מי אמרה למי?

זאלופון​(שולט) • 15 באוק׳ 2017

ראית את הסרטונים? די ברור שהיא סובלת מערסיס מגעוליס. השאר זה מניפולציות של עורכי דין.

ואפילו אם טיפלו בה שלא כהלכה, מה שבהחלט קורה במערכת הבריאות שלנו, הקו הזה שבין לרצות להשליך עליהם כסא לבין להשליך את הכסא בפועל הוא בדיוק הקו שבין אמפתיה לתסכול שלה לבין הצדקה - גם אם לא מפורשת ואני מאמין שאין לך כל כוונה כזו - של האלימות שלה. כמו להגיד שבטח שהגבר לא היה צריך להרביץ לאשתו, אבל אפשר להבין למה החביתה השרופה שהיא הגישה לו חרפנה אותו.

כל מי שהתחכך מספיק במערכת הרפואה רצה פעם להשליך כסא על רופא או אחות. כשלעצמי, רציתי לזרוק כל מיני רהיטים גם על שוטרים, פקידים, אנשי שירות וסתם אנשים באוטובוס. אבל לא עשיתי זאת וזה "אבל" גדול. יש לי המון אמפתיה למי שבשעה המפחידה שבה הוא נזקק לטיפול רפואי זכה ליחס רע או טיפול רשלני. אבל האמפתיה הזו הולכת לאיבוד ברגע שאותו אדם מתנפל בפועל על הצוות או מזמין פושעים שיעשו זאת עבורו. ברגע הזה הוא תוקפן. נקודה.

ובכן ... לא פסיכולוג בספה...

שרלוק​(שולט) • 15 באוק׳ 2017

אני מכנה אותך לא פסיכולוג, מפני שאני סמוך ובטוח שאין ביכולתך לרכוש תואר של פסיכולוג, שלמרות שאולי יש לך רצון עז אתה רחוק מרף הקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה ואולי, אתה יודע מה, אולי, לשיטתך יש לתקוף את חברי המועצה להשכלה גבוהה, כי הם לא מספיק אמפתיים לאנשים שלא מסוגלים לעמוד ברף האקדמי הנדרש.

אני מבין שלשיטתך צריך לשמוע את הצד שלה, מה שאני שמעתי הוא שהצד שלה בעניין נהג המונית שהיא שילמה לו 500 ש"ח בשביל שלא יספר ובעניין בית החולים איכילוב שהיא רק רצתה לקחת את הטלפון מעמדת האחיות בשביל להתקשר והיא לא עשתה כלום.
הצד של אבא שלה הוא שיש לה התפרצויות בגלל מחלה כלשהי.
הצד של הנוכחים הוא שהיא הסיתה את חבורת האלימים כשהיא אמרה לאחד מהם שהוא קוקסינל ושאם בעלה היה שם הוא היה מראה להם מה זה.

אניח שעמדתך היא שיש לנהוג באלימות בסיטואציות מסויימות, בסיטואציות בהם רופאים רואים בחולים מטרד, כאשר אתה כמובן תחליט מה היא אותה סיטואציה ומן הסתם בעוד אינספור סיטואציות, יש לי תחושה שאתה גם שייך לאלו שבורחים כמו נמושות ומטיפים לאחרים להשתמש באלימות ואתה גם מאסכולת האנשים שמרגישים שעשו להם, לקחו להם, אכלו להם, שתו להם ואיבדו כלפיהם אמפתיה.
בסופו של דבר ההתנהגות שלנו היא מראה של המון דברים וביניהם החינוך שקיבלנו והדרך בה גדלנו, אז אני אניח שיתכן שגדלת בסביבה אלימה, בבית אלים, במקום שבו אם לא רחשו כלפיך אמפתיה, סליחה, איבדו כלפיך אמפתיה, או סליחה, או הרגשת שאיבדו כלפיך אמפתיה, נהגו באלימות...

