בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

bdsm ובעיות נפשיות

Bagel
לפני 6 שנים • 7 ביולי 2018
Bagel • 7 ביולי 2018
מישהו עם חיבה קלה לקינק אינו בהכרח בעל בעיות נפשיות, אבל מי שלא יכול להגיע לריגוש מיני בלי אלימות השפלה וכאב הוא ללא ספק אדם עם חסכים ותסבוכים נפשיים.
ברוב המקרים הפנטזיות הסדיסטיות קשורות ליצר הרס עצמי (גם אצל שולטים וגם אצל נשלטים) ומהוות הגנה נפשית מפני מציאות קשה.

לדעתי מה שעושים האנשים שמנסים ״לנקות״ את הבדס״מ הוא הדחקה. הם לא רוצים להיות מזוהים עם אנשים בעלי בעיות נפשיות ולכן הבדס״מ חייב לעבור טיהור, הם יוצרים פיצול בין בדס״מ חוקי, בהסכמה, שפוי, טוב, נקי, בריא ולגיטימי לבין בדס״מ חולני, אלים, מלוכלך, נוראי ואפל. הפיצול הזה הוא לא יותר מאשר מגננה, הבדס״מ במהותו הוא בעל מאפיינים אפלים אלימים ונוקשים - מכות, צעקות, חדירות מאחור, בעלות, השפלה, עליונות, נחיתות - אלו הם חומרי היסוד.

יש לאנשים הרבה גחמות וגם הבדס״מ הוא גחמה. אמנם הבדס״מ בצורותיו הקלות יותר אינו נחשב למחלת נפש אבל אדם שרוצה להעניק כאב או לקבל כאב בהחלט אינו נמצא בצד המאוזן של בריאות הנפש ופסיכותרפיסט טוב שרואה מטופל כזה תמיד ינקוט במשנה זהירות ויצפה למצוא הרבה עניינים מתחת לפני השטח.
מעריץ גאה​(נשלט)
לפני 6 שנים • 7 ביולי 2018
מעריץ גאה​(נשלט) • 7 ביולי 2018
ArchAngel כתב/ה:
פסיכולוגים ופסיכיאטרים לומדים במשך עשור ואף יותר מהחיים, עומדים בפני מבחנים והכשרות קשות, וכשסוף-סוף הם מוסמכים לטפל, בבואם לאבחן הם מתעמקים במטופל במשך תקופה נכבדת וגם אז נותנים אבחון שאינו חד משמעי במאת האחוזים.
אבל כאן בכלוב כמובן שיודעים יותר טוב, וכל מי שלא מתאים להשקפת עולם השליטה הספציפית של פלוני אלמוני, נאמר עליו בביטחון מופרז, מבלי להכירו, שהוא ללא צל של ספק לוקה בנפשו ועוד בצורה קשה!

אז ככה:
סדיזם, מזוכיזם או פטישיזם יאובחנו כהפרעות נפשיות רק אם האדם גורם לנזק לעצמו או לזולתו. אם הוא לא מתפקד, או אם הוא פוגע בתפקוד של אחרים. ובעיקר אם זה נעשה ללא הסכמה.
בבדס"מ עקרון השפוי, בטוח ובהסכמה הוא העקרון המנחה. באם בדס"מ נעשה בכפייה, בצורה מסוכנת באופן מכוון, שפוגעת באחד הצדדים או מדרדרת את תפקודו זאת התעללות ולא בדס"מ.
כך שמי שבדס"מי לא יוגדר כלוקה בנפשו רק בגלל חיבתו לאקשן במיטה.
אין באמת הפרעות נפשיות שאחד התסמינים בהם הוא הנאה מאקט בדס"מי מסוים (בדס"מי= SSC), ובטח שאין הפרעה שמאופיינת במסוגלות לקשר של הגשמת פנטזיות הדדיות תוך כדי כיבוד גבולות. זה דורש מצב נפשי די יציב, לכל הדעות.

