גבר פרו-פמיניסטי שאולי לא הכרתם

israelislave • 18 ביוני 2018

את האמאמא של הפמיניזם הראדיקלי, הקצוני ושונא הגברים, שונא העולם המערבי.

לא מתכוון להתנצח איתך על העובדות כפי שהצגתי אותם בקישורים שהבאתי. אלו המציאות שלי כפי שה"הפרכות" המופרכות שלך הן ה"מציאות" ההזויה שלך.

בהחל שאסור לאיין את ההבדלים שבין המינים. יש הבדלים שאי אפשר לאיין ויש כאלו שהנסיון לאיינם יביא לאסון.

הרס התא המשפחתי יביא לאסון בחברה המערבית. הוכחה לכך הם האוכלוסיה השחורה בארה"ב. רוב הילדים גדלים לאמהות יחידניות והתוצאה הגברת העוני והבורות, אבל הצלחה מסחררת לליברלים (כולל פמיניזם קיצוני) של יצירת תלות כלכלית במדינה ומאגר גדל של מצביעים תלויי חסדים.

שוויון

לעולם יהיה אי שוויון, אי שוויון הוא חלק מובנה בחברה האנושית. לא כולם גבוהים, לא כולם מנהלים, לא כולם בעלי אותם יכולות ואין סיבה שמוכשרים פחות יתפשו תפקידים של מוכשרים מהם רק בשם ה"שוויון"

כל ה"תפיסה השוויונית " מבוססת על "מבחן התוצאה" תפיסה מרקסיסטית שניכפת על החברה המערבית. במגדל פיקוח את רוצה את הפקחים הטובים ביותר או שמחציתם יהי נשים ומחציתם גברים, ופחות חשובה יכולתם המקצועית?

אילו לא היה שוויון לא היו נשים מובילות את הכלכלה בישראל גם בסקטור הציבורי וגם בסקטור הפרטי. לא המספרים משנים אלא המעמד וההישג.... כמה כלכלנים "שווה" נגידת בנק ישראל אחת?

כמה מנהלי סניפים גברים שווה מנכ"לית בנק אחת?

כמה קבלנים קטנים שווים "אריסון אחזקות" אחד.

כמה שופטי שלום ומחוזי גברים שווים נשיאת בית המשפט העליון אחת?

האם את יכולה למנות עסק אחד המנוהל ע"י אשה, משהו אשכרה פרודוקטיבי יותר מניירת שבוחר להעסיק נשים על גברים?

האם כל התזה שלך לאי שוויון בשכר לא קורסת נוכח העובדה ששוק העבודה לא מגייס רק נשים כי"אפשר לשלם להן 30% פחות"?

צבא הוא עניין לגברים. מלחמה היא עניין לגברים. "תומכי לחימה" יכולים להיות שני המינים. אז למה להתעקש לצרף נשים שרק מיעוט קטנטן במיוחד יכול להתאים לשם? כמה דם נשלם עד שנגלה מי מתאים? הצורך האובססיבי של נשים מסוימות להראות שהן שוות לגברים אם לא טובות מהן מצביע על דימוי עצמי נשי נמוך במיוחד.

עוד שוויון.

בשם השוויון תוותרי על "נשים וילדים קודם"? תתחילי לשלם את חלקך בכל דייט?

מהרגע שהגישה להשכלה גבוהה שווה לכולם אין יותר "אי שוויון" יש החלטות אישיות. תסבירי לי את למה פחות נשים בוחרות ללמוד הנדסת חשמל ויותר נשים מעדיפות ללמוד מקצועות "דשא"? מקצוע מאד מבוקש ורנטבילי מול מקצועות "השלמת הכנסה". בטח תגידי "הסללה"... בכיינות פמיניסטית בלי אחיזה במציאות.

האם תהיי מוכנה לחיות עם גבר פחות משכיל ממך, מרוויח פחות ממך, אבל אחרי שתלדי הוא ישאר בבית ויגדל את הילדים בעוד שאת תצאי ותפרנסי את משפחתך... ואם ח"ח תתגרשו תסכימי עם חזקת הגיל הרך שמשאירה את הילדים אצל "ההורה עקרי" וכמובן תעביר 60% משכרך לגרוש שיגדל את הילדים?

לדעתי, הפמיניזם שאת מייצגת הוא רעל. רעל בגוונים שונים שאחד מהם הןא הפמיניזם הראדיקלי, אהבת מוסלמים, עידוד כיבוש מוסלמי של המערב, ניפוץ התא המשפחתי, סירוס הגבר הלבן בגלל "אשמתו הקולוניאליסטית", האדרה של כל מה שאינו זכר ונקבה, טרור אלקטרוני, שיימינג, שקרים ועיוותי אמת, הפצת דיסאינפורמציה, ובקיצור, מהפכה חברתית שמטרתה "עולם טוב יותר" שקיים רק במוחם ההוזה של אלו שמקדמיים רעיון חסר כל אחיזה במציאות.

אנרכיה שתוביל לטוטליטריה. ומי שמכיר יודע בדיוק כמה טוטליטרית ה"ליברליים" של ימינו. סתימת פיות, האשמות שווא, גזענות, מיזנדריה ומה לא.

אבל זמנכם קצוב. ארה"ב התעוררה. אנגליה התעוררה. סקנדינביה התעוררה, איטליה התעוררה, כל הגוש האירופי מתחיל להבין את גודל הנזק, הענק מגיב לאט אבל מגיב.