ירחמו האלים על דמותך וימצאו לה מזור.

פסיכו לוג​(שולט) • 15 באוק׳ 2017

וואו שרלוק, פרס הפוסט הטוב ביותר בקטגוריות הדרמה והמד"ב. שאר התגובות דווקא היו מאוד לענין.

מארי וזאלופון, אם אצמצם את הדברים שלי למשהו שנשמע נסער קצת פחות- אני אומר חכו להחלטת מערכת המשפט, ובואו נתאפק לא לשרוף מכשפות ברחוב "כי בעיתון כתבו שהיא מכשפה".
אני בטוח שלכולנו יצא לראות חתולה שורטת בן אדם ולמלמל אוי ואבוי החיות הפראיות האלו. כמה מאיתנו טרחו לפשפש בפרווה שלה לבדוק את הצלקות שהותירו עליה לפני כן?

Mary Jane • 15 באוק׳ 2017

אפשר לפשפש בפרוותו של כל אחד. רוצחים, פדופילים, אנסים. להרבה מהם הייתה ילדות קשה מנשוא, מישהו דרך עליהם פעם, מישהו פגע. אז מה.

בעניין הפרס...

שרלוק​(שולט) • 15 באוק׳ 2017

נעסוק בסוגיית פרס המדע הבדיוני לרגע.
אתמקד בכך שלדבריך אתה ישבת את כל הטענות שלך לגבי המערכת הרפואית, טענות כה עזות עד אשר לא אחת תקף אותך חשק עז להשליך כיסאות על רופאים, באמצעות המערכת המשפטית...
פסקי דין כאלו אמורים היו להיות מפורסמים מאוד, פסקי דין בהם מערכת המשפט נתנה פיצוי או מזור כלשהו למי שרופאים נהגו כלפיו באפתיה או נתנו לו להמתין כמה שעות, או השתמשו בו על מנת (משהו לא ברור שכתבת), למה יש לי תחושה שאין פסקי דין כאלו?
מדע בדיוני אמרת?
ואנחנו נמתין למערכת המשפט, חלילה לנו מלשפוט את מי שתקפה נהג מונית ואת מי שתקפה אחיות, שוטרת וקראה לחבריה לערוך פוגרום בחדר מיון, שהרי צריך להמתין להחלטת מערכת המשפט.
מתי לא צריך להמתין להחלטת מערכת המשפט? מתי אפשר לשרוף מכשפות ברחוב? כשמדובר ברופאים שיש לך טענות כלפיהם, ברופאים שהם חלק ממיליון הטענות שיש לך כלפי המערכת הרפואית, אלו שהביאו אותך לרצון עז להעיף עליהם כיסאות.
אני מניח שלמעט מקרים יוצאי דופן, היקום מתחלק לאנשים שמקבלים שירות, מודים והולכים לדרכם ואנשים שסובלים מפרנויה מסוימת, של עשו לי, לקחו לי, אכלו לי, שתו לי, שבעצם יש להם טענות כלפי כל גוף מחברת הסלולר, עד הרופאים, עבור דרך משרדי ממשלה.
כמובן שלא מדובר עליך, שהרי את מיליון הטענות שיש לך כלפי המערכת הרפואית, אתה פתרת באמצעיים משפטיים...
אני סתם תוהה, אני מניח שמיליון טענות כלפי המערכת הרפואית לא מתמקדות במקרה אחד, האם המערכת הרפואית כולה התגייסה נגדך? או שאולי כן מדובר במי שנמנה על פסטיבל עשו לי, שתו לי, לקחו לי, כולם נגדי, אני תמיד צודק, כולם אשמים...