האם החיבה לבדס"מ נובעת בהכרח מטראומה או קושי נפשי? לא בהכרח. יש אנשים שחוו גהינום ובדס"מ זה הדבר האחרון שידבר אליהם, ויש אנשים שהחיים שלהם היו סבבה והתחום מדליק אותם בכל זאת.
למיניות בדס"מית יש גורמים רבים להתגבשות והפרעות או טראומות נפשיות הן לא הגורם המרכזי או הכרחי.
הייתה מטפלת נפשית אחת באתר שעשתה עבודה אקדמית מחקרית מעניינת בנושא "האם יש יותר נפגעי טראומה באוכלוסיה הונילית או הבדס"מית?", אך היא לא מצאה שוני רב. מלבד מחקרה ישנם עוד מאמרים התומכים בכך ברחבי הרשת.
ומנגד יש מלא כתבות על בני זוג שהתעללו, דרדרו, פגעו ואף רצחו, למרות שבמיטה היו ונילים ונמצאו כשירים לחלוטין לעמוד למשפט מבחינה נפשית (משמע היו שפויים לגמרי בעת המעשים).
בדס"מיים הם לא באמת מיוחדים ואפלים כמו שנראה להם. הבדס"מי הממוצע לא שונה מהאדם הממוצע בחברה הכללית.יש לוקים בנפשם בבדס"מ ובחברה הונילית, ובשניהם מדובר בקבוצות קצה.
כמו כן, להיות בעל הפרעה נפשית לא מחייב אותך להיות מסוכן. סטטיסטית, רוב מקרי אלימות מופנים כלפי בעלי הפרעות נפשיות, ולא להפך. זאת אוכלוסיה מדוכאת חברתית שיש עליה המון סטיגמות שלפעמים קשות יותר מההפרעה עצמה.
שולט שמתמודד עם הפרעה נפשית, מטופל ולוקח עליה אחריות ומוודא שהיא לא משפיעה על היחס שלו לנשלט עדיף פי מאה מאשר מישהו בריא חסר אחריות שלא חושב לפני שהוא פועל.



וואו כל מילה זהב ופשוט לגזור ולשמור.
אם יורשה לי אעלה את בבלוג שיהיה שמור לי במקום שאזכור תוך ציון שזו את כתבת כמובן.
הייתי גם מוסיף אגב שישנם גם רבים בקרב גם הונילים וגם בדס"מים שמסתובבים באי ידיעה שהם סובלים מבעיות נפשיות כלשהם כי הם אף פעם לא אובחנו, או לא רצו לעבור אבחון מסיבות שונות או לא היו מודעים בכלל שצריכים או שלא יכלו וכו'.
ובכלל מבחינתי כשאני נוסע בכבישים ואין יום כמעט שאני לא מתעצבן בגלל איזה עבריין תנועה אחד לפחות וחוסר הכבוד שם והזלזול , אדישות, אלימות וכו' מבחינתי גם הם פסיכים וחולי נפש לא מאובחנים עוד .
מעריץ גאה​(נשלט)
לפני 6 שנים • 7 ביולי 2018
מעריץ גאה​(נשלט) • 7 ביולי 2018
ArchAngel כתב/ה:
פסיכולוגים ופסיכיאטרים לומדים במשך עשור ואף יותר מהחיים, עומדים בפני מבחנים והכשרות קשות, וכשסוף-סוף הם מוסמכים לטפל, בבואם לאבחן הם מתעמקים במטופל במשך תקופה נכבדת וגם אז נותנים אבחון שאינו חד משמעי במאת האחוזים.
אבל כאן בכלוב כמובן שיודעים יותר טוב, וכל מי שלא מתאים להשקפת עולם השליטה הספציפית של פלוני אלמוני, נאמר עליו בביטחון מופרז, מבלי להכירו, שהוא ללא צל של ספק לוקה בנפשו ועוד בצורה קשה!

אז ככה:
סדיזם, מזוכיזם או פטישיזם יאובחנו כהפרעות נפשיות רק אם האדם גורם לנזק לעצמו או לזולתו. אם הוא לא מתפקד, או אם הוא פוגע בתפקוד של אחרים. ובעיקר אם זה נעשה ללא הסכמה.
בבדס"מ עקרון השפוי, בטוח ובהסכמה הוא העקרון המנחה. באם בדס"מ נעשה בכפייה, בצורה מסוכנת באופן מכוון, שפוגעת באחד הצדדים או מדרדרת את תפקודו זאת התעללות ולא בדס"מ.
כך שמי שבדס"מי לא יוגדר כלוקה בנפשו רק בגלל חיבתו לאקשן במיטה.
אין באמת הפרעות נפשיות שאחד התסמינים בהם הוא הנאה מאקט בדס"מי מסוים (בדס"מי= SSC), ובטח שאין הפרעה שמאופיינת במסוגלות לקשר של הגשמת פנטזיות הדדיות תוך כדי כיבוד גבולות. זה דורש מצב נפשי די יציב, לכל הדעות.

