גבריות

כנראה שלמדת לוגיקה באותו מקום שלמדת מדעים.
נלך שלב שלב
טענה ראשונה - ביהביוריזם הוא תחום מורכב ואין לי כוח להסבירו
טענה שנייה - ביהביוריזם אכן טוען שאדם מורכב מאוסף התניות.
מסקנתו של דקיקון - לדרקן יש תאוריה ביהביוריסטית לבדסמ.
איך, לכל הרוחות, המסקנה נובעת מהטענות????

ואיפה בדיוק תמכתי בהסבר ביהביוריסטי?
ציטוט ממך מה-19/5:
"אחד התחומים החזקים בפסיכולוגיה היום הוא cbt - cognitive behavioral therapy. (לא, לא cock and ball torture, יא חבורת סוטים). אם מישהו שעוסק בcbt היה צריך להסביר את מקור הפוט פטיש, ההסבר היה משהו מאוד דומה לזה של ארקאיינג'ל, אולי אפילו זהה. לפרויד אין תימוכין מדעיים, וזו סוגייה מורכבת למה אין. Cbt, לעומת זאת, מראה תוצאות מרשימות בניסויים".
לכן תיתכן העדפה להסברת הפטיש במונחים התנהגותיים-מדידים ולא במונחים פרוידיאניים-לא מדידים."

ברגע שייתכנו שני הסברים, אתה צריך להוכיח שרק אחד הוא אפשרי.
כלומר, מספיק שמישהו אומר "ייתכן הסבר ביהביוריסטי". זה הסבר אפשרי נוסף לבדסמ. זה לא משנה אם אני מסכים איתו שזה ההסבר הנכון. הוא הציע עוד הסבר.
עד שאתה לא תכריע בין ההסברים האפשריים, התיאוריה שלך חסרת תוקף.

אתה רק תוקף אותי אישית ורומז דברים על אופיי או לא יודע מה.

דקיקון,
ראשית לא כל הנשלטים נחדרים ולא כל מי שנחדר חש נשי או נשלט. הבעיה היא לא בתחושת המיניות הנשית לדעתי ( אצל חלק כמובן כן, אבל לא כמאפיין כללי לנשלטים), אלא העדר הגבריות ההטרונורמטיבית. אלה שני דברים שונים, ולא כדאי לבלבל בניהם.
בדיון אחר נדרשתי לשאלה הזו ושם עניתי שאני חושבת שהשאלה העיקרית לא נוגעת לאיך שהחברה תופסת "גבר", אלא יותר לסכסוך הפנימי של איך נשלטים מסויימים מתמודדים בינם ובין עצמם עם מודל הגבריות ה"ראוי" שחי בתוכם, כפי שהם תופסים אותו. זה נכון שמבחינתם יש קורלציה בין איך שהחברה תופסת את הגבריות הראויה, ובין איך שהם תופסים אותה, אבל הם טועים לחשוב שהבעיה העיקרית היא בתפיסות החברתיות (שקשה לשנות), ולא ביישוב הסכסוך הפנימי הזה (שאולי ניתן לעבד וליישב אותו).

למה בעיני האבחנה היא בעלת משמעות? כי אני חושבת שעיצוב הצרכים המיניים באופן המיוחד והשונה, כפי שהוא צומח אצל נשלט-מזוכיסט, מתעצב ומתפתח על הרקע הזה של הסכסוך בין תפיסת הגבריות החזקה, המצליחה והנחשקת ע"י נשים, ובין התפיסה שהוא עצמו אינו כזה, ואינו יכול לספק את הסחורה.

נראה לי שהסכסוך הזה מתפתח הרבה פעמים מהסיבה שמיניות אצל נשלטים כאלה, מתפתחת בגיל מאוד צעיר. בגילאים האלה מתעצב מזוכיזם שאוצר בתוכו את ההבדלים בין גבר בוגר ש"יכול לספק את הסחורה", ובין ילד שמוצא "פתרונות" כדי להתקרב, אפילו בדמיונו, למושאי תשוקתו. הפתרונות הללו הרבה פעמים מבזים ומשפילים כי הם מחזקים את הפער בין "גבר אמיתי", ובינם. כך, למשל יכול לצמוח כל רעיון השימוש, כי אולי מושא תשוקתו לא רוצה בו באופן רומנטי, תשוקתי, אבל יכולה לעשות בו שימוש, שאינו מיני לכאורה, כמו שימוש ב"נייר-טואלט", "הדום", או "משרת" על הסוגים הרבים של שירות. אבל הפער בין המקום שאינו מיני לכאורה (כי מושא תשוקתו לא תבחר בו כמושא תשוקתה - משום שהוא לא "גבר אמיתי"), ובין הגירוי המיני, מחבר את המקומות האלה לעונג, יותר ויותר, כאשר זה הזמן שהמנגנון המיני של אותו ילד/נער,לומד לעשות שימוש בתסכול, בכאב נפשי, בהשפלה ובתחושת נחיתות וכו', ומתמיר את התחושות הללו לעונג עצום וראשוני.

לימים, אותם ילדים או נערים הופכים לגברים, ואף יכולים לפעול "כמו גברים" ברוב המערכות החברתיות: במשפחה, בעבודה, מול חברים, אבל העונג המיני שלהם כבר מקובע ומחובר לגירוי שעושה שימוש במזוכיזם, ובתפיסות ילדיות ודי פנטזיוניות הנוגעות ליחסי כוחות בינם ובין מושאי תשוקה, אמיתיים או גנרים. הרבה פעמים הם לומדים לייצר מניפולציות שמאפשרות לתפיסות האלה להתקיים במציאות לזמן מוגבל (התנהגות מעריצה שמקבעת הבדלי מעמדות, התנהגות קוקהולדית שמאפשרת תחושות נחיתות מול "זכר אלפא" ועוד ועוד) המנגנון הזה ממשיך ומקבע את התפיסה הפנימית שלהם כ"לא גבריים" "לא אלפא" וכו', משום שהתפיסה הזו היא היא זו המשרתת את העונג המיני שלהם. בפועל ולמעשה, השוני העיקרי בינם לבין גברים "הטרונורמטיבים", היא הדרך בה למדו לשאוב עונג מיני ממזוכיזם, כי התמרה של כאב (נפשי: השפלה, נחיתות, חוסר אונים וכו') מייצרת עונג כל כך עצום, שכמעט לא ניתן לייצר בממלכת וניליה. זה כמו ההבדל בין לעשות סקס על סמים ובלי סמים: נשלטים מתמכרים לפוזיציה ולעונג הכימי שמגיע בעקבותיה, וטועים לחשוב שהיא מגדירה את מי שהם כ"גברים" או אפילו בני אדם.

יש נשלטים שמבינים, אינטואיטיבית ועם בגרותם, שיש הבדל בין מי שהם בפועל, והצרכים המיניים שלהם. לגברים כאלה, השאלה הזו בנוגע למודל הגברי תהיה פחות רלוונטית, למרות שהצורך המזוכיסטי-נשלט יכול להתקיים בהם באותן עוצמות או אפילו בעוצמות גבוהות יותר. אחרים יכולים לחוות תסכול מסויים עקב כך שהפכו נחשקים עם השנים, דבר שמקשה עליהם לקבל מהפרטנריות את ההתנהגות ה"נכונה" (הביצ'ית/יהירה/מזלזלת/שולטת) שמייצרת את הגירוי המיני החזק והאולטימטיבי מבחינתם.