול לרצות בקר כמו כולם? לחלקיכם מן הסתם זה נראה לא רלוונטי (ציטוט מהפורום הזה מלפני כמה שנים בנושא דומה: "אבל מה הקשר? כלב זו חיית מחמד ופרה זו בהמה! אין שום קשר!"; מי שחושב כך יכול להפסיק לקרוא, אנחנו לא מדברים באותה שפה) מי שאי פעם הסתובב ליד פרות חופשיות-פחות-או-יותר יודע שהן שמחות, אינטלגנטיות, חברותיות, אוהבות לשחק וככלל דומות מאוד לכלבים, למעט זה שהן כבדות פי 50 (ולכן אפקטיביות בתור רכיב מזון). ההבדל היחיד הוא מוסכמה חברתית (כלב=חיית מחמד, פרה=אוכל) -- ויש מקומות שבהם המוסכמה כלב=אוכל תקפה. מהצד השני, יש מקומות (הודו של לפני 50 שנה), שבהם המוסכמה "פרה=אוכל" מזעזעת את האנשים בערך פי 100 מאשר המוסכמה "כלב=אוכל" מזעזעת בישראל של היום. אני צמחוני שלא מנסה לשכנע אף אחד להפסיק לאכול בשר (או בשום דבר אחר שקשור לנושא), אבל בערך חצי מהאנשים שמגלים את זה שאני צמחוני פותחים שיחה בנושא (מתוך ציפייה שאני אנסה לשכנע אותם במשהו כנראה?), והסטטיסטיקה שלי היא שיש בארץ בערך 20% של אוכלי בשר שמרגישים אשמה על אכילת בשר, אבל לא מספיק אשמה בשביל להפסיק. ל- 80% האחרים, בשר זה אוכל, וזהו. סטטיסטיקה יד שניה של מכר שגדל בדרום אמריקה, היא שיש לכל היותר 2% כאלה בדרום אמריקה שמרגישים אשמה, ואולי אין בכלל. לחלוטין עניין של מוסכמה חברתית. אני חושב שגם בקרב משתמשי הכלוב חובבי הבדסם יש סטטיסטיקה כזאת - נגיד, 20% שמרגישים שהם לא בסדר, אבל לא מספיק בשביל להפסיק, ו- 80% מהאחרים לא. יש פה מי שיגיד 50%/50% - לא אתווכח, אני לא יודע. יש פה מי שיגיד 99% אשמים, 1% לא - אני חושב שהמדגם שלי מייצג מספיק בשביל להגיד שזו שטות. דעתי האישית היא שמי שזה מפריע לו בחיים (ויש פה כאלה), צריך ללא ספק להגיע למצב שבו זה לא מפריע לו בחיים - כל שיטה שעובדת תבורך, בין אם היא פרמקולוגית, פסיכודינמית, בהביוריסטית או פגנית -- וזה נכון לכל דבר בחיים, בין אם מדובר על בדסמ, עישון, אלכוהול, סמים קשים, התמכרות לאדרנלין, אוננות כפייתית, התמכרות למין ונילי, חבלה עצמית או משחקי מחשב. אני מכיר יותר מאיש אחד שנהנה להשתכר, ועושה את זה בשליטה מלאה; אין שום קשר בין זה ובין אלכוהוליזם, למרות שאלכוהוליסט אולי לא מסוגל לתפוש את זה; כנ"ל, יש אנשים שנהנים מבדסם מבלי להתמכר, למרות שמכור עשוי לא להיות מסוגל לתפוש את זה. Bagel כתב/ה: התעסקות קצת יותר מעמיקה, שמחייבת שאלות פסיכולוגיות שמהותן בחינה ביקורתית של הביוגרפיה האישית, נתפסת כלא אטרקטיבית ואף מסוכנת ולכן זוכה פה לקיתונות של בוז ודחיה כמעט מוחלטת.
אין לי מושג מאיפה ההצהרה הזאת באה; יש שרשור וחצי שפעילים כרגע שמדגימים כמה ההצהרה הזאת שגויה. מה שכן נכון להגיד, אני חושב, הוא שההצהרה "בירור מקור הנטייה הוא חשוב תמיד, ובהכרח מחייב בירור פסיכולוגי ביקורתי של הביוגרפיה האישית לפי מסגרת פרוידיאנית/יונגיאנת/שם-כלשהו" זוכה לקיתונות של בוז ודחיה. ובצדק. Bagel כתב/ה: החוויות הראשוניות מהילדות מעצבות את תפיסת המציאות של האדם, מי שמכיר באמיתות התאוריה הזאת (של פרויד מ 1912) לא יכול להתעלם מהעובדה שיש להתנהגות המינית בבדס״מ סיבות ועומק בעלי משמעות. מה עושים עם זה? לא יודע, אבל להכחיש את זה צריך להיות קצת עיוור.
לא מכיר את הניואנסים הספציפיים של פרויד בהקשר הזה; זה שהחוויות מהילדות מעצבות את תפיסת המציאות מקובל (ובתחומים מסוימים מוכח) למיטב ידיעתי ע"י כל הדיסציפלינות היום. אבל מה בדיוק המושגים האלה שאתה מדבר עליהם: עומק? משמעות? אלה מושגים שאומרים בדיוק מה שאתה רוצה שהם יגידו. הטיעון הזה הוא בדיוק טיעון דתי, ולכן מקובל (כמעט אוטומטית) על ידי מי שכבר מאמין בו, ונדחה (כמעט אוטומטית) על ידי מי שאינו מאמין באותה דת; למען הסר ספק, בייגל ואני לא מאותה דת. יש לי קרובי משפחה חרדים שמסבירים לי מדי פעם שאני הרי יודע שבאמת יש בורא עולם, ואני הרי יודע להבדיל בין טוב ורע, וכל החילוניות הזאת זה המצאה כדי שאני ארגיש נוח עם עצמי לגבי זה שאני בוחר ברע, ושלהכחיש את זה צריך להיות קצת עיוור. מצא את ההבדלים אני עדיין לא מצאתי. |
|
|