האם החיבה לבדס"מ נובעת בהכרח מטראומה או קושי נפשי? לא בהכרח. יש אנשים שחוו גהינום ובדס"מ זה הדבר האחרון שידבר אליהם, ויש אנשים שהחיים שלהם היו סבבה והתחום מדליק אותם בכל זאת.
למיניות בדס"מית יש גורמים רבים להתגבשות והפרעות או טראומות נפשיות הן לא הגורם המרכזי או הכרחי.
הייתה מטפלת נפשית אחת באתר שעשתה עבודה אקדמית מחקרית מעניינת בנושא "האם יש יותר נפגעי טראומה באוכלוסיה הונילית או הבדס"מית?", אך היא לא מצאה שוני רב. מלבד מחקרה ישנם עוד מאמרים התומכים בכך ברחבי הרשת.
ומנגד יש מלא כתבות על בני זוג שהתעללו, דרדרו, פגעו ואף רצחו, למרות שבמיטה היו ונילים ונמצאו כשירים לחלוטין לעמוד למשפט מבחינה נפשית (משמע היו שפויים לגמרי בעת המעשים).
בדס"מיים הם לא באמת מיוחדים ואפלים כמו שנראה להם. הבדס"מי הממוצע לא שונה מהאדם הממוצע בחברה הכללית.יש לוקים בנפשם בבדס"מ ובחברה הונילית, ובשניהם מדובר בקבוצות קצה.
כמו כן, להיות בעל הפרעה נפשית לא מחייב אותך להיות מסוכן. סטטיסטית, רוב מקרי אלימות מופנים כלפי בעלי הפרעות נפשיות, ולא להפך. זאת אוכלוסיה מדוכאת חברתית שיש עליה המון סטיגמות שלפעמים קשות יותר מההפרעה עצמה.
שולט שמתמודד עם הפרעה נפשית, מטופל ולוקח עליה אחריות ומוודא שהיא לא משפיעה על היחס שלו לנשלט עדיף פי מאה מאשר מישהו בריא חסר אחריות שלא חושב לפני שהוא פועל.



וואו כל מילה זהב ופשוט לגזור ולשמור.
אם יורשה לי אעלה את דברייך לבלוג שלי שיהיה שמור לי במקום שאזכור תוך ציון שזו את כתבת כמובן.
הייתי מוסיף אגב שישנם גם רבים בקרב גם הונילים וגם בדס"מים שמסתובבים באי ידיעה שהם סובלים מבעיות נפשיות כלשהם כי הם אף פעם לא אובחנו, או לא רצו לעבור אבחון מסיבות שונות או לא היו מודעים בכלל שצריכים או שלא יכלו וכו'.
ובכלל מבחינתי כשאני נוסע בכבישים ואין יום כמעט שאני לא מתעצבן בגלל איזה עבריין תנועה אחד לפחות וחוסר הכבוד שם והזלזול , אדישות, אלימות וכו' מבחינתי גם הם פסיכים וחולי נפש לא מאובחנים עוד ואולי כן ואני לא יודע.
מי שאומר על בדס"מי או פטישיסטי שבגלל הנטייה שלו זה הופך אותו ללא בריא נפשית בהכרח, מבחינתי הוא לא הבריא נפשית ואם היה אפשר לאשפז אנשים עם דעות חשוכת כאלה הייתי עושה זאת בשמחה.
היד
לפני 6 שנים • 7 ביולי 2018
היד • 7 ביולי 2018
Bagel, אתה טוען שעולם הבדס"מ הוא לא בסדר ואילו זה הונילי הוא כן? כי זה מה שמשתמע מדבריך.
אם יש לך בעיות כאלו ואחרות אל תכיל אותן על אחרים. אני מאוזן תודה רבה לך ואני לא רואה מציאות קשה כטן או במקום אחר.
הבדס"מ אינו גחמה. הוא חלק ממני (ומרבים כאן) ואין לי שום בעיה לחבק אותו.
לא כל מטפל מתמחה בעולם הבדס"מ ולכן אולי יש כאלו שיתקרבו בחשש לנושא (ומן הראוי שכך יעשו).
Bagel
לפני 6 שנים • 7 ביולי 2018
Bagel • 7 ביולי 2018
אני לא מתעניין במה שנחשב בסדר ומה לא אלא מתייחס להתנהגות עצמה.

