פייה{O}
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
הפונדקאות, לפחות על הנייר, נחשבת וולונטרית עם *פיצוי* כספי כיוון שכמובן שהתהליך כולו דורש הרבה זמן ומאמצים.
מעדות אחת הפונדקאיות בפייסבוק מדובר בסדר גודל של 160 אלף, לא רע אך גם לא סכום משנה חיים, בטח אם מפחיתים ממנו הוצאות (אובדן ימי עבודה, צורך ביותר עזרה בבית וכו׳). כפי שכתב הזאלו - דווקא חקיקה שתאפשר יותר פונדקאות בארץ בתנאים מפוקחים והוגנים תמנע שימוש בפונקאות מפוקפקת בעולם שלישי. |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
זה לא סכום משנה חיים, אבל גם בהחלט אפשר להסתדר בלעדיו. בהתחשב בזה שאישה שנכנסת להריון בשביל עצמה (בין אם "דרך הטבע" או דרך הפריה מלאכותית) לא מגיעה להוצאות של 160 אלף ש"ח בתקופת ההריון (אחרת רק עשירות היו יולדות כאן). אז כן יש חלק מהסכום שהוא פרנסה עבורן.
ונכון שחקיקה תעשה את זה הוגן יותר עבור הפונדקאיות בארץ, אבל אני בספק שזה מה שימנע שימוש בפונדקאות במדינות שלישי. הרי למה שאנשים שיש להם את האמצעים ירצו להיסחב עם כל הבירוקרטיה הנחוצה אך המייגעת שבאה עם החקיקה, כשבחו"ל זה יותר זמין? חקיקה מחמירה יכולה לדחוף אנשים ללכת לכיוון הזה בדיוק. פונדקאות שהיא ולנטרית ולא רק על הנייר תוביל להוצאות נמוכות בהרבה עבור ההורים המיועדים, וזה יהיה השיקול שלהם בעד ההמתנה הארוכה שתידרש במקום לוותר ולפנות לחו"ל. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שלישי יול' 24, 2018 6:19 pm, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
אני לא רואה טעם להתקטנן על הניסוח. כתוב שחור על גבי לבן שנואשות לכסף היא גורם שפוסל אישה מלשמש כפונדקאית. מה חשובה הסיבה שבגינה זה פוסל? חשוב שאישה שנואשת לכסף לא תהיה פונדקאית. איש מאתנו לא יודע כיצד הפסיכולוג מנהל את התהליך ומגבש חוות דעת בפועל. מה שאנחנו יודעים, בודאות, הוא שהוא מונחה לקחת בחשבון מצבים משבריים ונואשות כספית כגורמים לאי התאמה לשמש כפונדקאית. מה שאנחנו לא יודעים, והוא ספקולציה מוחלטת, הוא שכאשר הפסיכולוג נתקל במועמדת נואשת כספית הוא מתפלפל כל מיני פלפולים שמאפשרים לו לאשר את מועמדותה בכל זאת. אין שום בדל של ראיה שזה כך.
כנ"ל לגבי פרנסתן. כל שאנו יודעים הוא שהן עובדות ושהן עוברות הערכה פסיכולוגית, ומכאן שהן אינן נשים ללא כל מקור הכנסה שנמצאות בשולי החברה (כמו הנשים שפונות לזנות, למשל). אלו העובדות. מעבר לכך, זוהי ספקולציה: ניחוש שאולי, יכול להיות, שהן לא מכניסות מספיק כסף לפרנסת המשפחה. זו בשום אופן אינה עובדה. הנתון הזה פשוט אינו בנמצא. ביחד, העובדות שאנחנו *יודעים* - שמדובר בנשים עובדות ברובן, שהן אינן נשים משולי החברה או פגועות נפשית, שמצבי משבר ונואשות כספית פוסלים אותן מלשמש פונדקאיות, לפחות בתנאים מסוימים - מרמזות שהפונדקאית הישראלית היא אישה נורמטיבית בסך הכל, שכנראה אינה ענייה בצורה יוצאת דופן שמשבשת את שיקול דעתה ואין כל סיבה להציל אותה מפני עצמה. השאר הוא ניחוש. מי שמתעקש להאמין אחרת צריך למצוא דוגמאות סותרות או נתונים שיראו שיש לו על מה להתבסס מעבר להשערות. אלא אם לא באמת מעניין אותו מי הן הפונדקאיות, מה הן חושבות ומה עובר עליהן, מפני שההתנגדות שלו לתהליך נובעת לא מחמלה כלפיהן אלא מאידיאולוגיה שרואה בפונדקאות רוע אינהרנטי ותניע אותו להתנגד גם אם יוכח מעל כל ספק שכל הפונדקאיות הן אקדמאיות מהמאיון העליון שהריון הוא הכיף הכי גדול בחייהן. (לא טוען שזה המצב אצלך, אבל להתרשמותי זה מה שמניע את רוב הרובין הודים הרחמנים, שמסתירים את גורם ההתנגדות האמיתי שלהם, הומופוביה למשל, מאחורי תיאוריית הניצול הנעימה לאוזן) |
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
אבל האמת שהטיעון הכי טוב נגד טענת הניצול אינו שלא מדובר בנשים נואשות, אלא הוא הרבה יותר פשוט: מדובר בנשים שטוב להן. לא רק עם התגמול הכספי. טוב להן עם התהליך, טוב להן עם מה שעשו ותמורתו קיבלו כסף. טוב להן עם עצמן וטוב להן עם החוויה. איזה מין ניצול הוא זה?
