Dom Mati(שולט)
|
לפני 20 שנים •
25 באוג׳ 2004
השפלה או...
האם קיימת באמת השפלה במערכת היחסים בין אדון לשפחתו?
בשיחה שהתעוררה טענתי שלא קיים מצב של השפלה במערכת יחסים וזאת עקב מהות מערכת היחסים המתקיימת בין בני הזוג. הרי מהות ההשפלה היא לפגוע ולבזות את הצד המושפל. ואילו מהות הקשר בין השניים הוא ליהנות, לכן המעשים והדברים שהאדון עושה עם ובשפחתו מקורם מרצונו ליהנות וכן גם לענג את שיפחתו. אינני מכיר שפחה אשר אוהבת השפלות שתהיה מוכנה לקבל יחס משפיל מאדם זר שתפגוש ברחוב או במועדון, אבל מאדונה, שאיתו יש לה מערכת יחסים חמה המבוססת על אמון ובטחון שהוא ידאג וישמור על בריאותה במהלך הסשן ולאחריו תהיה מוכנה לקבל יחס זה תצפה לזה וכמובן תהנה מסיטואציה. איך אדון יכול להשפיל את שיפחתו אם מהות הקשר הינה הנאה וסיפוק צרכים הדדיים? הרי כפי שכבר טענתי לא יתקיים קשר חם ואמיתי לאורך זמן שלא יהיו בו סיפוק ומילוי צרכים הדדי בין בני הזוג. ואת זאת הרי יודעים גם האדון וגם השפחה, אז היכן ההשפלה? רק אדם שאין לא רגשות כלפי שפחתו יכול באמת להשפיל אותה מאחר ואין הוא מתחשב ברגשות השפחה ומצב זה לא מתקיים במערכת יחסים בריאה המבוססת כאמור על רגשות חמים, אמון, רצון להעניק ולקבל את המירב מבן הזוג ובמקרים רבים גם אהבה. אשמח לקרוא את דעתכם בנושא זה. |
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 20 שנים •
25 באוג׳ 2004
על אותו משקל ניתן להגיד שלהכאיב לשפחה או סאבית נוגד את מהות היחסים בין אדון לשפחתו, שמבוססת על גרימת הנאה ואני מסכימה שמרבית הסאביות לא יסכימו שאדם זר ברחוב יכאיב להן לעומת זאת יסכימו ויהנו לקבל כאב מאדונן. האם הכאב שאדון גורם לשפחתו לא כואב?
השפלה מצד האדון אינה משפילה? |
|
|
|
Dom Mati(שולט)
|
לפני 20 שנים •
25 באוג׳ 2004
השפלה הינה רגש
ואם שפחתי אוהבת להרגיש נמוך על ידי מעשים או אמירות שלי. מעשים ואמירות אלו מגיעים ממקום של לתת ולהעניק, כך שקשה לי להאמין שהיא תרגיש מושפלת ממעשיי אלה, להיפך היא תרגיש שהבאתי אותה למקום שאליו היא רצתה ותהנה מכך, ממש כפי שתהנה מכאב. והנאה זהו רגש חיובי בעוד שהשפלה מגיע ממקום שלילי וכאן הסתירה לדעתי. |
|
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 20 שנים •
25 באוג׳ 2004
רוב הונילים שאני מכירה יאמרו שכאב הוא שלילי
ואילו אני נהנית מכאב יש מי שנהנה מהשפלה....... לא הבנתי למה ההתיחסות שלך לכאב שונה מהתיחסותך להשפלה? |
|
|
|
Dom Mati(שולט)
|
לפני 20 שנים •
25 באוג׳ 2004
לא נראה לי שאדם כל שהוא ירגיש מושפל ממעשיו של אדם אחר שהוא מעריך ומכבד.