אם היה חוסר שוויון מובנה ואנטי נשי כבר יכולתי למנוע ממך להפיץ את דעותייך תוך שימוש ב"פטריארכיה"....אבל ראי פלא, הסיכויים שאני אחסם גדולים מאלו שאת תחסמי... למה? כי הפטריארכיה בראש שלך, ובכלל, עם כמות הגברים שנרצחים מדי יום ברחבי העולם משהו ב"פטריארכיה" שאת מדמיינת לא עובד...

את כתבת "שאתה בעצם מודה שאתה רוצה לבטל את ההבדלים שלרעתך ושלא מתאימים לך אבל לשמר את אלו שלטובתך וכן מתאימים לך"

שמתאימים לי? שלא מתאימים לי? מה אלו?

למה ש"לא יתאים לי" למשל ששרות צבאי גברי יקוצר כי נשים יוכלו לעשות את אותו שרות ולקצר רוחבית לכל הגברים?

למה שלא יתאים לי שתרוויחי יותר, תשלמי יותר מס ונטל המס ירד מאלו שמרוויחים יותר?

למה שלא יתאים לי שיותר נשים יזמו הכרות עם גברים? יותר מתאים לי שיותר נשים גם יוציאו ארנק מהכיס?

מה בדיוק אמור להפחיד אותי משוויון בין נשים וגברים?

israelislave • 18 ביוני 2018

Gabi Daniel

לגבי תלונת שווא - כל תלונה שניתן להוכיח בבירור שנעשתה באופן שקרי ובזדון בכוונה לפגוע במישהו אחר. אחד משניים - אם רוצים להקל בעניין תלונות שווא כדי שנשים לא יפחדו להתלונן אז כל דיון סביב תלונה צריך להיות חסוי ולא מפורסם. אם רוצים שהדיון ייעשה לעיני כל אז צריך להיות מחיר לתלונות שווא. לא מקובל בעיני להשחיר שמו של אדם ולהרוס את חייו למרות שלא עשה את המיוחס לו.

===================================================================================================================

לא רק זאת אלא התגייסות מערכתית - רובה נשית, להסתיר מהציבור, ואגב כך גם למנוע מהנפגע את זכותו לפיצוי גם במקרים שבהם קובע בית המשפט באופן חד משמעי שמדובר בתלונת שווא.

תקרא טוב טוב ותבין את העולם אליו שואפת לילית.

מעניינת במיוחד תגובת "ארגוני הנשים" הן טוענות ש"זיכוי מוחלט לא קובע שמדובר בתלונת שווא"

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4680091,00.html

ואולי כדאי שתקרא גם את יואב אבן

http://yoaveven.co.il/

עבד משועבד{עבד} • 18 ביוני 2018

החלום שלי.
למצוא אשה שתאהב אותי ושיהיו לנו ילדים.
אני אטפל בעניני הבית. בישולים כביסות וגם כמובן אטפל בילדים.
אשתי תצא בשבע בבוקר לעבודה ותחזור בתשע בערב.
כשהיא תחזור אני אחבק אותה ואגיש לה מהבישולים שהכנתי.
ובלילה נזדיין.
בבוקר היא תלך לעבודתה .אני אנשק אותה ,אעשה לה שלום עם היד
כשהיא יורדת במדרגות ,ואאחל לה יום טוב.
ואז אחזור למיטה עד שעה עשר.
בעשר אני אתקלח אתלבש ואלך לחדר כושר. משם אלך לקניון
ומשם אלך להוציא את הילדים מהגן.
אני אכין להם אוכל אקלח אותם ואגיד להם להכין שעורי בית.
אחרי הצהריים אלך איתם לטייל בחוץ עד שמונה בערב.
אולי נשב במסעדה אולי נלך לבקר את המשפחה.
אם יחסר לי כסף אתקשר לאשתי שתטעין את כרטיס הויזה.
כשאני אהיה מחוץ לבית נשים זרות יתחילו איתי ויחמיאו לי
על יופיי במטרה להכניס אותי למיטתן.
בפעם בשנה יהיו לי עשרים יום חופש מאשתי כאשר היא תקרא
למילואים בשטחים .
כשאשתי תהיה עצבנית היא תצעק עלי ותכה אותי ותרצה לזיין אותי.

אבל מהפכות לא קורות ביום אחד. זה תהליך ארוך.

aum • 18 ביוני 2018

הנה מצאתי פמיניסט אמיתי!
https://scontent.fhfa2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/35472382_1764291950299058_2941017987383033856_n.jpg?_nc_cat=0&oh=4116d7246cc0d27961ac57f0ee09f937&oe=5BAAFFB7

פלייפול • 19 ביוני 2018

ממליץ לכל אחד ואחת לקרוא את יואב אבן. גבר פופולרי, פמיניסט, ידיד קרוב של הרבה נשים, פמיניסטיות
בעצמן, שמוצא עצמו פתאום גיבור של מחזה קפקאי, אחרי שהואשם באונס. בזמן שהחקירה נגדו מתתקיימת, עוד
לפני שהורשע, (בסוף אפילו כתב-אישום לא הוגש), נשים המכנות עצמן "פמיניסטיות" פרסמו את שמו, (למרות צו
איסור הפרסום שהיה), ואף התארגנו לעשות בו לינץ' - לשפוך חומצה על פניו. אחרי ששמו טוהר, הוא הגיש נגדן
תלונה, שנסגרה כמובן, למרות שהכל היה מתועד.

זו דוגמא לפמיניזם קיצוני, ולקיצוניות בכלל: המטרה המקורית יכולה להיות חיובית מאד, אך תמיד ימצאו הקיצוניים
שיסלפו אותה כדי שתתאים לתעמולת השנאה שלהם.

petka11​(שולט) • 19 ביוני 2018

וואו דיון סוער עם פוסטים ארוכים במיוחד... לא קראתי את הכל XD

אז רק אוסיף
1. איפה שיש כסף, יש אינטרסים, יש פרסומות ומחקרים ממומנים אז מי יודע איפה האמת?

