חיבוק דוב - סיפור דובים על כל מיני סוגי שליטה וכמובן אהבה.

חיבוק דוב - סיפור דובים על כל מיני סוגי שליטה וכמובן אהבה.

הפולניה​(אחרת) • 25 באוג׳ 2004

כשאתה נמצא באמצע הלילה באמצע שום מקום יש מעט מאוד אנשים שאתה יכול להזעיק לעזרה. אם יש לך מזל יש אולי אדם אחד מקסימום שניים שהיית רוצה שיראו אותך במצב כזה - ערום לגמרי, קשור ודבוק לעץ אורן.

לי יש המון מזל כי יש לי חבר אחד שיבוא להציל אותי מכל מקום שאתקע בו, אפילו אם זה חניון נידח אי שם בשמורת הכרמל.

דובל'ה, שותפי לדירה והחבר הכי טוב שלי, הוא הבן אדם שאני מתקשר אליו כל פעם שאני מוצא את עצמי במצב מביך, וזה קורא לי די הרבה פעמים בזמן האחרון.
דובל'ה תמיד בא לעזרתי. למרות שהשעה מאוחרת, ויורד גשם וקר, והוא עייף, הוא עוזב את מיטתו החמה, נפרד מהפוך, ומגיע בלי תלונות לסייע לי שוב.

הפעם מצבי היה ממש קשה, שלא להגיד מביך בצורה נואשת. נדבקתי לשרף המחורבן הזה של עץ האורן שהייתי קשור אליו, ומזל שנותרה לי יד אחת חופשייה להחזיק בה את הנייד, אחרת מי יודע מה היה קורה לי.
כמו תמיד הוא מצא אותי מהר, מנווט במומחיות את רכבו בין שבילי שמורת הכרמל. למוד ניסיון גזר את החבלים שקשרו אותי במספרים שהביא איתו ועטף אותי מיד בשמיכה, מתעלם מאזהרתי שאני דביק כולי מהשרף הזה, ושאני אהרוס את השמיכה שלו.

"שרף אורן לא יורד במים." הזהיר אותי, "תצטרך לגלח את השער במקומות שנדבקו."
גנחתי ביאוש. "אולי אתה יכול לעזור לי בזה דובל'ה? אני פוחד להחתך."
הוא נאנח, אבל הסכים. "איך הגעת לכאן?" שאל.
"הבחור הרכיב אותי על האופנוע שלו. זה היה די מדליק בעצם, אבל אחרי שהוא קיבל מה שרצה הוא הסתלק ואפילו לא התיר אותי קודם."

"מזל שהפלאפון שלך נשאר לידך." העיר דובל'ה בלי להתפלא. הוא כבר התרגל להתנהגות המוזרה של הטיפוסים המשונים הללו שביליתי איתם.
"טוב, אחרי כל הפעמים שנתקעתי ככה, באמצע שום מקום, אני כבר זהיר ולא מסכים שיקשרו אותי לפני שאני מתארגן טוב לכל מקרה של יקרה."
"ואצלך, משום מה, המקרים הללו תמיד קורים. מזל שהוא לא שבר לך את העצמות כמו החבר הפסיכי ההוא שהיה לך אז, מתי תפסיק כבר להפגש עם כל מיני משוגעים?"

"אני מצטער דובל'ה." אמרתי בנמיכות רוח, "אני ממש מצטער. אתה יודע איך אני, לפעמים אני ממש חייב את זה, הסברתי לך."
"הסברת, אבל אני עדיין לא בטוח שאני מבין." רטן דוב, שאני מכנה בחיבה דובל'ה, כשם שהוא מכנה אותי תולי למרות ששמי יובל.

אנחנו מכירים ממש ותיקים, עוד מלפני הזמן שיצאנו מהארון. הוא הראשון שסיפרתי לו שאני הומו מפני שידעתי שהוא לא יתרגש וגם כי חשדתי שגם הוא כמוני, ולשמחתי הרבה צדקתי.
תמכנו ועודדנו זה את זה, אבל אחר כך הסתבר שכמו שיש כל מיני סוגים של סטרייטים יש גם כל מיני סוגים של הומואים.
דובל'ה היה הומו שמרן, רגוע וביתי, ואני הייתי הרפתקן שחיפש כל הזמן עוד ריגושים לתבל בהם את הסקס.
רציתי סשנים פרועים, רציתי פגישות עם אנשים מרתקים וחסרי מעצורים, רציתי לחקור את הגבולות שלי. רציתי מישהו שירגש אותי, שיכאיב לי, שישלוט בי ובמשך כמה שנים זה בדיוק מה שקיבלתי ושילמתי עליו את מלוא המחיר.