הן אינן דומות לנשים העוסקות בזנות, שגם אם הן מרוצות מהתגמול שהן מקבלות, החוויה שהן עוברות תמורתו אינה טובה, ושגם מי שאינו תומך באיסור חוקי מוכרח להודות שהעוסקות בה חשופות לפגיעה ולסבל. נשים פונדקאיות, למרות סיכוני ההריון, למרות אתגרים רגשיים ולוגיסטיים, לרוב חשות גאווה ושביעות רצון. הלוואי על כל העניים ניצול כזה. אצטט מתוך דו"ח של "אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה", שכפי שניתן לנחש, הוא גוף שיש לו ביקורת כלפי פונדקאות, שמביע לא מעט ספקות והסתייגויות בנושא ומאיר היטב את הקשיים והסיכונים. ועדיין: במחקרים שנערכו בארץ ובעולם המערבי, רוב הפונדקאיות דיווחו על שביעות רצון מההליך. במחקרה של תימן, רוב הפונדקאיות סיפרו כי הפונדקאות היתה החוויה המשמעותית ביותר בחייהן, וכי יצאו ממנה מועצמות ועם תחושות של היכרות עצמית וערך עצמי. הליך הפונדקאות מהווה בעבור פונדקאיות רבות הזדמנות לעשות דבר מיוחד, מאתגר והרואי, ולקבל במהלכו תשומת לב והערכה מן האם המזמינה, מהצוות הרפואי, מקבוצת התמיכה שלהן עצמן, מפורום הפונדקאות באינטרנט, ולאחר הלידה – גם מן התקשורת. פונדקאיות התגאו בכך שיצרו חיים, הפכו אשה לאם וזוג חשוך ילדים למשפחה, שהקימו דור המשך, ולקחו חלק באתוס הישראלי של רבייה והמשכיות. פונדקאיות וילדיהן חזרו וציינו את ה“גבורה“ של הפונדקאית, ואת נדירות ההליך. בתה של אחת הפונדקאיות שאלה את אמה האם היא תיכנס לספרי ההיסטוריה. רוב הפונדקאיות שתימן עמדה איתן בקשר, בקבוצת התמיכה או באתר האינטרנט, תיארו את מעורבותן בהליך הפונדקאות במונחים דתיים של ”זכות“ או ”שליחות“, ואת עצמן כשליחות האל, אף על פי שרובן לא היו דתיות. פונדקאיות דיווחו על תחושה של העצמה והיכרות עצמית. על פי ניתוחה של תימן, ההליך העצים את הפונדקאית באמצעות ההכרה ב“מתנתה“ – בערך האנושי הייחודי והלא־כלכלי של מעשה הפונדקאות. |
|
|
Lanya Colson
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
הן מרגישות מועצמות בצדק, אגב.
הן באמת יוצרות חיים, עבור אנשים שאלמלא הן, לא היו יכולים להיות הורים. זה דבר די מדהים. |
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
זאת לא התקטננות כי לא כתוב שחור על גבי לבן שנואשאות לכסף היא לבדה הגורם הפוסל, אלא מצב שבו הנואשות לכסף היא גורם שאינו מאפשר שיקול דעת מציאות לגבי ההשלכות, מה שיוביל גורמת להפרת תנאי ההסכם. כי בהחלט אפשר להיות נואשת כספית אך כן מודעת להשלכות ההליך ולהצליח להתמודד איתו בהצלחה, זה לא סותר את זה.