ArchAngel​(שולטת) • 15 באוק׳ 2017

מה ההצדקה? "חובה עליהם לספוג את נחת ידה הענוגה". כי אסור לשפוט פטישים ופנטזיות מיניות, כמובן.
על אף שזה לא נבע מדחף מיני בכלל (וגם אם כן, הוא לא מצדיק דבר) אלא מסתבר שזה נבע מבעיה אוטואמונית (ולא נפשית) בשם תסמונת סוסק שגורמת לפגיעה מוחית רחבה שמתדרדרת עם הזמן ומתאפיינת בכאבי ראש ההולכים ומתחזקים, איבוד זיכרון, פגיעה בחשיבה, דיבור לא ברור ושינויי התנהגות הכוללים גם התפרצויות אלימות.
(גרמתם לי לחקור תקרית שלא ידעתי שהתרחשה, גם אני תחילת חשבתי שמדובר במישהי שאלימה כי היא מפונקת). זה פורסם אתמול ב- ynet:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5027925,00.html

האם זה מצדיק את האלימות שלה? לא.
אבל להתייחס לבחורה עם פגיעה מוחית כמו למישהי נורמטיבית זה שגוי, לא באמת משקף את הסיבות לאלימות כלפי הצוות הרפואי מן האוכלוסיה הכללית ובעיקר לא באמת יפתור כלום.
והנה דוגמא למשהו דומה שקרה לי: הייתה תקופה שבה עבדתי מול אנשים עם תסמונת דאון והיה שם אחד שלא הפסיק לנסות לחבק אותי ולגעת בי בצורה שללא ספק נחשבת להטרדה מינית.
נראה לכם שהיה עוזר לי לפעול מולו כמו מול גבר 'נורמטיבי' שמטריד ולתת לו סטירה? גם פשוט לצעוק עליו שההתנהגות שלו דוחה לא היה עוזר, ולהגיש תלונה במשטרה על אדם שלא מבין את השלכות מעשיו זה כמו להתלונן על ילד בן 3.
אז הדבר היחיד שעשיתי היה להרחיק ממני את הידיים שלו כשהוא ניסה לגעת כי הבנתי שהוא לא חושב כמו רוב האנשים, ידעתי שמה שמובן מאליו לי ולהרבה אנשים לא ברור לו.
כשזה לא היה חד פעמי החלטתי שאני לא אמשיך לפסוג את את זה אבל הבנתי שאם אגיב אליו כמו שמגיבים לאדם 'נורמטיבי' זה לא יהיה אפקטיבי מהסיבה שהוא לא נורמטיבי ומתוך כך דרושה דרך לא רגילה בשביל לטפל בהתנהגותו.
אין לי סיבה להתעצבן ממישהו שלא התכוון לרע (אם כי זכות לגטימית להיפגע, כמובן שגם להגן על עצמי ולהפעיל כוח פיזי סביר בשביל להרחיק ממני את הידיים שלו כשזה קורה) אלא באמת לא יודע לרסן את עצמו, כי זה לא עניין של גבר מניאק אלא של לקות שדורשת התייחסות מיוחדת.
אז מה עשיתי? דברתי עם המדריכים שלו. והם, שיודעים איך להתמודד עם הסיטואציה הזו, הסבירו לו בצורה שבה הוא מבין שככה לא מתנהגים. בנוסף הם החלו להתיישב לצידו בזמן ההדרכות שלי בשביל להשגיח עליו, עירבו את ההורים שלו שהתחילו להקפיד לתת לו את כדורי ההרגעה שלו בזמן, וזהו- הבעיה נפתרה.
וזה מה שהיה צריך לקרות עם הבחורה הזו, ההורים שלה או מי שזה לא יהיה שהיה אמור להיות אחראי על הטיפול בה, היו צריכים לרסן אותה בצורה שמתאימה למקרה שלה.
לתת לה תרופות הרגעה, לנתק אותה מהסביבה העבריינית שלה, להשגיח עליה במיליון עיניים לכל מקום שאליו היא הולכת אם ההתנהגות שלה ידועה ככזו.
יש כל כך הרבה פתרונות למניעת התנהגות כזו ואף אחת מהן לא כוללת לפתוח פוסט בכלוב שטוען שזו פנטזיה מינית (כי זה לזלזל במי שנפגע ממנה ולא דמיון של מצב היפותטי) או לדון על מצב מערכת הבריאות הציבורית כשברור ש- 250 הלוקים ברחבי העולם (ובארץ כמות זעירה אף יותר) בתסמונת הזו הם לא הסיבה לאלימות במערכת הזו, בדיוק כמו שבעלי תסמונת דאון הם לא הסיבה להטרדות מיניות.

