בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאמר מעניין בנושא ה- BDSM

dahanc​(שולט)
לפני 7 שנים • 4 בפבר׳ 2017

מאמר מעניין בנושא ה- BDSM

dahanc​(שולט) • 4 בפבר׳ 2017
משחקי שליטה בזוגיות אל מול הטאבו החברתי- bdsm

 
bdsm

Bondage - B   כבילה
Discipline - D  משמעת
Domination & Submission - D&S  שליטה וכניעה
Sadism & Masochism - S&M סאדיזם ומאזוכיזם
 
מי מאיתנו לא השתעשע לעיתים במשחקי קשירה הכלולים אזוקונים מצופי וורודה?
ישנם הרבה תכנים בתקשורת עם אלמנטים של בדסמ גלויים או חבואים למשל קחו את את mtv, אלמנטים של תלבושות ווניל ואישה קשוחה כשלרגליה גברים\ נשים, כבר הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהרבה וודיאו קליפים ,וגם בפרסומות לא נחסך עניין זה.  נשאלת השאלה כיצד ניתנת לגיטימציה לתקשורת להביא לידי ביטוי את עולם הבדסמ למיין סטריים התקשורתי הגלוי , אך עדיין קיימת לאדם הפרטי הסתייגות וחשש לדבר בצורה גלויה ובפרט לממש את הפנטזיות האלו בחדר המיטות?  אם כך הדבר, נשאלת השאלה מדוע התכנים האלו צפים בכל זאת במדיה? מדוע אנשים מתחברים  לעולם הבדסמ מכל קצוות התבל וההיסטוריה?
קאנט מדבר על התבונה ואז קובע כי אדם יכול לממש את הפוטנציאל שלו, למען הגשמה היסטורית של המוסריות החברתית. הוא שם דגש על התבונה והוא מייחד את האינדיבידואליות, בכך שאצל כל אדם התבונה שונה ואצל כל אדם התפישה האישית-חברתית נוצרת באופן ייחודי.
ניטשה, מדבר על כך שלאדם אין אמת אובייקטיבית ושהקיום האנושי הוא אבסורד – משום שהציווי החברתי הינו תבוני, רציונאלי, והאדם נדרש לפעול על-פיו – זאת למרות שהאדם הינו יצור של דחפים, רגשות ותחושות בבסיסו. האבסורד הינו בכך ש-ההסדרה החברתית של הדחפים, נוצרה מתוך זה שהם אכן קיימים אצל בני אדם ובכך – הציוויים החברתיים המאפשרים לבני אדם לחיות יחד, למעשה עומדים בניגוד לטבעו הבסיסי. ניטשה מדבר על ''האדם האותנטי'', המתאפיין ב"מחויבותו האישית ליצריו הספונטניים". זו הביקורת על התבונה גם, על האדם לפעול למימוש האותנטיות הייחודית שלו. העיקרון המנחה הוא – להכיר בקול הפנימי כפי שהוא, גם אם התכנים שהקול הפנימי מעלה הינם שנויים במחלוקת, מוזרים, בלתי חוקיים או בלתי ''מוסריים''.
הלגיטימציה במשחקים מיניים וביטוי לדחפים קינקים, דווקא מגיעה מעבר לים בארצות אשר חרטו על דגלן את טובת הפרט, האינדיווידואליות היצרית  אל מול הנורמות הקונפורמיות של החברה והדת.
ספרים ישנים מהמאה הקודמת (המרקיז דה סאד, וונוס בפרווה, סיפורה של O) היו במחתרת ורק בעשורים אחרונים, התחילו לקבל במה ולהיות מדוברים על השולחן, כך למשל 50 גוונים של אפור.
אם כך, מדוע האיסור חברתי לתת מקום מכיל לדחפים מודחקים אלו, אם הם קימיים מאות שנים בסיפורת ואולי אף בחיים האמתיים?
החברה הישראלית שבה אנו חיים כיום, היא חברה אשר מתפתחת בשנים האחרונות ומתחילה תהליך ראשוני של התבוננות על הפרט ועל הייחודיות שלו אל מול החברה הפטריאכלית הישנה אשר הדת מנתבת אותה וכן הנורמות הפרימיטיביות הקדומות.
השליטה החברתית בפנטזיות המניות של הפרט, חודרת לחדר המיטות ולקשר האינטימי עם בני הזוג שלנו.
וכך, כל מי שאינו מיישם את דחפיו המיניים ע"פ הנורמה הקיימת, נחשב סוטה חברתי ומיני.
וכך, הרשות לשחק בחדר המיטות אינה שייכת לפרטים בתוך המערכת הזוגית אלה הופכת להיות ברשות הכלל החברתי.
הדרך של הסובייקטים ליישם את הדחפים הללו היא דרך המדיה התקשורתית (פרסומות,קליפים ספרים) ובנוסף, במחתרת החברתית היכן שאיש אינו רואה.
כך יוצאים להם בארץ, מועדוני בדסמ וליינים סגורים ואינטימיים , קליקות של אנשים עם תכנים בדסמים אשר נפגשים בדיסקרטיות בבתים פרטים , כרטיסי פייסבוק ובלוגים ברחבי הרשת הווירטואלית עם זהויות בדויות ואחרון ,ארון נעול מוחבא מכל עיין בוחנת.
התחושה הרווחת בעולם זה היא להישאר בארון ולסגור טוב טוב את הדלת אחרייך, אחרת יפטרו אותך אם ידעו . קחו לדוגמה את המורה בביה"ס שבזמנה הפנוי אחרי שעות הלימודים התראיינה במסיכה (שבדיעבד לא הספיקה לדיסקרטיות שלה ) ופוטרה רק בגלל זה.
המסר הוא אחד, כולם נורמאלים רק הסוטים משחקים ובכך עוברים על החוק המוסרי החברתי. רק שהחוק לאורך ההתפתחות של החברה השתנה במקצת, אנשים מרשים לעצמם לתת מקום , בסתר אומנם, לרגשות , תחושות ודחפים מוסתרים.
כל פנטזיה היא לגיטימית כל עוד היא בהסכמה! וזה בעצם החוק העיקרי של הבדסמ.
שחקו, תיפתחו , תשתעשעו, תתמסרו לבן\בת הזוג המתאימים, תנו מקום להיות מוכלים ולהכיל בדרכים אחרות שהן לא פחות טובות, הן בטוח יותר פרועות , אך בטוחות ובהסכמה עם תיאום צפיות ראשוני.
תגלו עולמות חדשים בכם ופרטנר לחיים שלכם, תתפלאו כמה תוכלו ללמוד על הזוגיות שלכם.
בהצלחה J
 