2. נשים וגברים שונים אנטומית, פיזיאולוגית, פסיכולוגית ועוד.. אז אין אפשרות פיזית שיהיה שוויון מוחלט, לכל אחד צריך להתאים את מה שמתאים לו בכל התחומים.
אפילו יותר מזה כל אדם ואדם שונה מאחר, אז לשפוט או לקבוע חוקים לפי איזהו קו שמיישרים בין כולם, זה תמיד תהיה בעיה.

3. במילואים האחרונים רופא אורטופד ותיק ומנוסה (משרת איתו הרבה שנים) התיחס ואמר על שילוב נשים במערך הקרבי שזה אסון:
א. ביחידות לוחמות ששולבו נשים, למרות הורדת ספי מאמצים שונים יש לכ 30% מהנשים נזקים קבועים בגוף (לעומת הגברים)
ב. בשריון יש ל 70% מהנשים נזקים קבועים.

אז אסכם בזה שכולנו שונים, הדברים השונים בין זכרים ונקבות בטבע הצומח, החי והמדבר מאוד בולט, ואי אפשר להתיחס לכולם באותה הצורה.
אולי כדאי שיהיה יחס לכל מין/מזגר/אדם לפי התכונות והיכולות שלו, מאשר לעשות חוק אחד שמתאים לכולם.

לילית חדשה • 21 ביוני 2018

הייתי צריכה לעשות קצת מחקר ולאסוף נתונים אז לקח קצת זמן.

שוב, תקציר לאלו שלא מעוניינות בחפירה.

א. מערכת המשפט מקלה עם נשים שמבצעות עבירות מין בקטינים/ קטינות
* החוק יוצר הבחנה והבדלים בעבירות שניתן להאשים גברים ונשים ולכן התוצאה שונה.
* ישנן סיבות חברתיות משוערות שמוסיפות להבדלים האלה.
* כל תיק ונסיבותיו
* הבדלי ניראות כמותיים ומראית עין.
* יש עברייניות מין שמקבלות עונשים חמורים כמו שיש עברייני מין שמקבלים עונשים מגוכחים.

ב סלחנות פמיניסטית לעברייניות.
1. נווה תרצה. לא קשור בכלל לפמיניזם.
* לא ראוי למגורי ולכליאת אדם ולכן חייב להיסגר.
* יצר מצב קבוע בו יש הפרת חוק ופקודות השב"ס, בנוסף להפרת זכויות אדם והפרת זכויות האסירות.
* ישראל התחייבה לסגור את נווה תרצה
* בשורה התחתונה- אין כל פסול בקמפיינים הקוראים לסגור את נווה תרצה ולישראל לעמוד בהתחייבויותיה.

2. הקלת עונשי עברייניות
* שקלול של פקטורים שונים- מסוכנות, רקע, רצידיביזם, תנאים וכו'
* ישנן לא מעט סיבות להעדיף מסגרות טיפוליות או שיקומיות במקום מסגרת הענישה

3. תלונות שווא
* הנחי 2.5 לא נוגעת רק לעבירות אלימות ומין ולא מונעת הגשת כתב אישום בגין תלונת כוזבת גם בתחומים אלה- אלא אומרת שצריך לעשות את זה בזהירות רבה יותר.
* כן מוגשים כתבי אישום בגין הגשת תלונה כוזבת גם בעבירות אלמ"ב או מין.
* ישנו קושי מאוד גדול לכמת את התופעה
* הנתונים מראים שלא מדובר ברוב מוחץ של תלונות שווא.

ג. תיקים שנסגרים בעילת היעדר אשמה.
* היעדר אשמה =/= תלונת שווא.
* כמות נמוכה של תיקים שנסגרים תחת עילה זו.
* יכולה להתקיים מתוך התחשבות בחשוד ללא קשר לאמיתות התלונה ואמינות המתלוננת.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
התייחסויות מפורטות:



דבר ראשון-בחוק הישראלי אין כזה דבר פדופיליה אלא יש עבירות מין בקטין או בקטינה.
בנוסף, בחוק הישראלי עבירות האינוס תקפות אך ורק לילדה/נערה. כאשר מדובר בילד/נער העבירה היא מעשה סדום או מעשה מגונה (תלוי באקט)

