| אחד שמבין(נשלט) |
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
אני מבחין בין כמה שאלות.
האם אני נהנה בבדסם ? מאוד. האם אני רואה את החיים שלי היום בלי הבדסם ? לא. האם יש לי רגשות אשמה שאני בבדסם ? לא. האם החיים שלי היו יותר קלים ונוחים ללא המשיכה הבדסמית שיש לי? ברור. האם יעזור לי לבכות על זה ? ממש לא. האם אני מאחל לאנשים אחרים להכיר את עולם הבדסם? אני מציע לברוח מהר לפני שיישאבו, אבל מי שכבר בפנים (וזה לא משנה אם זו פנטזיה או פעילות ממשית) אני לא מאמין שימצא לעצמו מנוח מחוץ לעולם הזה, ולכן הצעתי שייהנה מהעולם הזה כל עוד הוא יכול, זה עולם מדהים שיש לו הרבה מה לתת, לצד זה שיש לו הרבה מה לקחת. להשתדל לקבל כל מה שאפשר ולאבד כמה שפחות. |
|
|
Nutella(נשלטת)
|
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
אני לא מתביישת במשיכה שלי לבדס"מ, ממש לא. כמו שאני לא מתביישת בשום דבר שאני.
לסוגיו? יש ככ הרבה סוגים בעולם הזה, ויותר מזה, אצל כל אחד זה נובע ממקום אחר. אז אני אתמקד בסוג שלי - הסוג שעבר אליי בגנטיקה אבל יצא לפועל בגלל הסביבה. אני מהסוג שאם אני נשלטת אז זה כניעה טוטאלית עד כדי הרס עצמי. אז הסוג שלי לא רצוי, לפחות לא אצלי. הסוג שלי גם לא הכרחי, בעיקר בגלל שהוא בעיקר סביבתי ואפשר לעבוד עליו ולשנות אותו. הייתי רוצה קודם כל להצליח להנות מסקס ונילי (לצערי, הסביבה בה גדלתי מנעה ממני את האפשרות להנות מסקס 'רגיל', אבל עובדת על זה) וחוצמזה הייתי רוצה להכיר את העולם הזה ולהנות *גם* ממנו. עד כמה שזה תלוי בי אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי שזה לא 'יקרה' לילדים שלי, לפחות לא כי הם 'חייבים' את זה. שאם הם יכירו את העולם הזה, זה יהיה בשבילם תוספת, ולא 'צורך'. ויש הרבה פרמטרים שתלויים בי, קצת מבחינת גנטיקה (זה בכל מקרה יעבור אליהם, כי זה כבר קיים בי), ובעיקר סביבתית - כל ההתנהגות שלי, בחיים, בזוגיות ואיתם. מבחינת דברים שאני אוהבת? כבר עכשיו אני מוותרת על העולם הזה, מבחינה מנטלית. וזה אומר 'לוותר' על הרבה רגעים מהנים. אבל אוכל להמשיך להנות מהעולם הזה במיטה, וזה לא אמור להשפיע על הילדים בשום צורה. |
|
|
פייה{O}
|
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
מטא פיזי כתב/ה: פייה כתב/ה: אני מאחלת לילדיי להיות מסוגלים לתת ולקבל אהבה, ליצור קשרים עמוקים ומשמעותיים ולחוות עונג בלי להזדקק על הדרך לכאב או השפלה.
מה שכתבת מעורר מחשבה. לי קשה לראות בדסמ ככאב או השפלה בלבד. זה יכול להיות המון דברים, והמון דברים יכולים להתבטא בדרך בדסמית. רואה גם המון שימוש בדמיון ובמשחקי תפקידים וחושב (גם על בסיס מחקרים) שבהחלט יש קשר בין התחום לבין אינטליגנציה. לו היו לי ילדים כנראה שהייתי מתייחס לזה באופן שלילי לא כמהות אלא רק אם זה היה קורה שלא על פי תנאי השימוש הנאות. דמיון, משחקי תפקידים ואפילו אינטליגנציה גבוהה אינם נחלתם של בדסמים ויכולים באותה המידה להתבטא גם בוניל, רק באופן בריא יותר ועם פחות מטענים ו׳תופעות לוואי׳. אספקטים נוספים בבדסמ כגון שליטה ומנטורינג לא פחות מטרידים בעיני - מאוד מקווה שילדיי ינהלו את חייהם כראות עיניהם וילכו לפי הלב והשכל שלהם ויהנו ממערכת יחסים שוויונית עם חברות ושותפות בה אף אחד לא מנסה לשלוט או להשלט. |
|
|
פסיכו לוג(שולט)
|
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
מסכים לחלוטין לגבי מנטורינג.
באינטליגנציה אני מתכוון שמחקרים אירופאים שבדקו מאפיינים דמוגרפיים בקהילות בדסמיות מצאו IQ גבוה מהממוצע באוכלוסיה. אני יודע גם על אנשים נושאי משרות בכירות שלא מזדהים כבדסמים ולא פעילים בקהילות בגלל שהם מוכרים מידי, כך שאפשר לשער שאולי הממוצע גבוה אפילו מעט יותר ממה שמתקבל במחקרים. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
פיה איך שלא תסובבי את זה בכל מע יחסים יש דינמיקה של החלפת כוחות בין במודע ובין שלא.