שיר יוסף
מנחת קבוצות ומטפלת בפסיכודרמה אנליטית בעלת ניסיון וחשיפה רבים בתחום "האסור".
 
    התגובה האהובה בשרשור
Afifit
לפני 7 שנים • 22 באפר׳ 2017
Afifit • 22 באפר׳ 2017
נושא המאמר, "משחקי שליטה בזוגיות אל מול הטאבו החברתי- bdsm", נשמע מעניין.

אבל העניין נשאר בכותרת בלבד, וחבל.

מהי הטענה המרכזית במאמר?

הכותבת מספקת חלקי תיאוריות תלושות של קאנט וניטשה. היגל, שזמנו אחרי קאנט, עסק בשאלת החופש. מאוד רלוונטי לנושא המאמר, אם יש כזה. חוצמזה, שילוב שתי התיאוריות במאמר לא מעוגן דיו. התחושה שהכותבת ציינה שמות של פילוסופים גדולים כדי 'שיעשו את העבודה' דהיינו, לשוות למאמר ניחוח אקדמי רציני.

הכותבת מעלה קביעות עמומות וחסרות בסיס כגון:

1. "החברה הישראלית שבה אנו חיים כיום, היא חברה אשר מתפתחת בשנים האחרונות..." באיזו שנה נכתב המאמר? 'החברה הישראלית' מורכבת מאוד, על איזה מגזר מדובר בדיוק?

