סיפור בהמשכים - מצדדי ומעליי

סיפור בהמשכים - מצדדי ומעליי

עבד-מושלם​(נשלט) • 15 במרץ 2018

היי,

כותב כאן סיפור בהמשכים שכתבתי. הסיפור כולל חויות שחוויתי יחד עם רעיונות ופנטזיות. כמובן שהדמויות והעלילה בדויים.
אני מפרסם כאן 3 פרקים ראשונים ואפרסם עוד בהתאם לתגובות.
חשבתי גם על עוד רעיון מדליק - כתבו איך הייתם רוצים שהסיפור ימשיך ומה יכלול. אנסה לכלול את הרעיונות שלכם בהמשך

פרק 1 - פגישה:

תמיד אהבתי שליטה.
יותר נכון, תמיד אהבתי להשלט.
אני זוכר שעוד מגיל צעיר מאוד דמיינתי את עצמי נשלט על ידי אישה חזקה ודומיננטית.
מאז שגיליתי שיש תחום כזה, קראתי על זה הרבה ובהמשך גם צברתי ניסיון.
הפעם ארצה לספר את סיפור השליטה שלי עם מיכל.

את מיכל פגשתי באחד מאתרי השליטה. היה זה זמן רב לאחר שהסתיים הקשר עם המלכה הקודמת שלי ורציתי לחוות את החוויה שוב.
חיפשתי מלכה על מנת ליצור קשר קבוע של שליטה. מיכל פרסמה מודעה בלוח היכרויות של אחד מאתרי השליטה:
"מחפשת נשלט לקשר שליטה רציני וארוך טווח.
על הנשלט לזכור שמטרת הקשר היא לספק אותי וככזה יצטרך להתאים לדרישותי. אני דורשת הרבה, מענישה על טעויות אך גם יודעת להעריך הצלחות.
אם אתה רציני, החזר הודעה."
משהו בהודעה משך אותי. מיד עיינתי בפרופיל שלה שמשך אותי אפילו יותר.
אזרתי אומץ וכתבתי לה.
תשובתה לא אחרה לבוא. המשכנו להתכתב ולשוחח בגובה העיניים ולבסוף החלטנו להפגש בבית קפה ביום המחרת.

למחרת, לאחר יום מלא של התרגשות, הגעתי כמה דקות לפני השעה היעודה לבית הקפה. נכנסתי והמתנתי לבואה.
ואז, כדקה לפני השעה שקבענו, ראיתי אותה.
בחורה נאה וחייכנית. שיערה חלק וחום, גובהה ממוצע, מבנה גופה דיי סטנדרטי (לא רזה אך גם לא שמנה) ומבעד למשקפיה ראיתי שעיניה חומות.
היא לבשה מכנסי ג'ינס כחולים וטי שירט.
קמתי ללחוץ את ידה והתחבקנו קלות. ריח עדין של בושם עלה באפי.
מיכל התיישבה, ואני עזרתי לה לדחוף את הכסא פנימה. התיישבתי לידה.
הזמנו קפה וחלקנו עוגה. השיחה הייתה קולחת ונעימה. היא עובדת בחברת היי טק קטנה וכרגע שוכרת דירה בתל אביב, דיי קרוב לבית הקפה בו נפגשנו. סיימה לא מזמן קשר של מספר חודשים ומחפשת קשר חדש.
היא הייתה כל כך עדינה ונעימה. כל כך נהניתי לשוחח איתה. להכיר אותה עוד ועוד...
הייתה השיחה הכי ונילית שבעולם. לא הזכרנו בשום צורה את המאפיין המיוחד של הקשר שאנו רוצים לבנות.
לקראת סוף השיחה שאלתי:
"מה את מחפשת בשליטה?"
מיכל: "לא היום. היום לא מדברים על זה".
תשובתה הפריעה לי קצת, משום שרציתי להכיר אותה גם בעולם מרגש זה. אך עם זאת, התשובה יצרה סקרנות לגבי העתיד.
סיימנו בבית הקפה והצעתי ללוות אותה לביתה. מיכל הסכימה.
המשכנו לשוחח תוך כדי הליכה קצרה לביתה. הגענו לבניין. קיוויתי שתציע לי לעלות, אך מיכל נשקה על שפתיי קלות, ליטפה קלות את אותו מקום אסטרטגי במכנסיי, ואמרה בחיוך "אנחנו עוד נדבר על שליטה, ויש סיכוי שגם נחווה שליטה" ועלתה לדירתה.
חזרתי לביתי מרוצה ומצפה. לפני השינה שלחתי לה הודעה: "תודה רבה על היום. ממש נהניתי."
תשובתה לא אחרה לבוא: "גם אני נהניתי. בוא אליי מחר בערב לפגישה קצת שונה".