ביחוד כאשר הוא יודע שמעשיו של אותו אדם נעשו בכוונה לענג ולהביא אתו למקום שבו הוא מרגיש טוב ונהנה, מאחר והמעשה נעשה במטרה לענג ולספק צורך מסויים ולא כדי לפגוע. אני לא שולל את התחושה של להרגיש נמוך ואפילו נמוך מאוד עם על ידי מעשים או על ידי ביטויים שונים, אבל כמה נמוך שאני אוריד את שיפחתי היא תהנה מזה מאחר ולשם היא רוצה להגיע, והיא תדע שזה נעשה מאהבה/חיבה/רצון להעניק. הרי כמה נמוך שאוריד את שיפחתי אני לא ארגיש שאני משפיל אותה מאחר ואני מכבד ומוקיר אותה כך שגם קשה לי להבין ששפחתי תרגיש מושפלת ממעשיי. |
|
|
| נר לי |
לפני 20 שנים •
26 באוג׳ 2004
יש השפלות ויש השפלות... וההבדל העיקרי הוא התוצאה, כי לאותו סוג השפלה אני יכולה להגיב בצורה מסויימת בזמן שמישהי אחרת תגיב אחרת. אצלי ההשפלות מתחלקות לשני סוגים - דברים קינקיים ומדליקים שגורמים לי לאבד נוזלים, ואלו בעצם ההשפלות ה"חיוביות". ויש השפלות שכלל לא אהנה לחוות, ולא רואה בהן דבר חיובי, השפלות אמיתיות, שאינן משחק מהנה, השפלות שנועדו לשבור, לרסק...
|
|
|
האביר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
26 באוג׳ 2004
הכל מתןך הערכה הדדית.
הסוגיה שהועלתה פה,לא צריכה להיות כל כך מסובכת.
שני בני אדם נפגשים האחד עם השניה. במסגרת היכרותם-נוצר מפגש רצונות הדדי. האדון לומד את שפחתו.השפחה לומדת את אדונה. כעת לתסריטים אפשריים.. שפחה כואבת ומושפלתשאינה נהנית מכאב או השפלה-אבל נהנית מהנאתו של אדונה-האם זה בסדר או לא? אדון,שרחוק מהשפלות מנטחיות אלא רק פיזיות וממש לא נהנה להשפיל מנטלית-האם צריך לסבול ביצוע השפלות כאלה כי שפחתו קינקית ונוזליה נשפכים לרוב (כדברי נר לי)? אלו תסריטים אפשריים שפותחים אולי את השרשור הבא בשאלת השאלות. -האם במערכת בי די אס אמיתית-הנאתו של האדון היא הנאתה של השפחה?(גם אם היא סובלת) -האם צרכיה של השפחה הם חובתו של האדון?(גם אם אינו נהנה מכך). -האם במערכת כזו,על ההנאה להיות הדדית,או, שמעצם טיבה וטבעה ,מאפשרת לאחד(או האחת)להנות,לאחרת(או לאחר)לסבול,ובכל זאת להיות מערכת יפה ,חזקה ואוהבת? ואם לגלוש קצת אל התחום הפילוסופי-אולי יש לדון בכלל במהותה השורשית של מערכת בי די אס אמית .מהיכן מקורה, למי ולמה היא נועדה מלכתחילה והאם מעצם מהותה-נועדה ויכולה לספק את צרכי האחד-בעוד האחר סובל ,או, שמא, ההדדיות חייבת להיות כאבן יסוד במערכת כזו. -ובקשה לי אל כל הכותבים הנכבדים-לפני שהיד תקליד תשובות מסוג-המערכת הדדית, כיצד יכול האחד להנות והשני לסבול..(שייתכן גם, שאלה תשובות נכונות-או התשובות ה..נכונות)-לפני כן-שכל אחד ואחת מאיתנו יעמיק לחשוב,יפליג בראשו אל התחום הפילוסופי, וינסה לתת תשובה דווקא משם,מהמקור, מהמעיין הראשוני ממנו שותה הבי די אס אם את עצם קיומו. לפני שנהיה פשטניים ובעלי פתרונות קלים ,רצויים ונכונים פוליטית(פוליטיקלי קורקט)-בואו ננסה, ביחד, להיכנס פעם אחת, באופן רציני ומעמיק, ללא בדיחות או בדיחות הדעת לסוגיה זו...................דהיינו-האם מערכת בי די אס אם, מעצם מהותה, מעצם רצונם של אנשים להיות בה, מאפשרת הנאתו של האחד(או האחת)ואת סבלו של האחר(או האחרת)(כאשר, בהדגשה, סבלו של האחר או האחרת איננו סבל של הנאה-שאז התשובה כמעט ברורה,אלא, סבל אמיתי). קשה-אני יודע. כמעט מקומם-אני מבין. מעלה את סף העצבים-בהחלט ייתכן. בואו נתעלה על כל הרגשות הללו וננסה להוציא דיון מעניין ומעמיק באמת בסוגיה זו. |
|
|
| נר לי |
לפני 20 שנים •
26 באוג׳ 2004
עצרתי, חשבתי, לא מיהרתי לצעוק "הדדיות" וללחוץ "שלח".
