קונצנזוס(מתחלף)
|
לפני 7 שנים •
27 באוג׳ 2017
דנה - סיפור ראשון מהבלוג האישי
יש לה "עיניים בגב". והיא שמה לב שהוא בוהה בה מדי פעם. דנה חיכתה להזדמנות ואז הפתיעה אותו במבט חודר- היישר לתוך נשמתו- והוא השפיל את המבט שלו מיד. קולות האנשים והעברת המוצרים בברקוד נשמעו ברקע, זה היה אחר הצהריים של אמצע שבוע והקופות בסופר עבדו בעצלתיים. ממרחק של כמה מטרים בקופה אחרת היא שמה לב שהוא נועץ בה מבט מדי פעם. וזה לא שהיה אפשר להאשים אותו. היא הייתה לבושה בסגנון אלגנטי, חצאית וחולצה מכופתרת, שיער אסוף ומשקפיים שחורות עם מסגרת כהה. שני כפתורים פתוחים שמגלים טפח ומכסים טפחיים- קו מפגש השדיים הבשלים שלה היה חד ועסיסי. עקבים בינוניות לרגליה הארוכות והשזופות.
עברו כמה שניות ודנה חיפשה את מבטו שוב. ומזה שהצטלבו מבטיהם שוב, היא הסיטה את אישוניה הצידה. כמו רוצה להגיד- חכה לי בחוץ. והמשיכה באריזת המוצרים בלי להסתכל לכיוונו. משסיימה - יצאה החוצה והתחילה לצעוד לכיוון הרכב שלה כשהוא עומד מבולבל בכניסה. בצעד לא בטוח התחיל ללכת אחריה לאט כמו מתלבט אם להדביק את קצב הליכתה. לאחד כמה צעדים הסתובבה אליו בפתאומיות ואמרה לו- "בוא". והוא בא. "תכניס לי בבקשה את השקיות לבגאז'" "מה?" "אמרתי בבקשה" מבולבל וקצת מפוחד הוא התחיל מכניס את השקיות "איך קוראים לך?" שאלה "אלון" "נהדר, בעוד 45 דקות תהיה ברחוב ויסוצקי, זה 3 רחובות מכאן, ליד התחנת אוטובוס" היא נכנסה לאוטו והוסיפה "אל תאחר" הוא הכניס את השקית האחרונה, סגר את הבגאז' וכמו בהזיה ראה את הרכב מתניע ומתרחק משם, חושב לעצמו אם זה חלום או מציאות.. לאחר כמה דקות הוא הבין שהוא סתם עומד באמצע מגרש חניה ומישהו צופר לו כי הוא מפריע לו לחנות. אלון שאל את עצמו- ללכת? או שלא? הרי הוא סרט היום עם חברה טובה. מצד שני- גם היא ביטלה פעם שעברה אז יאללה- אמר לצמו- לא יקרה כלום אם גם אני אבטל פעם אחת. וכאן המקום לספר קצת על אלון. אלון הוא גבר גבר. איש בנוי ושרירן ששירת בצבא ביחידת קומנדו מסווגת. 2 מקרים של טרגדיה בשירותו הצבאי השאירו בו צלקות, גופניות ונפשיות. עד לפני 4 שנים הוא עוד היה מתעורר בלילות מחלומות רעים וסיוטים. צלקת "מפוארת" על זרועו וצלקת פחות מפוארת ברגלו. כל הישג שהגיע אליו בחיים - היה בזכות עצמו. הוא גר בדירת ארבעה חדרים במרכז העיר- למרות שהיתה יכולה להספיק לו גם דירת סטודיו קטנה. הוא אוהב מרחבים. מבלי משים מצא את עצמו חמש דקות לפני הזמן עומד ליד התחנה ושקוע בעצמו, ניכר היה שהוא מתחבט. דנה הבחינה בו מהחלון וחייכה לעצמה חיוך קל. היא הוציאה את הראש מהחלון ואמרה "אלון, קומה שניה דלת מס'4", הוא הסתובב במהירות ובקושי הספיק לראות את פניה, בעיקר ראה את החלון שנסגר. הוא עלה למעלה, עדיין שתי שקיות בכל יד מהסופר, וניגש לדפוק על הדלת כשבדיוק היא נפתחה. "כנס" , "שב" אמרה דנה. אלון התיישב. "אתה כאן כי מצאת חן בעיניי ואני שוקלת לאמץ אותך" אמרה תוך כדי שהיא מפזרת את שיערה. "כמובן שאתה לא חייב אם אתה לא רוצה" היא לקחה מידיו את השקיות ושמה בצד "אדום או לבן?" שאלה. "אדום" ענה אלון מבלי שהיה בטוח על מה הוא עונה. דנה הוציאה ממקרר יינות שליד הספה יין איכותי וטעים. היא הציבה אותו על השולחן ולידו פותחן ושתי כוסות. "זה הולך ככה" אמרה דנה והתחילה לחלוץ נעליים "אתה תפתח את הבקבוק ותשתה חצי, כי אני רוצה אותך עם מבט קצת יותר רגוע" היא עצרה לרגע את הדיבור וסקרה את אלון מכף רגל ועד ראש תוך כדי שהיא פותחת כפתור כפתור בחולצה, כפתור בצד החצאית ובכמה שניות נשארת בתחתוני תחרה שחורות וחזייה תואמת. "כשאצא מהמקלחת אני רוצה לראות את הבקבוק ריק ואת שתי הכוסות מלאות, או את הבקבוק מלא ואתה לא פה" אמרה ונעלמה לה בחדר השינה ולאחר רגע וחצי קול מים זורמים מילא את חלל האויר המשך יבוא |
|
|
| צמית(נשלט) |
לפני 7 שנים •
28 באוג׳ 2017
כתוב מצויין,
מחכה להמשך |
|
|
|
סטודנט-מתמסר
|
לפני 7 שנים •
28 באוג׳ 2017
כתוב נפלא בהצלחה בהמשך
|
|
|
מושכת בעט(מתחלפת){שלו}
|
לפני 7 שנים •
29 באוג׳ 2017
נפלא!
|
|
|
PunSmack(אחרת){אגרסיבי פא}
|
לפני 7 שנים •
29 באוג׳ 2017
מממ מתח מיני סמיך! מחכה להמשך
|
|
|