Mary Jane
|
לפני 6 שנים •
28 בינו׳ 2018
נראה שההבחנה בין קשר סיבתי לבין קורלציה חשובה כאן. באופן פשטני משהו, קשר סיבתי משמעו שקיומו של משתנה א׳ מביא בהכרח לתוצאה ב׳. קורלציה, לעומת זאת, או מתאם, פירושה קשר בין משתנים, השפעה עקבית של משתנה א׳ על משתנה ב׳, שיכולה ללמד על קיומה של סיבתיות אך לא באופן הכרחי.
נראה לי שמובן שלא מתקיים קשר סיבתי בין הגדרה עצמית כ״שולטת״ לבין פמיניזם, ולו הסיבה הפשוטה שיש נשים שמגדירות עצמן כשולטות אך אינן פמיניסטיות בפועל. להצליף בגבר, להשפיט ולהשפיל אינן פעולות שקושרות כתר פמיניסטי לראשה של גברת (אף שיש בכך היפוך תפקידים שניתן לפרשו כמחאה בסדר הקיים). שאיפה לחיים עצמאיים, לא תלותיים ולא מרצים, חיים של חירות, ובפרט חירות כלכלית - פעמיים, הן במישור הבינאישי והן בחיים ״עצמם״, בעבודה וכו׳- דווקא כן. האם יש קורלציה בין השתיים, כלומר, האם ניתן לצפות שחלק נכבד מהשולטות יהיו ויחיו חייהן כפמיניסטיות? לדעתי גם כן לא. נחמד היה למצוא קורלציה אך בפועל, לדידי, לא מתקיימת. אשר לנשים שמגדירות עצמן כ״נשלטות״, שחלק מהן, ועל כך נראה שאין עוררין, הנן נשים מצליחות, עצמאיות ובעלות הישגים משמעותיים ביוםיום, כלומר, מגשימות אידאל פמיניסטי - דומה לטעמי כי בקבוצה הזו יש מתאם גבוה יחסית בין ההגדרה העצמית כ״נשלטת״ ובין שאיפה לקשר בינאישי עם בן הזוג שאינו פמיניסטי, לצד נהיות לב ותכונות אופי הרחוקים מרחק רב ממופת פמיניסטי, בלשון המעטה. די בהצצה קלה בבלוגים, כדי להתרשם בעניין זה חד משמעית, ודי לחכימא ברמיזא... ואחרי כל זה חשוב לציין, ש״פמיניזם״ הוא רק פן אחד של החיים. לחיים פנים נוספים, רבים ומגוונים. במאה הזו יש העדפה של זרמים בתרבות למה שמכונה ״שחרור האישה״, אך לעתים שוכחים, כך נראה, ששאיפת השאיפות והתכלית אינה דווקא להשתחרר, אלא להיות מאושרים בדרכנו, תהא אשר תהא, ושמחים בחלקנו. כוונתי היא כי לחלק מהאנשים חשוב החופש, ולחלק אחר הדבר פחות משמעותי, או שהוא משמעותי רק חלקית. וגם זה בסדר. |
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 6 שנים •
28 בינו׳ 2018
אולי פעם זה יקרה כתב/ה: ......
ואני נשלטת במלוא הווייתי. כי זו הנטייה המינית שלי, שאיתה נולדתי. ..... . חולקת על דעתך, אדם לא נולד להיות נשלט או שולט. אין כאן רכיב גנטי הנישא בכרומוזומים בעקבותיו אדם מעדיף שיכפכפו אותו בסקס ו/או מחוצה לו, לחיות בכפיפות וכצל כעבד ושפוט של אחר, לחוות כאב רגשי ופיזי ושאר מגדנות שכאן נראים סבירים איכשהו אולם מחוץ לבועה הזו אינם סבירים כלל. לטעמי הנטייה לשלוט או להישלט היא תולדה של מאורעות החיים לצד רגישויות מיוחדות של האדם, שהתפתחו לכדי תסבוכים וקנו אחיזה בנפש, ובכך ניתן למנות תקיפה מינית על גווניה (הסיבה שחלק נכבד מהנשים שכאן נמצאות פה מלכתחילה, כך נראהי), מערכת יחסים פרובלמטית עם מי מההורים וכתוצאה מכך חרדות שונות, לרבות חרדת נטישה, יחס תלותי כלפי הפרטנר, תחושת נחיתות וחוסר ערך, ביטחון עצמי נמוך, בעיות בתקשורת ועוד. מתי מעט, בגדר חריגים של ממש, עושים זאת חפים מתסבוכים ורגשות קשים, ונעים להם בחדווה ובקלילות על הספקטרום ההדוניסטי... |
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני 6 שנים •
28 בינו׳ 2018
לדעתי אין דרך ממשית לוודא אם זה מולד או התגבש בעקבות חוויות חיים מוקדמות. לי אישית היתה נטייה כזו עוד לפני שידעתי מה זה סקס, ולא חוויתי חוויות קשות בילדות (לפחות לא חוויות מהסוג שבד"כ מדובר בנושאים כאלה).