כדי להתייחס לזה באמת מעבר להשערות, צריך לראות האם מדובר במשהו נכון? האם באמת נשים מקבלות עונשים מקלים לעומת גברים כאשר מדובר על אותן עבירות ואותן נסיבות?
מאוד קשה למצוא נתונים כי קיים תת דיווח על עבירות מין גם ככה ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בתוקפת.
בדיקה שערכתי ברשת הניבה 14 מקרים שאישה קיימה יחסים או מגע מיני עם קטינים/ קטינות אבל בכמחציתן לא מצאתי האם הוגש כתב אישום/ מה היה פסק הדין וגזר הדין, כלומר אין לי נתונים ממשיים.
ולכן בלי נתונים ניתן לשער השערות- ונצא מנקודת הנחה שזה נכון. נשים מקבלות יחס מקל על עבירות מין בקטינים לעומת גברים.
ישנן כמה וכמה סיבות לכך
1. החוק. החוק הישראלי לא מכיר באפשרות שאישה יכולה לכפות יחסי מין על גבר/נער/ילד.
אלא רק כמעשים מגונים; התעללות בקטין;מעשי סדום.
מעבר לכך- קטין מגיל 14 יכול להסכים לקיים יחסים עם אישה בגירה.
כלומר בהחלט ייתכן ואישה תקיים יחסים ללא כפייה ועם הסכמתו עם נער בן 14 ויום ולא תועמד לדין כי אין פה עבירה פלילית.
2. החברה. בין היתר-
*בעולם בכלל ובישראל בפרט מאוד קשה לחברה לקבל נשים כמתעללות כי זה נתפס כמנוגד לסטריאוטיפים חברתיים מגדריים.
*פגיעה מנשים תיתפס כפחות משמעותית מאשר פגיעה מגברים.
*קשה חברתית לתפוס את הזכר כקורבן של נקבה.
*תפיסות סטריאוטיפיות כלפי גברים ונערים- גברים תמיד רוצים סקס ולא יסרבו לו ובכלל לא אמורים להיות מסוגלים לסרב לו. לכן ההסתכלות על נערים היא גם כזו.
מתוך כך החברה לא מתייחסת ברצינות לתלונות על נשים פוגעות מינית בקטינות וקטינים
ומתוך כך ככה גם הרשויות.
3. הרקע של נשים פוגעות מינית בקטינות וקטינים לעומת הרקע של גברים פוגעים מינית בקטינות וקטינים.
לרוב לנשים שפוגעות מינית בקטינים יהיה רקע בעייתי.
כך למשל האישה מקריית גת שקיימה יחסים עם עשרות ומאות נערים, היתה מוכרת לרשויות, מעורערת בנפשה והילדה שלה הוצאה מחזקתה. בנוסף היא פנתה מיוזמתה לרשויות הרווחה וסיפרה בעצמה שהיא מקיימת יחסים עם נערים וביקשה עזרה ולא קיבלה אותה. היא הואשמה והורשעה בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום תחת הסדר טיעון ונשלחה לשנה וחצי מאסר.
כך למשל האישה מנתיבות שקיימה יחסים עם 2 מבניה היתה מוכרת לרווחה, יש לה בעיות נפשיות והיא הוגדרה כלא מסוגלת השתלט ולטפל בילדיה והם הוצאו מחזקתה. היא הורשעה בהסדר טיעון ונשלחה ל-8 שנות מאסר.
כאשר למרבית הגברים המורשעים בעבירות מין בקטינית ובקטינות אין רקע נפשי או רקע בעייתי אחר
ובנוסף בלא מעט מקרים- מדובר בסדרתיים או בנסיבות שהופכות את היחסים ללא חוקיים גם אם לא היה את עניין הגיל.
4. שיעורי רצידיביזם בקרב עברייניות מין נמוכים משיעורי הרצידיביזם של עברייני המין בכלל ובתחום עבירות המין בפרט.

כל אלה כמובן לא מחייבים שמערכת המשפט תקל על אישה שפגעה מינית בקטינים לעומת גבר וייתכן שההשערה הזו לא נכונה-
יש לא מעט מיקרים ששופטים, מתוך שיקולים שונים, הקלו עם נאשמים גברים בין אם במהלך ההליכים ובין אם בגזר הדין
כך למשל השופט קאפח החליט לשחרר את הנאשם למעצר בית במהלך ההליכים כי לילדה בת 9 לדבריו יש אופי מתירני (החלטה שנהפכה בעירעור).
כך למשל גבר שאנס את אחיותיו (בנות 6 ו-12 בעת המעשה) נידון בתחילת ל-2.5 שנות מאסר אך לאחר עירעור העונש הומר לחצי שנת עבודות שירות ושנת מאסר על תנאי (מאסר שאכן הופעל כי כ-3 שנים לאחר המשפט הגבר אנס את בת זוגו ואז נשלח ל6+1 שנות מאסר)
כך למשל גבר שאנס ילדה בת 13 קיבל במסגרת עיסקת טיעון חצי שנת עבודות שירות+ פיצוי כספי של 20,000 שקל למתלוננת.
כך למשל גבר שהואשם ב-9 סעיפים של תקיפות מיניות של ילדות קיבל חצי שנת עבודות שירות (במקום חצי שנת מאסר) ובמהלך תקופת עבודות השירות היא תקף עוד 2 ילדות.
ובנוסף יש הבדלי ניראות-
כמות התיקים נגד גברים שפגעו מינית בקטינות/ים גדולה משמעותית מכמות התיקים נגד נשים אז ניתן להניח שנראה יותר גזרי דין המחמירים עם גברים מאשר עם נשים.
הנסיבות בכל תיק יכולות ליצור פער בענישה ולכן יש לשים לב אליהן- למשל מספר נפגעים, או גיל הנפגעים.



באופן כללי ישנה תפיסה חברתית (שיכולה להיות חלק מפמיניזם אבל לא נמצאת רק בפמיניזם) שאומרת שכליאה (גם של עבריינים וגם של עברייניות) היא כלי ענישה לא נכון, לא מתאים ושצריך לנסות כיוונים אחרים וכלי ענישה אחרים. ולכן פמיניסט ות שמחזיקות בתפיסה הזו טוענות שצריך לסגור את כל בתי הכלא ולא רק את אלו של הנשים.

