גבר פרו-פמיניסטי שאולי לא הכרתם

קנקן​(אחר) • 15 ביוני 2018

אני מסכים איתך, אבל העובדה שהיו מעט נשים שעשו את העבודה בצורה טובה לא אומרת שנשים כקבוצה שוות ערך לגברים בפעילויות שמערבות מאמץ גופני.

בסופו של יום זו שאלה סטטיסטית. בממוצע לגבר יש כ-40% יותר מסת שריר מאישה. גברים סובלים מפחות שברי מאמץ. סטטיסטית רוב הנשים לא מתאימות לחי"ר, שמצריך מאמץ גופני משמעותי. זה לא אומר שאין נשים שיכולות לעמוד בקריטריונים של לוחמה בחי"ר, זה אומר שהרבה פחות נשים יתאימו מגברים. אז, מה שקורה הוא שבעקבות הדרישה לשיוויון מנמיכים את הקריטריונים ונותנים לנשים יחס מועדף, וזה מה שמפריע להרבה גברים.

אולי ראית את סקארלט ג'והנסון מכריעה 4 גברים עם הקראטה שלה בסרט פעולה, אבל המציאות הרבה יותר עגומה עבור נשים בכל מה שקשור ליכולות הפיזיות שלהן לעומת גברים. אחד הסיפורים המפורסמים הוא של הטניסאיות (הטובות בעולם ככל הנראה) האחיות וויליאמס, שטענו שינצחו כל גבר בטניס, והושפלו במשחק מול בראש, שאז דורג מקום 203 (!!!) בגברים בעולם והיה בגיל העמידה ועל דיאטה של סיגריות וג'אנק פוד. אם זה לא היה נכון, לא היו צריכים להפריד בין נשים לגברים באולימפיאדה. אם זה לא היה נכון, טרנסג'נדרים שהחליפו את מינם מגברים לנשים ודרשו להתחרות במקצה נשים לא היו זוכים במקומות ראשונים ומשאירים את הנשים במקצה באבק.

Lady Guinevere​(שולטת) • 15 ביוני 2018

נוטה להסכים איתך. אמרתי קודם ואומר שוב - אני לא מבינה את עניין ההתעקשות על השוואות בענייני כוח פיסי כאשר זה ברור שגברים יותר חזקים. אז מה? אז תרימו, תסחבו, תנקו... אני ממש בעד...

יש לי ידיד בחיר שהתפקיד שלו זה להרים פגזים ולזרוק אותם על חיזבאללה כשכל פגז שוקל כמוני. אני הייתי יכולה לעשות את זה?? הייתי מתה אלף פעם. לעומת זאת שים אותי על מחשב במודיעין ואני יעשה לא פחות נזק לאוייבים, אם לא יותר.

זה כמו שנשפוט דג ביכולות שלו לטפס על עצים והוא ירגיש לוזר ומקופח כל חייו. למה לעשות את זה??

לילית חדשה • 15 ביוני 2018

היי israelislave,

נתחיל מא'- אל תגיד לי מה מניע אותי. תודה.
כמו שאני לא קובעת שאתה מונע משנאת נשים, שוביניזם ורצון עז לשמור על יחסי הכוחות לטובת הגבר בזוגיות
אל תנסה לקבוע מה שמניע אותי.

ועכשיו לתוכן התגובות שלך.

תקציר לאילו שלא מעוניינות בחפירה-

1. גבריאל בוקובזה-
פחות לגיטימי לדעתי
ובפועל סותר את עמדתך.

2. אלמ"ב.
הלינקים שלך סותרים את הטענות שלך ברמה המספרית, ברמת הטיעון והקונצזוס סביבו.
בנוסף- לא תמכת בחלק מהטענות שלך.

3. אירגוני הגברים
לינק אחד שלך חסר ביסוס ממשי.
לינק שני לא מתאר משהו שאירגוני הגברים לא עושים.
וזה מעבר לכך שהם נזכרים לדבר על גברים נפגעים רק כשנשים מדברות על אלימות נגדן.
ולא כגבר שבשגרה (אלא אפילו להפך).

