מרגיש מוזר

Snitch • 17 ביוני 2017

עצה שלי: גלוש ותגיב קצת בפורומים, פתח בלוג וכנס גם לבלוגים של אחרים, תשקיע בפרופיל ותגיע לכל מיני מאנצ'ים(מפגשים נטולי סטיות של סוטים) שנערכים בצפון ועל הדרך יהיה ממש מגניב לך אם תכיר איזו שולטת נעימה וחייכנית שתתעלל לך בצורה וגם תכיר לך חבר'ה מהקהילה ולאט לאט תיצור לך את מעגל החברים שאתה רוצה.
אני בטוח שיש לך את הכישורים החברתיים כדי ליצור את החברויות והקשרים בהם אתה מעוניין.

בהצלחה לך, גברבר!

Deor​(נשלט) • 17 ביוני 2017

תודה גבר מה זאת אומרת להשקיע בפרופיל לשים תמונה וזה ?

מוקי31​(שולט) • 17 ביוני 2017

זה בסדר להרגיש מוזר זה לא טבעי לגבר ... נשלטים הם לא גברים אמיתיים אתה צריך להיות חזק אמיתי דומיננטי ולהראות לה מי בעל הבית. לך למכון כושר תוכל חלבון

אריאל M​(אחר) • 18 ביוני 2017

להיות נשלט זה לא אומר שכולם יכולים לדרוך עליך

תמצא לעצמך אישה
שקודם כל מתחברת לנושא הבדסמ.
ולא סתם וונילית שתסתכל עליך כחולה נפש.

ודבר שני והכי חשוב תדע להעריך ולכבד אותך כבן אדם

ואז תוכלו לשחק ביניכם את כל הפנטזיות שלכם מבלי שזה יפגע בחיי החברה שלך

מקווה שעזרתי לך

ArchAngel​(שולטת) • 18 ביוני 2017

סניץ', אני מסכימה איתך עם שני דברים- עם כך שלא כולם חייבים לדעת ועם כך שהוא לא חייב אישור של אחרים בשביל להנות מעצמו.
אבל מאיפה ההנחה שהוא בהכרח היה זוכה לפתיחות מינורית בהנחה והוא היה משתף? האם אתה נסית באיזשהו שלב לספר לאחרים וזכית לתגובה כזו?
כי זה מעניין שזה תמיד מגיע מאנשים שלא סיפרו לאחרים, בעוד אנשים כמוני שכן סיפרו מדברים על חוויה שונה לגמרי.
עם כמה שזה ישמע הזוי לרבים שלא ניסו (ואני בהחלט מבינה מאיפה המחשבה הזו נובעת, כי גם אני חשבתי כך), בפועל, חברים אמיתיים לא ישפטו אותך גם אם תספר להם שאתה אוהב סטרפאון בתחת (מניסיוני ומניסיון של מספר ידידים נשלטים).
זה כמובן תלוי בתזמון שבו תספר ובאופן שבו תספר, אבל חבר אמיתי לעולם לא יגרום לך להרגיש רע עם עצמך בגלל משהו שעושה לך טוב ולא פוגע באף אחד.

Snitch • 18 ביוני 2017

אין אפשרות לצטט, אבל לשאלתך: "האם אתה נסית באיזשהו שלב לספר לאחרים וזכית לתגובה כזו?"
תשובה: כן.
אולי לא הייתי צריך לכתוב "סביר להניח ש", אלא "קיים סיכוי ש", אבל זה לא משנה את העובדה שהסיכון קיים ואין טעם לקחת אותו ולבחון מהם הגבולות של הצד השני.