ונחזור חזרה ספציפית לנווה תרצה.
אני אומר את זה כבר מההתחלה- נווה תרצה חייב להיסגר. בלי קשר לפמיניזם ולפמיניסטיות (מעבר לכך שבעיקר הן קוראות ופועלות למען הסגירה).
נושא הכליאה הוא למעשה אחד התחומים בהם נשים מופלות לרעה בישראל. ברמות מטורפות. לשב"ס יש כמעט 35 מתקני כליאה.
מתוכם רק אחד מיועד לנשים ולנערות וזהו נווה תרצה ( יש לציין שבבתי כלא נוספים ישנו אגף המוקצה לנשים- בעיקר לאסירות ביטחוניות, שב"חיות, מסתננות ומבקשות מקלט).
נווה תרצה מיועד ל- 230 אסירות שישוכנו בצפיפות יתר, ומעבר לכך הוא מתקן כליאה מיושן, לא מונגש, ולא מותאם לשיכונן של אסירות נשים כמתחייב בחוק וזאת מעבר לכך שהמבנה עצמו לא במצב טוב והתחזוקה שלו מתחת לכל ביקורת.
מבחינה תקציבית, הכספים המיועדים לנווה תרצה מצטצמים משנה לשנה (הן מבחינת הסכום עצמו והן מבחינת ה-% מהתקציב הכולל של מתקני הכליאה), יש שם אפשרויות פנאי, תעסוקה ושיקום מוגבלות בצורה משמעותית מאשר במתקני כליאה אחרים (כך למשל 75% מהאסירות הזקוקות לגמילה לא מקבלות מענה, ל-55% מהאסירות אין מענה תעסוקתי). בנוסף גם היכולת של שב"ס לספק טיפול רפואי נפשי וגופני לאסירות מוגבלת (אסירה שנדרש לה טיפול רפואי ואיישפוז ארוך מועברת לבית חולים אזרחי; אסירה עם בעיות נפשיות או מחלות נפשיות לא מועברת למב"ן אלא נשארת בנווה תרצה כאשר משרת הפסיכיאטר של הכלא צומצמה ועומדת על 50% משרה).
רמת האבטחה בו ודרגת הביטחון שלו הן המקסימליות והגבוהות ביותר. כאשר 2/3 מהאסירות (וזה רק לפי התחשבות בסוג העבירה) לא באמת אמורות להיות בכלא עם רמת אבטחה שכזו.
לשם ההשוואה נדמיין חייל שיורק על המב"ס שלו ונכלא באותו הכלא כמו האנס בני סלע או משתתפי הלינץ' ברמאללה. נראה הגיוני?
היות והוא מתקן הכליאה היחידה שמיועד לנשים- השב"ס בפועל לא יכול למלא אחר הוראות החוק ופקודות השב"ס בדבר טיפול ושיבוץ אסירים, כלומר ישראל מפירה את החוק של עצמה ואת פסיקות בג"ץ בדבר זכויות אדם ואסירים.
ולכן נווה תרצה חייב להיסגר.
מעבר לכך-ולמעשה ישראל למעשה התחייבה לסגור את נווה תרצה ולהקים מתקן כליאה חדש עבור נשים- מתקן חדשני, מונגש ומותאם לנשים, שיוכל לשכן כ-300 אסירות ויענה על כל צרכי האסירות ויפעל לפי החוק ופסיקות בג"ץ בדבר זכויות אסירים ואסירות. ב-2010 היא בנתה תוכנית והקציאה תקציבים ומשאבים לנושא (כ-150 מיליון שקל). מסיבותיו שלו השר לביטחון פנים הקפיא ב-2016 את הפרוייקט וביטל זמנית את תקצובו. נכון למועד אישור התקציב הדו שנתי לשנים 2017-2018 הפרויקט עדיין לא מתוקצב- כאן עליי לומר שייתכן וטעיתי בקריאת והבנת סעיפי התקציב הדו שנתי והנושא כן תוקצב מחדש.
כלל הגורמים הקשורים למתקני הכליאה- הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, משרדי עריכת דין פרטיים, לשכת עורכי הדין ושב"ס עצמו- אומרים שנווה תרצה לא ראוי למגורי אדם ובתוך זה, לשמש כמתקן כליאה.
לא ניתן להצדיק כליאת בני ובנות אדם חווה או לילית במתקן שאינו ראוי ומתאים לכך וכאשר יש תמיד הפרת הזכויות שלהן כאסירות. כרגע אין מה לדבר על מתקן הכליאה החדש- הוא לא מתוקצב אפילו ולכן יש למצוא פיתרון אחר.
ולכן בהחלט ראוי ויאה להפעיל לחץ על המדינה לעמוד בהתחייבות שלה- תקצב מחדש את הכלא החדש לנשים ולסגור את נווה תרצה.