6. שילוב נשים בצה"ל-
חלק מהטיעונים לא קבילים
ועם זאת המקורות שבלינקים מצביעים על כך ששילוב הנשים בהחלט אפשרי תוך בחינה והתאמת תהליך ההכשרה לנשים ולא רק לגברים ולפי אופי התפקיד.

7. אושרת קוטלר
זה חלק מהתהליך של הבנת הגבולות.

8. הסירטונים
מי שאינו חלק מהפמיניזם- שלא יטיף מהו פמיניזם, מה המטרות וכן הלאה.

אז כן, המקורות שלך והשימוש שלך בהם זו אכן בדיחה.

והתייחסויות מפורטות.
1. גבריאל בוקובזה.
מה הבעיה שלי איתו ועם גישתו?

איכשהו את הדיכוי הגברי - הוא מפיל על נשים ועל ארגוני הנשים.
בזמן שבפועל ארגוני נשים (ברחבי העולם) היו הראשונות להצביע על הבעייתיות שבתפיסת הגבריות שרווחת באוכלוסיה.
(שגם אם אתה לא מסכים איתה- זו הטענה המרכזית שלו).

הראיון בכלל לא מדבר על יחסי הכוחות בין גברים לנשים,
שים לב שההיררכיה שמוצגת שם היא בעיקר בין גברים ושהוא אומר מפורשות- לגברים ככלל עדיין יש יותר כוח מלנשים.

בצורה משעשעת, לא רק לי אמורה להיות בעיה עם גבריאל בוקובזה וגישתו- אלא גם לך. הוא יוצא נגד הגבריות הישנה- אותה 'גבריות רעילה' שהזכרת ואותה הוא מכנה דיכוי גברי.
"גבריות זו זהות ללא תעודת ביטוח, וזה דבר מאוד מדכא. לא יניחו לך אף פעם. בכל בוקר כשאתה קם לחיים הרגילים שלך אתה צריך, בדרך זו או אחרת, להוכיח שאתה גבר."
"אם גבר לא יעמוד במבחני הגבריות, הוא אשכרה ייחשב ללא־גבר. וישראל זו דוגמה קלאסית — אני אפילו לא יודע אם זה קיים בשפות אחרות, אבל לא רק שכאן אתה צריך להיות גבר, אתה צריך להיות גבר־גבר. "

נניח וחוקר גרמני מפרסם מאמרים נרחבים על כך שהקורבנות העיקריים של השואה הם תאגידים כמו מרסדס, אי-ג'י פארבן ופולקסווגן והבעלים שלהם
ולא היהודים, מבחינתו הם שוליים לגמריי.
היית מסווג אותו כחוקר לגיטימי או אומר שהוא אנטישמי?

אז זו הבעיה השנייה שלי איתו. אם הוא לוקח ג'נדרסייד של נקבות (שהאו"ם מכיר בו ומעריך שמדובר על כ-120 מיליון נשים חסרות)
ומתעלם מהתינוקות והפעוטות שהומתו או פשוט נזרקו עם הזבל ומהנשים הזרות שנסחרות כדי לפצות על המחסור בנשים מקומיות
אלא, לטענתו הקורבנות האמיתיים הם בכלל הגברים שלא תהיה להם בת זוג.
זה מבחינתי מוריד מהלגיטימיות שלו.