ArchAngel​(שולטת) • 18 ביוני 2017

אבל אז נשאלת השאלה, למה להיות מוקף באנשים שאתה יודע שלא באמת יקבלו אותך ויזלזלו בך ברגע שיגלו חלק אמיתי וכנה בך?
(אני מדברת על חברים שאתה יכול לבחור, לא על מצבים של חוסר ברירה כמו עם אנשים במקום העבודה או במשפחה) זאת לא תחושה של זיוף? זאת לא תחושה של בדידות מסוימת מכיוון ואתה לא יכול לדבר איתם על מה שאתה באמת מרגיש?
אני הייתי מעדיפה למצוא כאלו שכן יקבלו אותי כמו שאני במקום להעמיד פנים שאני מישהי שאני לא, בעודי משקרת לעצמי שהאנשים האלו עונים להגדרה של חברים בעיניי.
אני לא חושבת שזו באמת בעיה לבדוק מי יהיה פתוח לעניין הזה או לא, אפשר לבדוק מה הגישה שלהם לעניין באופן עקיף ואם הם בסדר עם זה, אז יהיה בטוח לדבר גם על עצמך (או לא לדבר ופשוט לדעת שהם לא ישפטו אותך לחומרה במידה וזה יתגלה באופן כלשהו).

Snitch • 18 ביוני 2017

כי כמו שכתבתי, דעתי היא שאין אדם שיכול להכיל ולקבל את כולי, כי לא חשוב עד כמה אהיה קרוב אליו, עדיין בסופו של דבר אנחנו בני אדם שונים, עם ערכים שונים ואמונות שונות(מי יותר ומי פחות).
לדוגמא, יש לי חברים איתם אני מדבר על דת, עם אחרים על פוליטיקה ואחרים על בדס"ם. הדתיים לא יסבלו את דעותי הפוליטיות אשר נוטות שמאלה וכל שכן על בדס"ם, עם "חברי לפוליטיקה" אני לא מדבר על דת כי הם אתאיסטים ובגדול נגד הדת ועם הבדסמים אני מעדיף לקבל בראש ולא לדבר:}

כפי שאמרת, ישנן בדיקות מקדימות שצריך לבצע כדי לוודא שאכן אפשר ובטוח לדבר על זה עם הצד השני(פתיחות, גישה, סיטואציה וכו'). זה מצריך מעט מחקר, המון טאקט, רגישות ויכולת "לקרוא " את הצד השני. אם ניחנת בתכונות האלו, אז לגמרי מגניב לך(באמת, בלי ציניות), אבל לא לכולם יש את התכונות האלו. אני אישית לא זכיתי לאותן תכונות ולמען האמת, מהצד לפחות, זה מרגיש לי מתיש ומעייף.

את, כך נראה לי לפחות, מעדיפה לחלוק את כל כולך עם החברים שלך ואצלי הצורך הזה פשוט לא קיים. אני מעדיף "לחלק" את עצמי עם אנשים שאני יודע בוודאות שיבינו ולא ישפטו אותי, מאשר לקחת את הסיכון שמה שאגיד לצד השני, פשוט יבוא לו לא טוב.

אם אני מרגיש בדידות? ממש לא, בדיוק ההפך. המציאות אותה יצרתי לעצמי, או לפחות זאת אותה אני משתדל לייצר, מסתנכרנת בשלמות עם מי שאני ואיך שאני תופס בני אדם.

ד"א - יש מצב שזאת התגובה הכי ארוכה שפרסמתי EVER. אני חייב שנ"צ אחרי כל הכתיבה הזאת.

