| מזוכיסט טהור(נשלט) |
לפני 7 שנים •
3 במרץ 2017
מזוכיזם, חוסר אונים, סגידה עיוורת האם יש קשר לילדות?
שלום לכולם,
אני רוצה לשתף במספר חוויות שעברתי כילד, עוד בהיותי ילד בן 12 אבי נפטר וכך איבדתי דמות מאוד דומננטית בחיי, התחלתי למצוא את עצמי מתהלך בליליות, ומסתובב עם נערים בוגרים ממני כבני 18 + שותים בגנים, צורכים דברים אסורים ובמהלך כל הזמן הזה הייתי מנודה חברתית, גדלתי בעיר קטנה מוכת אלימות, לצערי הייתי קורבן לאלימות קשה מנערים, בריונות של ממש שכללה חוסר אונים מוחלט, לא ככ חשבתי על לפנות למשטרה או לספר למישהן בכל זאת בן 12-15 ("אתה לא רוצה לצאת מלשין") במהלך כל הזמן הזה אימצתי הזדהות עם היותי קורבן ונמשכתי לבדסם זה התחיל מסרטים בדסם קינקי לא פימדום של ממש. התגייסתי לצבא, שירתתי ככלל החיילים, מעדתי פעם אחת נכנסתי לכלא צבאי 4, מי שמכיר יודע איזה יחס מקבלים מהמשטרה הצבאית. קיבלתי יחס של כלב ואף גרוע מזה, עברתי התעללות פיזית, נפשית, בזמן היותי כבול באזיקים, ירקו עלי חיילות מ.צ, נתנו לי סטירות, הייתי לחלוטין חסר אונים, בפנטזיה זה וואוו של כל נשלט, אבל במציאות זה גרוע, זה ככ גרוע, ככ סבל כי זה לחלוטין ללא הסכמתי ומבלי שיש לי את האפשרות להתגונן, או להתנגד, מבלי שיש מי שיגן עלי. עם הזמן גיבשתי לעצמי יחד עם הטראומות, תדמית של נשלט של ממש, צייתן מאוד, כנוע מאוד, טוטאלי, בעל סף כאב מאוד מאוד גבוהה, נמשך לחוסר אונים המוחלט. ואני תמיד שאלתי את עצמי, מדוע? מדוע כך אני אוהב? מדוע אני נמשך לזה כ"כ? והתחלתי לקרוא בספרים, ומחקרים של פרויד, וקראתי על המזוכיזם, ועל פי מה שקראתי זה שהמוח שלי עקב כל הטראומות שחוויתי הטראומות הכואבות, כמנגון הגנה לטווח הארוך המוח שלי מתרגם את זה כהנאה, כמשהו חיובי. אני מאוד מאמין בזה, אשמח לשמוע חוויות נוספות, דעות, כאן זה המקום לשתף ולהרגיש הכי בנוח (: |
|
|
בלום(נשלטת)
|
לפני 7 שנים •
3 במרץ 2017
זה היה ממש מעניין לקרוא..
יפה ששיתפת. מצפה לקרוא מה עוד אנשים יגיבו בנושא.. |
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 7 שנים •
3 במרץ 2017
אין הרבה מחקרים לגבי הסיבות להעדפה בדסמית.
במחקר הדמוגרפי היחיד שבדק התעללות בילדות ואלכוהוליזם במשפחה לא נמצא שהאחוזים גבוהים יותר באוכלוסיה הבדסמית מאשר האוכלוסייה הכללית (ע"ע עבודת הדוקטורט של גלוריה בריים). אני חושב שקשה להוכיח סיבתיות, ועדיף להתמקד בשאלה האם טוב לך בתפקיד הבדסמי שב אתה מוצא את עצמך במקום בשאלה מה הביא אותך לכאן. ואם משהו איננו טוב לך, אפשר למצוא דרכים לשפר. בראייה שלי, חשיבה בסגנון של "למה אני כזה" בדרך כלל באה ממקום של "זה לא בסדר שאני כזה, אז בטח משהו לא טוב גרם לזה ואולי אפשר לתקן את זה". מה שמתחיל להריח כמו הגישה השיפוטית שהביאה לחיפוש טיפולי המרה להומוסקסואלים... |
|
|
האבי
|
לפני 7 שנים •
3 במרץ 2017
אני מזדהה לגמרי ..
בראיה שלי , מותר לחשוב בכל סגנון ומתוך כל מקום (כולל טיפולי המרה שזו זכות בסיסית שנשללת מהתודעה בצורה אלימה) אני מאוד שם לב על עצמי שככל שהחיים שלי מתקדמים אני פחות מחפש להיות מושפל וככל שהם מדרדרים אני מתאווה לניצול והשפלה בצורה טוטאלית .. בנוסף, לבדסמ של נשלטים יש גם צדדים מקסימים ולפעמים אותה פעולה מתבצעת בתקופות שפל כאקט משפיל ובתקופות טובות כאקט חיובי אז אפשר "לטפל בעצמך" ועדיין להיות בדסמי אבל ממקום טוב ומרגש ומסקרן ולא ממקום אובססיבי חלש ומסכן . |
|
|
|
Dark Artist(שולט)
|
לפני 7 שנים •
4 במרץ 2017
אני סבור שכל חוויה או התנסות שאנחנו סופגים בילדות שלנו,בנערות ובבגרות משפיעה על האישיות שלנו ומעצבת אותה. ייתכן ומכלול החוויות השליליות אותן אתה מתאר יצרו אצלך מנגנון הגנה פסיכולוגי שתיעל את הסבל שחווית להנאה על מנת שתוכל להתמודד עם הטראומות הנפשיות של עברך.
מאידך אני מסכים עם חלק מהדברים ש DAN KAP כתב, שקשה בעצם להוכיח שהנטייה המזוכיסטית שלך נבעה מאותן חוויות. ייתכן והנטיות המזוכיסטיות אותן אתה מתאר כבר היו טבועות עמוק בתוך התת מודע שלך, מה שגרם אולי לכך שהיו כאלה שהבחינו בכך ופשוט ניצלו אותך לספק יצר סדיסטי. כמובן שייתכן שהנטיות המזוכיסטיות שלך הן תולדה משותפת של חוויות ושל נטייה טבועה. |
|
|
| קנקן(אחר) |
לפני 7 שנים •
4 במרץ 2017
סיפור החיים שלי הוא ההיפך המוחלט משלך, ואני בכל זאת נשלט: מעולם לא התעללו בי, הייתה לי ילדות נהדרת, שני הורים מצוינים, אין לי שום בעיות של דימוי עצמי ואני מזהה מצוין מתי מישהי מנצלת אותי ולא מהסס להיפטר ממנה.
כיום אין לנו כל קשר סיבתי בין חוויות ילדות לבין דברים שמעוררים אותך מינית. לגבי פרויד, מדובר בתיאוריות בנות יותר ממאה שנה, ורובן חסרות כל בסיס. אפשר "לתרץ" כמעט כל התנהגות בכל צורה אם תנסה. למשל, אם גבר שהייתה לו אמא דומיננטית נמשך לנשים דומיננטיות יאמרו עליו שהוא נמשך לדמות שהייתה אמו. אם גבר שהייתה לו אמא פאסיבית נמשך לנשים דומיננטיות יאמרו עליו שהוא דוחה את המודל של אמא שלו ומחפש עצמאות. |
|
|