למחרת לא הייתי מאוד אפקטיבי. כל מה שחשבתי היה - מיכל. זה היה מוזר. אחרי פגישה קצרה אחת, כל מה שהרגשתי זה שאני רוצה לראות אותה שוב, לשוחח איתה, להכיר אותה.
לא ידעתי למה לצפות? למה היא התכוונה כשאמרה "לפגישה קצת שונה"? האם היא הולכת לשלוט בי? האם תהיה רעה וקשוחה? ובכלל, איך בחורה כל כך עדינה ונחמדה יכולה להיות רעה וקשוחה???
הערב הגיע ואני התארגנתי והגעתי לביתה עם בקבוק יין.
מלא חשש, דפקתי על הדלת והמתנתי.
מיכל פתחה את הדלת, לבושה בג'ינס וטי שירט וקיבלה אותי בחיבוק חם.
היא הובילה אותי לסלון ושאלה אם ארצה לשתות משהו.
"אני יכול להכין לנו קפה", עניתי.
"אל תדאג", ענתה מיכל, "אתה עוד תכין הרבה קפה בבית הזה".
מיכל לקחה את בקבוק היין ופנתה למטבח בזמן שאני התיישבתי על הספה.
לאחר מספר דקות חזרה מיכל עם 2 ספלי קפה וצלחת עוגיות והתיישבה לידי.
שלחתי את ידי לאחוז בידה.
"נהניתי לפגוש אותך אתמול", אמרה. "והיום ארצה יותר להכיר את הצד הנשלט בך. חשוב לי לדעת שאנחנו שנינו מתאימים מבחינת השליטה משום שהשליטה שלי היא תהליך. לא הייתי רוצה להתחיל אותו לפני שאני יודעת שהפרטנר שלי מתאים"
הנהנתי בהסכמה.
"השיחה הזאת תהיה בגובה העיניים. חשוב לי שתהיה פתוח איתי. ספר לי על הניסיון שלך".
סיפרתי לה על קשרי השליטה האחרונים שהיו לי. מיכל האזינה ומדי פעם שאלה שאלות.
"מה הגבולות שלך?" שאלה
"כמעט ואין לי" עניתי והמשכתי "הדברים שלא אסכים להם הם:
1. פגיעה בלתי הפיכה / צלקות
2. שליטה פומבית
3. לא אהיה מוכן לצרף גברים נוספים"
"לא נשמע כמו בעיה", אמרה.
"ומה הגבולות שלך?", שאלתי
"הגבולות שלי פחות מעניינים, מכיוון שאני זו שמובילה ומחליטה מה עושים. לכן, מה שהוא גבול עבורי, פשוט לא אעשה" ענתה. קיוויתי לתשובה יותר מפורטת, אבל למען האמת היא צודקת.
"היחסים שאני מחפשת הם בעיקרם יחסי שליטה, אך לא תמיד. עדיין יהיו לנו לפעמים שיחות בגובה העיניים או מפגשים רגילים מדי פעם. כשולטת אני מאוד דורשת ואצפה לקבל את מה שאני דורשת. לא יהיה לך קל אצלי. אני אכאיב לך, אשפיל אותך ואתייחס אליך כמו שארצה, ואתה תעשה את כל מה שאגיד בלי שאלות או טענות" הוסיפה
הנהנתי בהסכמה. אני חושב שבשלב הזה הייתי כל כך מוקסם ממנה ולמען האמת לא הצלחתי לחשוב איך היא יכולה להיות קשוחה.
"תתפשט ורד על 4", אמרה מיכל בשקט ובאסרטיביות.
הופתעתי. ברגע אחד הפכנו מ 2 אנשים שווים לשולטת ונשלט.
"אני אחכה הרבה?" האיצה בי מיכל.
מיד קמתי ממקומי והתחלתי לבצע את שדרשה ממני. חלצתי נעליי, הורדתי את חולצתי ואת מכנסיי וירדתי על 4.
"משהו לא ברור עבד?" שאלה. "אמרתי לך שתתפשט. זה אומר שאתה מוריד הכל".
מיד נעמדתי, פשטתי את תחתוני וירדתי מולה.
זאת לא הפעם הראשונה שלי כעבד. כבר הייתי במצב שאני עירום מול שולטת לבושה. אך תמיד בפעם הראשונה יש בזה איזו תחושה מוזרה.
"תסתכל עליי" פקדה
"אוקיי" אמרתי ומיד חטפתי מכה חזקה בישבני עם כף ידה החשופה.
"אוקיי תגיד לחברים שלך!"
"סליחה", אמרתי בשקט
"סליחה המלכה בשבילך!" וחטפתי עוד רצף של מקום בישבני.
"סליחה המלכה" אמרתי בשקט והסתובבתי כך שפניי מולה.
"אנחנו עכשיו נגדיר כמה חוקים. בהמשך אוליי אגדיר עוד. בכל פעם שתפר את החוקים, אתה תענש:
1. אתה מסיים כל משפט בהמלכה או בגבירתי
2. כשאני אומרת לך להתפשט, אתה מתפשט לחלוטין.
3. כאן בבית אתה תהיה לרוב עירום. אתה לא תעמוד לידי ותמיד תהיה מתחתיי.
4. אתה לא נוגע בעצמך או עושה דברים ללא רשות.
5. החוקים תקפים בכל זמן שאני שולטת בך. מיד פעם אחליט שאני לא רוצה לשלוט בך, אך ההחלטה היא רק שלי.
האם החוקים ברורים?"
"כן המלכה" עניתי
"לך למרכז החדר, אני רוצה לבדוק את הסחורה שלי"
לא הבנתי איך היא השתנתה פתאום. זה היה מדהים. לא הייתי חושב שהיא יכולה להיות כזאת. אבל מה שאהבתי הוא שכבר בשלב הזה, גם בלי קשר לחשש מהעונש (המכות על הישבן כאבו, אך זה לא מאוד), עשיתי את הדברים כי רציתי. כי רציתי שהיא תהיה מרוצה. התחלתי ללכת לכיוון מרכז הסלון והמתנתי.
מיכל קמה מהספה והתחילה צועדת לכיווני. לא העזתי להסתכל.
היא התחילה להסתובב סביבי באיטיות, כשאני שומע את צעדיה ומדי פעם רואה את נעליה.
לאחר מספר דקות מורטות עצבים, אני שומע את צעדיה מפסיקים ומרגיש את ידה מלטפת את הגב שלי, מתקדמת לכיוון ישבני, חובטת עליו קלות ומחליקה בין פלחיו לכיוון שק האשכים ומשם לזין. לוחצת על איברי ושורטת אותו.
"אני רואה שמישהו פה עומד. יכול להיות שמחרמן אותך להיות בשר למכירה?"
"כן גבירתי", עניתי במבוכה. לא הייתה לי תשובה טובה יותר.
ידה עזבה את איברי, ועלתה באיטיות, תוך שימוש בציפורניים בחזרה לחריץ שבין פלחיי ישבני, מתעכבת באיזור פי הטבעת שלי, מאיימת לחדור.
הציפורניים המשיכו ועלו במעלה ישבני, גורמים לי לריגוש עצום.
הידיים הפסיקו ופתאום הרגשתי צביטה בפטמה אחת ומיד לאחריה בשנייה.
מיכל עזבה אותי וחזרה לשבת בספה שבסלון ואני ממתין למוצא פיה.
השניות עוברות והופכות לדקות. ברכיי מתחילות לכאוב מהמעמסה של עמידה ממושכת על הרצפה הקשה, ללא תזוזה על 4. אני יודע שלא אצליח להמשיך עוד בעמידה הסטטית הזאת, סקרן ומקווה שתאמר משהו.
"אתה בסדר", לבסוף אמרה. "סיימנו להיום. מחר באותה שעה. תתלבש ולך"
שמחתי שהיא אהבה את מה שהיה אך הייתי מאוכזב כי קיוויתי לעוד. התחלתי להתלבש.
"אה רגע" אמרה פתאום, ושלפה תחתון חוטיני קטן. "מחר שאתה מגיע, תלבש את זה במקום תחתונים".
הושטתי את ידי לקבל את התחתון.
סיימתי להתלבש, התקרבתי אליה ונשקתי את ידה.
יצאתי מדירתה והלכתי לביתי.
באותו הערב הייתי מאוד חרמן, אך לא יכולתי לגעת בעצמי.
ציפיתי ליום המחרת.