העולם הוונילי הוא יוניברס רחב מדי בכדי להתייחס אליו, אבל לעשות אהבה, לקיים מין עם ליטופים וחדירות זאת התנהגות שלא מעוררת חשד שמא הנוגעים בדבר עושים זאת בשל תסביך זה או אחר. ההתנהגות הנפוצה אצל סאדו-מאזוכיסטים היא התנהגות שכן מעלה חשד לגבי המשתתפים מכיוון שהם מתעסקים, בין השאר, באקטים אלימים ובמשחקים סימבוליים שסובבים סביב נרטיב אגרסיבי. כשלעצמם אין לאקטים האלו שום משמעות, כולם מסכימים וכו״, אבל הקונטקס הרגשי שלהם ראוי לפענוח.

הבדס״מ הוא, מבחינה פסיכולוגית, גחמה ואתה יכול לחבק אותה או להתנער ממנה ולשנוא אותה אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר בוואריאציות שונות של הרס עצמי מאוד ספציפי (דרך מיניות). תרפיסטים ואנליסטים מנתחים חלומות, הערות ופליטות פה של המטופלים שלהם, במידה והמטופל הוא סאדו-מאזוכיסט יש סיבות מאוד טובות לנתח גם את עולם הדימויים והזהויות שאותו מטופל חי בתוכו.

כל מטפל (תרפיסט רציני) יידע איך להתייחס לנוירוזה הסאדו-מאזוכיסטית וגם המטפל הכי מומחה בבדס״מ עלול, במידת הצורך, להתייחס למיניות של המטופל שלו כאל המקום שבו מתחבאים סודות. החשש הוא מהימנעות מטיפול איפה שיש צורך חיוני בטיפול.
היד
לפני 6 שנים • 7 ביולי 2018
היד • 7 ביולי 2018
bagel, התוכן הרגשי אל אלו העוסקים בבדסמ ראוי לניתוח בדיוק כמו אלו העוסקים במים ונילי. לא יותר ולא פחות.
בדס"מ יכול להיות גחמה מבחינה פסיכולוגית בדיוק כמו שהומוסקסואליות היתה גחמה. זו גחמה עד שאולי יבינו טוב יותר את המניעים של דברים מסויימים.
אני כלל לא מבין את ההרס העצמי שאתה מתאר. אולי אם תתן דוגמאות ספורות אוכל להבין.
ולגבי מה שפסיכולוג עדוי ליחס למילה או שפת גוף...הם כלואים בתוך כלוב משל עצמם בו הכל מנותח כך שלא הייתי לוקח את זה ברצינות מה היה עושה מטפל כזה או אחר. חוץ מזה לכולנו סודות שונים או נקודות "אפלות" (שיכולות להיות דברים פשוטים מאוד כמו ביטחון עצמי נמוך כי אמרו לך שאתה שמן כשהיית ילד או משהו בסגנון).
ולא הבנתי מי חושש לטפל במה שצריך לטפל ועל מה בדיוק אתה מסבר כשאתה אומר "צורך חיוני לטפל"?
דרקן ראהל​(נשלט){מית}
לפני 6 שנים • 7 ביולי 2018
Bagel כתב/ה:
אני לא מתעניין במה שנחשב בסדר ומה לא אלא מתייחס להתנהגות עצמה.

העולם הוונילי הוא יוניברס רחב מדי בכדי להתייחס אליו, אבל לעשות אהבה, לקיים מין עם ליטופים וחדירות זאת התנהגות שלא מעוררת חשד שמא הנוגעים בדבר עושים זאת בשל תסביך זה או אחר. ההתנהגות הנפוצה אצל סאדו-מאזוכיסטים היא התנהגות שכן מעלה חשד לגבי המשתתפים מכיוון שהם מתעסקים, בין השאר, באקטים אלימים ובמשחקים סימבוליים שסובבים סביב נרטיב אגרסיבי. כשלעצמם אין לאקטים האלו שום משמעות, כולם מסכימים וכו״, אבל הקונטקס הרגשי שלהם ראוי לפענוח.