פסיכו לוג​(שולט) • 15 באוק׳ 2017

תודה אנג׳ל. כרגיל יש לך סבלנות לכתוב את כל מה שאני מתעצל לכתוב.
הרבה שנות עבודה עם מתמודדים עם בעיות נפשיות ונוער בסיכון לימדו אותי לא לשפוט אף אחד. אף. אחד.
ומארי לשאלתך, מה אכפת לנו אם ילד עבר התעללות מינית אכזרית וממושכת והפך לפדופיל בעצמו- כן, חובה שיהיה אכפת לנו מהסיפור שלו. אחרת לא נלמד איך למנוע את זה מעבריינים אחרים.

את כל הפניות שלי לנציג פניות הציבור, משרדי ממשלה, משרד ראש הממשלה, ייצוגית שהגשתי לבית משפט ופרוייקט למען זכויות מאושפזים שיזמתי באחד מבתי החולים והביא לשיפור בתפיסת הצוות את המטופלים- באו לא בגלל שהסתפקתי בכותרת שיפוטית כלשהי אלא כי כל סיפור אישי נגע לי ללב.
קידום זכויות אדם לא יכול להגיע כשאנחנו נאטמים מהיסטוריה של בני אדם.

שלגי • 15 באוק׳ 2017

לחלוטין!

פלייפול • 15 באוק׳ 2017

זהו ציטוט חלקי מתוך הפסקה האחרונה מהפוסט האחרון שלך, והוא היחידי שהפריע לי. (עם כל השאר הסכמתי ואפילו חשבתי: "סוף סוף תגובה נבונה ובלתי מתלהמת", ולכן עשיתי גם לייק). אבל מה הבעיה עם פותח הדיון? אם לחטוף סטירה מבחורה יפה זה מה שמדליק אותו, זכותו. זה לא חייב להתפרש כזלזול במי שנפגע ממנה ומפעולותיה, דהיינו המאבטחים ונהג המונית.

מצד שני, אולי באמת המקום לפרסם פנטזיה כזאת הוא לא בפורום של שליטה נשית, (כי זה לא), אלא בבלוג, כפי שכתבת. אכן, הבלוג סובל הכל, כולל פרסומים תחת הכותרת "למה אני שונאת גברים", או "נאצים זה סקסי".

אבל מי אני שאשפוט.

