צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יציאה מהארון הבדסמי והשלכותיה

פלייפול
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018

יציאה מהארון הבדסמי והשלכותיה

פלייפול • 29 ביוני 2018
כמו רובנו כאן, אני לא מעוניין לחשוף את העדפותי האישיות בציבור הרחב בגלל דעות קדומות הנפוצות בציבור. מאידך, יש להסתגרות מחיר נפשי, ואני תוהה עד כמה "יציאה מהארון הבדסמי" עלולה לפגוע בי, או בכל אחד מאיתנו. הכוונה היא גם למישור הבינאישי, וגם למישור המקצועי: אני מניח שכמעט כל אחד יפגע מכך מבחינה תעסוקתית, אך אני מניח ששחקן תיאטרון, למשל, יופלה לרעה פחות מרופא. אשמח לשמוע את דעת החברים כאן בנושא. אגב, חלק מן החברים הצהירו שהם "מחוץ לארון", שזה ראוי להערכה, ומראה על אומץ לב, ואני תוהה מה המחיר ששילמו.

חוו דעתכם!
Jackson5​(ג׳נדר קוויר נשלטת)
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
כמו שאמרת, אני חושב שזה תלוי במידה רבה בסביבה שלך, כלומר בעבודה שלך ועם אילו אנשים אתה מסתובב ביומיום, וזה קובע כנראה את המחיר שתשלם בעבור יציאה מהארון הבדסמי.
דבר שני, יכול להיות שיש דרכים אחרות ''להתחמק'' מהמחיר הנפשי, לפחות בחוויה שלי. את העולם של הבדסמ (אצלי גם אייג'פליי, שזה, בלשון המעטה, פחות מקובל גם אצל הונילים) חלקתי עם חברים קרובים ויצרתי לעצמי מרחב מוגן של אנשים שאני סומך עליהם ויכול לשתף אותם בחוויות שלי מהעולמות האלה.
לא יצאתי מהארון הבדסמי, אבל אני גם לא מרגיש שאני משלם מחיר נפשי בגלך זה, כי יש לי מרחב מכיל ומקבל להיות בו.
ככה או ככה זה לא פשוט, אני מניח, אז בהצלחה! (:
אחד שמבין​(נשלט)
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
אחד שמבין​(נשלט) • 29 ביוני 2018
מהשאלה שלך נראה שגם אתה מבין שזה לא משהו עם תשובה חד משמעית.
כל אחד וסביבת החיים שלו וסביבת העבודה שלו.
יש אנשים ששפר עליהם גורלם לחיות בסביבה סובלנית ומקבלת שאינה שופטת אנשים על פי נטיותיהם המיניות וישנם אנשים שפחות.

מעבר לזה יש גם את הצד האישי. יש אנשים שמוכנים בשביל להוציא את האמת שבהם ללכת רחוק ולשלם על זה מחיר אם צריך ויש אנשים שממש לא בוער להם להוציא את ה"אני" הפנימי שלהם לכל אחד.