פרק שני

עבד-מושלם​(נשלט) • 15 במרץ 2018

פרק 2 - שולטת:

למחרת, לפני שיצאתי אליה ולאחר שהתקלחתי, נזכרתי שעליי ללבוש את החוטיני. ניסיתי ללבוש אותו אך הוא היה קטן עליי במספר מידות. לרגע חשבתי אוליי לוותר, אך מיד ויתרתי על הרעיון הלא מוצלח והמשכתי לנסות. תוך מאמץ הצלחתי בסופו של דבר ללבוש את החוטיני שלחץ עליי ולא היה נוח. כל הסיטואציה הזכירה לי את מיכל ואת העובדה שבקרוב אפגוש אותה שוב.
בדרכי לביתה חשבתי על הקשר שנוצר, מה היחס בין הקשר "הרגיל" לבין קשר השליטה, ואיך בעצם זה יעבוד?
הגעתי לדירתה ודפקתי בדלת.
מיכל פתחה לי, שוב נראית נפלא בלבוש יום יומי של ג'ינס וחולצה. הפעם הבחנתי שהיא נעלה נעלי עקב שחורות, מה שאפילו שדרג את המראה שלה.
לא ידעתי מה עליי לעשות. האם עליי לרדת על 4? האם עליי להתפשט?
"היי, מה שלומך?", אמרה בחיוך רחב, תוך חיבוק חם ונשיקה קלה על השפתיים, פותרת לי את השאלה.
"הכל בסדר, התגעגעתי", עניתי. ידעתי שלא פניתי אליה בתואר המלכה, אך הרגשתי שזה הדבר הנכון לעשות.
שוחחנו קצת על ענייני היום כשלפתע היא אמרה "תשעשע אותי קצת. תרקוד לי. תעשה לי מופע חשפנות" והפעילה את השיר You can leave your hat on.
את האמת? אני לא באמת יודע לרקוד ריקוד חושני, אבל אין לי ברירה, אז עשיתי את מה שיכולתי...
לאט לאט, תוך נענוע הישבן, הורדתי את נעליי, את חולצתי, את מכנסיי, חושף את החוטיני הצמוד. כיאה לריקוד פרטי התקרבתי אליה ונענתי מול פניה.
לקראת אמצע השיר הורדתי את החוטיני והעפתי אותו באויר, וכך המשכתי את הריקוד מולה עד לסיום השיר.
"רציתי למחוא כפיים, אבל יש לך עוד מה להשתפר. אנחנו נעבוד על זה.", אמרה בביטחון. "בנתיים, רד על 4"
עשיתי כדבריה.
"לא שתינו עוד את היין שהבאת אתמול" אמרה בחיוך. "לך תביא אותו מהמטבח".
קמתי על מנת ללכת למטבח ומיד חטפתי צעקה "מישהו אמר לך לעמוד?"
"לא המלכה. אני מצטער המלכה", עניתי.
"אתה לא באמת מצטער. אתה תצטער. תזכור את המספר 5. בנתיים, רד על 4, ולך להביא את זה. כשתחזור עם זה מותר לך ללכת על הברכיים."
הלכתי למטבח וראיתי את הבקבוק מונח על השולחן ולידו פותחן ומספר כוסות. כמה כוסות להביא? האם גם אני שותה? מצד אחד למה שהיא תתן לי גם לשתות? מצד שני, היא אמרה שלא שתינו את היין, אוליי התכוונה שאנחנו נשתה? החלטתי להביא את הבקבוק, את הפותחן ו 2 כוסות.
חזרתי אליה באיטיות על ברכיי. ראיתי שהיא מחייכת כשראתה את מה שהבאתי. הגעתי אליה והנחתי את הדברים על השולחן.
"מה זה? מה הבאת?" שאלה
"הבאתי את מה שביקשת, גבירתי, יין, פותחן וכוסות".
"למה אני צריכה 2 כוסות? כוס אחת לא תספיק לי?" שאלה בכעס.
"אני מצטער גברתי, חשבתי ש..."
"אל תחשוב", קטעה אותי "פשוט תעשה את מה שאומרים לך. עכשיו לך להחזיר את הכוס השנייה".
"כן גברתי" אמרתי והתחלתי ללכת על ברכיי לכיוון המטבח.
"זוכר את המספר 5? אז תזכור 10" אמרה.
החזרתי את הכוס וחזרתי אליה.
"מזוג לי מהיין" אמרה.
עמדתי על ברכיי מולה, פתחתי את בקבוק היין, מזגתי והגשתי לה את הכוס.
"תודה" אמרה בחביבות "עכשיו הרחק את השולחן מכאן והעבר אותו למרכז הסלון"
כשאני עדיין על ברכיי דחפתי את השולחן למרכז הסלון, משאיר מרווח דיי גדול בינו לבין הספה.
"אופס. עכשיו אין לי איפה לשים את הכוס", אמרה "תעבור ל 4 במקביל לספה ליד רגליי".
עשיתי כדבריה והיא הניחה את הכוס על גבי. "חסר לך שהכוס תיפול!"
טוב, זאת חוויה מפחידה. הכוס גבוהה ומלאה, עשויה זכוכית ומונחת על הגב שלי. אם אזוז ולו במעט, תיפול הכוס ותתנפץ ומלכתי תכעס.
"אז מה אתה חושב? תוכל להיות רהיט עבורי?" שאלה בבדיחות.
"אהיה מה שתאמרי לי להיות" עניתי, מנסה שלא לזוז.
מלכתי לקחת את השלט והדליקה את הטלויזיה. בדיוק התחיל פרק של "חברים". היא צפתה בפרק, תוך שהיא צוחקת. מדי פעם לוקחת את הכוס, לוגמת ומחזירה אותו.
הפרק נגמר ואיתו גם היין.
"על הברכיים מולי" אמרה.
עברתי מיד על הברכיים, מתקשה להזיז אותם, לאחר זמן ארוך ללא תנועה על הרצפה הקרה.
"החזר את הכוס לכיור, חזור לכאן ועמוד על השולחן על 4".
ביצעתי את שאמרה.
מלכתי קמה, אחזה בחגורת עור והחלה מטיילת בחדר.
"מה אמרתי לך לזכור?"
"10, המלכה"
"אתה הולך להענש ב 10 הצלפות. אתה סופר אחרי כל אחת ומודה לי. אם תפספס, נתחיל מהתחלה. ברור?"
"כן מלכתי"
ואז היא התחילה. שמעתי שריקה קלה והרגשתי את החגורה מוצלפת על ישבני. "1 המלכה"
עוד אחת "2 המלכה" "3 המלכה" "4 המלכה"
ממש כאב לי. רציתי שהיא תפסיק אבל ידעתי שאין ברירה ועל טעויות משלמים
עוד אחת באותו המקום "5 המלכה" "6 המלכה" "7 המלכה" "8 המלכה" "9 המלכה"