ArchAngel​(שולטת) • 15 באוק׳ 2017

כי יש הבדל בין פנטזיה לבין משהו שבאמת היה בו קורבן. לא אכפת לי שהוא מפנטז על משהו "לא מקובל" אלא שהוא משתמש במקרה ברור של תקיפה ומציג אותו באור חיובי ורצוי.
יש הבדל בין להגיד שאתה מפנטז שתהיה נהג של איזו בחורה והיא תכה אותך במסגרת המוסכם בקשר שלכם, לבין להגיד שמקרה של בחורה ספציפית שהכתה נהג ספציפי ללא הסכמתו הוא לגטימי או שמה שקרה לו חירמן אותך.
זה כמו ההבדל בין להגיד שיש לך פנטזיית אונס מדומיינת לבין לקחת מקרה אמיתי מהחדשות ולהגיד על קורבן העבירה משהו כמו "הוא רצה לגמור, מגיע לה להרגיש את נחת איבר מינו" או להכריז במרחב פומבי שתופס את תשומת לב של רוב האתר (לעומת הבלוג האישי) שהמצב הנוראי שקרה חירמן אותך.
גם לי יש פטישים שאחרים אולי יחשיבו כ"חריגים", למשל פטיש חזק לספנקינג שמחרמן אותי במהירות של מ- 0 ל-100 בשניות אפילו כשסתם מילים שקשורות לזה נאמרות, ובכל זאת אני בחיים לא אביא לפה מקרה של הורה שהכה את הילד שלו ואגיד שיש לי פנטזיה בסגנון כי זה לא בר השוואה בכלל ולא דומה בשום פנים ואופן למשחק תפקידים בין שני אנשים בגירים שרוצים בכך אפילו אם "העלילה" דומה.
ולמה זה רע כל כך? מי שהיה קורבן לזה לא ישמח לדעת שזה היחס לכאב שלו, והכלוב הוא לא כזה מרחב סטרלי ואנונימי וזה כן יכול להגיע לעיניהם. וגם זה לא יגיע, עדיין לדבר ככה מאחורי גב של קורבן עבירה על עבירה שהוא עבר ולא על פנטזיה עם נושא דומה זה מגעיל.
שנית, פוסטים כדוגמת זה, שעושים לתקיפה ברורה נורמליזציה ומציגים אותה כפטיש כיפי ולא כעבירה שדורשת טיפול, הם מסוכנים כלפי הנשלטים בכלוב.
ראיתי מספיק נשלטים, בייחוד חדשים בתחום, שהיו משוכנעים שמגיע להם לקבל יחס אלים וכששאלתי אותם איך הגיעו למסקנה הזו הם ענו שזאת לא הפנטזיה האישית שלהם אלא שהם חושבים שזה מה שמקובל בעקבות חשיפה לנשלטים ושולטות (שבולטים בדיוק בגלל שנושאים שנויים במחלוקת תופסים תשומת לב) שהציגו עבירות ברורות כפנטזיות וכך לאט-לאט נוצרה בהם האשליה שקשר שליטה פירושו לספוג אלימות, זלזול וכל גחמה מוגזמת מצד השולטת גם אם זה פוגע בהם אחרת "אתה לא נשלט אמיתי" (וראיתי גם בצורה הפוכה שולטות שאין להן כוונות זדון אמיתיות אלא היו מושכנעות שככה דברים מתנהלים עד שלא נאמר להן אחרת).
וכל זה מתאפשר כי אסור להעיר אפילו הערה קטנה ועובדתית כמו "שליטה זאת לא אלימות כלפי חסרי ישע" או "זאת עבירה פלילית" מבלי לקבל עילהום של "אתם שופטים לי את הפנטזיה!!!" מאנשים שמסרבים להבין שלרוב כאן לא אכפת מהמיניות שלהם והאנטגוניזם נובע מכך שכשמכריזים על פנטזיה בפומבי היא הופכת ממחשבה לרעיון ולרעיונות יש השפעה על אחרים לעומת מחשבות שנשארות בראש, וכשהרעיון הזה הוא פלילי זה רשלני מצידם לא לטרוח לפחות להבהיר שמדובר בפנטזיה שלהגשים אותה במציאות לא בהכרח כדאי ובטח שלא בלי הסכמה (ולא רק אחרי שהתפתח ויכוח בכדי לצאת ידי חובה).
הערה הזו, שאולי נשמעת קטנונית, היא כל מה שדרוש בשביל לגרום למישהו לראות שיש גם דרכים אחרות לנהל קשר שליטה.
וכשזה עניין של נוחות הכותב מול סיכון למישהו, הכותב לא בראש סדר העדיפויות, במיוחד כשהוא זה שבוחר לכתוב במרחב פומבי שנועד לקבלת תגובות וצריך לקחת בחשבון שלא כל התגובות יהיו מחיאות כפיים.