מזל שדובל'ה המתוק שלי עמד לצידי, סבלני ומשועשע, מחלץ אותי שוב ושוב מהצרות שנקלעתי אליהן בגלל האדונים חסרי ההתחשבות שהסתבכתי אתם כל פעם מחדש.

כל זמן שהסשנים התקיימו במועדונים אפלוליים ובדירות פרטיות זה היה עוד נסבל, אבל השגעון האחרון שלי היה סשנים בחיק הטבע, ולאחרונה הוא התרגל לחלץ אותי מכל מיני פארקים וחורשות נידחות, שם הייתי מושאר כבול או חבול ובדרך כלל ערום, בעוד שהאדון שהתענג על גופי היה נעלם לו לדרכו, מניח לי לדאוג לעצמי.

"אני מצטער שהיית צריך להגיע עד לפה דובל'ה." התנצלתי.
דובל'ה חייך. "לפחות כאן, מחוץ לעיר, אין בעיות חניה. בתקופה שהיית עם הטיפוס ההוא מהמועדון ההוא ביפו הייתי מבזבז המון זמן על מציאת מקום חניה."
"כן. ההוא היה באמת משהו מיוחד." שקעתי בזכרונות נוגים.
"חתיכת מנוול אם תשאל אותי." סינן דובל'ה שתיעב את האדון האחרון שלי שהיה לו זין מדהים וגוף נפלא, וראש מוטרף לגמרי.

דום סוציו היה אדון מרשים מאוד, אבל חסר כל התחשבות בעבדים המסכנים שלו, וכמעט כל סשן שלי אתו נגמר בפציעות.
דובל'ה לא סבל אותו וחשב שאני אידיוט כשאני מעריץ טיפוס כמוהו, ולא חשוב עד כמה הריבועים שלו בבטן מרשימים ועד כמה הזין שלו ארוך ועבה.

ניסיתי להתווכח ולהסביר שזה לא בדיוק ככה, וכשיש יחסים של אדון ושליט אז לפעמים יש תקלות קטנות שנגמרות בתפרים במיון, אבל דובל'ה לא השתכנע.
החבר הטוב שלי אמנם נראה כבחור נחמד וחייכן, אבל כשהוא מתעקש על משהו שום דבר לא יזיז אותו מדעתו.
הוא רחב כתפים, בנוי יותר לרוחב מאשר לגובה, בעל גוף שעיר, מלא אך מוצק, עורף של פר וזרועות שריריות של מרים משקלות.

בקלות רבה נשא אותי על כפיו, מרים אותי כאילו הייתי כלה העוברת לראשונה את סף ביתה החדש, והניח אותי באמבטיה.
הורדת השמיכה הכאיבה לי כמו תלישת פלסטר. היה ברור שעלי לותר על כל שער הגוף שלי אם אני רוצה ללבוש בגדים בעתיד.
רוב השרף היה על האזור השעיר ביותר של גופי, כלומר המפשעה.
דובל'ה הביט בי בפליאה. "מה הוא עשה לך? הצמיד את הזין שלך לעץ? איפה פגשת בכלל את המשוגע הזה?"

למרות כל ההסברים הממושכים שלי על רצוני להשלט על ידי אדון חזק ותקיף שיעשה בי ככל העולה על רוחו הוא הצליח להבין.
"עניתי למודעה שלו בכלוב." עניתי בבושת פנים.
"אמרתי לך ששום דבר טוב לא יצא לך מהגלישה באינטרנט." נזף בי דובל'ה. "הכלוב הזה וכל הפורומים הללו של בדס"מ?" הוא העווה את פניו בסלידה, "רק צרות יש לך מהם, לפחות תחכה עד הקיץ, תראה איך אתה רועד מקור. יכולת לחטוף דלקת ראות. מי המשוגע שמפשיט בן אדם בחוץ במזג אויר כזה?"

הוא הגביר את עוצמתו של תנור החימום ומשך אותי מתוך המים החמים. "עמוד בשקט ואל תזוז!!" הרעים עלי בקול הבס שלו והחל משפשף את עורי בספוג נוקשה.
התברר שאחרי שפשוף וקרצוף חסר רחמים השרף המחורבן ההוא ירד מעל עורי, אבל שערותי נותרו דביקות.
"אין ברירה אלא לגלח לך את בתי השחי והבטן." אמר דובל'ה בפסקנות, "ותגיד תודה שאתה לא שעיר כמוני." הוסיף.