החזקתי את עצמי כדי שלא אטעה ונתחיל הכל מהתחלה.
הצלפה אחרונה "10 המלכה"
היא ראתה שכואב לי וליטפה את ישבני בעדינות "הייתי עדינה איתך כי זאת פעם ראשונה. אל תתרגל לזה. אם תעשה טעויות, אתה תענש ולא תמיד זה יהיה קל כל כך."
ממש קל, חשבתי לעצמי. אם ככה היא עדינה, מה קורה כשהיא לא עדינה?
היא חזרה אל הספה וסמנה לי לבוא לרגליה.
"לקק לי את הנעליים. תבריק אותן."
הורדתי את ראשי לכיוון נעל העקב שלה. התחלתי ללקק אותן, מנסה לעבור בלשוני על כל העור בלי לגעת ברגל ללא רשות. הנעל הייתה נקייה, והעור המבריק היה חלק.
"את הסוליה!"
הורדתי את ראשי עוד יותר ושלחתי את לשוני לסולייה. מרקם של אבק מילא את לשוני, אך ליקקתי את הנעל בתאווה רבה. התחלתי ללקק את העקב לכל אורכו ובבסיסו.
"תמצוץ את העקב, תמצוץ כמו הזונה שאתה"
דחפתי את העקב בעדינות לפי ומצצתי אותו. מלכתי התחילה גם היא לדחוף את העקב בחוזקה לפי ולהוציא אותו. ממש לזיין לי את הפה.
"תעבור לנעל השנייה"
ליקקתי את הנעל השנייה, מתחיל בנעל עצמה, עובר לסולייה, משם לעקב ובסוף מוצץ אותו.
"תוריד לי את הנעליים"
בזהירות רבה, הורדתי לה את הנעליים, מניח אותן על הרצפה בצד.
"תלקק לי את הרגליים"
ליקקתי ונישקתי את כפות רגליה. ריח נעים של סבון עלה מהן. עברתי על כל ס"מ ברגל, ליקקתי את האצבעות ובניהן ומצצתי אצבע אצבע. הייתי אומר שממש עשיתי אהבה עם הרגליים שלה.
"מספיק, עבד!" אמרה, ואני מיד הפסקתי. נעמדתי על הברכיים מולה.
"מצצת את אצבעות הרגליים שלי ממש כמו זונה קטנה" אמרה בלגלוג "בוא נראה איך אתה מוצץ את האצבעות בידיים. תשתמש בהרבה רוק, כדאי לך"
היא הושיטה את היד שלה ודחפה 3 אצבעות לפה שלי. מצצתי בשקיקה והיא מצידה זיינה את הפה שלי בפראות.
"עוד לא שכבנו" אמרה והוציאה את האצבעות מהפה שלי "אתה רוצה לשכב איתי?"
"ברור שאני רוצה המלכה"
"אוקיי" אמרה בחיוך רחב "רד על 4 עם הישבן שלך כלפיי. עכשיו בוא נראה איך אתה מזדיין"
הבנתי שהיא ואני לא דיברנו על אותו סקס...
הרגשתי אצבע מטיילת על החריץ שבין ישבני, מתמקדת באיזור פי הטבעת. באופן טבעי כיווצתי את חור ישבני.
"תרפה את פי הטבעת. כדאי שתתרגל, זה הולך להיות חלק מהשגרה שלנו" אמרה בסמכותיות ובטבעיות.
ניסיתי להרפות והרגשתי את האצבע שלה מתחילה לחדור לתוך ישבני באיטיות, נכנסת ויוצאת, בכל פעם נכנסת קצת יותר.
האצבע הייתה כולה בפנים כשהיא התחילה להכניס ולהוציא אותה בקצב גבוה.
הקצב האט. הרגשתי את החור שלי מתרחב והבנתי שאצבע נוספת נכנסת. היא זיינה אותי עם האצבעות שלה ושוב הפסיקה.
שוב הרגשתי שהחור מתרחב, עוד אצבע הצטרפה ושוב היא זיינה אותי בפראות תוך שאני גונח.
"תשמע אותך! ממש זונה! מזיינים אותך בתחת ואתה גונח כמו איזו זונה" אמרה והוסיפה להשפלה.
היא המשיכה לזיין אותי כשהישבן שלי מתחיל לשרוף ולאחר זמן מסויים הפסיקה.
"בוא אחרי" אמרה ונעמדה. עקבתי אחריה כשהיא הלכה לכיוון חדר השינה. היא התיישבה על המיטה ואני לרגליה.
"אני חרמנית, ויש לי אותך, זונה קטנה. אבל לא מגיע לך עדיין לראות אותי או לטעום אותי." אמרה וכיסתה את עיניי עם צעיף.
שמעתי אותה מורידה את חולצתה, מכנסיה וגם את הרעש של התחתונים.
היא לקחה את היד שלי ושמה אותה על האיבר שלה. הוא הרגיש חלק ונעים, העברתי אצבע על השפתיים שהרגישו לחות וחמימות. אוי כמה שרציתי ללקק את זה, או לפחות לראות את זה!
העברתי את האצבעות שלי על השפתיים החיצוניות, נוגעות-לא-נוגעות בהן. הרגשתי את הזרמים אשר עוברים אצלה בגוף והגברתי מגע. מלטף, משחק.
החדרתי את האצבע מעט, כך שליטפה את השפתיים מבפנים. מתחיל מלמטה, חודר מעט ויוצא למעלה, קרוב לדגדגן.
נגעתי קלות בדגדגן, מרגיש אותה קופצת בכל מגע. שיפשפתי אותו, מרגיש אותה מתפתלת ואת נשימותיה מתחזקות. מגביר את הקצב יחד איתה.
שלחתי יד שובבה לכיוון החזה שלה, נוגעת בפטמה בזמן שהיד השנייה משחקת בדגדגן. העברתי את היד מפטמה אחת לשנייה.
המשכתי כך תוך שאני מרגיש שהיא מתקרבת לאורגזמה וממשיך לחזק את המגע שלה, עד שהיא גמרה בגניחות חזקות.
"עשית עבודה טובה" אמרה. "אני מרשה לך לטעום אותי מהאצבעות שלך. תלקק ותמצוץ אותן".
ליקקתי ומצצתי את האצבעות שלי, מתענג על המיצים שלה, מחכה לעוד ועוד.
שמעתי אותה מתלבשת לפני שהורידה לי את כיסוי העיניים. ראיתי אותה בבייבי דול כחול חלק עם מגע של משי.
"תעמוד על הרגליים שלך" אמרה.
נעמדתי על רגליי והיא חיבקה אותי. "אתה תשאר לישון פה היום, איתי" אמרה בחיוך. התפעלתי מהיכולת שלה לעבור משולטת קשוחה לבחורה עדינה וחייכנית.
נכנסנו למיטה, חיבקתי אותה והלכנו לישון.

