| אחד שמבין(נשלט) |
לפני 7 שנים •
2 ביולי 2017
אני עברתי דבר דומה בוינה. רק מהצד השני, אצלי זה לא הצליח בסופו של דבר מכל מיני סיבות שלא אפרט פה, אבל בחיים לא הייתי מוותר על החוויה הזאת.
ובכלל, לונדון הרבה יותר מדהימה. לונדון היא עיר של מהגרים, היא מלאה בסטודנטים ומהגרים מכל העולם ברמה שאת ממש ברת מזל שמצאת שם בריטי אמיתי. אין לי מושג מה קורה שם מבחינת שלטונות ההגירה מאז הברקזיט, אבל בגדול לונדון ואירופה בכלל זה לא מקום שקשה להסתדר בו בלי ניירת, ועם יציאה קצרה אחרי שלושה חודשים אפשר להסתדר בכל מקום באופן חוקי לחלוטין. אגב, לא חייבים לחזור לישראל אפשר גם לצאת למדינות כמו נורבגיה או איסלנד שיש אליהן טיסות לואו קוסט והן לא בגוש האירופאי. אחרי חצי שנה כשהענין הופך לרציני יותר אפשר להגיש בקשה לאשרת שהיה של בת זוג לא נשואה שתופסת לפחות לשנה. שנה וחצי לדעתי, זה מספיק זמן כדי להחליט מה את רוצה לעשות. בהצלחה!!! |
|
|
James Bondage(מתחלף)
|
לפני 7 שנים •
2 ביולי 2017
א. לונדון היא שדרוג בחלק מהמובנים ושנמוך באחרים. מערכת הבריאות שם, לדוגמא, בשלבי קריסה מתקדמים ב- 10 השנים האחרונות; למי שצעיר, בריא ועשיר, זה לא משנה, אבל מי שצריך להעזר בה לעיתים קרובות עשוי להתאכזב (ושלא לדבר על זאת שבארה"ב, שביחס למערכת הישראלית לא מתפקדת בערך מאז 2005). אני ממליץ בחום לכל מי שחולם על מדינה אחרת לגור בה שנתיים שלוש, ורצוי (לא עלינו) עם צורך בשירותי רפואה. יש הרבה דברים שלא שמים לב אליהם בביקור של חודש. למען הסר ספק, אני אנגלופיל, אני מאוד אוהב את לונדון (יש כמה פוסטים בבלוג שלי על זה מלפני איזה עשור), הייתה תקופה שהתייחסתי אליה בתור ביתי השני, ואני לא מתייחס אליה בתור שדרוג, אלא רק בתור שינוי.
ב. אם את צעירה, בעלת השכלה, וחושבת על זה ברצינות - קבלת אשרת עבודה בלונדון זה דבר אפשרי, שווה (מאוד) למצוא עורך דין שמתמחה בהגירה לאנגליה, ולשלם לו על שעת ייעוץ מזמנו, שיסביר לך מה כדאי ומה אסור לעשות בנדון. מילה לא במקום לפקיד ההגירה בשדה התעופה יכולה להכניס אותך לרשימה שחורה. בניגוד לישראל וארה"ב (ובדומה לגרמניה), הבריטים שמחים לקבל תושבים חדשים שתורמים לחברה (מכל מני סיבות לאו דווקא כשרות שלא זה המקום לדון בהן). ג. באופן כללי, משהו שקורה להרבה אנשים שגרו בארץ אחרת תקופה ממושכת (אני מכיר אנשים שזה קרה להם כבר אחרי חצי שנה, למרות שבדרך כלל זה לוקח יותר): כשחוזרים, במקום להרגיש בן בית בכל מקום, מרגישים בן בית באף מקום. ד. אין סעיף ד. ה. אם את יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית (יכולה להמשיך לעבוד, קל לך למצוא שוכר לדירה ולמכור את האוטו וכו'), לכי על זה. ככל שמתקדמים בחיים הדברים האלה (לעבור מקום, לנסות דברים חדשים) נהיים יותר קשים. את כבר לוקחת בחשבון שזה יכול להכשל, וטוב שכך. את יכולה להיות בטוחה שזה לא יהיה קל, וכמעט בטוחה שתרגישי שאת נשברת מדי פעם. לא נורא. כמו שאומרים, "עדיף לאהוב ולאבד, מאשר לא לאהוב בכלל". רק הקפידי שיהיה לך זול להתקשר לארץ ומישהו להתקשר אליו שיוכל לשמוע אותך גם בזמנים הקשים. ו. תתחילי להתאמן על להבין understatement, כדי למנוע חוסר הבנה. זה הרבה יותר עמוק מאשר הבדלי שפה; אם תכתבי "center" במקום "centre", בריטים יבינו אותך - רצוי שגם את תביני ש"now is perhaps not the perfect time for this" משמעו בבריטית "עופי מהפנים שלי עכשיו". טוב, אולי קצת הגזמתי, אבל לא בהרבה. |
|
|
davy jones(אחר){אהבת חינם}
|
לפני 7 שנים •
2 ביולי 2017
טיסה נעימה
|
|
|
| 99problems(שולטת) |
לפני 7 שנים •
2 ביולי 2017
טוב, אתם מקסימים. תודה רבה! גם על התגובות שקיבלתי באופן פרטי וגם כאן בשרשור.