2. אלמ"ב.
כתבת-
א) נשים וגברים אלימים באותם אחוזים "
האלימות במשפחה שלא תשמעו עליה
הבאת 2 לינקים-
אתר מידה
mida.org.il/2015/01/07/%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%90-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%94www.inn.co.il/News/News.aspx/288674
ערוץ 7
www.inn.co.il/News/News.aspx/288674

שתי הלינקים מתייחסים ל- 2013.
בשנת 2013 נפתחו כ-15,000 תיקים על אלימות נגד נשים לעומת כ-4,200 תיקים על אלימות של נשים נגד גברים.
פעם אחרונה שבדקתי 15,000 גדול בערך פי 3.5 מ-4,200.
כלומר כבר מהלינקים שלך, לפחות בכל הקשור לתלונות ולארץ- הטענה שלך לא נכונה.
בנוסף
בשנת 2014 נפתחו כ-14,300 תיקים על אלימות נגד נשים לעומת כ-7,800 תיקים על אלימות של נשים נגד גברים.
בשנת 2015 נפתחו כ-14,000 תיקים על אלימות נגד נשים לעומת כ-7,700 תיקים על אלימות של נשים נגד גברים.
כלומר יש לנו בערך מספר תלונות כפול על אלימות נגד נשים מאשר על אלימות נגד גברים.

בתוך זה Female pedophile is the victim ...?
תמונה של שירשור בפורום כלשהו? ברצינות?

"המקורות שאני מביא כוללים הפניות אל המחקרים אותם הם מצטטים"
רק בכתבה של אתר מידה יש לינק למקור מחקרי/ רשמי רלוונטי לאלימות נשים נגד גברים.
המקור הזה מודה שבצורה מובהקת התוצאות של אלימות גברית חמורות מאלה של אלימות נשית; ששיעור הנשים הנרצחות על ידי בני זוגן גבוה לאין שיעור מזה של גברים הנרצחים על ידי בנות זוגן ושאין קונצנזוס להיקף התופעה.
מדובר במאמר שבעיקר סוקר מחקרים ומדבר על תפיסות חברתיות. שבצורה אירונית גם מדבר נגד אותה גבריות אהובה שלך ("גם בימינו תוחמת הסוציאליזציה החברתית את האלימות ומייחסת לה תכונה גברית" "בהקשר זה של תפקידיה מגדר, אפשר וההימנעות של הגברים מלהתלונן על אלימות בנות זוגן נעוצה בחשש שיושמו ללעג ולקלס וייאלצו להתמודד עם כינויי "גנאי" כגון "חלשלוש" (wimp) או "לא גבר", משום ש"גבר־גבר לא מתלונן")

ועדיין לא התקבל מקור רישמי לטענתך- המספר האמיתי של תלונות שווא של נשים נגד גברים עומד על עשרות אחוזים ולא שלושה אחוז כפי שטוענים ארגוני הנשים.

3 "את אומרת "ארגוני הגברים" בבוז."
אני אכן אומרת ארגוני הגברים בבוז.
א.- איפה אתם?
באותו מאמר שסיימתי איתו את הסעיף הקודם נאמר שארגונים פמיניסטיים דאגו ליצור הכרה ציבורית ומערכתית באלימות כלפי נשים וממשיכים למשוך תשומת לב ציבורי לנושא, שהם מגייסים כספים למען נפגעות אלימות, מקימים מרכזים לנפגעות אלמ"ב ועבירות מין.
איפה ארגוני הגברים?
למה כשנשים אומרות 'גם גברים 1 מ-6 לא צריך להתבייש' אתם שותקים? ורק כשאנחנו מדרות על אלימות נגד נשים אתם מתחילים לטעון שגם גברים נפגעים?
למה כשגבר מספר על פגיעה מינית שהוא חווה- הראשונים לבקר, לשפוט, ללגלג, לפקפק ולא להאמין לו, יהיו גברים?
למה ארגוני הנשים הם אלה שנותנים מענה גם לגברים נפגעים? איך מבין כל ארגוני הגברים קיים רק ארגון אחד שמתייחס לגברים נפגעי אלימות ועבירות מין?