פרק שלישי

עבד-מושלם​(נשלט) • 15 במרץ 2018

פרק 3 - מאוהבים:

"אני רעבה, לך תכין לנו ארוחת בוקר" אמרה כשהתעוררנו משנתנו.
"אין בעיה" אמרתי "להכין גם לי?"
"בטח טפשון, לא אשאיר אותך רעב..." אמרה, כאילו שכחה את שארע יום לפני כן עם היין.
הלכתי למטבח והכנתי לנו ארוחת בוקר עם גבינות, טוסטים וכוסות קפה. ערכתי את השולחן וחזרתי לחדר על מנת לקרוא לה. שמעתי אותה בחדר הרחצה, שוטפת את פניה. המתנתי בסבלנות בחדר.
מיכל יצאה מחדר הרחצה. ריח נעים של סבון מילא את החדר.
"הארוחה מוכנה" אמרתי בחיוך.
"לפני שנאכל" עצרה ואמרה "זכית בו ביושר אתמול" ונפנפה בקולר עור שחור.
התיישבתי על המיטה והיא ענדה על צווארי את הקולר. "עכשיו אפשר לאכול".
היא פסעה לעבר המטבח והמתינה ליד אחד הכסאות.
משכתי את הכיסא ולאחר שהתיישבה דחפתי אותו פנימה. פניתי לעבר הכסא שמולה עת שאמרה "חמוד, אתה תאכל כאן מתחתיי" והניחה את הצלחת למרגלותיה. "אתה תאכל ישירות מהצלחת, ללא עזרת הידיים, כמו הכלב שאתה".
ירדתי על 4 לרגליה, הורדתי את פי לכיוון הצלחת והתחלתי לאכול.
"אז אהבת את מה שעשינו אתמול?" שאלה בטבעיות, מתעלמת מהסיטואציה
"כן מלכתי, מאוד"
"אין צורך במלכתי עכשיו" אמרה "מה הכי אהבת?"
"אהבתי את הכל, אבל הכי אהבתי את העובדה שהרגשתי שאת נהנית" עניתי
"אוי חמוד. ומה לא אהבת?"
"אהבתי הכל" חזרתי על דבריי
"וממה פחדת?"
"פחדתי להפיל את הכוס. מאוד לא רציתי לאכזב אותך. רציתי שתהי מרוצה" עניתי
"היה משהו שלא הרגיש לך נוח?"
"רק דבר אחד - אני יודע שלפני שאני נחדר, כדאי שאתנקה. אני ממש מצטער, לא ידעתי שזה יהיה אתמול ולכן לא התכוננתי"
"זה בסדר" הרגיעה "זה הרגיש נקי אתמול. אתה צריך תמיד להיות מוכן לזה. זה יהיה דבר שבשגרה. גם לא תמיד אהיה כל כך עדינה"
זה לא הרגיש עדין אתמול... אמנם היו רק אצבעות, אך היא הייתה דיי פראית איתן ואני עדיין מרגיש תחושה מוזרה שם. חששתי מהפעמים הבאות.
"תפנה את השולחן ותסדר את המטבח" אמרה כשקמה מהכסא "אבל בנתיים עמוד יציב על 4"
נעמדתי על 4 והיא התיישבה על גבי. היא נתנה לי מכה קלה עם רגליה כשאמרה "קדימה, קח אותי לחדר השינה"
התחלתי לצעוד באיטיות לכיוון חדר השינה. משקלה לא עזר לברכיי שעוד כאבו מכך שעמדתי עליהן ממושכות ביום האתמול. מדי פעם חטפתי ספאנק קליל בישבני.
הגענו לחדר והיא ירדה ממני.
"לך לסיים את העבודות שאמרתי לך ותחזור לכאן"
התחלתי לצאת מהחדר כששמעתי אותה קוראת לי "רגע! בוא לכאן" הסתובבתי וראיתי אותה אוחזת בפלאג אנאלי קטן ושחור.
התקרבתי ועמדתי על ברכיי למרגלותיה.
"פתח את הפה" אמרה בחיוך רחב
פתחתי את פי והיא דחפה את הפלאג לתוכו.
"זה לא זז מהפה שלך עד שאתה מסיים. כשאתה מסיים תתנקה, תתארגן ותבוא לכאן".
הלכתי לכיוון המטבח ופיניתי את ארוחת הבוקר. שטפתי את הכלים וסידרתי את המטבח. לאחר שסיימתי הבנתי שאין לי בביתה איך לנקות את עצמי ולהתכונן עבורה. הגעתי אליה וסימנתי בידי שאני רוצה לדבר.
"אתה מוכן?"
הוצאתי במעט את הפלאג מפי ואמרתי "סידרתי את הכל אך אין לי כאן איך לעשות לעצמי חוקן, המלכה. אני ממש מצטער"
"זאת לא בעיה שלי. תחשוב על פתרון ותגיע לכאן אחרי שהתנקית" אמרה בכעס.
יצאתי מהחדר. לפתע ראיתי בקבוק מים של חצי ליטר.
לקחתי אותו והלכתי לשירותים. מילאתי אותו במים וניסיתי להחדיר את הפיה הפתוחה שלו לתוך ישבני.