ואפילו שעדיין לא שמעתי על אף סיפור כזה עם סוף טוב, אני חושבת שאין לי ברירה, ואני חייבת לבדוק אם זו טעות שלא נולדתי שם מלכתחילה. בלי להיות רגשנית מדי (אחרי הפוסט הזה... קצת מאוחר אבל בכל זאת) - זה ממש ממש כיף לדעת שיש לנו כאן כזו קהילה תומכת וחיובית. זה כל כך חשוב, וכל כך עוזר לפעמים. אה, ומהבוקר, יש כבר 2 הצעות עבודה סבירות ומאוד חוקיות בלונדון. שום דבר עוד לא סגור, כמובן (ראיון ומיונים וזה), וגם יכול להיות שזה לא יצא לפועל, אבל אם זה מה שניתן לעשות ב24 שעות, נראה לי שאני לא סתם מרוכזת בעצמי, אלא שהעולם הזה באמת סובב סביבי 
|
|
|
King of Hearts
|
לפני 7 שנים •
2 ביולי 2017
קחי נשימה עמוקה,,, ובהצלחה
|
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 7 שנים •
2 ביולי 2017
עזבי חלומות בהקיץ.
אם אין אפשרות לאף אחד מכם להסתדר על עניין העבודה במדינה אחרת למשך כמה שנים לפחות אז עדיף שתוותרי ותמשיכי הלאה. זה לא רומיאו ויוליה ולא האחד של חייך אי פעם ואני די בטוח שאת תמצאי מישהו אחר בעתיד שהנתונים הסביבתיים יותר יתאימו. נ.ב: זה שהוא אנגלי מלונדון משחק תפקיד חשוב פה יחסית בפנטזיה שלך. |
|
|
| Bagel |
לפני 7 שנים •
5 ביולי 2017
לונדון אחלה מקום, אני גר פה כבר מעל עשור ונהנה מכל רגע. אמנם אין דבר יותר רומנטי (ולכן גם מסוכן) מלעבור למדינה אחרת בעקבות התאהבות אבל בסך הכל גם בלי הרומנטיקה זאת יכולה להיות חוויה מעניינת לגור במקום אחר ולנוח קצת מישראל.
|
|
|
| פייר פאזוליני(נשלט) |
לפני 7 שנים •
10 ביולי 2017
היי, ברור שתעברי. תמיד כיף לנסות דברים חדשים. העולם קטן ואפשר לקפוץ משם לפריז ברכבת. מקסימום, יש לך לאן לחזור. וכלכלית, לונדון יותר זולה מתל אביב, אז בכלל קל.
הכי חשוב בחיים זה קצת להרגיש אותם. בלי קשר לבחור, זה קצת תירוץ טוב, אבל העיקר הוא מה שאת תעשי. גם אם תעזבי אותו אחרי יומיים |
|
|
DanisNotaStoner(נשלטת)
|
לפני 7 שנים •
10 ביולי 2017
הסיפור שלי דיי דומה לשלך, אם כי אני בצד השני של השוט
הכרתי את בת זוג שלי לפני 3 שנים, היא אמריקאית. התאהבנו, נפגשנו, והשנה אני טסה אליה לחתונה. זה תהליך שצריך להתמסר אליו, לדעת שאת רוצה את הפרטנר שלך מספיק בשביל לתכנן לעתיד, להתכונן לכאב ראש בירוקרטי ובעיקר - להיות בוגרת ורגישה מספיק לסיטואציה ששניכם נמצאים בה: המרחק מטריף. אני לא אומרת שאי אפשר להתגבר על זה, אבל זה ישחק לך על העצבים, ולא תמיד תבינו אחד את השניה, ואת ממש תרגישי בהבדלים התרבותיים, אבל אם את אוהבת אותו זה לגמרי נסבל ושווה את זה. כל מה שאת צריכה זה להיות סבלנית ולהחליט שאת באמת *באמת* רוצה אותו, כי ברגע שיש לשניכם תכנית - הזמן טס. בהצלחה מאמא, מוזמנת להיוועץ בי אם יש צורך 3> |
|
|