ב- התוכן של cafe.themarker.com/post/3205645/
מגוחך הזוי ותלוש מהמציאות,
אין שום תמיכה עובדתית ב'אמת' המגוחכת של כותב הפוסט- החל ממספר הנשים שמומתות על ידי בני זוגן מול מספר הגברים שמומתים על ידי בנות זוגם, דרך נושא הפרסום, עבירות מין, הדרת נשים וכלה בהקצאת משאבים וזמן בכל הקשור לתחום הרפואה (מחקרים רפואיים, הקצאת תקציבים בתחום הרפואה ואפילו בתוכן הנלמד בלימודי הרפואה)
ובכל נקודה אחרת המוזכרת בפוסט. שלא במפתיע המקורות שלו, לא עובדים/ אמינים/ רלוונטיים או אובייקטיביים, וכאלה שהוא עצמו כתב (מה שיוצר מעגל קסמים לא אמין), שסותרים את הטענה שלו, לא תומכים בה או סתם אנקדוטליים.

ג. התוכן של israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=649134&blogcode=11397352 .
וארגוני הגברים לא עושים את זה?
הם תמכו והגנו על דוד בוקובזה. על אלי גור. על אילן גדסי.
וכמובן מיררו את חייה של גרושה ואת חייו של בנה, כי הגבר שממנו התגרשה בחר להתאבד וביקש מהם למרר את חייה. אז ברור שזה מה שצריך לעשות.

וכהערת אגב
רג'ינה קרוצ'קוב הורשעה במסגרת עיסקת טיעון. אלו מתרחשות כל הזמן.
גם בוכריס, עליו הגנת בצורה כה נחרצת, הורשע במסגרת עיסקת טיעון בעבירת בעילה אסורה בהסכמה במקום להישפט על עבירות מין חמורות יותר.
אז פתאום עיסקאות טיעון מפריעות לך?

4. יואב מזאה הוא לא בדיחה- השימוש שלך בו, הוא כן.
אתה משתמש בו להדגים משהו על אלימות נשים ועל שקרים של פמיניסטיות
בשעה שהוא עצמו מודה שאלימות גברים הרסנית יותר ושיש תת דיווח על אלמ"ב.
ולמרות כל הניסיונות שלו גם הוא לא הצליח לענות על השאלה הפשוטה- כמה תלונות שווא יש באמת?

5. "עיתון הטלגרף הבריטי הוא בדיחה? "
תגיד לי אתה. הוא פרסם שנערך מחקר. אבל אם המאמר הוא על המחקר- למה התוצאות של המחקר לא באמת מוצגות אלא רשומות ב-2-3 משפטים ובצורה כללית?
ככה מפרסמים מחקר?

6. שילוב נשים בצה"ל.
3 לינקים
שוב אומר את זה, להביא לינקים לאתרים של גופים עם אג'נדה ברורה וידועה מראש- זו בדיחה.
אתר מידה 2 מקורות- אחד מהם של ליבה. השני למעשה סותר את המאמר של מידה ואומר בצורה מאוד פשוטה הכנה מתאימה לנשים- תפתור חלק ניכר מהבעיה. בדומה למה שכבר אמרתי סרגל המאמצים- כלומר מהלך, קצב, דרך ההכשרה- מותאם לגברים. אם סרגל המאמצים יותאם לנשים אחוז הפגיעות יקטן משמעותית. (ושוב, התאמת התהליך לנשים לא קשורה לתוצאה הסופית אלא לדרך אליה).
ואני נורא מצטערת (טוב, לא באמת) רצון של גברים לסביבה גברית הוא לא טיעון.
אני רוצה שהכנסת והממשלה תהיינה סביבות נשיות. זה אומר שאסור לגברים להיות ח"כים או שרים?