עובי הפיה, יחד עם ההברגה לא סייעו לי במלאכה הכואבת, אך אסור היה לי לאכזב את מלכתי. ואז, כשהפיה בתוך ישבני, לחצתי עליה וזרם המים מילא אותי. הוצאתי את הפיה והחזקתי ככל שיכולתי. חשתי תחושת מלאות וכשלא יכולתי עוד, שחררתי אותה לתוך האסלה.
חזרתי על הפעולה מספר פעמים עד שהרגשתי נקי ומוכן.
זרקתי את הבקבוק לפחויצאתי מהשירותים. הלכתי על 4 לכיוון חדר השינה, שם המתינה לי המלכה.
"אני מוכן מלכתי" אמרתי בקושי, מסתבך מעט עם הפלאג.
"טוב מאוד" אמרה בחיוך "בפעם הבאה אני מצפה ממך ליותר יעילות"
היא משכה את הפלאג מפי. הפלאג היה רטוב מהרוק שלי. "עלה על המיטה ועמוד עליה על 4" אמרה ואני צייתתי.
"קפל את הידיים כך שהישבן שלך יהיה למעלה"
קיפלתי את הידיים שלי, נשען על המרפקים, ישבני מונף כלפי מעלה.
צפיתי מה הולך לקרות. הפלאג לא היה גדול או עבה, אך עדיין חששתי ממנו. ההתרגשות שלי ניכרה וכשהמלכה נגעה בי מיד קפצתי.
"מה קרה, זונה קטנה?"
"הכל בסדר, המלכה" עניתי
"אז למה קפצת? למה אתה מתרגש?"
"אני חושש מהפלאג"
הצלפה חזקה בכף יד חשופה על הישבן שלי. "המלכה! שכחת לומר המלכה! אני לא חברה שלך!"
"סליחה, המלכה" אמרתי בשקט
"מהפלאג הזה אתה חושש?" שאלה בזלזול "אם מזה אתה חושש אז יש לנו בעיה, כי זה כלום לעומת מה שעוד תקבל. אתה צריך להבין, אתה הזונה שלי."
ואז, באיטיות התחלתי להרגיש את הפלאג נכנס. פי הטבעת שלי התכווץ באופן טבעי ומיד שיחררתי אותו על מנת שיקבל בקלות את מה שנכנס. הפלאג מוקם בישבני והתחלתי להרגע.
"טוב, הוא ישאר שם בנתיים, שתתרגל לתחושה" אמרה בתחושת ניצחון. "עמוד על הרצפה"
היא הפשילה את תחתוני החוטיני שלה מבעד לבייבי דול והגישה לי אותן. "תלבש את זה ואת שאר הבגדים שלך. אנחנו יוצאים"
היו אלה תחתוני בד שחורים דקיקים. לא הרגשתי שיש סיכוי שאצליח ללבוש אותם עליי אך ידעתי שאהיה חייב. בקושי רב ולאחר מאבק הצלחתי ללבוש את החוטיני הקטנים עליי במספר מידות. יצאתי מהחדר לכיוון הסלון, לבשתי את מכנסיי וחולצתי ונעלתי את נעליי. בנתיים מיכל יצאה מהחדר לבושה בשמלה יומיומית קצרה וסנדלים שטוחות.
"יום חמים בחוץ, בוא נסתובב קצת" אמרה בטבעיות תוך שהיא מורידה את הקולר מצווארי.
"אני אשמח, אבל מה עם הפלאג?" שאלתי, מקווה שהיא סתם שכחה שהוא בפנים.
"הוא נשאר שם. אתה צריך להודות לי. אני עוזרת לך להתרגל. ככה יהיה לך קל יותר" אמרה ולקחה את התיק שלה.
תשובתה חירמנה אותי אך גם הפחידה - לא היה לי נוח עם הפלאג. כמה זמן אהיה איתו? מה אם לא אצליח? ומה בכלל היא מתכננת?
לקחתי את חפציי ויצאנו ביחד מהדירה שלה.
מיכל הושיטה לי את ידה והתחלנו ללכת מערבה, לכיוון חוף הים של תל אביב כשאנו אוחזים ידיים.
"נחמד לי איתך" אמרה
"כן, גם אני מאוד נהנה איתך" עניתי, מתקרב אליה ומעביר את ידי כך שתאחז את המותן שלה. גם היא העבירה את ידה והניחה אותה על המותן שלי.
טיילנו מחובקיםלאורך קו החוף של התל אביב תוך שייה נעימה, מתעלמים לחלוטין מהלבוש הלא סטנדרטי שלי מתחת לבגדים ומהאיבר שתקוע בישבני. האיזור היה הומה באנשים העסוקים בענייני היום יום ובזוגות נאהבים המטיילים בנעימים.
ליד אחד הספסלים עצרתי והתקרבתי למולה. לא ידעתי אם מותר, אך לא היה אכפת לי. זה בער בי.
הבטתי בה ועצמתי עיניי, נשקתי קלות על שפתיה, ומשלא הורחקתי, הצמדתי את שפתיי לשפתיה, משחק בהן מעט, מוציא קצת את הלשון אשר פוגשת את הלשון שלה, שהוצאה גם היא, מלקקת מעט את שפתיה. הנשיקה התלהטה והתארכה, שנינו מתעלמים מהעוברים והשבים, מתחבקים ומתנשקים בתשוקה אדירה.