פמיניזם זו בין היתר ראייה ביקורתית .ובכל הקשור לפשיעה, לנתח את הרקע לפשע, לראות האם יש נסיבות מקלות ולשאול האם העונש מוצדק או שאולי חלופה שיקומית כלשהי עדיפה- גם לאסירה וגם לחברה? ולנתח את הסוגיה הזו גם מבחינת היקף הפשיעה- מה יותר עדיף לחברה, כליאה או שיקום של האסירות?
וכמובן לבחון את המצב לעומת הגברים הכלואים בארץ והכלואים והכלואות במדינות אחרות בעולם המערבי.
נכון לפברואר 2017 היו בישראל 271 אסירות- 125 עצורות ל(פני/במהלך משפט); 146 שפוטות (לאחר משפט).
מהן 169 כלואות פליליות (55 עצורות, 114 שפוטות).
70 מהן עם בעיות נפשיות ופסיכיאטריות. 70 מהן עם בעיות סמים ואלכוהול. והן לא מקבלות טיפול ראוי או מספק.
מחקר שפורסם באוניברסיטת בר אילן בתחילת שנות ה-2000 מצא שכ80% מהאסירות סבלו מהתעללות לפני הכליאה, כשרובן פיתחו PTSD.
כשאישה מוכה (וההתעללות מוכחת) הורגת את בן זוגה המתעלל, עומדות לרשותה הגנות משפטיות מצומצמות בהשוואה לעולם המערבי, למשל ישראל לא מכירה בסינדרום האישה המוכה או בהגנה עצמית כאשר מדובר בהתעללות ואלימות ארוכת טווח.
התקציבים המופנים לאסירות קטנים משנה לשנה. גם בתוכניות בכלא ובגם בתוכניות השיקום של אסירות משוחררות.
מתוך 44 נשים הכלואות בגין 'עבירות חיי אדם' כ-15 נשים הינן קורבנות להתעללות שהרגו את בן הזוג המתעלל- כשהמדינה ידעה על ההתעללות לפני ההריגה.
כך למשל נור, היתה נערה כאשר נמכרה לנישואים פעמיים. בפעם השנייה לאחר שנאנסה על ידיו מספר פעמים דקרה את הגבר שקנה אותה מאביה. היא נידונה ל-11 שנה בכלא. נכון לעכשיו מתנהל מאבק להכרה בה כקורבן לסחר בנשים ולהשיג לה חנינה.
שיעור הרצידיביזם של נשים נמוך משמעותית מזה של גברים-52% מהאסירות בישראל הינן אסירות חוזרות- מאסר שני ומעלה
לעומת 78% מהאסירים בישראל.
114 מהכלואות הינן אימהות, ברוב המקרים האבא לא מעורב. לחלקן הילד נלקח על ידי מערכת הרווחה מיד עם כניסתן לכלא או לאחר הלידה וחלקן מגדלות את הילד בתוך כותלי הכלא עד לגיל שנתיים (כמותר בחוק/ פקודת השב"ס) ואז הילד נלקח מהן. כשהילד נלקח מהאמא הוא לרוב מוצא גם מחזקת משפחתה ומועבר לאומנה ואף לאימוץ.
לנוכח כל אלה, במיוחד בהתחשב במספר הנמוך של הכלואות (הפליליות ובכלל), ייתכן ויש להעדיף שיקום על פני ענישה.


כאשר משטרת ישראל חושדת שתלונה כלשהי היא תלונת כוזבת באפשרותה ועליה לפתוח תיק ולחקור האם באמת מדובר בתלונה כוזבת.
הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה לא מונעות הגשת כתב אישום בגין תלונה כוזבת בכלל. גם לא לאחר השינוי של עדנה ארבל.
השינוי של עדנה ארבל להנחייה מתייחס לעבירות אלימות (על כלל סוגיה, לא רק אלמ"ב) ומין ואומר-כאשר מתלונן או עד חוזר בו מעדותו/ תלונתו המקורית, באופן כללי, יש לקחת את מצבו הנפשי והרגשי בחשבון ובפרט כאשר יש חשש וחשד שהעדות המקורית של המתלוננ/ת או העד/ה היא האמת, והשינוי בעדות או החזרה בה היא השקר. ולכן יש לנהוג במשנה זהירות בשאלה האם מדובה בתלונה כוזבת או לא ולנהל בדיקה מדוע העדות שונתה.
נחלק לכמה סעיפים- אלמ"ב
על פי משרד המשפטים והמשטרה- בשנת 2011 25 תלונות אלמ"ב הוכרו כתלונות כוזבות- 12 הוגשו על ידי גברים, 13 הוגשו על ידי נשים. בשנת 2012 22 תלונות הוכרו כתלונות כוזבות- 11 הוגשו על ידי גברים, 11 הוגשו על ידי נשים. לא נמסר כמה הבשילו לידי כתב אישום.

בפרסומו "תלונות שווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה." משנת 2016 יואב מזא"ה מביא נתונים שונים:
בין השנים 2000-2006 נפתחו בממוצע 86 תיקים בשנה נגד נשים על הגשת תלונה כוזבת (78-101 תיקים בשנה). בממוצע הוגשו 24 כתבי אישום נגד נשים בגין הגשת תלונה כוזבת (18-26 כתבי אישום בשנה). כלומר 28% מהתיקים הגיעו לידי כתב אישום.
ובנוסף, קיים קושי בכימות התופעה עם זאת המחקרים מצאו שגם גברים וגם נשים מגישים בתלונות שווא ובחלקם במסגרת סיכסוכי גירושין כמות התלונות שגברים מגישים נגד נשים, בעיקר בגין פגיעות שונות בילדים (החל מהזנחה וכלה בהתעללות מינית) עולה על כמות התלונות שנשים מגישות.
המחקרים מראים אחוזים הנעים מ-6% תלונות שווא ועד ל-41% תלונות שווא בעבירות מין ואלמ"ב
על פי דבריו של יואב מזא"ה בישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשיוויון חברתי
משנת 2007 ואילך נפתחו בממוצע 180 תיקים בגין הגשת תלונה כוזבת. כאשר מספר כתבי האישום הממוצע עומד על 22 בשנה. כלומר 13% מהתיקים הגיעו לידי כתב אישום.

כאן יש לציין שני דברים:
1. בפרסומו "תלונות שווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה." משנת 2016 יואב מזא"ה מביא נתונים שונים:
בין השנים 2000-2006 נפתחו בממוצע 86 תיקים בשנה נגד נשים על הגשת תלונה כוזבת (78-101 תיקים בשנה). בממוצע הוגשו 24 כתבי אישום נגד נשים בגין הגשת תלונה כוזבת (18-26 כתבי אישום בשנה). כלומר 28% מהתיקים הגיעו לידי כתב אישום.
משנת 2007 ואילך נפתחו בממוצע 172 תיקים בשנה נגד נשים על הגשת תלונה כוזבת (164-200 תיקים בשנה). בממוצע הוגשו 22 כתבי אישום נגד נשים בגין הגשת תלונה כוזבת.
כלומר בפרסומו הוא מדגיש שמדובר בתיקים וכתבי אישום נגד נשים ומתלוננות שווא
ובוועדה הוא אומר "הם לא פילחו את זה לפי מגדר, אז אני לא יודע מתוך ה-22, כמה זה נגד גברים וכמה זה נגד נשים."

