התמסרות וכניעה

התמסרות וכניעה

Agate • 8 בפבר׳ 2018

קוראת ומעמיקה קצת עם גנט (מזוכיזם, כניעה והתמסרות).

* ההתמסרות היא חוויה של להיות בתוך הרגע והיא בנוכחות מישהו. זוהי פעולה אינה רצונית ומתרחשת בתנאים הנכונים.
* כניעה מלווה בתחושת ויתור והיא למישהו.
בשתי החוויות אין שליטה וריסון מהצד המתמסר או הנכנע.

מישהו/מישהי חווה את השוני?

הוא​(שולט) • 8 בפבר׳ 2018

מה נותן לך ניתוח יתר של דברים שיש לחוות אותם במקום לדבר עליהם?
מה זה אומר" להיות בתוך" מילים חסרות ערך. מדוע "אינה רצונית" הרי זו בחירה מודעת.
מה זה או אילו "תנאים נכונים". פיטפוטי סרק שמלמדים אותך מאום.
אני לא פוסל חקר וסקרנות לידע אבל איכשהו זה מרגיש לי רציונליזציה של מושגים
שעדיף לחוות אותם כמה שיותר בניואנסים וסגנונות שונים.
אגב, כניעה היא ויתור על רצונותיך, קבלת מרות וציות לאחר המכניע
התמסרות היא מחוייבות וריצוי אדם אחר גם ללא השתתת מרות.

עציץ​(מתחלף){משוייך} • 8 בפבר׳ 2018

לפי ההגדרות האלו אני חווה בעצם התמסרות ממני או התמסרות אלי. אף פעם לא כניעה. ופייר, טוב שכך.

באני מאמין שלי, אני משתדל לקיים חיים ללא ויתורים, לא לעצמי ולא את עצמי. כי אני חי פעם אחת ואני רוצה לקיים אותם ללא התפשרויות על האופן ועל התוכן שלהם.
הויתור הוא מעין ביטול של חלק שמגדיר אותך, ביטול של חלק מעצמיותך, למען מישהו אחר או שמישהו אחר עושה זאת עבורך.
אני לא חסיד של ביטול עצמי דרך ויתור.

הרבה יותר מתאים לי להתמסר ושמתמסרים אלי מאשר להיכנע ושנכנעים אלי