הדדיות... אולי אתה מפספס את ההבדל בין הדדיות לשיוויון, אני לא מדברת על שיוויון, מדברת על מצב בו צרכיהם של שני הצדדים באים בחשבון. שים לב - צרכים, לא רצונות. יש הבדל גם בין צורך לרצון. לדעתי יש השפלות שגובלות בנזק לתווך ארוך, אין בהן טיפת הנאה, וכמו שאמרתי קודם - מטרתן העיקרית היא לשבור לרמוס ולרסק. לא מדבר אליי. לא רואה לנכון גם לספוג למען מישהו אחר, במידה ונגרם לי נזק. אם האדון שלי נהנה מדברים נוספים אז אוותר על המחדל הזה ואמצא יחד איתו דברים אחרים בהם אוכל לספק לעצמי את הצורך לראות את אדוני נהנה. אני אוהבת לסבול למען אדוני, אוהבת להיות קורבן בשם הנאתו, אך לא במחיר של נזק. אני סבורה שגם הוא לא יהנה מהמחשבה שהוא מזיק לי. וזו ההדדיות בעיני, אינה מדברת כלל על שיוויון, אך הדדיות בקשר כזה בהחלט חשובה. אם הדבר היחיד ממנו האדון היה נהנה הוא לרמוס כל זכר לגאווה עצמית אצלי, למחוק כל חלקיק של אישיות הקיים בי, מראש - זה לא סוג הקשר אליו הייתי נכנסת. כך בכל אופן אני רואה את זה... |
|
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 20 שנים •
26 באוג׳ 2004
הנה תשובה.
נעשה סדר:
מערכת יחסים שאין בה הפריה הדדית לא תעמוד על רגליה ולא יהיה בה המשך. סיפוק צרכים הוא ראשון ומעל הכל. ועכשיו השאלה היא: אילו סיפוקים אנחנו ממלאים לאחר ולעצמנו. מה זה משנה אם אני נהנית מהכאב עצמו או מהסיפוק של האדון? זה ממלא לי צורך אמיתי, שהרי אם לא לא הייתי שם... האם אנחנו צריכים למלא את צרכיו של האחר גם אם זה לא "עושה לנו את זה"? ברמה מסויימת אי אפשר להמנע מזה, אבל אליה וקוץ בה: מה שאתה לא עושה מתוך אותנטיות לא יכול לקבל את ההד הנכון בפרטנר. אם הוא לא אוהב משחקי מנטליות, אני לא אהנה ממשחקים כאלה בחברתו. הנאה מדליקה הנאה. ולעניין השאלה המקורית: השפלות, ואני מוסיפה גם כאב ברשותכם - כל המשחקים הכי אמיתיים נעשים במרחב מוגן בין הפרטנרים. ויש אקסיומת על, או ראוי שתהיה: לא משנה מה יצא מבפנים, אני אוהב/ת אותך. מצב גופני מעורר מינית עוזר לנו להתמודד עם הפחדים שלנו, אלה היוצרים אנדרופינים ועוד כל מיני חומרים מענגים. במשחק השפלות אנחנו מתמודדים עם שדי הפחד שלנו, ולכן התחושה היא עילאית כשזה נעשה נכון ונוגע בנקודות האמיתיות. זה סוג של כאב נפשי המשחרר חומרים יחד עם חלק מהנפש... שוב אני מדברת הרבה. |
|
|
| נר לי |
לפני 20 שנים •
26 באוג׳ 2004
יופי של סדר... את מדברת המון, אהבתי.
|
|
|