שיוויון מוחלט יש רק במתמטיקה. אבל מסכים לגבי השאר |
|
|
| Bagel |
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
אני מאוד מתבייש בבדס״מ שלי והלוואי ולא הייתי בחיים מגיע לעולם הזה ולפורום הזה. הפנטזיות שלי גרמו לי להגיע למצבים די דפוקים בסך הכל ולרצות את חברתם של אנשים די מפוקפקים ואני מאוד מקווה שאף אחד מילדי העתידיים לא יזדקקו לאלימות והשפלה בשביל להגיע לסיפוק מיני.
היתה לי תקופה של קבלה עצמית אבל למרבה הצער כשאתה מקבל משהו עקום אתה בעצם מכופף את החיים כך שיתאימו לקימוט, בעצם עוסק בהדחקה. לכן אני משתעשע לי בפנטזיות פה ושם אבל לקשר רציני לא הייתי רוצה מישהי בדס״מית. |
|
|
איןאני
|
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
בהנחה שקיימים בני אדם שהם מהווים נורמה וכל מה שנורמטיבי
ובהנחה שחלק מתחומי העניין במה שאתה מכנה בדסמ חורגים מאותה הנורמה אז אני לחלוטין הייתי מעדיף להיות כלול בנורמה ולא במה שחורג ממנה בעניין הזה וגם בכל עניין אחר בלי יוצא מן הכלל. |
|
|
|
פסיכו לוג(שולט)
|
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
בכל מקרה כשעונים על שאלה כזו צריך לזכור שבדסמ של אחד לא דומה לשל האחר
|
|
|
Einstein
|
לפני 6 שנים •
16 באפר׳ 2018
הבעת צער על כך שאני נמשך לבדס"מ שקול לעניות דעתי לכך שאביע צער על שאני אדם ביישן מטבעי (ובכך נמנע מלהכיר אנשים חדשים ולהתנסות בחוויות חדשות), או בכך שאיני אוהב כדורגל ויש לי פחות נושאי שיחה עם חברים מהעבודה (לא באמת), או בכל בולשיט אחר שהתרבות מכתיבה לנו שהוא מקולקל, בלי קשר למידת השליטה שלנו בו. צריך להבין שלכל אדם יש "שריטה" מסוימת שמאפיינת אותו בין שהיא קשורה בבדס"מ ובין שהיא שייכת לעולמות אחרים.
הנטייה להרס עצמי או לאובדן הביטחון נתונה בחשיבות שאנחנו מעניקים ל"שריטה" ולביטוי שהחברה והתרבות נותנים לזה. אם נכיר ונדע לעומק אנשים נופתע לגלות צדדים מאוד "קרפיים" באלו שהיינו בטוחים שהם הכי נורמטיבים בעולם. באשר לעצמי אני חושב שהבדס"מ הפך אותי לאדם מאוד ליברל ופתוח לעומת הסביבה השמרנית שממנה הגעתי. הערכים האלה נותנים ביטוי ל"סבל" שאני עובר בתור נשלט. |
|
|
| סקרנית מדי |
לפני 6 שנים •
17 באפר׳ 2018
בתור מי שמתמודדת עם שאלת הבושה מאז גיל 20 והיציאה מהארון (הלסבי, לא הבדסמי), אני כבר לא מתביישת בשום דבר שמאפיין אותי. זאת אני וזה לא אומר עליי שום דבר רע. מדובר בהעדפה חזקה מאוד שאפשר לחיות בלעדיה אבל אז אהיה פחות מאושרת באופן משמעותי. למה לי?
כן מאמינה שיש שילוב של תורשה וסביבה בכל מה שמרכיב אותנו אבל יש גם אלמנט של בחירה (לרוב) שמשפיעה על דרך ההתמודדות שלנו והיא יכולה לקבוע את ההבדל בין הרס עצמי לבין העצמה בריאה ושפויה. כמובן שיש להתחשב גם באנשים שבחרת לבצע את זה איתם כי אז אפשר ליפול חזק מאוד וממש לא מתוך בחירה, אבל זה כמו בכל קשר אנושי. מכיוון שכך אני רואה את הדברים, אין קשר למה שהילדים הדמיוניים שלי יעדיפו מבחינה תורשתית, אלא אם זה מה שיראו בסביבתם ויבחרו להתמודד עם זה בצורה שתפגע בהם. אין לי תכניות לעשות דברים כאלה ליד הילדים שעדיין אין לי אבל אם זה משהו שיעשה להם כל כך טוב, נפשית, כמוני, לא מבינה למה לא לרצות בשבילם את זה. בדיוק כמו שאם הם יבחרו ללכת עם הנטייה המינית שלהם ולא משנה לאיזה כיוון, כל עוד הם יהיו מאושרים הכל טוב. אשמח לדעת אם קיימים מחקרים בנושא ואם לא, יש כאן רעיון מגניב ? |
|
|