לכן אני רואה בזה משהו מולד. מודה שאני לא לגמרי שוללת את התאוריה לפיה מערך הכוחות ביני ובין סביבתי בילדותי המוקדמת יצר בי את הנטייה הזו. אני לא חושבת שאפשר לדעת בוודאות לפה או לפה. אבל כך או כך, זה לא קשור להשקפה פמיניסטית או להיעדרה. |
|
|
| dror30 |
לפני 6 שנים •
28 בינו׳ 2018
Mary Jane כתב/ה: נראה שההבחנה בין קשר סיבתי לבין קורלציה חשובה כאן. באופן פשטני משהו, קשר סיבתי משמעו שקיומו של משתנה א׳ מביא בהכרח לתוצאה ב׳. קורלציה, לעומת זאת, או מתאם, פירושה קשר בין משתנים, השפעה עקבית של משתנה א׳ על משתנה ב׳, שיכולה ללמד על קיומה של סיבתיות אך לא באופן הכרחי.
נראה לי שמובן שלא מתקיים קשר סיבתי בין הגדרה עצמית כ״שולטת״ לבין פמיניזם, ולו הסיבה הפשוטה שיש נשים שמגדירות עצמן כשולטות אך אינן פמיניסטיות בפועל. להצליף בגבר, להשפיט ולהשפיל אינן פעולות שקושרות כתר פמיניסטי לראשה של גברת (אף שיש בכך היפוך תפקידים שניתן לפרשו כמחאה בסדר הקיים). שאיפה לחיים עצמאיים, לא תלותיים ולא מרצים, חיים של חירות, ובפרט חירות כלכלית - פעמיים, הן במישור הבינאישי והן בחיים ״עצמם״, בעבודה וכו׳- דווקא כן. האם יש קורלציה בין השתיים, כלומר, האם ניתן לצפות שחלק נכבד מהשולטות יהיו ויחיו חייהן כפמיניסטיות? לדעתי גם כן לא. נחמד היה למצוא קורלציה אך בפועל, לדידי, לא מתקיימת. אשר לנשים שמגדירות עצמן כ״נשלטות״, שחלק מהן, ועל כך נראה שאין עוררין, הנן נשים מצליחות, עצמאיות ובעלות הישגים משמעותיים ביוםיום, כלומר, מגשימות אידאל פמיניסטי - דומה לטעמי כי בקבוצה הזו יש מתאם גבוה יחסית בין ההגדרה העצמית כ״נשלטת״ ובין שאיפה לקשר בינאישי עם בן הזוג שאינו פמיניסטי, לצד נהיות לב ותכונות אופי הרחוקים מרחק רב ממופת פמיניסטי, בלשון המעטה. די בהצצה קלה בבלוגים, כדי להתרשם בעניין זה חד משמעית, ודי לחכימא ברמיזא... ואחרי כל זה חשוב לציין, ש״פמיניזם״ הוא רק פן אחד של החיים. לחיים פנים נוספים, רבים ומגוונים. במאה הזו יש העדפה של זרמים בתרבות למה שמכונה ״שחרור האישה״, אך לעתים שוכחים, כך נראה, ששאיפת השאיפות והתכלית אינה דווקא להשתחרר, אלא להיות מאושרים בדרכנו, תהא אשר תהא, ושמחים בחלקנו. כוונתי היא כי לחלק מהאנשים חשוב החופש, ולחלק אחר הדבר פחות משמעותי, או שהוא משמעותי רק חלקית. וגם זה בסדר. בעיני אין אידאל ומופת פמיניסטי בנוגע ל- איך לחיות בעצמך כפמיניסטית בנוגע לתלות כלכלית, חיים עצמאים וכו' כך שזה לא סותר אם מישהי עקרת בית בלי שאיפות אחרות. אני חושב שאם מישהי פמיניסטית זה יותר מתבטא בהגדרה עצמית ותפיסת עולם על איך החברה צריכה להיות, ואיך היחס לנשים צריך להיות ולא על הבחירה שלה עצמה. למשל אם מישהי רוצה להוריד שערות ברגליים אין סתירה להיותה פמיניסטית, אם מישהי אומרת למישהי אחרת למה את לא מורידה זה מגעיל אז יש סתירה. |
|
|
|
Mary Jane
|
לפני 6 שנים •
28 בינו׳ 2018
הבחירות שלנו הופכות אותנו למי שאנו.