ערוץ 20 אומר שהוא לא רוצה שצה"ל יהיה שפן הניסיונות- לא טיעון קביל.
עוד עולה מהדברים שלו- מה שכבר אמרתי מיליון פעם, הקריטריונים מותאמים לגברים. הם לא קשורים לתפקיד בכלל.
מרכז ליב"ה- על אף הטענות החוזרות ונשנות שלו נגד שירות קרבי לנשים
המקורות שלו, לא סותרים שילוב נשים בתפקידי לחימה בתנאי שמתקיימת בחינת מסוגלות והתאמת ההכשרה לנשים במידת האפשר.
יותר מזה לטעון שהניסוי נכשל כי הגברים על האוניה לא מסוגלים לשמור על הפה, הידיים והזין שלהם לעצמם זו אינה עילה להוציא את הנשים מהצוות אלא להוציא את הגברים מהצוות.
("מבחינה מקצועית תפקדו הנשים היטב, אולם על האונייה נוצרה אווירה קשה: קצינים וחיילים הטרידו מינית קצינות וחיילות; יחסי אישות רבים גרמו לקנאה ופגמו ברוח הצוות."
כלומר נשים יכולות, מסוגלות, מתאימות. זו היכולת הגברית לשלוט בעצם שמהווה בעיה. לא היכולת הנשית לבצע את התפקיד).

7. עבירות מין- או הסירטון עם אושרת קוטלר.
לא נאמר שם משהו שלא ידוע. ארגוני הנשים יודעים את זה ואלו מהם שעוסקים בחינוך ועבודה עם ילדות/ים, נוער באמת נכנסים לתחום האפור של מהי הטרדה בכלל והטרדה בפרט
ונורמות התנהגותיות חדשות.
וכן- זה תהליך. ממצב שיכלת לטפוח לעובדת שלך/ עמיתה/ זרה ברחוב על התחת (שזו אגב לא הטרדה מינית אלא תקיפה מינית) ולומר לה שהיא שווה זיון ומה היית עושה לה או כל מה שאתה רוצה לומר לה
למצב שאתה חושש לומר לה, והולך בין הטיפות כדי להבין ולראות מה מחמאה ומה לא ומהן גבולות השיח החדשים.
מעבר לזה שלא ברור לי למה גברים חשים את הצורך להחמיא או בכלל להביע את דעתם על הופעתן של נשים כשהם לא נשאלים ומתבקשים לכך.

8. הסירטונים
מחזיר אותי להתחלה- מי שלא חלק מהתנועה הפמניסטית, אינו פמיניסט
שלא יטיף מהו פמיניזם. או מה פמיניסטיות רוצות.
במיוחד לא כשהוא מתייחס רק לזרמים וחלקים הו כה קטנים של פמיניזם.

לילית חדשה • 15 ביוני 2018

מתקנת משהו כי לא יכולה כבר לערוך-
. שילוב נשים בצה"ל.
3 לינקים
אתר מידה 2 מקורות- אחד מהם של ליבה
ליבה= מידה

Gabi Daniel • 15 ביוני 2018

וווואווו אני ממש מסוחרר...
כשראיתי את נושא הדיון קפצתי פנימה באיזה ביטחון שיש לי מה לומר בנושא. אחרי כמה דקות הבנתי שאין לי. העליתם כאן טיעונים וביססתם אותם בנתונים בצורה מקיפה ומלאה. אני ממש מסיר את הכובע. אבל בסוף זה מגיע למבוי סתום. כל אחד נשאר במקומו ובעמדתו למרות כל הנתונים והמידע.

איש אחד שאני מחשיב לחכם (ישעיהו ליבוביץ) אמר פעם, ואני בטח לא מדייק פה, שהכרעתו של אדם אינה מושפעת כלל מהידע והנתונים שיש לו. הכרעתו תלויה אך ורק ברצונו.

בסוף כל אחד פה רוצה משהו אחר. אני במחשבתי הפשוטה הייתי רוצה שאף אדם לא יופלה על שום רקע אלא תמיד יימדד לפי כישוריו. ושדלתות לא ייסגרו בפני אף אדם בגלל שהוא גבר או אישה, לבן או שחור, דתי או חילוני, ערבי או יהודי...

אבל זה לא תמיד הולך. אפשר רק לשאוף לזה.

israelislave • 16 ביוני 2018

לילית חדשה

בתחילה התכוונתי לחזור ולדוש במקורות, קישורים, מספרים וכו' אבל דבריו של גבי דניאל נכונים מכדי שאמצע עוד טעם.

