צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בדסמ?

פאני היל​(לא בעסק)
לפני 6 שנים • 29 במרץ 2018
פאני היל​(לא בעסק) • 29 במרץ 2018
כל עוד האקט נעשה בהסכמה והבנה מלאה לתוצאות ולהשלכות ולא נעשתה עבירה על החוק, אני מכבדת גם אם זה לא קרוב לליבי.
פאני
עוץ הגדול​(נשלט)
לפני 6 שנים • 29 במרץ 2018
עוץ הגדול​(נשלט) • 29 במרץ 2018
Glitch כתב/ה:


בהתייחס לדבריו של גרייט אוז: ציינת שאתה לא מבין איך אפשר לתת אגרוף למי שאתה אוהב. יש כאן דיסוננס, כי אם מישהו ישאל איך ייתכן שאדם נותן לאדם אחר להכות אותו, לסמן אותו, להשפיל אותו, לקשור אותו, ולהשתין עליו, וקורא ליחסים ביניהם תקינים או מלאי אהבה, כשמדובר למעשה בחבלה נפשית וגופנית: יהיו לנו כקהילה תשובות אינספור עבורו. לדעתי, זו שאלה דומה.


חן חן לך גליץ' טיעון מעניין.
מדוע דווקא אגרוף לפרצוף? גרמת לי להרהר קצת בשאלה הזו והתשובה אולי תפתיע אותך. זה נובע מההבדל בין משיכה להתאהבות. מנקודת מבטי הצנועה, אדם יכול להימשך לאדם אחר מסיבות רבות אבל התאהבות - היא מתרחשת באזור הפנים. אדם מתאהב בעיניים ובחיוך שלה. זה ראי הנפש של האדם. זה אולי טיעון רומנטי משהו אבל אני כן חושב שיש הבדל משמעותי. לכן, קשה לי במיוחד להבין את האקט הזה.

ממש לא מבין את השימוש במילה "דיסוננס" במקרה הנ"ל. כי לפי ההיגיון הזה כל אמירת דעה אישית או תיאור של תחושה סובייקטיבית מ"לא מבין איך אנשים עושים צניחה חופשית" ועד "אני לא אוהב בלונדניות" ו"אני שונא מונפול" הופכים להיות דיסוננס - כי תמיד יש מישהו שיכול להסביר לך למה כן. למעלה מכך, דיסוננס מתרחש באותו טקסט ולא בין אנשים שונים.

גם אקטים אחרים של שולטים אינני מבין. ושימי לב שלא אמרתי שאין הסבר מדעי קיים אלא אישית שאני לא מצליח להיכנס לנעליים של השולט (מה שאחרים אמרו לפניי בדרכים שונות) וחושב שאגרוף זה אלים מדי. חווית השולט פשוט זרה לי. ולדעתי, הרבה אנשים שאינם שולטים משקרים לעצמם שהם מסוגלים להבין (לא אומר שאין קבלה) את הצד השני.

לסיום, הייתי שמח לקרוא את "התשובות אינספור" עליהן דיברת כי עד עכשיו אף אחד באתר לא הצליח להמחיש או להסביר זאת. זה עשוי להיות נחמד, כי למרות שיש פה ושם דיונים מעניינים, יש כאן אינפלציה של פוסטים פסימים ושליליים.
Glitch
לפני 6 שנים • 29 במרץ 2018
Glitch • 29 במרץ 2018
אוז, אם אתה תופס אותי על המילה (: דיסוננס הוא צרימה של צלילים. הצליל האחד מבחינתי הוא: אנחנו משוחחים בתוך אתר בדס"מ. הצליל השני הוא: אתה מביע פליאה נוכח הפגנת אלימות של אדם כלפי אישה שהוא אוהב, במקרה הנדון: חבלות בפנים. עבורי, קשה לשניהם להסתדר.

הנקודה שלי לאורך כל הדיון הייתה שבדס"מ הוא גם ביטוי של אלימות בצורות הפיזיות שלו, ובעיניי אגרוף בפנים הוא לא יותר מזעזע מהסיכון לסבול למשל מפגיעה בעצבים עקב קשירה שהשתבשה, ודברים נוספים שמרוחים כאן בכל בלוג והם לגמרי בקונצנזוס. לגבי הנתונים של פיה על נזקים מוחיים עקב חבלות ראש, לא ניסיתי להיתמם ולומר שמדובר בפעילות חסרת סיכונים. הנקודה הנוספת שלי הייתה שאנשים רשאים לבחור לעצמם את הסיכונים שלהם, ואני כן מאמינה בעובדה שהם מסוגלים לבחור. גם אם הבחירה שלהם מוטה, אנחנו מתעסקים עם אותה הטיה בכל יחסים באשר בהם, וביחסי שליטה שבהם יש אלימות פיזית אבל לא קיצונית - אלא שאת המקרים האלה יותר קל לנו לכבס מחשבתית.