2. "השליטה החברתית בפנטזיות המיניות של הפרט, חודרת לחדר המיטות ולקשר האינטימי עם בני הזוג שלנו." איך? מהי השליטה החברתית?

3. "הדרך של הסובייקטים ליישם את הדחפים הללו היא דרך המדיה התקשורתית..." מהי דרך היישום שהגיעה במחי יד מרמת הפרט לרמת הכלל?

בפיסקה הראשונה הכותבת מעלה מספר שאלות, היא איננה מספקת תשובות ברורות.

יותר מזה, את הסיפא למאמר היא חותמת בהמלצה "תיפתחו... תגלו עולמות חדשים... תוכלו ללמוד על הזוגיות שלכם". מה הקשר?!
לא דיברנו על משחקי שליטה vs. טאבו חברתי?

בקיצור, לא משכנעת ולא מספקת את הסחורה.
SUZANA​(שולטת){..........}
לפני 7 שנים • 22 באפר׳ 2017

מצא חן בעיני

SUZANA​(שולטת){..........} • 22 באפר׳ 2017
לטעמי מעניין מאוד.

והטענה המרכזית במאמר אכן נכון וחבל.

מידי פעם גם אני חוששת למקום עבודתי

למרות שעל פניו לא אמורה להיות בעיה.

אך מצד שני בעיה בהגדרה "המוסרית " של הבדס" מ

מי שנמצא מחוץ לעניין זה נראה לו משהו נוראי

גם אני כחדשה יחסית בתחום רק לאחרונה התחברתי

ונמנעתי והדחקתי את התחום בשל הסטראוטיפים

ועם הזמן כשאני בתוך זה אני לא מדחיקה וזה חלק

ממני , אך זו בעצם "שפה אינטימית " אחרת ואם אני
מסתכלת על עצמי בדיעבד בעיניים פקוחות הקו
מחשבה והשפה השתנו לחלוטין , באמת קשה להסביר.

ממש שפת בדס"מ .

תודה מעורר מחשבה...
A v​(שולט)
לפני 7 שנים • 22 באפר׳ 2017
A v​(שולט) • 22 באפר׳ 2017
אין לי מושג מי זו כותבת המאמר.

והדבר היחיד שקופץ לי במחשבה לאחר קריאה שנייה ושלישית

שהיא פירסמה אותו בשביל לקבל קרדיט מהקוראים שלה על "הבנה" בתחום ה"אסור"
שהוא בטח לא אסור.

לקבוע שכולנו מסתתרים מפחדים בעלי עמוד פייס בדוי..

אני מכיר לא מעט מכאן עם פרופיל אמיתי שלא ממש מסתירים את עצמם אם בתמונות שמפרסמים או סטטוסים

לא מעט חשיפה בתקשורת של אנשים שעובדים מבלים בתחום.

אם ניקח את ההכללה הגורפת שלה "מי מאיתנו לא השתעשע במשחקי קשירה" אפילו כאן בעולמינו הקטן לא כולם בעניין.

בטח שלא מחוץ לקהילה. ואני מאמין שיש הרבה שרק מפנטזים לעשות זאת. אבל יש הרבה שלא.

היא מדברת על ההופעה במדייה. אבל מנסה להגביל זאת לMTV ולפירסומות..

בדסם כבר הופיע במדייה עוד הרבה לפני אם למשל בסידרה משפחתית כמו According to Jim או סידרה כמו "אלי מקביל" שהיא בכלל משנות ה90

"תתפתחו" היא אומרת.. ולא מבינה שיש הרבמון אנשים שמבחינתם אפילו המחשבה להרים יד או לקשור את בת זוגם היא מזויעה ומגעילה.

והיא גם לוקחת את :50 גוונים" ומכניסה אותו בתור מבט לעולם הבדסם.. מי שלוקח סחיטה איומים בתור בדסם.

לפחות בספר שלי לא מבין בו כלום.

בקיצור אחת שרוצה להיות מרשימה וידענית עבור לקוחותיה שלא מבינים שהיא רק מתיימרת להבין.