נכון, אינני יודע מדוע את מוצאת לעמוד בצד שמבחינתי גרם וממשיך לגרום לי מדי יום עוולות שפוגעות בחיי ובחיי בני, עוולות ממוסדות ומערכתיות שמטרתן אחת, לאתרג אשה במקרה הפרטי שלי ולאתרג נשים בכלל עד כדי 200 מקרי התאבדות של גברים מדי שנה בעודם מצויים במאבקי משמורת\מזונות\גרושים.

גדלתי בבית בו מגדר לא היה אישו, אמי ואבי היו שניהם רופאים, למרות שאבי היה הרבה יותר מומחה בתחומו - ברמה עולמית - מאמי, למרות זאת היא הרוויחה לפחות שליש יותר ממנו רק כי עבדה אצל מעסיק ציבורי גדול אחר.

לעולם לא היה וויכוח בבית על נושאים מגדריים, הורי אהבו והשלימו אחד את השנייה, עזרו ותמכו, חילקו ביניהם את החובות ונהנו ביחד בזכויות ובפריבילגיות.

בגלל אופי עבודתם דווקא אבי היה "ההורה הראשי" כי אמי עבדה בפיצול ואבי היה עמי גם בשעות אחה"צ בעוד אמי עובדת.

בקיצור, למדתי לראות בני ובנות אנוש ולהתנהג לכלל האנושות כפי שהייתי רוצה שיתנהגו אלי.

גם אני כגבר "זכיתי" למנת הטרדות מיניות ואפילו "אונס".... אם באתר הזה עסקינן הרי מי ש"הסלילה אותי" להיות "נשלט" .......... הייתי בן 7 באותה תקופה...... זו שמרטפית ששמה גאולה... נערה בתיכון דתי שנהגה "לשחק" אתי "מלכה ומשרת" בעת שישבה להכין שעורי בית ותפקידי היה לשבת מתחת לשולחן ו"לפנק" את כפות רגליה ולנקות את נעליה..........


בן 15, חולק עם חברתי הראשונה את "צרכיי המיוחדים", היא "מתאקלמת" מהר מאד ותוך זמן קצר אני משועבד לה, מבצע בבית הוריה את "המטלות" שלה, משפר את כישורי ה"לשוניות" שלי, זוכה למנה נהדרת של השפלה... אבל אז היא מבינה את כוחה עליי ומתחילות דרישות חדשות לכסף ומתנות... אני מתחיל לגנוב כסף מהורי, ועם "האוכל התיאבון מתגבר"... ככה עד השרות הצבאי.....

בתיכון.... אנקורי "ת"א.... בחורה חיננית שאינני מכיר נוהגת לעצור אותי במדרגות הבניין, פותחת את כפתורי חולצת בית הספר, מריחה את חזי וממשיכה בדרכה.

שנות ה80, מועדון התיאטרון ליד מלון דן.... מקום מעורב לסטרייטים ואחרים... מקבל הצעות מגונות מהרבה מאד הומוסקסואליים, כולל מגע באזורי המוצנעים.

שרות מילואים... מתלונן אצל מפקדת מר"מ 542 על רופא במרפאה, יומיים אחרי מופיעה על דלתי מפקדת המרפאה עם הצעה מגונה .....

בחורה שמגיעה לביתי ודורשת שאעשן עמה מריחואנה שאם לא אזיי לא יהיה סקס ביננו.

וכל זה עוד טרם אני מגיע לגיהינום שעובר עלי במערכת המשפט תוך הליך גרושים רק, ושוב, רק בגלל שאני גבר, מלחמת משמורת ומזונות והכי גרוע... דרישה שלי לזכותו של בני לעתיד נורמאלי.


נתחיל לספור את העברות הפליליות בסיפור הזה? את הפגיעה? את הנזקים?

אבל פעם לא עשו עניין מכל דבר... "זה מה יש, צלקות הן מדליות של נצחון בקרב, אוספים את הכוחות וממשיכים הלאה"

והיום? טירוף מערכות.