הבדס״מ הוא, מבחינה פסיכולוגית, גחמה ואתה יכול לחבק אותה או להתנער ממנה ולשנוא אותה אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר בוואריאציות שונות של הרס עצמי מאוד ספציפי (דרך מיניות). תרפיסטים ואנליסטים מנתחים חלומות, הערות ופליטות פה של המטופלים שלהם, במידה והמטופל הוא סאדו-מאזוכיסט יש סיבות מאוד טובות לנתח גם את עולם הדימויים והזהויות שאותו מטופל חי בתוכו.

כל מטפל (תרפיסט רציני) יידע איך להתייחס לנוירוזה הסאדו-מאזוכיסטית וגם המטפל הכי מומחה בבדס״מ עלול, במידת הצורך, להתייחס למיניות של המטופל שלו כאל המקום שבו מתחבאים סודות. החשש הוא מהימנעות מטיפול איפה שיש צורך חיוני בטיפול.


הבדס"מ הוא גחמה? אני לא מבין מה המשפט הזה אומר בכלל. זה כאילו משהו שפתאום מתחשק לי ואז לא? באנגלית הוא מוגדר כ lifestyle שזה ממש לא גחמה.
איך הגעת לזה שזה ווריאציות של הרס עצמי גם לא ברור לי. אם מישהו, נניח, רוצה להיות מנויש או כלבלב, איפה ההרס העצמי? אם אנשים רוצים ddlg או סוג אחר של אייג'פליי, למה זה הרס עצמי?
תרפיסטים ואנליסטים כמו שאתה מדבר עליהם הם מטפלים דינמיים או, בקיצון, פסיכואנליטיקנים. אבל ישנם עוד סוגי טיפול שאין להם דבר עם כל אלה, כשחלומות במיוחד הם משהו שמעניין כמעט אך ורק פסיכואנליטיקאים. אז לא ברור למה אתה מניח שכל מטפל עושה את הניתוחים האלה.
ולגבי כל מטפל שיודע להתייחס לנוירוזה הבדסמית, אולי אתה צודק. עכשיו, אם רק תפנה אותנו להגדרה של הנוירוזה הזו, כי היא אינה מופיעה בdsm.
צורך בטיפול קיים כאשר יש סבל או פגיעה בתפקוד. אם גבר נותן לאישה לחדור אליו אנאלית (שזה, אגב, מענג לגברים ולא קשור להרס ואפילו לא קשור בהכרח לבדסמ) וקם בבוקר מאושר, עובד מעולה וכדומה, אין צורך לטפל בכלום. ברור שלמי שאין שום יכולת ליצור אינטראקציה לא בדסמית יש שונות מהאוכלוסיה, אבל אם יש לו פרטנר בדסמי קבוע, ייתכן ואפילו הוא לא זקוק לטיפול.
אוסיף שגם יש אמת מסוימת במה שהיד אמר על פסיכולוגים, לדעתי.
Sm Art{☆Sm}
לפני 6 שנים • 8 ביולי 2018
Sm Art{☆Sm} • 8 ביולי 2018
הבדס"מ,הוא שייך לתחום "ההתמכרות",
ו"ההתמכרות",קשור בחלק הנקרא "נפש".
כל התמכרות ,יש לה השלכות על "הנפש",לחיוב ,ולשלילה.
המצב האידאלי הוא ,שהאדם לא מתמכר ,בכדי שהנפש לא תיפגע.
בדס"מ ,לדידי ,הוא אחת ההתמכרויות ,המסוכנות מכולן.
כי ,הוא מכיל בתוכו הרבה מצבים הקשורים עם הנפש,ושלוחותיו הנסתרות ,הם שייכות לשורש סכיזופרניה.
Ollie​(נשלטת)
לפני 6 שנים • 8 ביולי 2018
Ollie​(נשלטת) • 8 ביולי 2018
אני מתה על הניתוחים הפסיכולוגיים בשל שאנשים כותבים פה.
כן,מר סמארט, איפה הסימוכין למשפט החותך הזה - בדסמ שייך לתחום ההתמכרות?