העברתי את ידיי על גבה, יורדת מעט ומלטפת את ישבנה מעל השמלה שלה.
גם היא העבירה את ידה על גבי ועל ישבני, מעט לוחצת על בסיס הפלאג שהורגש בין ישבניי, יוצרת תחושה נעימה אך גם מזכירה לי את שאני יודע.
לאחר מספר דקות לוהטות סיימנו בחיוך. הבטנו זה בזו במבט מאוהב והמשכנו לטייל מחובקים.
"אתה לא רעב? אני ממש רעבה" אמרה כשעברנו ליד מסעדה מוכרת
עם כל צעד הרגשתי את הפלאג שלחץ והציק יותר ככל שהזמן חלף. החוטיני הקטן גם הוא לחץ והציק. רציתי שנחזור ונוציא את זה כבר. אבל כן, הייתי גם רעב. ובכל מקרה, לא חושב שהיה ניתן למנוע את הכניסה למסעדה...
"כן, גם אני רעב. אכלתי במקום הזה, הוא ממש טוב" אמרתי.
"יופי, אז בוא נכנס"
פניתי למארחת ובקשתי שולחן ל 2. עזרתי למיכל להתיישב והתיישבתי לידה. הפלאג נלחץ פנימה והעצים את תחושת אי הנוחות.
"אמממ תגידי..." התחלתי בגמגום "ממש קשה לי איתו. אוליי נעשה עם זה משהו?"
"מה?" שאלה בתמימות "על מה אתה מדבר?"
"הפלאג" אמרתי במבוכה "הוא ממש לוחץ לי"
"ומה אתה רוצה שאעשה עם המידע הזה?"
"אוליי תאפשרי לי להוציא אותו?" אמרתי בלחש
"כאן? באמצע המסעדה? אתה רוצה להוציא את זה מול כולם? לא אמרת שאתה לא מוכן לפומביות? וגם אני לא מוכנה שתביך אותי!"
"ברור שלא כאן. חשבתי שאוליי אלך לשירותים ואוציא אותו שם"
"אין סיכוי! לא אוותר על החוויה של להוציא לך את זה. הוא נשאר שם ואם תמשיך הוא ישאר עוד יותר"
המלצרית הגיעה והזמנו אוכל ושתייה. סתם דיברנו בכיף. היא סיפרה לי על העבודה שלה ואני על שלי, צחקקנו והתנהגנו כמו כל זוג שמתחיל להכיר אחד את השני.
אכלנו ושתינו. האמת היא שלא מאוד נוח לשבת לאכול עם תחתון לוחץ ומשהו שתקוע בישבן. אף אחד מהנוכחים, חוץ ממנה וממני לא ידע על המצב המיוחד שלנו. קיוויתי שנסיים כבר ונחזור. לא יכולתי עוד עם התחושה הזאת.
"סיימנו?" שאלה-אמרה.
"כן" עניתי והזמנתי חשבון. שילמתי את החשבון ויצאנו מחובקים לכיוון דירתה.
עלינו לדירה ונכנסנו. הסתכלתי עליה במבט מצפה. מחכה שכבר תוציא את הפלאג הזה ממני!
"אני הולכת לנוח, ניפגש בערב?"
מההההה????? מה עם הפלאג? אני לא יכול להשאר איתו עד הערב.
"סתם" אמרה "תתפשט"
נרגעתי ומיד התפשטתי. מחכה שתגיד לי להתכופף על מנת להוציא את הפלאג מישבני.
"תרים את החוטיני מהרצפה! ככה אתה מתייחס לבגדים שלי?" נזפה בי.
הרמתי מיד את החוטיני ונעמדתי מחדש.
"בעצם תשאר למטה" חזרתי לעמוד על ברכי, כשהיא לקחה את החוטיני מידיי.
"פתח את הפה"
פתחתי את פי והיא דחפה את החוטיני שהיה עליה בלילה ועליי כל הבוקר לתוכו. עם 2 אצבעותיה סגרה את פי.
ואז הפשילה את החוטיני שלה מתחת לשמלתה ואמרה לי שוב "פתח את הפה"
פתחתי שוב והיא דחפה את החוטיני שלה לפי, יחד עם זה שכבר היה שם. טעם של זיעה ושל מיציה מילא את פי.
"אני רואה שמדליק אותך למצוץ את התחתונים שלי ושלך" אמרה והצביעה על איברי שעמד במלוא הדרו "או שזה אוליי החבר שלנו שבישבנך?"
קולות מוזרים נפלטו מפי כשניסיתי לענות לה עם התחתונים שבפי.
"מה?" שאלה
ושוב קולות מוזרים
"אני לא מבינה!"
"כל מה ששייך לך מדליק אותי" אמרתי בקושי רב.
"שוב לא פנית אליי כמו שצריך" צעקה עליי והנחיתה מכה חזקה על ישבני
"סליחה מלכתי"
"לך לסלון ותעמוד על ברכיך עם הפנים לקיר. הפלאג נשאר שם לעוד חצי שעה. ביי"
"לא מלכתי, אני לא יכול עם זה. אני חייב שזה יצא"