הוא היה בתחתוניו בלבד ונראה מעורר תאבון בגופו הגדול והחזק שהיה מכוסה תלתלים אדמדמים בגוון חלודה, שריד לעברו כילד ג'ינג'י. שערו לעומת זאת התכהה מאז ילדותו למעין חום ערמוני יפה, וזה היה גם צבע עיניו.
"תודה דובל'ה." חזרתי והודיתי לו, משפיל את עיני בעצב אל התלתלים השחורים שהקיפו את הזין שלי, שמעשה שטן זקף למחצה ראש סקרני.

דובל'ה התעלם מהנעשה בין רגלי והורה לי להרים את ידי כלפי מעלה ולהניח אותן על מוט הוילון שהקיף את האמבטיה.
"תפשק קצת את הרגלים ואל תזוז, ותתפלל שלא אחתוך אותך." אמר והתיז קצף גילוח מנטולי, קריר וריחני על עורי.
אחוז צמרמורת של עונג רעדתי בהנאה למגעו העדין של סכין הגילוח על העור הרגיש של בתי שחיי.
"אל תזוז!" רעם עלי קולו העבה, והזין שלי התרומם עוד קצת.

עד שהוא גמר לגלח את בתי שחיי והחזה שלי היה הזין שלי בזקפה מלאה, עומד בזוית של תשעים מעלות לבטני, שאחרי הרבה עבודה במכון הכושר הייתה שטוחה וקשה כקרש.
הייתי נבוך מאוד כשהוא התישב מולי על כסא פלסטיק והחל מתיז קצף גילוח על מפשעתי, אבל חזקה עלי מצוותו ונשארתי עומד בלי נוע, רגלי מפוסקות, ידי אוחזות במוט הוילון ומבטי נעוץ הישר בקיר שמולי.

"ילד טוב !" שיבח אותי דובל'ה, "תמשיך לעמוד ככה ואל תזוז." ובלי להסס אחז בזין שלי כאילו היה ידית והחל לגלח ביסודיות את השערות סביבו.
זה היה כל כך מגרה עד שנאלצתי לגנוח, מבלי משים הורדתי יד אחת וניסיתי לגעת בו, אבל הוא סטר עליה בכוח ואני נחפזתי להחזיר אותה למקומה.

"תשתוק ותעמוד בלי לזוז!" ציווה בסמכותיות, ואני צייתי כמובן.
"עכשיו תסתובב, אני רוצה לגלח לך את התחת."
"אבל הוא לא שעיר." מחיתי בעודי מסתובב.
דובל'ה סטר על עכוזי, מנחית סטירה על כל לחי של ישבני. "עשית עבודה יפה מאוד על עצמך בחדר הכושר." העיר בהערכה, "נהיה לך תחת ממש נחמד, שרירי ועגול כמו שאני אוהב. אתה בחור נאה תולי." הוסיף, "למה אתה צריך להפגש עם כל הטיפוסים הקשוחים האלה שאף פעם לא מתקשרים שוב זה באמת נשגב מבינתי?"
"ומבינתי נשגב מה בדיוק אתה רוצה לגלח אצלי מאחור?" התחצפתי וקבלתי עוד שתי סטירות עזות מידיו הגדולות והקשות של דובל'ה שהורה לי לא להתווכח, וגיחך בהנאה למראה האדמומית שפשתה בעורי.

"תתכופף ותפשק את הישבנים שלך בשתי הידים." פקד, "אם אתה קירח מקדימה אתה צריך להיות קירח גם מאחור."
"אבל זה נורא יגרד אחר כך כשהשער יגדל." התבכיינתי.
"מגיע לך." פסק דובל'ה, "זה יזכיר לך לא להיות דביל כזה ולהפגש רק עם אנשים רציניים."
"אבל דובל'ה," המשכתי להתווכח בעוד הוא מגלח בלי רחמנות את חריץ ישבני, "אתה לא יודע שצריך לנשק הרבה צפרדעים עד שפוגשים נסיך אמיתי. אם אני לא אחפש איך אני אפגוש את הנסיך שלי."

"יש לך בכלל מושג מה אתה מחפש, קוקו שכמוך?" התיז דובל'ה בבוז, "ואל תזוז, אני לא רוצה לפצוע אותך." אמר והוסיף ליתר הדגשה עוד צמד חבטות מצלצלות על ישבני.
"איי !!! למה שניים?" יבבתי.
"כדי שאף חצי לא ירגיש מקופח." ענה בבדיחות הדעת, ובלי אזהרה מוקדמת לפת את אשכי ביד חמה ומחוספסת. "תפשק עוד יותר ותתכופף, אני רוצה לגלח גם מתחת לביצים שלך. הנה, ככה, תשען על המעקה של האמבטיה, יופי." משך בכוח את אשכי והחל להעביר בעדינות את הסכין על האזור הרגיש ההוא שבין האשכים לפי הטבעת שלי.
הליטוף של הלהב הדקיק על העור הרגיש היה מטריף. עמד לי בטירוף.