אני מקווה שהבקשה האחרונה שלך לא הייתה סרקסטית. אני לא מנסה להיות כאן דוברת הקהילה במינוי עצמי או להילחם על הזכות של אנשים להזיק לעצמם באמצעות גורם חיצוני. אבל אני גם חושבת שאנחנו מסתכלים על שליטה מעט אחרת. אני לא תופסת שולטים כחייזרים, ואני מסוגלת להבין מאיפה הצרכים שלהם נובעים, כי אנחנו יושבים על אותו הסרגל בדיוק, גם אם בקצוות שונים, ואנחנו משחקים אחד עם השני, לא זה מול זו. הנה, עמוק מתוך הדברים שאני מחביאה בטיוטות, הצצה לאיך שאני מסתכלת על הנושא, בזווית שהיא לא פסימית ולא שלילית, ומי שמכיר אותי יודע שלהיות לא חמוצה או לא מדכאת עולה לי בדם, אז תעריך (:

ציטוט קטן -
"משיכה להרס עצמי ולחיטוט בגבוליות ברמות משתנות, הם לא עניינים שאפשר לייחס רק למתבגרים, או לאנשים מעורערים בנפשם הזקוקים לאשפוז. בדס"מ עלול לשמש ככלי שלילי ופוגעני במיוחד, אמת. בבדס"מ גבולות הטוב והרע עשויים להיטשטש מאחר והוא משלב אלימות, פרקטיקות שטומנות בחובן סכנות בריאותיות משמעותיות יותר ממין שיגרתי (החל מביזאר ומדיקל ועד קשירה פשוטה שהונחה על העצב הלא נכון), חשיפה והתמסרות רגשיים ומנטליים. בדס"מ עלול להותיר תחושת סיאוב ודרופ כשאנחנו בוחרים בפרטנרים לא מתאימים ובחוויות מרוקנות.
עם זאת, בדס"מ הוא (בין היתר) בחירה בטוחה יחסית ומספקת, למי שזקוק לחוויות קיצונית, אינטרקציה אנושית חשופה ועמוקה, וגם פורקן של אלימות, שלדעתי הם חלק מהצרכים האנושיים של חלקנו, ולא סטייה נפשית שצריכה להתנהל במחשכים או להתרפא בהקדם."

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=86825&postid=634719
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 6 שנים • 29 במרץ 2018
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 29 במרץ 2018
כן, גם זה בדסמ. גם אם אלו לא ההעדפות של חלק מאיתנו (או של הרוב). בדסמ הוא לא תחרות פופולריות.

בעיני, אם אנחנו מניחים שמי שסופג את המכות מודע/ת מראש לסימנים ולסיכונים ונוטלים אותם על עצמם ומי שמכים מודעים לסיכונים ובודקים כיצד להקטין אותם - מדוע שנאמר "איכס" על משהו רק בגלל שאנחנו בעצם חושבים ש"אני לא מוכן לעשות את זה"?

ולדעתי, כמו בכל פעילות בדמסית, חשוב להסתכל לא רק על אילו פעילויות האדם עושה אלא איזו דינמיקה נוצרת - האם הנשלט הולך ונמעך, נשחק, מתרוקן או מתמלא, מרגיש טוב עם עצמו ונהנה....
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 6 שנים • 29 במרץ 2018
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 29 במרץ 2018
פייה כתב/ה:
חשופית -
קראתי שיש ״מדריכי בטיחות״ לעניין, לא ברור לי איך ועל מה הם יכולים להיות מבוססים.
איך אפשר להעיף אגרוף לפרצוף במידה שתייצר פנס בעין או חתך בשפה ולהיות בטוח שעל הדרך אתה לא שובר ארובת עין, לסת, שן או גשר אף או גורם לזעזוע מוח מסויים?

לשאלת נזק מצטבר מסטירות חוזרות - זו שאלה טובה.
לא חושבת שיש מחקר אמין על השפעות ארוכות טווח של סטירות ביחסים בדסמים...
ובכל אופן מניחה שזה תלוי בעוצמה ותדירות.


לגבי סטירות - הייתי בסדנה שבה לימדו טכניקות של סטירות שמקטינות סיכונים לתופעות בלתי רצויות, כך שאפשר להקטין סיכונים.
עם זאת, חשוב לזכור שטעויות יכולות לקרות...