2. אותם 180 תיקים אלו התיקים שהמשטרה חושדת שמדובר בתלונה כוזבת. כשזה הולך ככה: בשנה מוגשות בממוצע כ- 20,000 תלונות אלמ"ב (גם של גברים וגם של נשים) כאשר כ- 12,000 (כ-60%) לא מועברות לפרקליטות ונסגרות. מתוך ה- 12,000 הללו המשטרה חוקרת כ-180 בשנה בגין חשד שיש תלונה כוזבת. כלומר בכ-1.5% מהתיקים הנסגרים המשטרה חושדת שמדובר בתלונה כוזבת ובפחות מ-1% מכלל המקרים.



בישראל 9 עילות אפשריות לסגירת תיק כאשר אין קשר מחייב בין עילת סגירת התיק לבין השאלה האם מדובר בתלונה כוזבת (או תלונת שווא). כל אחת מהעילות יכולה להתקיים כשהתלונה אמיתית וכשהתלונה כוזבת. כלומר בניגוד למה שהרוב יחשבו, סגירות תיק תחת עילת היעדר אשמה לא בהכרח אומרת שהתלונה עצמה היא תלונה כוזבת או תלונת שווא.
עילת היעדר אשמה מתקיימת כאשר אין שמץ של ראייה לביצוע עבירה; כאשר העבירה התבצעה ובפתיחת התיק יש חשוד המוזכר בשם ואין שמץ של ראייה הקושרת את החשוד האמור לביצוע העבירה; לאחר עירעור (אחד או יותר) עקב סגירת התיק תחת עילה אחרת.
למשל, דנה מתלוננת על כך שנשדדה במהלך הליכה ל חוף הים. רק שדנה לא נשדדה ובכלל לא יצאה להליכה על החוף- הסיטואציה לא התרחשה מעולם.
למשל, הכלב של רון נדרס ולדעתו אייל (השכן שמעולם לא אהב את הכלב) הוא הדורס, לכן בהגשת התלונה רון מציין את שמו של אייל כדורס הכלב.
אבל אין משהו שבאמת קושר את אייל לדריסה.
למשל ענת מגישה תלונה נגד תומר על תקיפה מינית. התיק נסגר מחוסר ראיות מספקות. תומר מגיש ערר (אחד או יותר) ומנמק את בקשתו בכך שמעמדו ואפיקי קידומו ייפגעו. המשטרה מחליטה להתחשב בתומר ולשנות את עילת הסגירה.

מתוך מחקרה של עו"ד עדי עזוז-
לפי נתוני המשטרה לשנים 2014-2010 מתוך 3,608 תיקים שנפתחו במשטרה בגין אונס
0.8%- נסגרו מחוסר אשמה
לפי נתוני המשטרה לשנים 2014-2010 מתוך 3,347 תיקים שנפתחו בפרקליטות בגין אונס
11.6%- נסגרו מחוסר אשמה
מתוך 231 פסקי דין שניתנו ב-20 השנים האחרונות לא כולל הסדרי טיעון
ב-10% נרשמו זיכויים כלומר 23 תיקים.
מתוכם רק ב-10 מהם נאמר בצורה כזו או אחרת שהמתלוננת לא אמרה אמת.

מתוך דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
בשנת 2016 בין החודשים ינואר אוקטובר נפתחו 12447 תיקי אלמ"ב בגין תלונות נשים. מתוכם רק 587 תיקים נסגרו תחת עילה שאינה חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור שזה 4.72% מכלל התיקים.
(59% מהתלונות נגנזו- 7344 תלונות. עילות הגניזה השכיחות ביותר היו חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור 72% ו-20% בהתאמה מהתיקים הגנוזים.)

לילית חדשה • 21 ביוני 2018

אני אמנם לא דוברת הפמיניזם אבל אני אכן פמיניסטית.

כתשובה כללית לשאלה שלך- לא.
המצב הנוכחי (אני אקרא לו פטריארכיה, אתה יכול לבחור מונח אחר), פוגע גם בגברים וגם בנשים, אבל בצורות שונות.
פגיעות חברתיות, מערכתיות וחוקיות.
עם זאת יש הבדלים בתחומי, רמת, מידת והיקפי הפגיעה בין גברים לנשים. ולתפיסתי נשים נפגעות יותר בשלל צורות ודרכים.

מטבע הדברים פמיניזם מתמקד בעיקר בנשים- בפגיעות שנשים חוות, במצבן של נשים ובשיפורו, או בכלל בקידום של נשים ברמה הכללית והחברתית.- ולא בגברים.
וכן זה אומר שיהיו דברים שישונו לרעת גברים כחלק מהתהליך והדרך לשוויון.
כשרוב הפמיניסטיות אומרת שהן נגד הפטריארכיה ונגד המצב החברתי הקיים אנחנו לא אומרות שאנחנו בעד נשים ונגד גברים או שאנחנו בעד פגיעה בגברים
אלא שאנחנו בעד א.נשים.
אנחנו מכירות בדיכוי הגברי, בכך שהגבריות של היום היא בעייתית, אלימה וכן, חלקנו משתמשות במונח 'גבריות רעילה' .
כשאנחנו פועלות למען נשים זה לא תמיד רק למען נשים אלא למען החברה. כולל למען הגברים.

גם אם זה אומר שאנחנו ניתקל בשנאה. שינוי הסדר החברתי תמיד מציק למי שמרוויח יותר ממנו.