עוד חבטה חזקה "שעה. לא כדאי לך להמשיך להתווכח", אמרה והתיישבה לראות טלויזיה.
הלכתי למקום שהוגדר לי וחיכיתי שהעונש יגמר. כל שנייה הרגישה כמו שעה ולא הבנתי איך קרה שטעיתי ויותר מזה איך זה שהתווכחתי.
"בוא לכאן" אמרה לבסוף
ברכיי כאבו כל כך שלקח זמן עד שהצלחתי לזוז לכיוונה. עמדתי על ברכיי מול רגליה.
"אל תטעה יותר!"
"כן מלכתי" אמרתי בצורה מגומגמת, כשהתחתונים בפי.
"פתח את הפה"
פתחתי והיא הוציאה את התחתונים וזרקה אותם על הרצפה.
"נקה את הסולייה שלי. מכל ההליכה הזאת היא ממש התלכלכה" אמרה בשקט והושיטה את רגלה.
התכופפתי והתחלתי ללקק את סולייתה. חול מילא את פי, ליקקתי מהר וביעילות, אך כל מה שחשבתי עליו הוא הלחץ שאני מרגיש מאחור.
עברתי לסנדל השנייה וניקיתי גם אותה עד שהבריקה.
"תוריד לי את הסנדלים ותלקק את רגליי. תעשה עבודה טובה אם אתה רוצה שאשחרר אותך מהפלאג"
הורדתי את סנדליה וליקקתי את רגליה החלקות בתאווה. ליקקתי, נישקתי והברקתי כל מ"מ ברגליה, מצצתי את אצבעותיה והסנפתי את ריחה לאחר ההליכה ביום קיצי זה.
"תסתובב עם הישבן לכיווני" אמרה
הסתובבתי.
"תרים את הישבן"
קיפלתי את ידיי והרמתי את ישבני.
בבת אחת וללא הכנה היא שלפה את הפלאג מישבני. קפצתי והתקפלתי ולבסוף חזרתי לעמידה על 4.
"תסתובב ותעמוד מולי על הברכיים"
הסתובבתי.
היא נופפה בפלאג מול פניי. הפלאג נראה נקי אך הבריק ומכך הבנתי שהוא לח. היא קרבה אותו לפניי, מתחת לאפי. ריח לא נעים עלה ממנו. לבסוף הורידה אותו ונעמדה מולי.
"תתכופף" אמרה והסתובבה כך שעמדה עם גבה מולי.
התכופפתי, והיא משכה מעט את החלק האחורי התחתון של שמלתה, מרחיבה אותו, כאילו עושה לי מקום.
"כנס מתחת לשמלה ולקק לי את הישבן"
הרמתי מעט את ראשי ודחפתי אותו בין ישבניה. הסנפתי אותו ארוכות והוצאתי את לשוני.
לשוני הרטובה עברה באיטיות בין ישבניה, מלמעלה ליד גבה ועד למטה, קרוב לאיזור בו ישבנה מסתיים ואיברה מתחיל.
"שלא תעז להתקרב לשם" אמרה בסמכותיות ונשכבה על הספה על הצד, מקפלת מעט את רגליה קדימה.
זזתי יחד איתה והמשכתי ללקק ולהבריש את ישבנה, עובר מתנועות לכל אורכו של הישבן לתנועות קטנות יותר מסביב לפי הטבעת שלה. טעם הזיעה עבר וטעמו הנפלא של ישבנה שלט. תנועות לשוני התמקדו באיזור פי הטבעת, חודרות בעדינות לתוכו. הזזתי את ראשי יחד עם לשוני, גורם לאפי לשפשף גם הוא את ישבנה. נשיפותיי על האיזור הרטוב מעבירות זרמים נעימים בגופה של מלכתי ששלחה את ידה לכיוון דגדגנה.
לשוני נדחפה חזק יותר ועמוק עוד יותר כשהיא הגבירה את תנועות הידיים שלה. נשימותיה הסגירו את העובדה שהיא מתקרבת לעבר אורגזמה אדירה.
"לקק חזק ומהר!" אמרה מבעד לגניחותיה, ואני הגברתי לקצב המהיר ביותר שיכולתי. וכך, כשפניי עטופות בישבנה, מוצף בריחה, גמרה מלכתי באנחות חזקות.
"אוי, אתה טוב" אמרה, מנסה להסדיר את נשימותיה, מרימה מעט את שמלתה, מאפשרת לי לצאת.
"תודה מלכתי" אמרתי, יוצא מתחת לשמלתה, מאושר מכך שהצלחתי לענג אותה.
"בוא נלך למיטה, אני צריכה לנוח"
היא קמה והלכה לחדר השינה, הלכתי אחריה ונכנסנו יחדיו למיטה.
חיבקתי אותה מאחור, נצמד אליה עם איברי העומד. היא שלחה יד, ליטפה אותו לרגע ועזבה.
הייתי חרמן. מאז שפגשתי את האישה המדהימה הזאת עוד לא גמרתי וזה קשה במיוחד כשלאורך כל הזמן הייתי מגורה.
לא העזתי לשאול או לבקש. ידעתי שכשהיא תחשוב שהגיע הזמן, היא תגיד לי.
הלכנו לישון עייפים ומרוצים.