"אם לא תפסיק אני אגמור." אמרתי בקול חנוק.
דובל'ה הניח את הסכין מידו וסטר בכוח על ישבני. "אתה תגמור רק כשאני ארשה לך." הודיע לי בתוקף, "הבנת?!"
"כן." לחשתי ומחמת הרעד בברכי כמעט ונפלתי.

מזל שהוא שם לב ואחז בי סביב מותני, תומך בי בעדינות. "צריך להזהר במקלחות הללו, קל מאוד להחליק על החרסינה." הושיב אותי שוב באמבטיה הריקה ממים ושטף אותי במים חמים, חפף את ראשי ושוב שטף אותי.
תעמוד על ארבע אני רוצה לשטוף לך טוב את התחת אמר ובעוד אני עומד בצייתנות על ארבע ישבני מזדקר באויר הוא הוריד את תחתוניו שנרטבו ושטף במים חמים את ישבני ופי הטבעת שלי אוחז היטב באשכי מונע ממני לגמור.

מגעו היה חזק ועם זאת לא גס. תקיף אך עדין, וכששלף אותי מהאמבטיה חיבק אותי בכוח, אבל בלי להכאיב, וניגב בזריזות את ראשי.
נשענתי על חזהו הרחב המוצק והשעיר, מוכן להשאר ככה עוד זמן רב, אבל דובל'ה לא בזבז זמן ועטף אותי בחלוק המגבת שלו - חלוק ישן ודהוי מפוספס פסים דקים וצבעוניים שאפף אותי בריח הנעים של גופו ושל האפטר שייב שלו והשכיב אותי במיטתו, מכסה אותי בשמיכה הרכה שלו.
"אל תזוז, אני כבר חוזר." אמר וחזר אחרי כמה דקות עם כוס תה חמה.

שתיתי מהתה המתוק וניסיתי לתאר לו את האדון שאני מחפש. "אני רוצה בן אדם שיהיה חזק, אבל טוב לב. תקיף וסמכותי אבל לא מפחיד. שישלוט בי, אבל בצורה נעימה, שיהיה קשוב אלי ושלא יפגע בי." הסברתי.
הוא ישב על המיטה במכנסי הפיג'מה שלו בלבד, חזהו חשוף, מביט בי בתשומת לב בעיניו החומות הרכות. שערו החלק נפל בקווצות פרועות על מצחו והיה עלי להתאפק בכל כוחי לא להסיט את שערו מעל עיניו ולא להתרפק על החזה הרחב השעיר והמפתה שהיה כל כך קרוב אלי.

תוך כדי דיבור לכסנתי מבט חטוף אל מקום המפגש שבין ירכיו השריריות. האם נדמה לי או שיש סימן של תזוזה בתוך מכנסיו הרפויים? כשהיינו באמבטיה הבחנתי בחטף באוהל נחמד שהזדקר בקדמת תחתוניו הלחים, אבל הוא הקפיד לסובב אותי בגבי אליו כך שלא יכולתי לבחון אותו בעיון.

"איך אתה מדמיין שהוא יראה?" שאל ומיד השיב בעצמו, "אני מתאר לעצמי שכמו כולם אתה רוצה אותו שרירי חטוב וחלק?"
המרירות ששמעתי בקולו גרמה לי להאנח.
"זה היה פעם, כשהייתי צעיר וטיפש דובל'ה, אבל התבגרתי מאז וקבלתי שכל. היום אני רוצה שהוא יהיה קודם כל בן אדם. סמכותיות טבעית, שכל ישר, תבונה, חוש הומור וכושר מנהיגות חשובים יותר מריבועים בבטן. אתה לא חושב ככה?"
"לא יודע." אמר דובל'ה באנחה, מסרב להתייחס ישירות לדברי, ולקח ממני את הכוס הריקה.
"נו, בטח יש לך דעה על זה. על כל דבר אחר יש לך דעה." האצתי בו.
"יכול להיות שאתה צודק תולי, ולהיות בן אדם חשוב יותר מריבועים בבטן, אבל בכל זאת, איך בערך אתה רוצה שהוא יראה?"