זהו, זה "מאיפה אני בא"

פלייפול • 16 ביוני 2018

טענה הזויה. לשיטתך, כל השקפה או אידיאולוגיה חסינות מביקורת ממי שאינו שותף להן.

קנקן​(אחר) • 16 ביוני 2018

ועל זה נאמר: אני מאחל לך יום אחד לפתוח עסק להובלת תכולת דירה ולשכור רק נשים.

שבוע טוב.

לילית חדשה • 16 ביוני 2018

נכון, לי יש את עמדתי וסיבותיה
ולך יש את עמדתך וסיבותיה.

כמו שאתה לא תבין אותי- גם אני לא אבין איך אתה יכול לטעון שאירגוני הנשים משקרים והפמיניסטיות משקרות ולהאשים אותן בכל עוולות העולם
אבל באותה הנשימה- להמשיך לעמוד בצד שמעודד גברים לשקר, להיות אלימים ומגן על גברים שרוצחים.

אולי אתה צודק- ובאמת אין טעם לדוש במקורות ונתונים
אבל המספר האחרון שהבאת- 200 גברים גרושים מתאבדים כל שנה.
זה אחד מהשקרים הכי גדולים של אירגוני הגברים
ולכן הייתי חייבת להתייחס אליו.
בין השנים 2010-2014 התאבדו 301 גברים גרושים.
מתוכם- 149 היו אבות לילדים עד גיל 21.

בשנת 2010 התאבדו 393 זכרים מתוכם 71 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-34 מהם היו ילדים.
בשנת 2011 התאבדו 320 זכרים מתוכם 64 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-35 מהם היו ילדים.
בשנת 2012 התאבדו 346 זכרים מתוכם 53 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-26 מהם היו ילדים.
בשנת 2013 התאבדו 291 זכרים מתוכם 53 גברים גרושים מעל גיל 25. ל-23 מהם היו ילדים.
בשנת 2014 התאבדו 294 זכרים מתוכם 60 גברים גרושים מעל גיל 25, ל-31 מהם היו ילדים.

מתוך דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת- נתונים על התאבדויות בקרב בוגרים לפי מצב משפחתי.

לשנים 2015-2017 לא הצלחתי למצוא נתונים רישמיים של מדינת ישראל
(הנתון היחיד שנמצא הוא של ניסיונות התאבדות ושיעורן באוכלוסיה- לפי מין וגיל)



הזמנים משתנים- פעם נשים היו תלויות הרבה יותר בגברים, התפיסות היו יותר מיושנות ושמרניות
ובכלל היו נורמות וחוקים אחרים.
היום זה כבר לא ככה- אפילו הבאת מקורות שמדברים על זה.

לכולנו יש את הסיפור שלנו שמשפיע עלינו ועל התפיסות שלנו.
אלו החיים.

לילית חדשה • 16 ביוני 2018

חס ושלום. ביקורת יכולה להיות דבר טוב ונחוץ
עם זאת- היא צריכה להיות הגיונית, ממשית ואמיתית.
אחרת, במקרה הטוב- מדובר בחוסר ידע,
במקרה הרע- מדובר בזדון ורוע.

לנסות לקבוע מה המטרות והכוונות של תנועה כלשהי, כשאתה לא חלק ממנה ולא יודע מהם תחומי הפעילות שלה- לא נקרא להעביר ביקורת
אחת הדומגאות הכי קיצוניות לכך היא הפרוטוקלים של זקני ציון.

לשקר, להכפיש, לעוות מסרים או מטרות- לא נקרא להעביר ביקורת.
למשל, לפני כמה שבועות הצל העביר כביכול ביקורת על המארגנות של צעדת השרמוטות ועל הצעדה עצמה- שעל פניו יכולה להיראות כדברי טעם ואמת, אבל רק אם אתה לא מכיר את הצעדה ואת הנפשות הפועלות מאחוריה אבל בפועל, כל טענה שהוא העלה- היא שקר. אז ביקורת אין פה אלא רק ניסיונות הכפשה והשחרה.