לי אישית, הסיפור הזה בכלל לא נוגע. בניגוד ללהט"בים, שזקוקים ליציאה מהארון, כדי לנהל חיים בסיסיים של אהבה וזוגיות כפי שמקובל במאה העשרים ואחת. אני לא מוצא שום ענין לשתף את הסביבה הונילית שלי בחיי הבדסם שלי. ובכלל, אין לי שום ענין לצעוק את ה"אמת" שלי החוצה, ולערב אנשים מהסביבה שלי בחיי המין שלי, גם הלא בדסמיים. גם אם הייתי חי בעולם אוטופי, שהיה ברור לי שאין לזה שום השלכות. לכן, אם הייתי יוצא מהארון, לא הייתי מרגיש שזה משהו ראוי להערכה.
לעומת זאת, ישנם אנשים שכן זקוקים ליציאה הזאת החוצה, כפי שאתה עצמך תיארת "מחיר נפשי", במקרה כזה, יש התמודדות לא פשוטה, שמצריכה שיקול דעת של תועלת מול נזק.
    התגובה האהובה בשרשור
דרקן ראהל​(נשלט){מית}
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
מעניין.
כגיי יצאתי מהארון כי רציתי להביא בן זוג הביתה. כי רציתי את היכולת לדבר על רגשותיי בצורה חופשית. היה מחיר ברור לארון ורווח ברור ליציאה ממנו.
אז מהו המחיר שאתה משלם על הארון הבדסמי? ומה הרווח עבורך בלצאת? ומול מי בדיוק אתה רוצה לצאת.
לגבי מחיר, ג'קסון צודק, לדעתי.
Ollie​(נשלטת)
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
Ollie​(נשלטת) • 29 ביוני 2018
אחד שמבין, ההבחנה שלך מקהילת הלהט"ב מעניינת. לא חשבתי בכיוון הזה.
אני עדיין מרגישה שאני משלמת מחיר נפשי על ההסתרה, ועדיין מעניין לי לחשוב על ההבדל הזה.
שלגי
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
שלגי • 29 ביוני 2018
אני עם אחד ש..
מבחינתי, לא עניינו של איש מהם העדפותי המיניות.
יחד עם זאת, מעגל חברי הקרובים מכיר את העדפות אלה וחי איתם בסבבה.
Green eyed girl​(נשלטת){Sheperd}
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
אני לא מסכימה איתך שכל אחד יפגע מכך תעסוקתית, אני לא בארון ולא מסתירה שום דבר אבל זה לא אומר שיש סיבה לדבר על זה עם אנשים מהעבודה או לשים תמונות מהסוג ששמור לכלוב בפייסבוק.
הסתרה וניהול חיים כפולים זה משהו שדורש הרבה אנרגיה שאני מעדיפה להוציא על דברים אחרים.
פלייפול
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
פלייפול • 29 ביוני 2018
אחד שמבין כתב/ה:
מהשאלה שלך נראה שגם אתה מבין שזה לא משהו עם תשובה חד משמעית.

לי אישית, הסיפור הזה בכלל לא נוגע. בניגוד ללהט"בים, שזקוקים ליציאה מהארון, כדי לנהל חיים בסיסיים של אהבה וזוגיות כפי שמקובל במאה העשרים ואחת. אני לא מוצא שום ענין לשתף את הסביבה הונילית שלי בחיי הבדסם שלי. ובכלל, אין לי שום ענין לצעוק את ה"אמת" שלי החוצה, ולערב אנשים מהסביבה שלי בחיי המין שלי, גם הלא בדסמיים.


איך אתה חושב שהיה משפיע עליך, אישית ומקצועית, לו מישהו היה "מוציא" אותך מהארון, נגד רצונך?
hrgiger
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
hrgiger • 29 ביוני 2018
אני מחוץ לארון (ארונות, ליתר דיוק) אבל אני מבחינה בין לספר באופן יזום לבין לא להסתיר כשזה עולה ורלוונטי. אני לא "אזרוק" את המידע לתוך שיחה אבל אני לא אמנע מלציין את שייכותי כשזה במקום והגיוני (מבחינתי).
כן, לעיתים אנשים מגיבים ברתיעה אבל הרוב הממש מכריע לא, אני כנראה ברת מזל במקרה הזה. אני מסכימה עם זה שהקלות בה יוצאים או לא קשורה גם לסביבה שלך, אבל אני מאמינה שזה תלוי גם באיך אני מביאה את זה לתוך אותה הסביבה. נחשפתי כשהייתי בתפקיד ניהולי בתחום הטיפולי בדיוק כמו שנחשפתי כשהייתי בתפקיד ניהולי בתחום המסעדנות.
דרך אגב, השיפוטיות, חוסר ההבנה וחוסר הקבלה הכי גדולים בהם אני נתקלת הם בנושא הזוגיות הפתוחה.
פלייפול
לפני 6 שנים • 29 ביוני 2018
פלייפול • 29 ביוני 2018
גייגר, את עוסקת בניהול. אם היית עוסקת בטיפול ממש, אני מניח שהמטופלים היו סובלניים פחות, במיוחד אם היו נחשפים לבלוג שלך. מן הסתם חלקם או רובם היו מתקשים לעשות את ההפרדה בין הפנטזיה למציאות, ומתקשים לתת בך אמון. כנ"ל אם היית מזוכיסטית - אנשים נוטים להיות חשדנים כלפי אלו החורגים מן הנורמה, במיוחד כאשר החורג הוא מטפל.