| RIS |
לפני 20 שנים •
22 באוג׳ 2004
התהום
מלמדים אותנו לבקש לעצמנו מטרות.
ללכת לקראתן. מלמדים אותנו שצריך ללכת . אבל לא מספיק להיות מסוגלים ללכת. צריך לדעת גם איך ללכת. אולי הדרך אפילו חשובה יותר מהמטרה. צריך לדעת איך לחיות. וצריך לדעת איך להפסיק לחיות. לכל אחד מאיתנו ישנו איזור הצללים שבו אנחנו מחביאים את המפלצות שלנו. לכל אחד מאיתנו ישנה התהום שאנחנו מפחדים להביט לתוכה. מה שמוזר הוא שאנחנו יודעים מה נראה אם נאיר את הצללים. אנחנו יודעים מה נראה אם נציץ אל תוך התהום. את עצמנו אנחנו נראה שם. את כל הפרקים שאנחנו לא מספרים לעצמנו. את כל הדמעות שאנחנו מעמידים פנים שאיננו ראויים להן. אבל איש אינו יכול לכפות עלינו להסתכל. איש אינו יכול לעזור לנו לפקוח עיניים. זה או אנחנו בעצמנו או בכלל לא. אל ראש ההר מובילה דרך עקלקלה ומתפתלת. וההר גבוה ולפעמים אין רואים כלל את קצהו. בראש ההר ישנה תהום. שאין לדעת את עומקה. אבן כי תופל אל התהום – לא יישמע קול נפילתה כי נחטף אל תוך הרוח כי נבלע בין קפלי גלימות הזמן. אני צועד אל התהום הזו ואל סודה. אני הולך אליה בנפש חפצה ובגעגוע. וכאשר ביום מן הימים אתיצב לפתחה- ואני אתיצב לפתחה בין אם אגיע לפיסגה או לא – אפקח את עיני ואביט אל תוכה. רק מי שפוקח את עיני ליבו יוכל לראות אליה. רק מי שיקפוץ אל תוכה ימצא את הדרך הביתה. רק מי שיקפוץ אל תוכה בעיניים פקוחות ישוב הביתה בשלום. פורסם לפני כמעט שנה בפורום אדונים ומשרתים של רונן אלון |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 20 שנים •
22 באוג׳ 2004
כל מילה בסלע.
ואני אקח את מילותי חזרה,
קסום כרגיל ומעורר השראה. שניה, הולכת לחלק הנוסף. |
|
|
|
כלואה בכלוב(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2004
כשאתה קופץ לתהום שלך
לא תמיד זה חיובי, השאלה איך תחזור משם
אולי עדיף להשאר ככה ולא לקפוץ? זאת דעתי |
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 20 שנים •
23 באוג׳ 2004
Re: כשאתה קופץ לתהום שלך ילדה של אף אחד כתב/ה: לא תמיד זה חיובי, השאלה איך תחזור משם
אולי עדיף להשאר ככה ולא לקפוץ? זאת דעתי עדיף לזרוק אבן לפני...... לבדוק אם יש לה תחתית.. |
|
|