סוף סוף אנחנו מתקדמים.
"אני רוצה שהוא יהיה חזק ומלא ושעיר. עם עיניים חומות וקול בס ועור בהיר מנומש וידים חזקות וטובות והמון סבלנות לשטויות שלי, ושהוא יציל אותי כל פעם שאני מסתבך, וידע לרסן אותי כשאני מגזים, ושידאג לי באמת, ושיכיר אותי טוב. שיהיה קודם כל חבר שלי ורק אחר כך ...."

"רק אחר כך מה?" שאל דובל'ה ורעד קל נשמע בקולו העבה כשהניח את ידי על האוהל הענק והמפוספס שצץ לו לפתע בקדמת גופו.
החלוק ומכנסי הפיג'מה עפו מהר מאוד על הרצפה וכמה דקות אחר כך גנחתי בהנאה מתחת לגופו החזק והשעיר של חברי הותיק.

"מעכשיו אתה לא גולש יותר באטרף וכל האתרים הללו, ולא עונה יותר על שום מודעות של אדונים מחפשים וכל מיני פסיכים כאלו." הודיע לי בתוקף אחרי שהרשה לי סוף סוף לגמור.
"אז מה, מעכשיו אתה כאילו האדון החדש שלי דובל'ה?" התגריתי בו.
"בהחלט תולי, מעכשיו אתה ישן רק איתי ועושה מה שאני אומר לך ולא מתנהג יותר כמו דביל."
"בסדר דובל'ה." הצטנפתי בזרועותיו, "כל מה שתגיד." נישקתי את החלק הפנימי הרגיש של מרפקו, נהנה לחוש את הרטט שעבר בעורו.

"מה אתה מזמין לארוחת בוקר מחר אדוני?"
"מה שאתה מכין כל בוקר נודניק." הצטחק דובל'ה, "שום דבר לא ישתנה מחר חוץ מזה שאתה תפסיק כבר עם השטויות שלך ותעשה מה שאני אומר לך, ואה, תולי?"
"מה דובל'ה?"
יכולת להגיד לי ישר שאתה רוצה אותי ולא לסחוב אותי עד לשמורת הכרמל באמצע הלילה. אני רק מקווה שלא תחלה בגלל שחיכית לי ערום בקור הזה."
"סליחה דובל'ה." חזרתי שוב על התנצלותי, " הכל בגלל שהתביישתי להגיד לך שאני רוצה אותך, הייתי טיפש, אני באמת מתנצל."
"טוב, בסדר." נאנח דובל'ה, "אני סולח לך, אבל בתור עונש אתה לא נוגע במחשב עד סוף החודש. ברור?"
"כן דובל'ה." אמרתי בענווה, "כל מה שתגיד."
"לילה טוב תולי חמוד." אמר דובל'ה והניח את לחיו על כתפי.
"לילה טוב דובל'ה אדוני המתוק." לחשתי דוחף את ידי לבתי שחיו החמים.

איזה מזל שסוף סוף הוא קלט מה אני רוצה ונתן לי את מבוקשי ובשפע. התחת שלי אדום לגמרי והוא כנראה יצרוב עוד איזה שבוע. דובל'ה כבר הודיע לי שעד שהסימנים לא יעלמו לגמרי אני אצטרך להסתפק בסקס ונילי.
הוא בטח היה זורק את המחשב מהחלון אם היה יודע שגם בכל שלושת הפעמים הקודמות שהזעקתי אותו ביימתי את מצבי הביש בניסיון לרמוז לו מה אני רוצה, ושמאז שהוא העיף לכל הרוחות את האדון האכזר האחרון שלי אני מאוהב בו נואשות.

כמעט שנרדמתי, אפוף בחמימות גופו, מתרווח בין זרועותיו החזקות, כשהוא אמר פתאום, "רציתי רק שתדע שהטיפוס האחרון ההוא שבגללו עשו לך תפרים במיון עזב אותך בגללי. אחרי שהבאתי אותך הביתה חזרתי למועדון ביפו, החטפתי לו מכות והזהרתי אותו שלא יתקרב אליך יותר."
"באמת?" התממתי, "למה עשיתי את זה?"
"כי, עבד קטן ומצחיק שלי, אני מאוהב בך ואני משגיח עליך כבר מאז, ועכשיו לישון!"
"כן אדוני, אני כבר ישן." אמרתי ונרדמתי, מחייך.

Re: חיבוק דוב - סיפור דובים על כל מיני סוגי שליטה וכמובן אהב

crazy_toast​(שולט){אליס} • 25 באוג׳ 2004

חחח ענק.
סיפור נחמד.