אבא

הסיפור אמיתי לגמרי (סיימתי לפנטז לפני הרבה שנים) והגוזלית הצעירה הפכה להיות הכלבה הקטנה והילדונת המחונכת והמאולפת שלי למשך תקופה ארוכה.

אנחנו לא באמת כולאים את הנשלט/ת במרתף אפל. אנחנו שואלים אותו תחילה, האם הוא מסכים לזה. אנחנו לא באמת אונסים את הנשלט/ת, אנחנו מבררים תחילה האם זה מקובל עליה באופן עקרוני ודואגים שהוא/היא תדע שזה עשוי לקרות. אנחנו עושים מעשים שמקובלים על שני הצדדים ולא מנחיתים את הסיטואציה על אדם שלא מוכן אליה מראש.
למקרה הספציפי המתואר: בחורה ממוצעת שחושבת לסחור במטבע של נעורים ועור מתוח, אינה ערוכה ומוכנה לפגוש אדם שמשנה לפתע את הלך רוחו בסיטואציה אינטימית. שינוי פתאומי בדינאמיקה, כפי שתיאר פותח השרשור, מלחיץ בלשון המעטה ומבעיט ברוב המקרים. איך אפשר לא להבין את זה?
מה יש להלל ולשבח אותו על נון קונפורמיזם? אז יופי, אז אמר לה - "תתפשטי או שתלכי מכאן". אז מה? לאן היא תלך? הרי בסיטואציה כזאת - אם היא רואה אותו משנה את פרצופו בשניה, היא נכנסת לסטרס. ואם היא תנסה ללכת והוא פתאום יתנפל עליה? מה אז? מה נסגר איתכם אנשים?
אם זה לא בהסכמה מראש, לפחות עקרונית, אז זה פשע.