ובעניין בחירה להיות עקרת בית ללא שאיפות מיוחדות - מסכימה, אפשר להיות פמיניסטית גם כך. אך לא אות ומופת (; |
|
|
פסיכו לוג(שולט)
|
לפני 6 שנים •
28 בינו׳ 2018
אולי פעם זה יקרה כתב/ה: לדעתי אין דרך ממשית לוודא אם זה מולד או התגבש בעקבות חוויות חיים מוקדמות. לי אישית היתה נטייה כזו עוד לפני שידעתי מה זה סקס, ולא חוויתי חוויות קשות בילדות (לפחות לא חוויות מהסוג שבד"כ מדובר בנושאים כאלה).
לכן אני רואה בזה משהו מולד. מודה שאני לא לגמרי שוללת את התאוריה לפיה מערך הכוחות ביני ובין סביבתי בילדותי המוקדמת יצר בי את הנטייה הזו. אני לא חושבת שאפשר לדעת בוודאות לפה או לפה. אבל כך או כך, זה לא קשור להשקפה פמיניסטית או להיעדרה. לצערנו הזיכרון שלנו מוגבל. לא תזכרי כל תמונה, סרט, או סיטואציה שהיתה לך בינקות ובילדות, אבל יש משהו שהמוח לא שוכח- וזה קישור של גירוי מיני עם אובייקט/סיטואציה מסויימת. אפילו הרבה לפני שידעת מה זה גירוי מיני או היית מודעת לקיומו. נוצר "קשר" נוירולוגי במוח שאנחנו לא יכולים בכלל להיות מודעים אליו. אני מאמין שמדובר בנטייה נרכשת ולא גנטית מכמה סיבות. למשל- רוב בני האדם יודעים להנות במשך חייהם (גם אם רק בפנטזיה) גם בסיטואציה של שולט וגם בסיטואציה של נשלט. |
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 6 שנים •
28 בינו׳ 2018
לגבי מולד לא מולד.
לדעתי מדובר בספקטרום. גם שולטת היא 95 אחוז 90 אחוז, בודדות הן 100 אחוז אם בכלל יש דבר כזה. נשלטים הם בכיוון השני ויש באמצע מלא אפשרויות. אין סוף. |
|
|
| ארווין |
לפני 6 שנים •
29 בינו׳ 2018
אין קשר.
סקס הוא הזדמנות להשיל הגדרות, התניות, ציפיות והצורך להיות בסדר. עבורי זה המקום המושלם לנתק את המוח לכמה רגעים ולנוח. לא לדפוק חשבון, במיוחד לא לעצמי. לפעמים אני דומיננטית, לפעמים אני מתמסרת. לא מתחברת למונח נשלטת. אני אף פעם לא שולטת, ואף פעם לא נשלטת. אני תמיד מרצון. |
|
|
Netrunner(נשלט)
|
לפני 6 שנים •
30 בינו׳ 2018
|
|
|
TheStrider(סדיסט)
|
לפני 6 שנים •
31 בינו׳ 2018
אני לא רואה את הקשר, פמיניזם עוסק בעיקר בשיוויון בין המגדרים, אני לא שולט כי אני חושב שנשים הן פחותות ממני באופן מהותי אלא כי אני נמשך לנשים ובעל נטייה שולטת, פמיניזם ושוביניזם אינם תירוצים להיות שולטים/שולטות/נשלטים/נשלטות מי שהם, הם פשוט דעותצמנוגדות על האם יש או אין שיוויון בין המגדרים.
|
|
|