ArchAngel​(שולטת) • 18 ביוני 2017

נתחיל עם כך שאני ממש לא רואה את זה באופן אגוצנטרי ולא חושבת שאם לי אישית היה חשוב לשתף והצלחתי לקרוא את האנשים מולי (אגב, זה ממש לא מתיש ומעייף, זה קורה לי באופן טבעי מבלי לשים לב) ולכן הם קיבלו אותי ברגע ששיתפתי, סימן שזה רלוונטי לכולם. כי זאת השקפה מאוד לא נכונה וזה יהיה טיפשי מצדי לטעון כך במיוחד בתור אחת שיודעת לקרוא אנשים.
אני מודעת לחלוטין לכך שאנשים חושבים אחרת ממני, בעלי תכונות שונות משלי וניצבים מול סיטואציות שאפילו יכולות להיות זרות לי, ועל כן יזכו לתוצאות שונות משלי למעשים שהם יעשו.
לכן אני ממש לא ממליצה לאף אחד שנמצא בסיטואציה שונה משלי לנסות לפעול כמוני!
עם זאת, זה לא אומר שאסור לי להביא זווית שונה לדיון או שאני טועה באופן גורף.

בהנחה וההתנהלות שלך היא כזו, שיש לך חברים "מחולקים לקטגוריות" (כאלו לדיונים על פוליטיקה, כאלו לדיונים על דת וכ'ו... שלא מתערבבים ביניהם, וזה סבבה לגמרי). זה עניין אחר לגמרי והגיוני לגמרי שתרצה לא לדבר איתם על נושאים מסויימים, בייחוד על כאלו שלא רלוונטים לסוג הנושאים שעליהם אתם מדברים במסגרת החברות שלכם. גם הגיוני שלא תרגיש בדידות כי יש לך חברים לכל מצב שאתה לא מערבב ביניהם.
אבל יש אנשים שיש להם חברים שהם מכלול ולא מחולקים לקטגוריות, שבעקרון הם מדברים איתם על הכל, חוץ מנושא אחד שהם חייבים לשקר להם עליו וכאן לדעתי זאת נקודה כואבת. כי זה להעמיד פנים שאתה גלוי וקרוב עם מישהו שאתה יודע שלא יסבול אותך ברגע שיגלה אמת עליך, וזה גורם לרבים להרגיש שיש פה משהו מזויף, לעומת בקשר עם "חבר מקטגוריה" שאיתו אתה גם ככה לא מדבר על דברים רבים שעשויים להפריע לחברות ביניכם, אז לא לספר לו על חלק נוסף בך זה לא ביג-דיל.

ותקן אותי אם אני טועה, אבל למשל, האם החברים הדתיים שלך מודעים באופן כללי ועמום שאתה מחזיק בדעות שמאלניות על אף שאתה מקפיד שלא לדבר איתם על כך בשביל לא לעורר קונפליקט? בהנחה וכן, אז בקטע הזה אתה לא באמת מסתיר מהם משהו או מעמיד שאתה משהו שאתה לא כי אתה לא מכריז שאתה ימני רק בשביל שיאהבו אותך, אלא פשוט לא מדבר איתם על נושאים שסתם יעצבנו אותם ולא יובילו לשום מקום.
וכן, אני יודעת שבדס"מ הוא נושא יותר טעון מזה, אבל אנשים שמסוגלים לקבל אותך על אף שהם אישית לא חושבים כמוך ולא היו רוצים להתעמק בזה, זאת לא המצאה מופרכת פרי דמיוני.

Snitch • 18 ביוני 2017

"עם זאת, זה לא אומר שאסור לי להביא זווית שונה לדיון או שאני טועה באופן גורף", "זאת לא המצאה מופרכת פרי דמיוני".
אממ מי אמר את כל הדברים האלו? אני לא כתבתי את זה ובטח שלא התכוונתי לזה.
זה לא שביצעתי מחקר ובאתי במסקנה גורפת שדעתי היא הנכונה וכל השאר סתם מקשקשים. הבחור החביב ביקש עצה והכי מובן מאליו בעולם שכל דעה שתיכתב כאן, שלי, שלך ושל אחד אחר, היא סובייקטיבית לחלוטין. הוא יבחר מה לאמץ וממה להתעלם. לטעמי זה כל כך מובן מאליו, כמו בכל דיון תיאורטי, עד שאין אפילו צורך לציין את זה.

בכל אופן, נסכים שלא להסכים ונאחל לו בהצלחה