עוץ הגדול​(נשלט) • 22 ביוני 2018

אני רוצה להתייחס לדבריה של ארצ' על האבות כי "שם בדיוק קבור הכלב". בדרך כלל ארצ', גם שאת טועה (כמו עכשיו), תפיסת המציאות שלך הרבה יותר מורכבת ולא חד ממדית ושטחית. למשל בדיונים על זוגיות שליטה, שם לעיתים קרובות את עוסקת בשאלות מוסריות הנוגעות לשני המינים ולא בתיאור בוטה וחד מגדרי של מין אחד השולט על השני.

האופן שבו את מתארת אבות היא לא סתם הכללה - שבה תמכת באחד הפוסטים שלך - (ומשום מה נעלבת שהזכירו את הקשר הברור בין השמאל הלא ציוני לפמיניזם הרדיקלי-מרקסיסטי) אלא נקודת מוצא (והערה שלך "לא כולם" לא מרככת את הרושם הכללי) וזה מה שהופך אותו למסוכן. מבחינתך, קודם כל צריך להתייחס לאב בחשדנות, כי בניגוד לאם לאבא בדרך כלל יש מניע נסתר. אני, בניגוד אליך, לא מוכן להכפיש את האם הישראלית בשביל להוכיח את טענתי. רק אציין שגירושים הם מערכת מלאת יצרים ושני בני הזוג עשויים להתנהג באופן פוגעני ולשניהם עשויים להיות מניעים שונים וזו צריכה להיות נקודת המוצא - דהיינו חסרת פניות.

שזו צורת השיח לא מפתיע שאפליה הופכת ל"אפליה". כי בתכלס, אין דרך להצדיק חוקים כמו חזקת הגיל הרך ומזונות מופרזים (ורק לצד אחד). ממש כמו שאין דרך להצדיק חוק שהילד צריך לעבור במקרה של גירושין אוטומטי למשפחה יהודית ולא ערבית כי האלימות במגזר הערבי היא שכיחה יותר. יהיה מה שיהיה הסטטיסטיקה של הורה 'מועדף', יש את בית המשפט שתפקידו לקבל החלטות, כל מקרה לגופו ולא צריך לקבוע לו או לה מראש את פסק הדין. הדרך היחידה להכשיר חוק כזה, הוא באמצעות פופוליזם, דמגוגיה ולעשות דה-לגיטימציה לאחד הצדדים ובד בבד לצייר את הצד השני כטהור במהותו - פוליטיקה של מלאכים ושדים (לכן, הוספת את השוביניסטים כתואר לארגוני אבות) . כי שום הסבר אחר ערכי, חוקתי או מערכתי לא עובד. העובדה שזה ממש אחד לאחד הצידוק של ארגונים מסוימים זה אומר דרשנו. נו באמת, מכיוון שיש אבות שלא באמת רוצים את הילדים אז בואו נקבע שכל האימהות גם כאלה שלא היינו נותנים להן לגדל ביצה לקבל את הילדים. העובדה שההסברים הילדותים האלה ממש תופסים אחיזה בקרב אנשים, שהם בדרך כלל רציונאלים, מצביע על תהליך של התבהמות שעוברת התנועה הפמיניסטית בישראל.

עכשיו בואי נעבור שלב, בואי נדמיין עולם שהמטפלת הרוצחת מפ"ת (כן רוצחת, פרקליטות מטומטמת) לא נתפסת ומתחתנת ויש לה ילד, את יכולה לומר לי עם יד על הלב, שהיא לא הייתה מקבלת אותו במקרה של גירושין? במילים אחרות, חוק חזקת הגיל הרך הוא קודם כל התעללות בילדים. את יודעת הם קצת יותר חשובים ממך וממני, מגברים ונשים.

אני אזרום איתך לגבי אבות "שפתאום נזכרו בילדים" ואציע דבר כזה. בואי נלך לקראת ההורה שלא היה מעורב ורוצה לראות את הילדים, הרי אם אותה הורה לא באמת מתעניין בהם, מהר מאוד ה"תרמית" הזו תתגלה ואם התברר שלא כך הדבר הילד ירוויח עוד הורה מעורב ואוהב.
יש הורים שפתאום נזכרו מה הם מפסידים ברגע שהם מתגרשים. אני אומר מעולה, במקום להעניש אותם ובד בבד להעניש את הילד. אני אומר ללכת לקראתם. לפחות משהו אחד טוב יצא מפירוק התא המשפחתי - הילד ירוויח עוד הורה. זו גישה הרבה יותר ערכית, מוסרית ומכילה ולא ילדותית, אינטרסנטית, מכוונת עבר וחסרת תועלת. והכי חשוב שמה את הילד במרכז.

מסכים איתך שחוק חזקת הגיל הרך הוא שוביניסטי ועולה השאלה מדוע ארגוני הנשים תומכים בחוק? האם ייתכן, ואני יודע שזה נשמע "מטורף", שיש כאן גם עניין כספי? או שתאבי בצע זה רק קטע של ארגוני אבות? (את יודעת כמו שאמרו על הציונות והיהודים..). העובדה שאת מצדדת בחוק, היא תמוהה. זה מראה שאני יותר פמיניסט ממך (ולא רק בסוגיה הזאת). להיות פמיניסט זה לא לומר "אמן" לכל דבר שארגוני נשים עושות או אומרות - בעיקר שהפעולות שלהם הן אנטי-פמיניסטיות בעליל.

petka11​(שולט) • 22 ביוני 2018

איפה קראתי שאם מישהו משוכנע במשהו, אז מאוד מאוד קשה לשנות את דעתו ולא משנה כמה "עובדות" או עובדות יביאו לו...