מה שהפסיכולוג בודק הוא את יציבות רגשית של המועמדת לפונדקאות, את ההסתברות שהיא לא תרגיש משבר רגשי באמצע ותפר את תנאי ההסכם (בין אם בהעלמות, פגיעה עצמית שתפגע בעובר אותו היא נושאת וכד'...). הוא מחפש כל מיני גורמי דחק אפשריים שיהוו טריגר, ונואשות כספית עשויה להיות אחת מהם. אבל אם לצד זה שהיא במצוקה כספית הוא מתרשם מכך שהיא יציבה, מודעת וערוכה להשלכות, יודעת ויכולה להתמודד עם הסיטואציה מורכבת הזו, הוא לא יפסול אותה. אין לו סיבה, אולי רק אם הוא מעדיף שלא לקחת סיכון ליתר ביטחון, אבל זה לא משהו שחקוק בסלע כ"לא" חד-משמעי. ואני בהחלט לא שייכת לאותם הרובין הודים, מבחינתי כל זה תקף גם עבור זוגות סטרייטים. |
|
|
|
Lanya Colson
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
זאלופון כתב/ה: מקסימה החמלה הזו שאנשים מסוימים מגלים בעצמם פתאום כשהקהילה הלהט"בית מעורבת בעניין. במילותיו של מורנו ורבנו צ'רצ'יל: מעולם לא היה להומופובים רבים כל כך אכפת כל כך מנשים (לא נורא) עניות מעטות כל כך. TRUE THAT |
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
חוסר תמיכה בפונדקאות לא ולנטרית =/= חוסר תמיכה בזכות להורות.
כמובן שיש הומופובים שתופסים על זה טרמפ ופתאום מעמידי פני אכפתיים כלפי נשים (שזה מה שפותח השרשור עושה כאן), אבל ביקורת כלפי פונדקאות עצמה, בייחוד כשלא מתייחסים רק לליגטימיות של ההומואים להשתמש בה אלא גם לסטרייטים, היא לא מסר שאסור להומואים להיות הורים בכלל. שהרי יש עוד דרכים שבהם הומואים יכולים להיות הורים מלבד פונדקאות בשכר (ולא כוללים לכפות על עצמם יחסי מין עם אישה, למתחכמים): אימוץ, פונדקאות ולנטרית, הורות משותפת דרך הפריית מבחנה וכו'... מה שאני מסכימה איתו בנוגע למחאת הפונדקאות הוא שזה בהחלט לא הוגן שהחוק מאפשר את זה לסטרייטים אך לא מאפשר להומואים, חוסר השיווין הזה הוא בהחלט אפליה. |
|
|
בכוח המוח(שולטת)
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
אני לא מתנגדת להליך הפונדקאות, אני גם לא מוצאת בעיה בכך שנשים מעוטות יכולת לוקחות החלטה להיות אם פונדקאית.
אני ככלל מתנגדת למימון הליך פונדקאות על חשבון משלם המיסים, בלי אפליה על אף רקע. מדובר בהליך יקר, שאם יפתח לכלל הציבור כולל לגברים או זוגות הומוסקסואליים, יצריך תקציב לא קטן. לא מדובר בתרופה מצילת חיים, ולא תקציב שמיועד לעזור להתמודד עם עוני, מחלות, תאונות, בטחון. מי שיש לו רצון וממון יתכבד ויקנה לעצמו את הרולס רויס הזה, השאר יתכבדו ויפנו להליכים אלטרנטיבים, זולים יותר, לרבות הורות משותפת ואימוץ ילדים ונוער, ולא רק תינוקות. |
|
|
|
Lanya Colson
|
לפני 6 שנים •
24 ביולי 2018
מדינת ישראל לא מממנת פונדקאות לאף אחד.
זה הליך שעולה בארץ, מאות אלפי שקלים. גם להורים סטרייטים נשואים. החוק לא מציע מימון. הוא רק קובע למי מותר ולמי אסור. (כרגע רק לנשים, נשואות או לא) טיפולי פוריות לעומת זאת, פה המדינה שופכת כספים כאילו אין מחר...... לכל אישה שרק חפצה להעביר את עצמה את מסכת ההתעללות הזאת, וגם בגילאים מופרכים. |
|
|